היום אירחתי בפודקאסט את שי וינינגר מלמונייד כדי שידבר על הציוץ הזה שהעלה ועשה המון רעש - ועל איך תוך יומיים עבר כל צוות הפיתוח של החברה לעשות שימוש מלא בכלי בינה מלאכותית כדי לכתוב קוד, בעיקר לתיקון באגים ובדיקה שלהם (שי טען בפודקאסט שזה קרה "תוך שעה" אחרי הכנה ארוכה של הצוותים והתשתיות של החברה).
ניצלנו את ההזדמנות כדי לדסקס על תהליכים עמוקים שעוברים על למונייד ועוד יעברו על החברה (וככה"נ על חברות רבות אחרות), ואיך עובדי הייטק שהיו פעם "הידיים העובדות" במחלקות כמו פיתוח, שיווק ותמיכה הופכים - בזמן הווה, לא בעוד שנתיים - בחלק מהזמן ל"מפקחים" שבעיקר בודקים ומסנכרנים עבודה של בינה מלאכותית, שעושים יותר ויותר מליבת העבודה במקומם.
כמובן שאנחנו לא קרובים להחלפה מלאה של עובדים בבינה מלאכותית מחר, ועל כל דוגמה חיובית יש שלל דוגמאות שליליות (רק היום חבר הלין שניסה לכתוב סקריפט עם Curser ומאד התאכזב מהתוצאה), אבל זו מגמה שכדאי לא רק להכיר אלא לשאוף להיות חלק ממנה.
בכל מקרה, תקופה מרתקת לחיות בה (ולעבוד בה בחברות טכנולוגיה או כאלו שעושות בה שימוש).
@ShaiDavidai@ilanachernenko
In under 48 hours, 100% of the @lemonade_inc engineering team had switched to agentic coding.
We've been building our AI-powered Autonomous Organization for the last decade and have learned that incorporating AI has deep psychological, operational, and technical aspects that are important to get right.
If your team is planning to go all in on AI, here's what worked for us:
🧵
זוגתי ואני חזרנו עכשיו מדייט, בדרך עצר אותנו חסר בית ושאל אם אפשר שקל.
עניתי שאין מזומן. "אז תוכל לקנות לי אוכל?".
מפה לשם, נכנסתי למזללה וקניתי ארוחת "פרימיום אסאדו" - בורגר, צ'יפס וקולה זירו.
"ומה אם הוא ירצה צ'יפס בטטה במקום?" - חשבתי לעצמי, והוספתי להזמנה.
"ומה אם בגלל כל המלח הוא יהיה צמא למים ולא קולה?" - תהיתי ורכשתי.
בקיצור, מפה לשם הוצאתי 160 ש"ח על ארוחה מלאה + אקסטרה צ'יפס בטטה ומים.
שאלה: אם ה-ROI לבקשת אוכל יותר משמעותי מלבקש כסף (כנראה שהייתי נותן לו כמה שקלים), מה ההיגיון בעצם?
@AdiVaknin6 זו רמת ירידה לפרטים שאני לא מכיר ואפילו לא חשבתי עליה.
אני מניח שאם מישהו בוחר להחזיר מגש שלם של מזון טרי שהגיע לפתחו (אחרי שאני עשיתי "את שלי" ורכשתי) - זה כבר החלטה שלו ואני אתן לדברים להתגלגל ללא מעורבותי.
רבים שואלים אותי אמיר למה אתה נראה כמו נוכל סדנאות ביטקוין שצייר על עצמו שפם עם טוש, ולהם אני עונה כי הוזמנתי להתראיין לאחד הפודקאסטים הטכנולוגיים המכובדים במזרח התיכון, למרות שבפועל בעיקר דיברתי עם @GuyKatsovich על סושיאל, יואב רבינוביץ׳, לגו ושות׳. לינק תגובה ראשונה.
@Tamishsh אני לא מומחה ל-וואלאבלה בעצמי, בטח לא של יזמים. אני חושב שאם יש לך תחרות והיזמים שמנגד עושים הקרבות משמעותיות בחיים האישיים כדי להגיע רחוק, אתה כנראה תידרש לזה גם - כי בפועל, אתה צריך להביס את התחרות שלך (או להיות באותה הקצב) כדי להתקדם.
"לא הייתי אבא. לא הייתי אבא כל התקופה הזאת".
מה המחיר שיזם באמת משלם על ההצלחה של הסטארט-אפ שלו?
דן בנימין מכר את חברת הסייבר שלו, Dig Security, לפאלו אלטו נטוורקס תמורת 315 מיליון דולר, אחרי מסע אינטנסיבי של שנתיים בלבד. אך מאחורי הכותרות על האקזיט המרשים, יש סיפור אישי על מחיר כבד שהרבה יזמים לא מדברים עליו.
שוחחתי עם דן בפודקאסט שלי בו שיתף בכנות יוצאת דופן על המחירים האישיים והמשפחתיים של הקמת סטארט-אפ:
(*) הוא כמעט ולא היה נוכח כאבא, אפילו כשהיה בבית, המחשבות היו תמיד בעבודה.
(*) תחושת האשמה על היעדרות מהמשפחה, הבריאות האישית והלחץ העצום לנהל חברה ש-80 עובדים ומשפחותיהם תלויים בה.
(*) למה למרות ההצלחה הגדולה, הפחד הכי גדול שלו עכשיו הוא דווקא להיכשל בסטארט-אפ הבא. (ואם תהיתם: הוא יקים עוד חברה).
דן גם מספר למה הוא שוקל להקים את הסטארט-אפ הבא שלו מחוץ לישראל, על אף אמונתו העמוקה בטאלנט הישראלי: הלחץ, שעות העבודה האינסופיות, הטיסות התכופות וחוסר הגמישות פגעו בחיים האישיים שלו באופן שהוא לא רוצה לשחזר שוב.
זאת שיחה נדירה, חשופה ומלאת תובנות פרקטיות - לא רק על יזמות והצלחה עסקית, אלא גם על המחירים שאנחנו משלמים בדרך לשם, וכיצד להתמודד איתם.
@danbenjamin_il