קצת נישתי… מישהו פה באחד הציוצים הזכיר את המתרגם של הסדרה אבודים
וזה הזכיר לי כמה אני עדיין מחוברת רגשית לסדרה הזאת ברמה לא הגיונית. זה משהו בלב שפשוט נשאר שם מאז השנים האלה. או האי הזה. או הדמויות או הנוסטלגיה.
אולי זה בכלל לא הסדרה אלא התקופה. מין תמימות כזו בחיים. אפילו מבחינה טכנולוגית אבל גם בכלל. לפני שהכל היה נגיש מדי, מהיר מדי, ועם מיליון ספוילרים בטיקטוק. היה קסם בלחכות שבוע שלם (או עונה שלמה של 20+- פרקים!) כדי להבין מה לעזאזל יש בתוך ההאץ׳, או סתם לחכות לתשובות לשאלות מהסדרה.
המצב: בניתי סתם אתר לתרגול עם AI ואני לא מכירה את הקוד.
הרגשה: כמו שמישהו ניקה לך את הדירה ואת לא יודעת איפה שמו את הדברים.
הפתרון: ביקשתי מ-Claude שיסביר לי כל קובץ כאילו אני חדשה. כי אני כן. לא אידיאלי, הוא יכול לפספס, אבל מישהו צריך להסביר לי את הדירה גם אם הוא זה שניקה אותה.
למרות שאני מפתחת (ג׳וניורית) וכבר יצא לי להעלות פיצ׳רים לפרודקשן, לבנות אתר מאפס לבן אדם שתולה בך את התקוות של העסק שלו, זו רמת התרגשות אחרת לגמרי.
מה שמדהים זה לראות איך כלי AI מאפשרים לנו לסגור פערים טכנולוגיים ולעזור לאנשים בזמן קצר.
חבר משפחה עם עסק ויתר על האתר שלו כי ״זה לא עובד״. בדיקה קצרה גילתה שהסליקה שבורה לגמרי והחברה המפתחת נעלמה. החלטתי לבנות לו דמו בעצמי (נעזרתי ב-Claude וב-Lovable, שילוב מנצח). הוא כל כך התלהב שהוא ביקש שאבנה לו את כל האתר מחדש.
שליש מהתינוקות שנולדו השנה חרדים.
עוד שש שנים, שליש מתלמידי כיתות א' לא ילמד ליבה.
עוד 18 שנה, שליש ממחזור הגיוס לא יתגייס.
עוד 25 שנה, שליש מהמדינה יהיה תלוי בקצבאות.
אין שום דרך בעולם לממן את זה.
Exponent is a bitch.
@theMaskedSingl קודם כל תודה לך על השירות.
דבר שני, אני מודה שאני מפחדת לציין שאני משרתת מילואים פעילה אפילו שעשיתי הרבה פחות ממך. לא רוצה לקחת צ׳אנס שאפסל... :(