Hadar1.200.50.10.400

[עומר לובטון גרנות Omer Lubi @Omer_Lubi]

ברגעים אלה הצטרף החבר ה-80,000 לדמוקרטים. ב-20.7 הולכים להיות הפריימריז הכי גדולים שהיו פה. בלי וועדות מסדרות, בלי שריונים - פשוט דמוקרטיה.

בואו לקחת חלק -

https://t.co/b4lFEXn0et

[WikiBias @WikiBias]

On the very same day, the English Wikipedia community blocked and later unblocked its own co‑founder, @lsanger. And all of it because of a single interview in which he announced a project meant to diversify the platform. It’s beyond unbelievable.

[Gil Hornung @gil_hornung]

@Nadav_Eyal אני חושב שמבין המפלגות שירכיבו את הממשלה הבאה, הדמוקרטים היא המפלגה היחידה שמציגה תפיסת עולם בהירה לגבי אמצעים מדיניים וריסון הכוח כשצריך.
אפשר להקשיב ליאיר גולן מציג את התפיסה שלו פה:
https://t.co/8XDhopJc6x

[יריב אופנהיימר @yarivop]

כמה שאני שונא את האימוג׳י הזה.

בכל פעם כשחיילים נופלים, יועצי הדיגיטל של שרי הממשלה כותבים שלבוס שלהם נשבר הלב, ומוסיפים את האימוג׳י הזה כאילו מדובר בפרידה מחבר ראשון בתיכון.

אני לא מאמין להם. לא איכפת להם.
אין להם לב והוא בוודאי לא נשבר.

מי שיש לו לב, מי שאיכפת לו מהחיילים, לא שולח אותם לעומק לבנון, בלי מיגון, בלי מטרות ריאליות, בלי סיכוי לנצח.

מי שאיכפת לו מהמשפחות, לא מהמר על חיי ילדיהם, ומשתמש בדרום לבנון כקמפיין בחירות.

מי שיש לו לב, יוציא את הילדים שלנו מדרום לבנון.

[Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור @AmiDror]

עם שקרן בן שקרן - עוד יכלנו לחיות.
עם נבל בן נבל - ישראל לא תשרוד!
השפיות קרבה!
משפטי ניר עוז בוא יבואו!

[יריב אופנהיימר @yarivop]

הם לא חופרים אבן פינה
הם חופרים את הקבר של המדינה.
לא יישוב- התנחלות
מבודדות, קטנה
בעלויות של מיליארדים
במטרה להרוס פה כל סיכוי לעתיד נורמלי.

כמה אנשים עוד ימותו על החזון המופרע שלהם?

[listein @Lihistein]

ליכודניק סוחר משוק מחנה יהודה, אומר לואטורי את האמת בפרצוף, על שנים שהליכוד נתן לחמאס להתחמש ולבנות מנהרות.
ואטורי: אם היו מעירים אותנו ב 3 בלילה...
ליכודניק: זה לא עניין של 3 שעות. אני מדבר איתך על שנים.

[Avner Vilan @avner_vilan]

למרות כל החרא שקורה מסביב, בשבועיים האחרונים אני מסתובב עם תחושה של אופטימיות כמעט בלתי מוסברת. אז הנה, כמו שהבטחתי - פוסט אופטימי למתקדמים. לא בטוח שתקבלו את הקתרזיס שאתם מחפשים אבל אני לגמרי מאמין במה שאני עומד לכתוב.
שלא תבינו אותי לא נכון. אני חושב שהמצב שנקלענו אליו, או יותר נכון שהבאנו את עצמנו אליו, הוא קטסטרופה.

אז למה אני אופטימי?
כי בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, אנחנו מתחילים לראות את המציאות כמו שהיא. כל המסכות הוסרו.

כל הבעיות שהזנחנו מתפוצצות לנו בפנים.
המודל שלפיו אפשר לנהל סכסוך לנצח בלי לשלם מחיר - התפוצץ.
הרעיון שאפשר להחזיק ממשלה לא מתפקדת במשך שנים, עם שרים בורים וחסרי אחריות בלי שהמדינה תשלם על זה - התפוצץ.
האמונה שאפשר להמשיך לדחות החלטות קשות בתחום הכלכלה, החינוך, השירות הציבורי והגיוס, לגדל מגזר שלם שלא תורם לחברה, ממומן על ידה וגדל בקצב מטורף - התפוצצה.
הפנטזיה שאפשר יהיה לשנות את המשטר באיראן על ידי תקיפות מהאוויר וכמה קבוצות אופוזיציה שישחקו בחסמבה - התפוצצה.
המחשבה שרק אם נרביץ יותר חזק, או נתפלל יותר חזק - העניינים יסתדרו כבר לא תופסת.
והפנטזיה שיבוא איזה מנהיג גאון, כזה שמשחק שח בשישה ממדים ורק הוא מבין את התמונה הגדולה ושיחד עם המשיח טראמפ יביא את הישועה - גם היא התפוצצה.

זה כואב.
אבל זאת גם התחלה.

בשבוע שעבר ישבתי לשיחה ארוכה עם שגריר של מדינה אירופאית ידידותית. דיברנו על איראן, ואז גלשנו לדבר על ישראל.
אמרתי לו שאני חושב שאחת הבעיות שלנו היא שאנחנו עדיין עסוקים יותר מדי במחר בבוקר ופחות מדי בשאלה איך ישראל צריכה להיראות בעוד חמש, עשר או חמש עשרה שנים. הוא חייך ואמר לי שאני הישראלי הראשון שהוא פגש בתקופה האחרונה שמדבר איתו על ישראל בטווחי זמן כאלה. בהתחלה צחקתי אבל אחרי שבריר שניה הבנתי שזו לא מחמאה, זו בעיה.

ישראל כבר לא מדינה קטנה.
אנחנו כבר לא היישוב של 1948 ואנחנו גם לא הסטארטאפ של 1998.
אנחנו מדינה של יותר מעשרה מיליון איש, עם כלכלה חזקה, צבא חזק, אוניברסיטאות מצוינות ותעשיית טכנולוגיה מהטובות בעולם. הגיע הזמן שנתחיל לחשוב כמו המדינה הבינונית שאנחנו באמת (middle power, not mediocre).
80 שנה זה זמן טוב לעשות חשבון נפש. בד"כ זה גם די כואב. בארה"ב כשהם היו בני 80 הם שחטו אחד את השני במלחמת האזרחים. פה אני לא חושב שנצטרך את זה, יש מספיק כאלו ששוחטים אותנו גם ככה.

אני חושב שאנחנו נמצאים בתחילתה של ישראל 2.0. לא בגלל שהכל יהיה טוב, בדיוק להפך. בפעם הראשונה מזה שנים אנחנו מבינים שאין נס בדרך. אבל מצד שני - אנחנו פה בשביל להישאר. לא הולכים להשמיד אותנו כל כך מהר.

עד עכשיו חיינו בין שתי פנטזיות.
מצד אחד פנטזיית האסון - שכל רגע הולכים להשמיד אותנו.
מצד שני פנטזיית האקזיט - שאיזה מהלך מבריק, טכנולוגיה חדשה או מנהיג יוצא דופן יפתרו לנו את כל הבעיות.
שתיהן אשליות.
ישראל 2.0 תצטרך להיגמל משתיהן.

לא אסון. לא אקזיט. עבודה קשה.

שיפור מערכות, בניית מוסדות, הזרמת כמות גדולה של אנשים מצויינים למגזר הציבורי.
מנהיגות טובה יותר, סדרי עדיפויות נכונים יותר. ראש הממשלה הבא יצטרך לחשוב כמו מנכ"ל של קורפורייט ולא כמו יזם סטרטאפ.

והחדשות הטובות הן שרוב הבעיות שלנו אינן בעיות של יכולת, הן בעיות של ניהול. ניהול אפשר להחליף. מדיניות אפשר לשנות. מוסדות אפשר לתקן.
יש לנו את כל התשתית שצריך כדי להצליח. יש לנו את אחד ממרכזי ההייטק הטובים בעולם, יש לנו את מערכת הביטחון הכי חזקה באיזור (עם המון בעיות שגם אותן נצטרך לתקן). יש לנו מיליוני אזרחים חרדים וערבים שאנחנו לא מנצלים אפילו חלק קטן מהפוטנציאל שלהם. יש לנו 3000 שנה של סיפור משותף.

השבוע פגשתי מילואימניק צעיר. הוא סיפר לי שבשלוש השנים האחרונות הוא היה יותר בחו״ל מאשר בארץ, ושהרבה חברים שלו שוקלים לעזוב כי הם מרגישים שהם נותנים הכל למדינה שלא רואה אותם.
שמעתי ממנו כעס. שמעתי ייאוש. אבל לא שמעתי אדישות.
שאלתי אותו: תגיד, אם תהיה פה ממשלה נורמלית ומוסדות נורמליים, זה יהיה אחרת?
חד משמעית, הוא ענה.
הדור שלו חטף חתיכת טראומה. הם עדיין עמוק בתוכה. אבל כשהם ייצאו ממנה, הם יהיו הדלק שיבנה את ישראל 2.0.

אני פוגש גם אנשים שהבינו כמה יקר המחיר של להפקיר את המרחב הציבורי לאחרים. חלקם עדיין בתוך המערכת. הרבה מהם מחוצה לה. אנשים רציניים שמדברים על כניסה לשירות הציבורי, על חינוך, על רשויות מקומיות, על משרדי ממשלה.
לא כי זה נהיה זוהר. בדיוק להפך. כי הם הבינו מה קורה כשאנשים טובים לא נמצאים שם.

אז כשאני מסתכל על ישראל אני לא רואה רק מדינה שבורה. אני רואה מדינה שנמצאת בתהליך של התפכחות כואבת.
ההתפכחות הזאת לא תפתור את הבעיות שלנו מחר בבוקר. התיקון ייקח שנים. כנראה אפילו עשור. אולי הממשלה הבאה תיכשל ברוב מה שהיא תעשה, כי יהיו לה המון אורוות לנקות. יכול להיות שאת התיקונים העמוקים באמת תעשה רק הממשלה שאחריה.
זה בסדר. שנה או קדנציה זה מעט. עשור זה המון.

לפני פחות משמונים שנה סבא שלי והחברים שלו עצרו טנקים מצריים עם בקבוקי מולוטוב. היום אנחנו מעצמה אזורית עם עשרה מיליון אזרחים, כלכלה חזקה ותעשיית טכנולוגיה מהטובות בעולם.
אני עדיין מעדיף לגור בישראל מאשר באיראן או בכל מקום אחר באזור. וכמו שעכשיו נראה שמצבנו בקאנטים - די ברור לי שעם שרים נורמליים שמייצגים את העמדה שלנו באופן חצי סביר, וממשלה שמקדמת אפילו רבע מדיניות הגיונית, אפשר יהיה לשפר את מצבנו באופן ניכר.

אז כן, המצב מחורבן. וכן, יש לנו המון עבודה. לא יהיה אקזיט, לא יהיה ניצחון מוחלט, לא יהיה שלום עולמי.
רק עבודה ועוד עבודה.
ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן, נדמה לי שרוב הישראלים מתחילים להבין את זה.
שאין קסמים. יש מדינה מצוינת שמנוהלת חרא, ציבור מוכשר שהתפזר לכל כיוון, והמון אנשים טובים שהבינו באיחור שאם הם לא יהיו שם, יהיו שם אחרים וראינו לאן זה מוביל. זה פחות סקסי מאקזיט ופחות דרמטי מאפוקליפסה. אבל זה כנראה הדבר האמיתי.

והחדשות הממש טובות? באוקטובר הקרוב זה יבוא לידי ביטוי בקלפי. בזה ממש אין לי שום ספק.
לכל דור יש האתגר שלו. למרות איך שזה נראה, אנחנו לא מתמודדים עם אתגר ההישרדות, אנחנו מתמודדים עם אתגר ההתבגרות. אם עוברים אותו, לא נשארים עם החצ'קונים לנצח.

[Jacobb @Jacobb69342307]

@DoriaLampel היית עדינה איתם, לא שלחו אפילו זר להלוויית המג"ד בן שמחון מבית השיטה היום.

[Ilan Ostfeld אילן אוסטפלד @ilanostfeld]

@DoriaLampel @hadarse https://t.co/5OiebTu2rH

[Eli Eliezer אלי אליעזר @elieliezer]

@DoriaLampel הג'ינג'י על כל מגרעותיו חלק כבוד אחרון לאמריקאים שנפלו במלחמה, ובישראל:

[דוריה למפל @DoriaLampel]

זה בסדר, גם אתם לא

[מיכאל שמש Michael Shemesh @shemeshmicha]

בזמן שליברמן, בנט ואיזנקוט רבים על השאלה מי יהיה ראש הממשלה, בגוש שלהם יש שלוש מפלגות ששורפות יותר מ- 5 מנדטים ולא עוברות את אחוז החסימה. נראה שזה פשוט לא מעניין אף אחד מהם.

בגוש השני, בינתיים, כל המפלגות מעל אחוז החסימה.

[Avner Vilan @avner_vilan]

אין דרך לייפות את זה.

אם הפרטים שפורסמו בבלומברג משקפים את כיוון ההסכם המתגבש, זה חרא של הסכם. סליחה, זה חרא של MOU.

אמריקה של טראמפ אומרת לאזור: אין לי כוח אליכם. אני חותכת הפסדים. אני נותנת פה חבילה גדולה לאיראן כדי שהיא תתחייב שלא תעשה פרויקט גרעין צבאי. יש לנו 60 יום לסגור את הפרטים.
שיהיה לכולכם בהצלחה.

כי זו בעצם הנקודה: איראן כבר מקבלת עכשיו חלק גדול מהתמורה, בזמן שהשאלה היחידה שבאמת מעניינת - מה קורה עם האורניום, הצנטריפוגות ואתרי ההעשרה - נדחית לשלב הבא.

אז איך זה נראה בגדול?
קודם כל - פוס משחק. איראן וארה"ב מפסיקות להילחם. גם השותפים שלהן מפסיקים. כלומר, ארה"ב למעשה ערבה לכך שגם ישראל, שלא היתה צד להסכם, נוצרת את האש.
בתרגום לעברית פשוטה: ארה"ב ואיראן הן המבוגרים בחדר. אנחנו, האמירויות ושאר השחקנים האזוריים שונמכנו לדרגת חות'ים וחיזבאללה.
הצדדים גם מבטיחים שלא להתערב אחד לשני בעניינים הפנימיים. ביי ביי שינוי משטר. ואיזה מסכנים האזרחים שהאמינו שהעזרה בדרך.

דבר שני: פותחים את הורמוז. זה אמור להתחיל מיידית ולהסתיים בתוך 30 יום. האיראנים יצטרכו להוציא מוקשים ועוד כל מיני הפתעות שהם השאירו שם, וזה יקרה כל עוד הם רואים שהכסף מתחיל לזרום.

בתמורה, בטווח הזמן המיידי, איראן מקבלת צינור חמצן כלכלי משמעותי.
היא מקבלת פטור מסנקציות על ייצוא נפט ותזקיקים, סנקציות שהיו בתוקף מאז 2019 אחרי היציאה מהסכם הגרעין. היא מקבלת גם שחרור של כספים כלואים - כספים איראניים שהוקפאו או נתקעו לאורך השנים במדינות שונות, ומוערכים בסך הכל בלמעלה ממאה מיליארד דולר. לא ברור כמה מתוכם יופשרו כבר עכשיו.
המשמעות פשוטה: כל עוד ממשיכים לדבר, איראן יכולה להכניס לכיס כמה מיליארדים טובים בכל חודש. לא רע למדינה שתחת מצור התקשתה להמשיך לייצא נפט בהיקפים משמעותיים.
המשטר שהיה תחת לחץ כלכלי וצבאי מטורף מקבל חבל הצלה משמעותי.

ומה ארה"ב מקבלת? וול, שקט ותחילת משא ומתן.
שקט זה לא מעט עבור טראמפ, שיש לו את בחירות האמצע על הראש ותכלס אין לו סבלנות לנייטיבז מהמידל איסט.

ואז יש 60 יום להגיע להסכם סופי. שכמובן שאפשר להאריך אותם אם יצטרכו, וברור שיצטרכו - כי למה לא בעצם?

וה-MOU שלנו גם מגדיר איך ייראה ההסכם הסופי.

איראן תקבל בגדול את רוב מה שהיא רצתה: הסגת הכוחות האמריקניים מהאזור והסרת סנקציות מלאה (עם לא מעט פירוט על סוגי הסנקציות, כנראה כי לאיראנים היה חשוב מאוד לא להשאיר את זה עמום).
ויש גם בונוס: קרן שיקום של 300 מיליארד דולר מארה"ב והשותפות האזוריות שלה.
רק לסבר את האוזן, ההערכה שאני שמעתי היא שכל נזקי המלחמה הם בערך 200-300 מיליארד דולר. כלומר, על הנייר לפחות, איראן לא רק מקבלת יציאה מהמלחמה. היא מקבלת גם התחייבות שמישהו ישלם על חלק גדול מאוד מהנזק.
עכשיו בואו. זה לא שכולם יעמדו בתור לשקם את איראן.
גם אחרי הסכם הגרעין של 2015 חברות בינלאומיות לא בדיוק רצו לעשות ביזנס בטהראן, כי ברגע שבוחנים קצת מה קורה שם מגלים מדינה מושחתת, כלכלה רקובה, משמרות מהפכה שיושבים כמעט על כל דבר שזז, וסיכון תמידי שהאיזור יחזור להתלקח.
אבל זה לא משנה את הכיוון. יש פה הצהרת כוונות דרמטית, והאיראנים, כמו האיראנים, יוודאו שכל פסיק כזה יהיה מעוגן בהסכם הסופי, גם אם יהיה מותנה בביצועים.
במילים אחרות: התמורה לאיראן כתובה די ברור.

ומה איראן נותנת בהסכם הסופי?
קודם כל, היא מתחייבת שהיא לעולם לא תפתח נשק גרעיני.

תודה באמת.

ואז מגיע החלק החשוב באמת: גורל החומר המועשר, הצנטריפוגות, אתרי ההעשרה, ושאר הסוגיות הגרעיניות, כולל "הצרכים הגרעיניים" של איראן - יידונו בהסכם הסופי.

מבולבלים? גם אנחנו.

אין פה כלום. כמו שאומרים אצלנו בהייטק: TBD.

אני מניח שלאמריקאים יש איזשהו מושג לאן הם רוצים להגיע. נניח אפילו, לצורך הדיון, שהם לא יחתמו על שום הסכם שלא כולל אפס העשרה באיראן, והוצאה או דילול מלא של החומר המועשר.

אבל בואו נראה מה סוכם עד עכשיו:
איראן מקבלת מקדמה שמנמנה: סיום המלחמה, אישור לייצא נפט, ושחרור של כספים כלואים, והמקדמה הזו היא בכלל תנאי כדי להתחיל לדבר על ההסכם הסופי. היא גם מקבלת הקפאת לחץ כל עוד יש מו"מ.
סכום העסקה הסופי - הסרה מלאה של הסנקציות והסגת הכוחות האמריקניים מהאזור - כבר מוגדר מראש.
ועכשיו בואו נשב לדבר על התכולה.

במקרה הטוב, קיבלנו ויתור איראני על גרעין אזרחי עצמאי תמורת תמריץ כלכלי כמעט אינסופי.
במקרה הרע, או אפילו הסביר, האיראנים אפילו לא מוותרים על הגרעין האזרחי שלהם. הם מקבלים כסף, שקט, הסרת סנקציות, נסיגה אמריקאית, ועוד יקבלו יכולת העשרה מוגבלת שמאפשרת להם להמשיך לסובב צנטריפוגות.

יש נקודת אור אחת: לפחות לפי מה שפורסם, לא מדובר בהסכם זמני אלא במנגנון קבוע. מה שיסוכם אמור להישמר לאורך זמן, ושני הצדדים אמורים לזרום עם הסטטוס קוו. לפחות זה.

איפה הקאץ'?
אין בטיוטה אף מילה על מנגנוני פיקוח. אין מנגנון סנאפבק ברור - החזרה אוטומטית של הסנקציות אם האיראנים מפרים את ההסכם. אין אפילו שביב של התייחסות למה קורה אם לא מוצאים את כל החומר המועשר, או דרישה לדעת איפה נמצא כל חלק של צנטריפוגה שיוצר באיראן - כמו שהיה בהסכם המשוקץ של אובאמה.
ויכול להיות שיש הבנות סודיות. יכול להיות שיש הבנות בעל פה. יכול להיות שיש יותר בשר ממה שמפורסם עכשיו, כדי שהאיראנים יוכלו להעביר את זה בבית.
אבל אם זה הכיוון, הפרטים פה הם כל הסיפור. האם ארה"ב תדע להביא סוללת מומחים טכניים שתסגור כל פרצה וכל תחמנות איראנית שתגיע? ואנחנו יודעים שהיא תגיע. האם תהיה לה הסבלנות לזה?
פה אני הרבה פחות רגוע.

יופי. עד כאן החדשות הטובות. עכשיו בואו נדבר על מה בכלל אין בהסכם.
אין אף מילה על טק"ק, טילים בליסטיים ופרוקסיז. להפך: לפי מה שפורסם, כתוב במפורש שההסכם הסופי לא יכלול סוגיות חדשות.

למרוט את השיערות.

הרי אחת משתי ההתנגדויות המהותיות להסכם של 2015 היתה שאיראן מקבלת המון כסף, ואיתו היא תבנה עוד תשתיות טרור, עוד טילים ועוד פרוקסיז. אז שם עוד היה אפשר להתווכח. להגיד שהעיקר עכשיו הוא לעצור את הנתיב לפצצה, ובמה שלא בהסכם אפשר לטפל בסנקציות נפרדות.

פה האיראנים סגרו את הפינה מראש. נגעת נסעת. וכדי לבטן את העסק, ההסכם הסופי גם יאושר במועבי"ט כדי לסנדל עוד טיפה את האמריקאים.

הסכם שמזרים לאיראן חמצן כלכלי משמעותי, בלי מגבלה על טילים ובלי מגבלה על הפרוקסיז, הוא לא רק הסכם גרעין. הוא גם תוכנית הבראה למכונת המלחמה האזורית של איראן.
בפעם הבאה שטיל איראני יפגע פה, או שנוח'בה יקפוץ מאיזו מנהרה, תזכרו שהכסף למכונה הזו הגיע מההסכם הזה.

האם בכלל יצליחו להגיע להסכם הסופי?
אני לא יודע.

רמת חוסר האמון ההדדי עדיין גבוהה מאוד, ויש מספיק מוקשים בדרך כדי שהדבר הזה יתפוצץ הרבה לפני החתימה.

האם איראן עכשיו תרוץ כמה שיותר מהר לנשק גרעיני?
אולי. אבל לא בטוח שזה מה שהכי משתלם לה כרגע.
בינתיים האיראנים הוכיחו שיש להם נשק לא פחות אפקטיבי, וזה הורמוז. הם נשארים עם היד על השאלטר גם אחרי חתימת ה-MOU. לא בטוח ששווה להם להיתפס רצים לפצצה מיד, כשהם יכולים לקחת את הכסף, לפתוח קצת את הכלכלה, לשקם את מערך הטילים, למשוך זמן, ולחכות להזדמנות טובה יותר.
יתרה מזאת - בכלל לא ברור שתחת ההסכם איראן באמת מאבדת את השליטה בקלף של הורמוז גם אחרי שהוא נפתח. הדרישה לאגרות או תשלומים איראניים, למיטב הבנתי, עדיין לא ירדה מהפרק.

אבל גם אם איראן תחתום בסוף על הסכם, ואפילו אם היא תוותר רשמית על כל יכולות ההעשרה, זה לא מבטיח שהיא תוותר באמת על האופציה הגרעינית.
אנחנו עלולים לגלות שלא מוצאים את כל החומר המועשר. שלא יודעים איפה כל הצנטריפוגות. שחלק מהידע, התשתיות והאנשים פשוט עברו למסלול חשאי.
כמו שהם החביאו את ארכיון הגרעין ב-2018 כדי לשמר את הידע והיכולת לפתוח מחדש את פרויקט הנשק, אין שום סיבה להניח שהם לא ישמרו לעצמם אופציה דומה גם אחרי הסכם חדש.
מי שחושב שחתימה איראנית על מסמך סוגרת את הסיפור, כנראה לא פגש מספיק איראנים.

ואם בסופו של דבר לא ייחתם הסכם סופי?
פה בעיני נמצא הסיכון הכי גדול.
האם נראה ממשל אמריקאי נחוש, שמחזיר את הסנקציות, מסתכן בסגירה מחודשת של הורמוז, בטילים על כל האזור, ובעלייה מחודשת של מחירי הנפט?
האם הוא יהיה מוכן להחזיר לשולחן את האפשרות של תקיפה משמעותית בתשתיות האזרחיות באיראן?
כי ברגע שהכסף יתחיל לזרום והשקט יחזור, לאמריקאים יהיה הרבה מה להפסיד ומעט מאוד מה להרוויח מהסלמה מחודשת. לא בטוח שאיראן תהיה מספיק חשובה להם כדי להמשיך להתאמץ.
התרחיש הסביר יותר הוא שהמו"מ פשוט יתפייד לאיטו, הסנקציות לא יחזרו באמת, איראן תחזור לאט לאט לעצמה, הם יישארו עם האורניום ואנחנו נישאר עם הלקרדה.

לסיכום:
עם הסכם סופי או בלעדיו - זה לא נגמר.
זה לא קרוב להיגמר.
במקרה הטוב, קנינו הסכם גרעין יקר בטירוף, בלי טילים ובלי פרוקסיז ועם חסינות איראנית אינסופית.
במקרה הרע, נתנו לאיראן חבל הצלה, והיא לא נתנה כמעט כלום בחזרה.

ובשני המקרים נשארת אותה שאלה:
בשביל מה נכנסנו לכל הסיבוב הזה?

[Steve 🇺🇸 @SteveLovesAmmo]

This is so absolutely insane that this is happening.

But don’t you worry — 16-year-old kids in the United Kingdom never see this on platforms like BlueSky.

They’re hiding the truth from them.

[Ben Caspit בן כספית @BenCaspit]

ענק

[Hadar1.200.50.10.400 @HadarOrnit]

@dorezra2 ביבי אמר "מדינת משטרה". צדק, רק טעה בהקשר.

[Dor Ezra | דור עזרא @dorezra2]

זה קטע פשוט מטורף
אשכרה שוטרת דורשת לראות שאין להן שלטים שיש בהם אמירה פוליטית

אתם קולטים בכלל את האירוע?
זה כאילו שוטרים היו מגבילים כניסה להפגנות קפלן בגלל שלט נגד נתניהו

ב3 שנים האחרונות בחסות המלחמה, כל מוסדות המדינה עברו השחתה כהניסטית, דתית

ואו

[Tamar Almog | תמר אלמוג @almog_tamar]

כותרת ושתי נקודות שיעניינו אתכם
בכותרת: השופטים בתיקי רה"מ דוחים בקשת נתניהו לקצר מחר את הדיון: לא הוצגה תשתית לדחיפות שמצדיקה זאת.
הבקשה בשל ישיבת ממשלה שנקבעה למחר. רהמ טוען שאי אפשר שעה או יום אחר.
הערות
א. מחר אמורה להסתיים חקירתו הנגדית של נתניהו ע"י הפרקליטות, בהנחה שהדיון יתקיים כולו או לפחות ברובו.
ב. נדיר למדי שהשופטים דוחים במלואה בקשת נתניהו. הפעם אין בה נימוקים בטחוניים או מדיניים אלא - יודעים מה, תקראו. זה מעניין 👇

[Hadar1.200.50.10.400 @HadarOrnit]

@almog_tamar צ'ט גיפיטי יכול היה לכתוב בקשה יותר משכנעת... יפה שהשופטים לא נענו לקישקוש הזה.