Olivia
Online
ICT (Heb)
@ICT_Hebrew
המכון למדיניות נגד טרור (ICT) הוא מכון מחקר אקדמי באוניברסיטת רייכמן המתמחה באיום הטרור, לוחמה בטרור וביטחון לאומי.
Herzliya, Israel
Joined February 2026
53 Following
16 Followers
60 Posts
🟦הטילים הבליסטיים, חיזבאללה והוויתורים בגרעין: מבט על ההסכם המתגבש
בזמן שהמשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מתקדם, סוגיית הטילים הבליסטיים האיראניים נותרת מחוץ למסגרת ההבנות המתגבשות. זאת אף שמדובר באחד ממרכיבי הכוח המרכזיים של טהרן ובאמצעי מרכזי להקרנת עוצמה ולהפעלת לחץ אזורי.
במקביל, מסתמנת גמישות אמריקאית גדולה יותר גם בתחום הגרעין. בעוד שבעבר הוצגו דרישות מחמירות יותר ביחס למלאי האורניום המועשר, ההבנות הנוכחיות משקפות נכונות להסתפק בדילול החומר המועשר בתוך איראן. מבקרי המהלך רואים בכך נסיגה מעמדות קודמות והחלשה של מנופי הלחץ על טהרן.
לצד סוגיות הגרעין והטילים, נותרת פתוחה גם שאלת עתידו של חיזבאללה. חרף הלחץ הישראלי ומאמצי ממשלת לבנון לקדם את פירוק הארגון מנשקו, יכולתה לממש יעד זה מוגבלת. על רקע זה עולה החשש כי הסדר עתידי יתמקד בגרעין, מבלי לספק מענה למערך הטילים האיראני ולנכס האסטרטגי המרכזי של איראן באזור - חיזבאללה.
ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) בראיון לעיתון לה רפובליקה (בשפה האיטלקית).
#IranDeal #USIran #IranNuclearDeal #Ceasefire #IranUSCeasefire #MiddleEast #IranThreat #MissileProgram #NuclearNegotiations
@ElyKarmon
🟦דיפלומטיה אינה יכולה להפוך למגן של חיזבאללה
במשך עשרות שנים שימש חיזבאללה כמגן האסטרטגי של איראן. הארגון נבנה, חומש ומומן כדי להרתיע מתקפות על טהרן ולהעלות את מחיר הפעולה הצבאית נגדה, בין היתר באמצעות היכולת לאיים על ישראל. אלא שכיום מסתמן היפוך בתפקידים: במקום שחיזבאללה יגן על איראן, טהרן משתמשת יותר ויותר במשא ומתן עם וושינגטון כדי להגן על חיזבאללה.
הצהרות אחרונות של בכירים איראנים קושרות בין עתיד ההסכם עם ארצות הברית לבין ההתפתחויות בלבנון, ובהן הפעולות הישראליות נגד חיזבאללה. בכך מנסה איראן לחבר בין חופש השיט במצרי הורמוז, ההסלמה האזורית ועתידו של חיזבאללה למסגרת משא ומתן אחת, ולמנף את הדיפלומטיה כדי להשיג מגבלות על חופש הפעולה הישראלי.
הסכנה במהלך כזה היא יצירת תקדים שלפיו מדינה יכולה לתמוך בשלוחים חמושים, לאיים על היציבות הבינלאומית ולאחר מכן להשתמש במשא ומתן כדי להגן עליהם מפני לחץ צבאי.
ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור (ICT) בטור דעה חדש לניוזוויק⬅️
https://t.co/VYfDLClqob
#IRAN @LiramKoblentz #חיזבאללה #איראן
⏺️ עתיד לבנון, ביטחון ישראל: המשמעות האסטרטגית של האיומים על הנשיא עאון
נשיא לבנון ג'וזף עאון, המייצג קו התומך בחיזוק ריבונותה של לבנון, בצמצום ההשפעה האיראנית ובקידום פירוק חיזבאללה מנשקו, ניצב כיום מול כוחות המבקשים לשמר את אחיזתו של הציר האיראני במדינה. על רקע זה, כל פגיעה אפשרית בו עלולה לערער את היציבות הפוליטית בלבנון ולחזק מחדש את מעמדם של חיזבאללה ואיראן.
מנקודת מבט ישראלית, מדובר ביותר מאירוע פנים־לבנוני. החלשת ההנהגה המתונה בביירות עלולה לפגוע במאמצים לביסוס מציאות ביטחונית יציבה לאורך הגבול הצפוני, להרחיב את חופש הפעולה של חיזבאללה ולצמצם את הסיכוי להתפתחות מוסדות מדינתיים עצמאיים בלבנון.
לפיכך, לישראל, לצד ארה"ב ומדינות המערב, קיים אינטרס אסטרטגי מובהק במניעת הידרדרות נוספת בזירה הלבנונית ובחיזוק הגורמים הפועלים לקידום ריבונות המדינה על חשבון השפעתם של חיזבאללה והציר האיראני. על רקע המאבק על עתידה של לבנון, נדרשת האצה של הדיאלוג האסטרטגי בין ישראל ללבנון בוושינגטון, תוך מעבר מתיאום מדיני הצהרתי לשיתוף פעולה מקצועי ומעשי שיסייע בחיזוק מוסדות המדינה הלבנונית, בייצוב הגבול הצפוני ובבלימת ההתבססות האיראנית במדינה.
אבי כאלו, עמית במכון למדיניות נגד טרור (ICT). קראו את טור הדעה המלא ב-⬅️YNET
https://t.co/62tR1chNgE
#לבנון #חיזבאללה #ישראל
🟦יציבות למראית עין: הסיכונים האסטרטגיים הגלומים בהסכם ארה"ב-איראן
הסכם ההבנות בין ארצות הברית לאיראן, כפי שפורסם עד כה, מצטייר כהסכם בעייתי מבחינת ישראל ובעל פוטנציאל לערער את היציבות האזורית. אף שההסכם עשוי להפחית את עוצמת המתיחות הגלויה בטווח הקצר, הוא עושה זאת באמצעות הקפאת איומים אסטרטגיים בלתי פתורים, ולא באמצעות פירוקם או מתן מענה יסודי לגורמים שהובילו להיווצרותם.
ההסכם עשוי אמנם לתרום לחידוש חופש השיט ולהקרין מראית עין של דה־הסלמה אזורית, אך במקביל הוא מעניק תמורות לגורם שעשה שימוש בהסלמה אזורית, ביצירת אי־ודאות בשוקי האנרגיה ובהפעלת שלוחים (proxies) כאמצעי לחץ לקידום יעדיו האסטרטגיים.
מעבר להשלכותיו המיידיות, קיים חשש כי ההסכם ישדר מסר אסטרטגי בעייתי לשחקנים נוספים באזור: כי עמידה ממושכת בלחצים בינלאומיים, התקדמות אל סף גרעיני ויצירת עלויות כלכליות וביטחוניות משמעותיות למערכת הבינלאומית אינן מובילות בהכרח לבידוד מתמשך, אלא עשויות להסתיים בשיקום הלגיטימציה ובשילוב מחדש בזירה הבינלאומית. במובן זה, ההסכם עלול ליצור תקדים המעודד התנהגות דומה מצד מדינות ושחקנים אזוריים אחרים, ובכך להשפיע על דפוסי הפעולה וההרתעה במזרח התיכון במהלך העשור הקרוב.
אל"מ (מיל') גיא יצחקי, לשעבר ראש מחלקת תודעה בצה”ל, עמית המכון למדיניות נגד טרור (ICT)
#ארהב #איראן #הסכם #ישראל
🟨המערכה על הלגיטימציה: הפער בין הפעולה הצבאית להסברה המדינית
על רקע התקיפות היום בביירות והאיום האיראני בתגובה, דבריה של פרופ׳ מורן ירחי, חוקרת בכירה ב־ICT ותושבת הצפון, על אירועי השבוע שעבר מקבלים כעת משנה תוקף.
לאחר תקיפת צה״ל בביירות בשבוע שעבר, המסגור הדומיננטי בחלק מכלי התקשורת הבינלאומיים הציג את ההתפתחויות בעיקר כתגובה איראנית ל״תוקפנות הישראלית״ ולפגיעה באזרחים בלבנון. מנגד, ירי חיזבאללה ואחריותו להסלמת העימות זכו לסיקור מצומצם, ולעיתים לא הוזכרו כלל.
בנסיבות אלה, לא ניתן להטיל את עיקר מאמץ ההסברה הבינלאומית על דובר צה״ל. כאשר ישראל מבקשת להבהיר כי פעולותיה אינן נועדו לכיבוש או לשליטה בשטח, קצין במדים מתקשה לשמש כדמות המרכזית בהעברת המסר. מצב זה משקף כשל רחב יותר בתפקודו של מערך ההסברה הלאומי ובחלוקת האחריות בין הדרג המדיני, הצבאי והמקצועי.
נדרש מאמץ ממשלתי משולב, הן בזירה הבינלאומית והן כלפי תושבי אזור העימות בישראל. הכרה רשמית באזור הצפון כאזור לחימה, לצד מתן מענה אזרחי, כלכלי וביטחוני הולם לתושביהם, עשויה לחזק את אמינותה של מדיניות הממשלה. ואז ניתן במקביל, להציג בזירה הבינלאומית באופן עקבי ומתועד את התקיפות נגד ישראל ואת השלכותיהן על האוכלוסייה האזרחית, כחלק מביסוס הלגיטימציה לפעולות ההגנה של ישראל.
פרופ' מורן ירחי, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור (ICT), בכתבה מצולמת לחדשות 13
#Dahieh #Dahiyeh #Beirut #Iran #lebanon #Hezbollah
🟨האם המלחמה עם איראן הסתיימה? הסימנים מטהרן והשאלות הפתוחות
אתמול צוינה שנה לפתיחת מבצע "עם כלביא", וכעת מסתמנים מגעים מתקדמים לקראת הסכם בין ארצות הברית לאיראן, לאחר סיומה של מלחמת "שאגת הארי" — Epic Fury. במקביל, הרשויות באיראן הודיעו על מועד הלווייתו של חמינאי האב. עצם קביעת המועד עשויה להעיד כי בטהרן מעריכים שהשלב הצבאי המרכזי הסתיים, או לכל הפחות שהאיום המיידי על הנהגת המשטר פחת.
הדחייה הממושכת של ההלוויה עשויה לשקף את החשש האיראני מקיומו של אירוע המוני וחשוף בעת עימות צבאי. החשש האפשרי היה מפני תקיפה ישראלית, או מפני ניצול האירוע לצורך הפגנת עליונות צבאית ותודעתית. בהקשר זה הוזכר התקדים של הלוויית חסן נסראללה, שבמהלכה פעלו מטוסי חיל האוויר הישראלי מעל האזור.
ההחלטה לקיים את ההלוויה אינה אפוא עניין טקסי בלבד. היא עשויה לשמש את המשטר כאמצעי להקרנת יציבות, רציפות שלטונית וחזרה הדרגתית לשגרה. עם זאת, אירוע המוני מסוג זה עלול להפוך גם למבחן פוליטי ופנימי: האם הציבור האיראני יתלכד סביב הנהגת המדינה, יישאר פסיבי, או ינצל את ההתכנסות לביטוי של מחאה והתנגדות.
גם בסוגיית הגרעין נותרו שאלות מהותיות ללא מענה. בשלב זה לא ברור מה עלה בגורל מלאי האורניום המועשר, מהו היקף הפגיעה בתשתיות הגרעין, ועד כמה נפגעה יכולתה של איראן לשקם את התוכנית. לאחר שתי מלחמות יש לבחון מחדש גם את השלכות היציאה מהסכם הגרעין. בתקופת ההסכם נהנה המערב מגישה רחבה יותר למידע על המתרחש במתקנים האיראניים, ואיראן הייתה כפופה למשטר פיקוח נרחב של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מכאן שהשאלה המרכזית אינה רק אם ייחתם הסכם חדש, אלא מה יהיה תוכנו: אילו מנגנוני פיקוח ואימות ייכללו בו, מה ייעשה במלאי האורניום המועשר, ומה תהיה יכולתה של הקהילה הבינלאומית לעקוב לאורך זמן אחר התוכנית האיראנית. רק לאחר פרסום ההסכם יהיה אפשר להעריך אם הוא מצמצם באופן ממשי את הסיכון הגרעיני, או בעיקר דוחה את המשבר הבא.
ד"ר מאיר ג'בדנפר, עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) בראיון לערד ניר, ערוץ 12.
המונדיאל בצל הההסלמה הביטחונית באזור בראי הקריקטורות בעולם הערבי"
1. עומאן - "המונדיאל מאחד את העולם"
⬇️⬇️⬇️
🟨אין גבול הרמטי: ניתוח ראשוני של אירוע החדירה במרגליות
ביום שלישי אירע אירוע חדירה חריג בגבול הצפון, כאשר מחבל הצליח להיכנס לשטח מושב מרגליות וחוסל על ידי כוחות צה״ל. בעקבות האירוע נסגרו היישובים משגב עם, מרגליות, מנרה ויפתח, כוחות גדולים הוזרמו לאזור, ותושבים הונחו להישאר בבתיהם בזמן שצה״ל ביצע סריקות לשלילת הימצאות מחבלים נוספים במרחב.
ניתוח ראשוני של האירוע מלמד כי, על פני הדברים, אין מדובר בפעולה מאורגנת, מתוכננת ורבת־משתתפים של #חיזבאללה, אלא ביוזמה עצמאית או באירוע נקודתי בעל מאפיינים מוגבלים. אילו היה מדובר במהלך מבצעי סדור של הארגון, ניתן היה לצפות למאפיינים שונים: מספר רב יותר של מחבלים, אמצעי לחימה משמעותיים יותר, תיאום מבצעי הדוק יותר, מערך סיוע רחב יותר וניסיון לייצר אירוע בעל אפקט אסטרטגי או תודעתי רחב בהרבה. עם זאת, מסקנה זו אינה מפחיתה מן הצורך בקיום תחקיר מבצעי מעמיק.
יש להכיר במגבלותיה של שליטה ביטחונית במרחב גבול מורכב. אין בנמצא גבול הרמטי, ובוודאי שלא בתוואי שטח המאופיין בטופוגרפיה מורכבת, צמחייה, אזורי מסתור וקרבה ליישובים אזרחיים. גם שילוב של גדר אינדיקטיבית, מערכי תצפית, סיורים, אמצעים טכנולוגיים וכוחות בשטח אינו יכול לייצר חסימה מוחלטת של כל תרחיש חדירה אפשרי. די בכך שמפגע שוהה פרק זמן ממושך במחבוא, נע בזהירות, מנצל תנאי שטח ונקודות תורפה מבצעיות כדי להמחיש כי לא ניתן להבטיח אפס חדירות.
במבחן התוצאה, המחבל הגיע למגע עם הכוחות, ואלה הצליחו לבלום אותו ולמנוע התפתחות חמורה יותר של האירוע. עובדה זו אינה מבטלת את חומרת החדירה, אך היא מציבה את האירוע בהקשר מבצעי ריאלי: מערכי ההגנה נדרשים לצמצם סיכונים ולהגיב במהירות, אך הם אינם יכולים להבטיח שליטה מוחלטת או סגירה הרמטית של המרחב. לפיכך, נכון לתחקר את השתלשלות האירועים, לזהות את נקודות הכשל או הפער, לשפר את המענה המבצעי והמודיעיני, ובעיקר להפיק לקחים שיצמצמו את הסבירות לאירוע דומה בעתיד.
שלום בן חנן, לשעבר בכיר בשב"כ, עמית המכון למדיניות נגד טרור (ICT), בפאנל ערוץ 12.
🟧מאחורי האיום של ארדואן: טורקיה מחפשת זירת לחץ חדשה על ישראל
נשיא טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, התבטא כי התקיפות הישראליות בסוריה ובלבנון אינן מאיימות רק על אותן זירות, אלא גם על ביטחונה ועל האינטרסים של טורקיה. ארדואן אף הזהיר כי אנקרה תגיב אם “זכויותיה” ייפגעו.
הדברים מצטרפים לקו הטורקי הכפול מן הימים האחרונים: מצד אחד, היו מי שהתעודדו מדברי שר החוץ הטורקי, חאקאן פידאן, שלפיהם הכרה ישראלית במדינה פלסטינית עשויה לאפשר את נרמול היחסים בין ישראל לטורקיה. מצד שני, באותה נשימה ממש, פידאן קרא למדינות העולם לבלום את מה שכינה “ההתפשטות הטריטוריאלית” של ישראל “התוקפנית”
ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור, מעריך כי איומיו של ארדואן לא יתורגמו לתקיפה ישירה נגד ישראל. עם זאת, לדבריו, לא ניתן לשלול אפשרות שטורקיה תפעל באופן אגרסיבי יותר נגד האינטרסים הישראליים בסוריה, תעודד או תיזום פרובוקציות בזירה העזתית, ותפעיל לחץ על ממשל טראמפ לקדם הסכם עם איראן. כרמון מוסיף כי ארדואן ממתין לפסגת נאט"ו הצפויה בתחילת יולי באנקרה במטרה לחזק את מעמדו בתוך הברית ובאירופה, ולנסות לרתום אותן לעמדה תקיפה יותר נגד ישראל.
טורקיה פועלת במרץ לבניית הצבא הסורי החדש, בין היתר באמצעות אימונים, ליווי מקצועי והעברת אמצעי לחימה טורקיים מתקדמים. לאחר נפילת משטר אסד ניסתה אנקרה להרחיב את אחיזתה הצבאית בסוריה, בין היתר באמצעות כוונה לפרוס טייסת בבסיס האווירי T-4 — מהלך שסוכל, על פי פרסומים, בעקבות תקיפה ישראלית בבסיס.
על רקע המשך פעילות חיל האוויר הישראלי נגד יעדים איראניים, ותוך ניצול המרחב האווירי הסורי הפרוץ, ייתכן כי טורקיה תפעל לחיזוק מערך ההגנה האווירית של המשטר הסורי החדש. מהלך כזה, אם יבשיל, עשוי לצמצם את חופש הפעולה האווירי של ישראל בסוריה ולהפוך את הזירה הסורית למורכבת ומסוכנת יותר מבחינה מבצעית,
בשורה התחתונה, ארדואן אינו צפוי לעימות ישיר עם ישראל, אך עשוי לפעול לשינוי כללי המשחק בסוריה. חיזוק הצבא הסורי והעברת מערכות הגנה אווירית מתקדמות עלולים לפגוע בחופש הפעולה של חיל האוויר ולהרחיב את החיכוך מול טורקיה וזהו האיום המרכזי שמאחורי הרטוריקה של אנקרה הממחישה את המלחמה הקרה של טורקיה מול ישראל.
@ElyKarmon
#ארדואן #טורקיה #Erdoğan
🟨 למה ערבויות על הנייר לא יבלמו את שלוחות איראן❓️
הפסקת האש שהוכרזה בשבוע שעבר קרסה בתוך פחות מ־48 שעות, והמחישה שוב את הכשל המרכזי בגישה האמריקנית: ניהול זירות מקומיות כאילו הן מנותקות זו מזו, בזמן שאיראן מפעילה רשת של שלוחים כחלק ממערכה אזורית אחת.
כאשר חיזבאללה, החות׳ים ואיראן פועלים כחלק ממערך אסטרטגי מתואם, ערבויות על הנייר והפסקות אש זמניות מייצרות בעיקר אשליית ביטחון. בפועל, הן דוחות את העימות הבא,לעיתים בתנאים נוחים יותר לאויב.
הלקח ברור: יציבות אזורית מחייבת התמודדות ישירה עם האידאולוגיה, היכולות הצבאיות ומערך השלוחים של איראן. הצלחה אמיתית תימדד בפירוק כוחו הצבאי של חיזבאללה ובמניעת שיקום מערך הטרור האיראני באזור, הרבה מעבר להכרזה על הפסקת אש או
לערבויות כתובות.
מבוסס על טור דעה לעיתון The Hill של ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר יחד עם בראדלי מרטין⬅️
https://t.co/CwPQP4eVAG
#IranWar #איראן #לבנון #חיזבאללה
🟧הסתה, רדיקליזציה ונגישות לנשק: אתגרי החזית הפנימית
השבוע ברקע ההסלמה עם #איראן, פרסמו שב"כ ומשטרת ישראל כתב אישום נגד תושב אעבלין, אזרח ישראלי, שעל פי החשד יצר קשר עם #חמאס, תכנן לרכוש אמצעי לחימה ולבצע פיגוע בהשראת הארגון. יום קודם לכן בוצע פיגוע קטלני על ידי תושב טייבה, שגבה את חייו של אדם אחד והותיר פצועים נוספים. שני האירועים הללו ממחישים כי לצד החזיתות החיצוניות, ישראל ממשיכה להתמודד גם עם אתגרי ביטחון מבית.
חזונו של יחיא סינוואר ערב ה-7 באוקטובר כלל גם ביצירת חזית פנימית באמצעות מהומות, טרור עממי, מפגעים בודדים ותאי טרור קטנים. מטרתו הייתה להעסיק את מערכת הביטחון בזירות נוספות, לשחוק משאבים ולפגוע ביכולת ההתמודדות הכוללת של המדינה בזמן מלחמה עם החמאס.
האתגר המרכזי כיום נובע מהשילוב בין תהליכי רדיקליזציה והסתה לבין זמינות גבוהה של אמצעי לחימה, עלייה בפשיעה בחברה הערבית והשראה מארגוני טרור כמו חמאס ודאע"ש. כאשר מדובר במפגעים בודדים או בתאים קטנים הנהנים מחופש תנועה מלא כאזרחים ישראלים, יכולות הגילוי והסיכול הופכות מורכבות הרבה יותר. זו מציאות שמחייבת קשב מתמשך והשקעה משמעותית מצד גורמי הביטחון גם שאין מדובר ברוב או במגמה רחבה.
קראו את הטור הדעה המלא בישראל היום, של שלום בן חנן, בכיר לשעבר בשב"כ ועמית במכון למדיניות נגד טרור (ICT) ⬅️
https://t.co/Bu3uj6qA0v
🟧#פינת_המומחה - ד"ר איתן עזאני, מסביר על הדינמיקה האסטרטגית של סבב העימות הנוכחי וגם, למה איראן קושרת את עצמה עם לבנון.
האירוע הנוכחי ממחיש כיצד כל אחד מהצדדים מנסה להציג הישג, אך בפועל מדובר במאבק על עיצוב כללי המשחק. במשך תקופה ניסתה איראן לקבע משוואה שלפיה כל תקיפה ישראלית בדאחייה או בלבנון תיענה בפגיעה ישירה בישראל משטח איראן. ישראל בחרה לאתגר את המשוואה הזו ופעלה למרות האיום, בעוד שאיראן מצדה לא יכלה להרשות לעצמה להימנע מתגובה, מחשש לפגיעה בהרתעה שלה. התוצאה הייתה חילופי מהלומות מוגבלים, כששני הצדדים מקפידים שלא לחצות קווים אדומים שעלולים להביא להסלמה רחבה יותר או לעימות מול ארצות הברית. למעשה, וושינגטון הפעילה לחץ על שני הצדדים לעצור, וכל אחד מהם ניסה לסיים את הסבב באופן שיאפשר לו לטעון שהשיג את יעדיו.
השאלה המרכזית כעת היא מהי התכלית האסטרטגית של האירוע. ייתכן שמדובר בסבב קצר של ימים ספורים בלבד, אך ייתכן גם שמדובר בצומת החלטה שישפיע על המשך ההתפתחות האזורית. זהו בדיוק הקושי בניתוח מצבים כאלה: לא ניתן להבין את הכיוון רק מתוך האירוע עצמו, אלא מתוך האינטרסים המשתנים של השחקנים המעורבים. בכל שלב מתקבלות החלטות חדשות המשפיעות על מסלול ההסלמה או הרגיעה, ולכן נכון לבחון תמיד את שני תרחישי הקיצון – הידרדרות לעימות רחב יותר מול חזרה מהירה יחסית לכללי משחק מוכרים.
בהקשר זה, מעניין במיוחד הניסיון האיראני לקשור בין הזירה הלבנונית לבין העימות הישיר מול ישראל. קבלת ההחלטות בטהרן נשלטת במידה רבה על ידי גורמי ביטחון ומשמרות המהפכה יותר מאשר על ידי דיפלומטים, דבר המשתקף גם בעמדות הנוקשות ובדפוסי המשא ומתן האיראניים, המאופיינים במשיכת זמן ויצירת מצבי מורכבות. מבחינת איראן, המטרה היא להגביל את חופש הפעולה הישראלי בלבנון ולשמר את חיזבאללה כנכס האסטרטגי המרכזי שנותר לה ב"ציר ההתנגדות". העובדה שטהרן משקיעה מאמצים רבים בהגנת חיזבאללה עשויה דווקא להעיד על מצבו המורכב של הארגון ועל החשש האיראני מאובדן נוסף של מוקדי השפעה, לאחר הפגיעה במיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה והיחלשותם של שחקנים נוספים בציר. לכן, מאחורי האירוע הטקטי מסתתר למעשה משחק אינטרסים מורכב בהרבה, שבו כל צד מנסה לעצב את המציאות האזורית לטובתו מבלי להיגרר למחיר שאינו מוכן לשלם.
#חיזבאללה #איראן #ישראל
🟧#פינת_המומחה - ד"ר אורי בן יעקב, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), מסביר את גבולות המעורבות החות'ית בסבב ההסלמה הנוכחי
במלחמת "שאגת הארי" בין איראן לישראל וארצות הברית החות'ים נמנעו במידה רבה ממעורבות ישירה בעימות, והגבילו את חלקם בלחימה לאיומים רטוריים, הדהוד תקשורתי של פעולות מצד שלוחים אחרים, ומספר מצומצם של תקיפות נגד ישראל.
איפוק זה יכול היה לנבוע מהחלטה עצמאית של איראן לשמור את החות'ים כעתודה אסטרטגית למקרה הצורך, אך גם מהחלטה עצמאית של החות'ים לפיה מעורבות פעילה יותר בעימות עלולה לסכן את יעדי הפנים שלהם.
למרות המעורבות האחרונה של החות'ים בעימות הנוכחי והאיומים בדבר סגירת מציר באב אל מנדאב, שיש הרואים בהם עליית מדרגה, לא נראה כי החותים שינו מעמדתם הבסיסית.
נראה כי יש להתייחס אליהם עדיין כשותף שקט של הממשל האיראני אשר עשוי לבחור להיות מעורב באופן משמעותי יותר, אם חישובי העלות-תועלת שלו יעלו בקנה אחד עם יעדי ה"ציר".
#חותים #איראן
🟨#קצר #דסק_הטרור_השיעי_ואיראן
סקירת שיח: המסרים המרכזיים של ציר איראן–חזבאללה בצל ההסלמה האזורית
העיתון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לחזבאללה, מפרסם הבוקר מאמר המשרטט קווים ברורים למדיניות טהראן ומבהיר כי #איראן לא הפקירה את #חזבאללה וההתנגדות, וכי היא מוכנה להעלות את ההימור. עמוד השער של היומון תחת הכותר: "איראן לעולם: לבנון אינך לבד!
נקודות מרכזיות מהמאמר:
א. משוואת הדאחיה-רמת דוד:
לפי אל-אח'באר, מטחי הטילים של משמרות המהפכה לעבר צפון הארץ (כולל הפגיעה בבסיס רמת דוד) היו תגובה ישירה להפצצות בדאחיה. באיראן מבהירים: הפסקת אש בלבנון היא עדיפות, אבל רק כזו שתכלול נסיגה ישראלית מלאה ולוח זמנים קשיח. המשך התקיפות בביירות ייענה בתגובות מילטנטיות נוספות.
ב. מיצר הורמוז:
טהראן מכניסה למשוואה את חופש השיט העולמי. פתיחה מחדש של המיצר תהיה הדרגתית בלבד, מותנית בפיקוח משותף של איראן ועומאן ובגביית דמי מעבר. הדרישה הנוספת: נסיגה מיידית של כוחות ארה"ב ממימי המפרץ והאוקיינוס ההודי.
ג. הפן הפיננסי:
ברקע המגעים, מדווח על הצעה לפיה קטר תעביר סכום של עד 12 מיליארד דולר כסוג של תמריץ/פיצוי, שיקוזז בהמשך מהכספים האיראניים המוקפאים שישוחררו.
ד. טראמפ, נתניהו והגרעין:
אל-אח'באר טוען כי הנשיא טראמפ לחץ על נתניהו לא להסלים מול איראן, לחתור לעסקה ולהפריד בין הזירה הלבנונית לאיראנית. עם זאת, טראמפ מסרב להקלות כלכליות לפני שיושגו הבנות בתיק הגרעיני.
ה. ישראל מסרבת לכבול את ידיה:
למרות הלחץ האמריקאי, בירושלים הבהירו בתוקף כי לא יסכימו לשום תנאי שיגביל את חופש הפעולה הצבאי של צה"ל בביירות ובדאחיה.
⬅️לדברי היומון, בכירים באיראן מביעים חוסר אמון מוחלט בארה"ב ומדגישים כי האמריקנים מבינים רק כוח ואינם מכבדים הסכמים, ולכן האחראיות המלאה להמשך ההסלמה והפרת הבנות הפסקת האש מוטלת כולה על וושינגטון וירושלים.
ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר ב-ICT.
@Michael_Barak
🟨#קצר #דסק_סייבר_טרור
כך איראן מנסה לעצב את תפיסת המציאות בעימות הנוכחי עם ישראל באמצעות בינה מלאכותית
העימות הצבאי שהחל אתמול בין ישראל לאיראן מלווה גם במאבק על עיצוב התודעה. בחינת תכני בינה מלאכותית (AI) המופצים ברשתות החברתיות על ידי גורמים המזוהים עם איראן מצביעה על שלושה נרטיבים מרכזיים שאיראן מבקשת לקדם, במטרה להשפיע על תפיסת המציאות של קהלי יעד שונים:
"1️⃣ארה"ב נטשה את ישראל"
המסר: ישראל נותרה לבדה במערכה, בעוד ארה"ב נמנעת ממעורבות ישירה ומנסה להתרחק מהסלמה אזורית.
המטרה: לערער את תחושת הביטחון הנשענת על הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית וליצור רושם של בידוד מדיני וצבאי.
2️⃣ "איראן ניצחה את המעצמות"
המסר: איראן הצליחה לנצח את ישראל ואת ארה"ב ולהכתיב את כללי המשחק באזור. תמונות AI רבות מציגות כלי שיט אמריקאיים נסוגים במצר הורמוז.
המטרה: לחזק את תדמית העוצמה של איראן מול קהלים פנימיים וחיצוניים ולהציג אותה כמעצמה אזורית בעלת יכולת עמידה מול המערב.
3️⃣ "הגורל האיראני והלבנוני אחד"
המסר: פגיעה בלבנון היא פגיעה באיראן. בנרטיב זה איראן מוצגת כמגינת לבנון וכמי שמונעת מישראל להסלים את המערכה. המטרה: להעניק לגיטימציה למעורבות האיראנית בלבנון ולהציג את הברית עם חזבאללה כהגנה על יציבות האזור ולא כהרחבת ההשפעה האיראנית.
⬅️השימוש הנרחב בבינה מלאכותית מאפשר לאיראן לייצר ולהפיץ במהירות תכנים חזותיים עוצמתיים, המעבירים מסרים אחידים לקהלים שונים. ניתוח התמונות והסרטונים מצביע על היערכות מוקדמת למערכה התודעתית, כאשר חלק מהנרטיבים הופיעו עוד לפני ההסלמה. הדבר ממחיש כי עבור איראן המאבק על התודעה הוא חלק בלתי נפרד מהמערכה עצמה.
⬅️הנרטיבים שמקדמת איראן מצביעים על כך שהיא כבר חושבת על היום שאחרי המערכה ומבקשת למצב את עצמה ככוח אזורי מוביל. ייתכן כי מסרים אלו נועדו לא רק להשפיע על דעת הקהל, אלא גם לחזק את עמדת המיקוח של טהראן מול ארצות הברית במסגרת הסדרים עתידיים.
דניאל הברפלד, חוקרת ב-ICT
⏺️בין סייבר לתודעה: קבוצת הנדלה ככלי השפעה במערכה האיראנית נגד ישראל
בשעות הצהריים תקפה ישראל בביירות בתגובה להמשך הירי לעבר יישובים ישראליים בצפון הארץ. בעקבות התקיפה מיהרו איראן ושלוחיה לאיים בתגובה. לצד הזירה הצבאית והמדינית, התפתחו בשעות האחרונות גם איומים בזירת הסייבר, כאשר אחד השחקנים הבולטים הוא קבוצת ההאקרים "הנדלה", הפועלת נגד ישראל מאז דצמבר 2023.
הקבוצה פרסמה כי העבירה לכאורה לאיראן קואורדינטות של יעדים בצפון ישראל, אשר הושגו לטענתה באמצעות פעילות סייבר, והוסיפה כי תקיפה איראנית נגד ישראל היא "עניין של זמן". קשה כמובן לאמת את טענותיה המבצעיות של הקבוצה, אולם עצם הפרסום והעיתוי שבו בוצע מלמדים על ניסיון להשפיע על השיח הציבורי ועל תפיסת האיום בקרב הציבור הישראלי.
הקבוצה נקשרה למספר אירועי חדירה וחשיפת מידע של אישי ציבור ובכירים במערכת הביטחון בישראל, שזכו לסיקור תקשורתי נרחב. עם זאת, נראה כי עיקר השפעתה אינו נובע מהנזק הטכנולוגי שגרמה, אלא מיכולתה לייצר תהודה תקשורתית, לעצב תפיסות איום ולהעצים את האפקט הפסיכולוגי של פעילותה.
ממצא זה עולה גם ממחקר חדש שערכו חוקרי המכון, פרופ' גבי וימן, פרופסור מן המניין באוניברסיטת רייכמן וחוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור, ודניאל הברפלד, ראש דסק סייבר וטרור במכון למדיניות נגד טרור. ממצאי המחקר, שהתבסס על ניתוח פעילותה של הקבוצה מאז שהוקמה, מצביעים על כך שהנדלה פועלת בראש ובראשונה כשחקן השפעה פסיכולוגי, המנצל את מרחב הסייבר לא רק לצורך איסוף מידע וביצוע תקיפות, אלא גם ככלי לעיצוב תודעה, הפצת פחד והשגת הישגים תודעתיים בזירה הציבורית. קראו כאן את המחקר המלא ⬅️
https://t.co/W7WwMO8sI4
#איראן #ביירות #האקרים
🟧שהאסירים הופכים לזירת המאבק: חוק עונש המוות והתגובה הפלסטינית
סוגיית האסירים הביטחוניים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל מעוררת מאז ומתמיד תהודה רגשית ופוליטית עמוקה בחברה הפלסטינית. חברי הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור, ובראשם חמאס, מתמקדים רבות בסוגיה זו, לא רק מתוקף מחויבות לשחרורם ולשיפור תנאי מאסרם, אלא גם מתוך הבנה כי מדובר בנשק תעמולתי רב עוצמה לחיזוק מעמדם הפוליטי והחברתי.
אישור החוק הישראלי לעונש מוות בסוף מרץ 2026 חולל טלטלה עמוקה במערכת הפלסטינית והחריף משמעותית את השיח בנושא. התגובות הפלסטיניות חושפות שני כיווני פעולה מרכזיים: מחד גיסא, חמאס מנצלת את החוק כדי לבסס את דוקטרינת החטיפות ולתרגם את החשש מאובדן קלף האסירים לקריאות להסלמה, לרבות פיגועים וחטיפת ישראלים; מאידך גיסא, הרשות הפלסטינית ממקדת את המאבק בזירה הבינלאומית, תוך הצגת ישראל כמפרת חוק בינלאומי.
האם ישראל ערוכה להשלכות הביטחוניות המשתקפות כבר היום בשיח הפלסטיני?
קראו עוד במאמרו החדש של ד"ר מיכאל ברק, ראש דסק טרור פלסטיני במכון למדיניות נגד טרור (ICT) ⬅️ https://t.co/aLgzy9TtpQ
🟧 האם ניתן לעצב מציאות ביטחונית חדשה שתביא בשורה אמיתית לתושבי הצפון?
בין ישראל ללבנון, ראוי לבחון בכל הסדרה שתתגבש את השלכותיה האסטרטגיות ארוכות הטווח. השאלה המרכזית היא האם ההסדרה צפויה לעצב מציאות ביטחונית יציבה יותר, או לשמר את דפוס ההכלה הקיים, שבמסגרתו האיום מתחדש מעת לעת.
ניסיון העבר מלמד כי ארגונים כדוגמת חיזבאללה מפגינים יכולת גבוהה של התאוששות, הסתגלות ולמידה. גם כאשר נפגעות יכולותיהם הצבאיות, הם נוטים לפתח תפיסות פעולה חדשות ולהעתיק את מרכז הכובד המבצעי לאיומים מתפתחים. כך, לצד הירידה היחסית במשקלם של מערכי הרקטות והטילים, מתעצמת בשנים האחרונות חשיבותם של כטב"מים, רחפנים ואמצעים א־סימטריים נוספים.
לפיכך, הערכת הצלחתו של כל הסכם על יכולתו לייצר מנגנונים אפקטיביים המונעים את שיקום האיום ואת התעצמותו מחדש.
♾️ המבחן האמיתי של ההסדרה אינו בהשגת שקט זמני, אלא ביצירת שינוי אסטרטגי שיבטיח כי המציאות הביטחונית תהיה שונה באופן מהותי מזו שהובילה למשבר הנוכחי.
קראו את הטור דעה המלא (בישראל היום) של שלום בן חנן, בכיר לשעבר בשב"כ ועמית במכון למדיניות נגד טרור (ICT)
https://t.co/LnwxfkFBUK
🟧 המתקפה במאלי כנקודת מפנה: בין הישג מבצעי לחזון ח’ליפות גלובלי בשיח אל-קאעידה
ההתעצמות המתמשכת של ארגוני הטרור באזור הסאהל קיבלה ביטוי דרמטי בסוף אפריל 2026, עם מתקפת הטרור הנרחבת של ארגון JNIM, שלוחת אל-קאעדה במגרב האסלאמי, נגד שורת יעדים במאלי, לרבות אזורים הסמוכים לבירה במקו.
הישגי המתקפה, הפגיעה הקשה במערך הביטחוני של מאלי, חיסול שר ההגנה והטלת מצור על ערים מרכזיות – אינם נתפסים בעיני תומכי אל-קאעדה כאירוע טקטי בלבד. בשיח הג'יהאדיסטי הם מוצגים כהוכחה לכך שתוכנית אסטרטגית שנוסחה לפני יותר מעשור מתחילה להתממש: הקמת אמירות אסלאמית באזור הסאהל כשלב בדרך לחידוש הח'ליפות האסלאמית.
אולם לצד התחזקות אל-קאעדה, מסתמן גם אתגר משמעותי נוסף: החרפת המאבק מול שלוחת דאע"ש בסאהל. התחרות על השפעה, משאבים וגיוס פעילים עלולה להוביל להסלמה נוספת בעימות בין שני הארגונים ולהעמיק עוד יותר את חוסר היציבות באזור.
ההתפתחויות במאלי ממחישות כי הסאהל אינו רק זירת טרור מקומית, אלא מרחב בעל חשיבות אסטרטגית הולכת וגוברת עבור ארגוני הג'יהאד הגלובלי.
קראו את המאמר המלא של ד"ר מיכאל ברק (@Michael_Barak,) חוקר בכיר וראש דסק ג'יהאד גלובלי במכון למדיניות נגד טרור (ICT) https://t.co/Ptp6X8GYD5
Last Seen Users on Sotwe
caramelmachiato
Seen from Indonesia
Emily Pineda 
Seen from Germany
Big Boobs Curvy Girls
Seen from Malaysia
Ünlüler
Seen from Turkey
Anfield Sector
Seen from United Kingdom
Antalya Merkez Sex
Seen from Turkey
Raving Edgar 🇩🇪🇦🇹
Seen from United States
brondong pemuas stw Nganjuk
Seen from Indonesia
Msbreewc
Seen from Indonesia
زهو 🫦.
Trends for you
Most Popular Users
Elon Musk
@elonmusk
240.4M followers
Barack Obama
@barackobama
119.3M followers
Donald J. Trump
@realdonaldtrump
111.7M followers
Cristiano Ronaldo
@cristiano
110M followers
Narendra Modi
@narendramodi
107M followers
Rihanna
@rihanna
97.5M followers
NASA
@nasa
92.1M followers
Justin Bieber
@justinbieber
90.8M followers
KATY PERRY
@katyperry
87.3M followers
Taylor Swift
@taylorswift13
81.2M followers
Lady Gaga
@ladygaga
72.7M followers
Kim Kardashian
@kimkardashian
69.6M followers
Virat Kohli
@imvkohli
69.4M followers
YouTube
@youtube
68.6M followers
Bill Gates
@billgates
63.7M followers
The Ellen Show
@theellenshow
62.5M followers
Neymar Jr
@neymarjr
62.1M followers
CNN
@cnn
61.9M followers
X
@x
60.9M followers
Selena Gomez
@selenagomez
60.4M followers