מאז השחרור מהשבי יצא לי להכיר כמה גורמי עבודה במנגנונים הישראלים השונים שעבדו על ת��קי שו"ן. הם אנשים מדהימים, מונעים מדחף להציל חיי אדם, שכמעט ולא ראו את המשפחות שלהם מאז ה-07.10, והתמודדו עם משפחות חטופים מתוסכלות שלא מצליחות להגיע לדרג המדיני ולכן השמיעו את זעקתן באוזניהם. בסופו של דב��, אני יצאתי מהשבי בזכות ממשל טראמפ מבלי שישראל (או ארה"ב) נתנו דבר תמורתי, אך אנשים כמו ניצן אלון עשו כל שביכולתם עבורי ועבור החטופים בעזה. מאחלת לאנושות כולה מנהיגים כמוהם.
ע��שיו זה רשמי: לא 50,000,000 ש"ח אלא 71 אלף ש"ח.
עוד שקר של מכונת הרעל קרס.
משרד ראש הממשלה נאלץ לפרסם היום באופן רשמי שהשקר הנבזי כאילו שיפצו את ביתי ב-50 מיליון הוא פייק מוחלט.
הדבר היחיד שהיה הוא עבודות שנדרשו על פי הנחיית שב"כ להפיכת הממ"ד לחדר עבודה מאובטח של ראש ממשלה, עם תקשורת מסווגת, בעלות כוללת של 71,000 ש"ח.
זהו.
לא שיפוץ של הבית.
לא חמישים מיליון.
שקר מוחלט שהוטח בי ובמשפחתי שוב ושוב כבר ארבע שנים.
בדיוק כמו השקר ש"אמא שלי גויה".
בדיוק כמו השקר "בנט תומך במדינה פלסטינית".
בדיוק כמו כל השקרים עלינו, שנועדו למטרה אחת:
כשאין לממשלה היוצאת הישגים אמיתיים, כל מה שנשאר להם זה להמציא שקרים על היריבים שלהם.
עם ישראל מאס בזה, ולכן סוף האמת לנצח.
ניאבק בשקרים, נשתף את האמת, ניצחון אחרי ניצחון, עד הניצחון הגדול שיקרה בקלפי בקרוב.
נעשה את זה ביחד🇮🇱
אם לימוד תורה הופך עכשיו ערך יסוד חוקתי במדינת ישראל, אז כל ישיבה רפורמית, כל בית מדרש פמיניסטי, כל חוג אקדמי לביקורת המקרא וכל מדרשה חילונית שעוסקת במעמדו של אלוהי ישראל בפנתאון הכנעני יוכלו לטעון שגם ��למידיהם התמסרו ללימוד התורה, ומכאן זכאים לפטורים מחובות אזרחיות בשם אותו ערך חוקתי.
עד מהרה השאלה מי נחשב לומדי תורה תידון בערכאותיה של המדינה הציונית, ולמדינה לא יהיה מנוס מלהודות שלימוד תורה הוא לא יותר משם קוד להסדר מונופוליסטי לטובת האורתודוכסיה החרדית ורבניה השפלים, שנועד להלבין שליטה פנימית, השתמטות וטפילות.
בקיצור, זה גול עצמי.
הראיון של נתניהו אתמול בפטריוטים, ובכלל כל מה שהוא מנסה למכור מאז הכישלון הנורא בשבעה באוקטובר הוא לבנות לעצמו מחדש את תדמית מר ביטחון. כמו בימים הראשונים שלאחר האסון הנורא ועד עתה, הוא מאשים במשתמע ובמישרין את הצבא, השב״כ, את כולם. לועג ליריביו, מנסה להציגם כחלשים, מבולבלים, נטולי יכולת. אז נזכיר שוב: נתניהו טוען בנחרצות כבר עשרות שנים שראש הממשלה, הוא ורק הוא, אחראי על ביטחון ישראל. זה שלו, זו אחריותו, ״ביטחון ישראל הוא הפיקדון שהפקדנו בידיו״ במילים שלו. ולכן המסקנה ברורה: הוא אלו�� בדיבורים נתניהו. משחק נפלא. עם רגש. אבל הכישלון של השבעה באוקטובר הוא שלו, קודם כל שלו, ולא יעזרו מאה אלף ראיונות בפטריוטים
התפתחה פה מערכת מעמדית של פריבילגיות, פטורים וסובסידיות שניתנות לאדם לפי מיקומו בהיררכיה הכיפתית, כשבתחתיתה נמצא הישראלי החילוני ההולך בתלם, זה שאמור לציית, להתגייס, לשלם ובעיקר לשתוק.
העיוות הזה לטובת הקאסטות המתפללות עומד בבסיס של כל החרא שאנחנו אוכלים כאן בשנים האחרונות, מההפיכה המשטרית שבמהותה נועדה לחסן מוקדי כוח דתיים מביקורת שיפוטית, ועד להתרסקות בתחומי החינוך, לקריסת מערכת הרווחה ולמשבר כוח האדם בצבא.
אפשר היה לצפות שכל מפלגות האופוזיציה יתייצבו כאיש אחד ויהפכו את השאלה החילונית ל��גל של הבחירות האלה, בוודאי בהתחשב בנזק הבל יתואר שהסב השלטון הדתי בתולדותינו למדינה הזו. אבל רובן מעדיפות לעקוף את הנושא בזהירות. רק מעטים מעיזים לנהל דיון ציבורי בפריבילגיות הסטטוטוריות של הנשגבים והקדושים בעיני עצמם, ואלה יקבלו את קולי.
הרב יונתן רייס הקים את רשת ישיבות ההסדר החרדיות 'חדוותא'. הוא אחד ממגייסי החרדים הגדולים כרגע בישראל. תקשיבו למה שהוא אומר לנו הבוקר בקובנוביק ברשת ב:
"כתבנו לראש הממשלה במפורש. ביקשנו החלטת ממשלה רצינית שתדאג למתגייסים החרדים. הצענו תוכנית, שאם תבוצע היא תדע לסגור את כל הפערים של צה"ל בכוח אדם ואפילו יישאר עודף. לצערי רה"מ החליט שהוא לוקח חלק מהדברים ועושה איתם סיבוב ציני. ראש הממשלה לא רק שלא עזר בגיוס חרדים, הוא עצר את החקיקה. גם דברים שהיה אפשר לעשות בלי חקיקה הוא עצר. מזכיר הממשלה שלו עצר ��אופן אקטיבי בלחץ עסקנים חרדים, וגם תקע סכין בגב של אלה שכן מתגייסים.
(שאלת קובנוביק: מהי הסכין?) הרב רייס: שלא יכול להיות מצב שישנם חרדים שמתגייסים למרות כל העליהום ויזמים שמשלמים מחיר לא פשוט ומנסים לגייס קצת כסף מהמדינה (לישיבות ההסדר), וברגע האמת כשהגיעה החלטת ממשלה והבטיחו שיקדמו ויקדמו, הגיעו עסקנים חרדים, הגיעו ליוסי פוקס, אמרו לו "בשום אופן אתה לא מעביר שקל, שום החלטת ממשלה אתה לא מעביר".
ריבונו של עולם, יש כל כך מעט חרדים שמתגייסים. מה הפריע לראש הממשלה לתת הוראה, להביא החלטת ממשלה שמדברת רק על מי שמתגייס? זה לא קשור למי שלא מתגייס. זה גם לא קשור למצב העריקות או מעצרים. גם סמוטריץ' לא יינקה, הוא הבטיח, בתקציב המדינה האחרון הוא עמד והעוזרים שלו וכולם הבטיחו: אנחנו נכניס כסף. שקל לא נכנס. גם המעט כסף שכבר היו משנים שעברו תקועים בצנרת.
אני לא מצליח להבין. ראש הממשלה עומד בפודיום, נאום חשוב לאומה, כולם מחכים לשמוע, זה מה שיש לו להגיד? חבל שהוא לא אמר "בשנים הא��ה ניתקתי להם את הטלפון", לפחות להיות כנה. וזה בסדר שהוא סגור עם גולדקנופף בדיל, וגולדקנופף זה מפריע לו (...) אני יכול להבין שבדילים פוליטיים הכול אפשרי, אבל לפחות אל תעשה סיבוב עלינו. אפילו פעם אחת לא התקשר לשאול מה צריך. היו לך עשרות פניות מאיתנו, וטלפון אחד לא החזיר על בירוקרטיות שתקועות לנו. פעם אחת הוא לא הגיע לבקר, פעם אחת הוא לא עשה כלום. רק סיסמאות הוא יודע לעשות.
ואגיד גם למצביעים של סמוטריץ' - בצלאל סמוטריץ' אף אחד לא הפריע לו. אם חשוב לו גיוס חרדים כמו שהוא טוען ובטח לציבור שלו זה חשוב, אף אחד לא הפריע לו לשים בתקציב המדינה משאבים לטובת כל הפרויקט של גיוס חרדים, לא רק הסדר חרדי. אפילו שקל הוא לא שם. תקשיבו טוב, שקל.
(את הדברים אמר לקרן אוזן ולי. צילום: לירון מולדובן)
אם חברי ממשלה מסרבים לשלוח את ילדיהם לצבא, מדוע שהאזרח ישלח?
אם חברי ממשלה מסרבים להתייצב לחקירות משטרה, מדוע שהאזרח יתייצב?
אם חברי ממשלה מסרבים לציית לפסיקות בית המשפט, מדוע שהאזרח יציית?
אם חברי ממשלה מסרבים להגיש הצהרת הון, מדוע שהאזרח יגיש?
שקמה ברסלר@ShikmaBressler האשה והאגדה, היא אחת
הנשים המרשימות, הדעתניות, הרציניות שיש במדינה, אשת חיל, מדהימה, נשים כמוה הייתי רוצה לראות בהנהגת המדינה, אין אחד, אני חוזרת אין אחד שיוכל לומר מילה נגד התכונות הללו שציינתי, אפשר לא להסכים עם דיעותיה, אבל אין ספק שהיא משהו מיוחד במינו, הלוואי שהיתה מוכנה ללכת לפוליטיקה, אשה שהיא יחידת סגולה!
@tzvisuccot אני אענה לך. במקרה אני תושב אום אל פחם.
אני ואשתי והילדים שלי, סיימנו 12 שנות לימוד. אתה לא.
לאשתי והילדים שלי יש תעודות בגרות. אתה לא.
שני הילדים שלי רופאים, הבת שלי בטכניון, הבן סטודנט. אתה לא.
ראש העיר שלנו איש חינוך. אתה לא.
אני ומשפחתי מעולם לא נעצרנו בחשד לטרור. אתה כן.
מסמנים ותוקפים את ברסלר כאילו פעלה בחלל ריק.
כאילו לא היה כאן ניסיון מתוכנן להפוך את הרשות המבצעת לכל יכולה, חסינה מביקור��, משוחררת מכל בלם מוסדי (למעט מועצות רבנים), וכאילו מלחמת האזרחים הקרה שהמהלך הזה הצית כאן לא נראתה גם מחוץ לגבולות המדינה.
האם סביר שאזרחים מתנגדי משטר אחראים ל-7/10 יותר משלטון שבמשך עשור וחצי בנה את כוחו של חמאס, הורדם, שוטה, והולך שולל על ידו כאילו כסף קונה שקט, נעלם בימים הראשונים של אחר הטבח, הוביל אותנו לאחריו למפלה אסטרטגית רב זירתית, מסרב בעקשנות לחקור את כל זה, ועוד מתיימר להמשיך ��שלטון כאן ארבע שנים נוספות?
השלום ישכון בתוכנו ביום שבו נתיני משטר נתניהו ושופרותיו ידרשו משליטם את אותו סטנדרט אחריות, ואותו דין וחשבון, שהם תובעים מאזרחים מהשורה.
נתניהו בהצהרה עם סיפור מטריד מאוד:
״ישיבות ההסדר החרדיות שלחו אלי מסר - כשאתם שולחים אנשים לתוך הישיבות ומוציאים לומדי תורה ולוקחים אותם לכלא - אף אחד לא מתגייס״
יש רק בעיה אחת עם הסיפור המזעזע הזה, הוא פייק מוחלט ולא קיים במציאות. לא נשלחו כוחות לבצע מעצרים המוניים של בחורים בתוך ישיבות.
קלמן שלום,
שמתי לב לתופעה מוזרה וחוזרת בטוריך:
אי שם ב-7.10.2023, במשמרת של נתניהו, סמוטריץ׳ וסטרוק, התרחש הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה. מאז, לא כתבת אפילו מילת ביקורת אחת נגד הממשלה שאתה בחרת כדי שזו תספק לנו ביטחון.
לאחר הטבח, יצאנו למלחמה בלתי נגמרת בשלל חזיתות. בכל פעם מחדש, יצאת מגדריך בדברי הלל ושבח לממשלה הנפלאה שלנו, ו-״הסברת״ איך בשום אופן אסור להפסיק (ולכן, למשל, אסור לעשות עיסקת חטופים ולסיים את ה��לחמה בעזה), ועד כמה מצבנו נהדר.
אלא שבסוף הפנטזיות המשיחיות - נמצאת המציאות. נו, הדבר הזה שאנשים כמוך אלרגים אליו, כי הם מוציא אותם די טמבלים. ובמציאות, חמאס עדיין הריבון בעזה, כל האגדות על הגירה המונית של העזתים לנרניה נותרו - ובכן - אגדות, וגוש קטיף 2.0 לא הוקם.
גם בלבנון, לגביה פטרוניך הפוליטיים הבטיחו לנו שחיזבאללה הוכנע, חיילי צה״ל מצאו עצמם - שנתיים וחצי אחרי הטבח, שנה וחצי אחרי ״מבצע הביפרים״, ואחרי שמאות אלפים היו פליטים בארצם במשך למעלה משנה - משמשים כמטרות דמות במטווח האויב, כשלהם אין יכולת להגיב בלי אישור מטהרן.
כשפרץ הסבב האחרון באיראן, כתבת שני טורים (👇) ביביסטים למהדרין, בהם הועלה בנימין בן צילה נתניהו לדרגת המצביא הגדול בתולדות האומה, אם לא האנושות כולה.
והריטואל החוזר הוא שכאשר המציאות מכה בפרצופך, ושוב מבהירה שהמצביאים המהוללים שאתה משרת בזבזו את כל ההישגים הטקטיים שלוחמי צה״ל השיגו, ומינפו אותם להישגים מדיניים עלובים - אתה פשוט ממשיך הלאה.
כשנלחמים - נתניהו וסמוטריץ׳ נהדרים, וטוריך יוקדשו לכך. כשהלחימה מסתיימת בתבוסה מדינית - אז ״תראו ציפור״, ובואו נטנף שוב ��ל מערכת המשפט, התקשורת, מנסור עבאס ונפתלי בנט.
בהתאם, השאלה שלי היא כדלקמן:
למה כאשר שוב, בפעם המי יודע כמה, הממשלה שלך משיגה תוצאות עלובות, וכאשר הסתבר שהסבב האחרון באיראן הסתיים כשאפילו טראמפ מעדיף את איראן על פני נתניהו - אתה מתעקש לחזור לאובססיית השנאה שלך עם בג״ץ?
למה אתה בורח לעסוק במה רות רונן ויעל וילנר אמרו, בדיון שצפו בו כמה אלפי בני אדם - אבל לא מעז לכתוב מילה על האופן שבו הסתיימה מלחמת השולל בת אלף הימים ואלפי הנופלים, ודורש מסמוטריץ׳ להסביר לשם מה רצנו למקלטים במשך ארבעים יום (אחרי שלגלגת על אלה שבזמן אמת ביקשו להבין למה הם רצים למקלטים)?
או, אם לתמצת את תגובתי למשפט אחד: למה אתה חושב שכולם מטומטמים?
עמית סגל לא מזדעזע
לא גיניתם אז את הפקקים במחאת 2023, טוען סגל, אז "נא לא להזדעזע" ממחאת החרדים. סגל, אולי מספיק עם הווטאבאוטיזם המ��ויף? הרי הזעזוע הוא לא מהפקקים. הזעזוע הוא מהדבר האמיתי. קרוב לעשרים אחוז ממחזור הגיוס צווחים: "תמותו ולא נתגייס". עשרים אחוז מקבלים הטבות על חשבון אלה שעובדים ומשרתים. עשרים אחוז מתחמקים מלימודי ליבה. והעשרים אחוז הללו הם נטל שמוביל את המדינה לקריסה. אז התגובות על הפקקים הן הבעיה? אתה אמיתי?
למרות כל החרא שקורה מסביב, בשבועיים האחרונים אני מסתובב עם תחושה של אופטימיות כמעט בלתי מוסברת. אז הנה, כמו שהבטחתי - פוסט אופטימי למתקדמים. לא בטוח שתקבלו את הקתרזיס שאתם מחפשים אבל אני לגמרי מאמין במה שאני עומד לכתוב.
שלא תבינו אותי לא נכון. אני חושב שהמצב שנקלענו אליו, או יותר נכון שהבאנו את עצמנו אליו, הוא קטסטרופה.
אז למה אני אופטימי?
כי בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, אנחנו מתחילים לראות את המציאות כמו שהיא. כל המסכות הוסרו.
כל הבעיות שהזנחנו מתפוצצות לנו בפנים.
המודל שלפיו אפשר לנהל סכסוך לנצח בלי לשלם מחיר - התפוצץ.
הרעיון שאפשר להחזיק ממשלה לא מתפקדת במשך שנים, עם שרים בורים וחסרי אחריות בלי שהמדינה תשלם על זה - התפוצץ.
האמונה שאפשר להמשיך לדחות החלטות קשות בתחום הכלכלה, החינוך, השירות הציבורי והגיוס, לגדל מגזר שלם שלא תורם לחברה, ממומן על ידה וגדל בקצב מטורף - התפוצצה.
הפנטזיה שאפשר יהיה לשנות את המשטר באיראן על ידי תקיפות מהאוויר וכמה קבוצות אופוזיציה שישחקו בחסמבה - התפוצצה.
המחשבה שרק אם נרביץ יותר חזק, או נתפלל יותר חזק - העניינים יסתדרו כבר לא תופסת.
והפנטזיה שיבוא איזה מנהיג גאון, כזה שמשחק שח בשישה ממדים ורק הוא מבין את התמונה הגדולה ושיחד עם המשיח טראמפ יביא את הישועה - גם היא התפוצצה.
זה כואב.
אבל זאת גם התחלה.
בשבוע שעבר ישבתי לשיחה ארוכה עם שגריר של מדינה אירופאית ידידותית. דיברנו על איראן, ואז גלשנו לדבר על ישראל.
אמרתי לו שאני חושב שאחת הבעיות שלנו היא שאנחנו ע��יין עסוקים יותר מדי במחר בבוקר ופחות מדי בשאלה איך ישראל צריכה להיראות בעוד חמש, עשר או חמש עשרה שנים. הוא חייך ואמר לי שאני הישראלי הראשון שהוא פגש בתקופה האחרונה שמדבר איתו על ישראל בטווחי זמן כאלה. בהתחלה צחקתי אבל אחרי שבריר שניה הבנ��י שזו לא מחמאה, זו בעיה.
ישראל כבר לא מדינה קטנה.
אנחנו כבר לא היישוב של 1948 ואנחנו גם לא הסטארטאפ של 1998.
אנחנו מדינה של יותר מעשרה מיליון איש, עם כלכלה חזקה, צבא חזק, אוניברסיטאות מצוינות ותעשיית טכנולוגיה מהטובות בעולם. הגיע הזמן שנתחיל לחשוב כמו המדינה הבינונית שאנחנו באמת (middle power, not mediocre).
80 שנה זה זמן טוב לעשות חשבון נפש. בד"כ זה גם די כואב. בארה"ב כשהם היו בני 80 הם שחטו אחד את השני במלחמת האזרחים. פה אני לא חושב שנצטרך את זה, יש מספיק כאלו ששוחטים אותנו גם ככה.
אני חושב שאנחנו נמצאים בתחילתה של ישראל 2.0. לא בגלל שהכל יהיה טוב, בדיוק להפך. בפעם הראשונה מזה שנים ��נחנו מבינים שאין נס בדרך. אבל מצד שני - אנחנו פה בשביל להישאר. לא הולכים להשמיד אותנו כל כך מהר.
עד עכשיו חיינו בין שתי פנטזיות.
מצד אחד פנטזיית האסון - שכל רגע הולכים להשמיד אותנו.
מצד שני פנטזיית האקזיט - שאיזה מהלך מבריק, טכנולוגיה חדשה או מנהיג יוצא דופן יפתרו לנו את כל ה��עיות.
שתיהן אשליות.
ישראל 2.0 תצטרך להיגמל משתיהן.
לא אסון. לא אקזיט. עבודה קשה.
שיפור מערכות, בניית מוסדות, הזרמת כמות גדולה של אנשים מצויינים למגזר הציבורי.
מנהיגות טובה יותר, סדרי עדיפויות נכונים יותר. ראש הממשלה הבא יצטרך לחשוב כמו מנכ"ל של קורפורייט ולא כמו יזם סטרטאפ.
והחדשות הטובות הן שרוב הבעיות שלנו אינן בעיות של יכולת, הן בעיות של ניהול. ניהול אפשר להחליף. מדיניות אפשר לשנות. מוסדות אפשר לתקן.
יש לנו את כל התשתית שצריך כדי להצליח. יש לנו את אחד ממרכזי ההייטק הטובים בעולם, יש לנו את מערכת הביטחון הכי חזקה באיזור (עם המון בעיות שגם אותן נצטרך לתקן). יש לנו מיליוני אזרחים חרדים וערבים שאנחנו לא מנצלים אפילו חלק קטן מהפוטנציאל שלהם. יש לנו 3000 שנה של סיפור משותף.
השבוע פגשתי מילואימניק צעיר. הוא סיפר לי שבשלוש השנים האחרונות הוא היה יותר בחו״ל מאשר בארץ, ושהרבה חברים שלו שוקלים לעזוב כי הם מרגישים שהם נותנים הכל למדינה שלא רואה אותם.
שמעתי ממנו כעס. שמעתי ייאוש. אבל לא שמעתי אדישות.
שאלתי אותו: תגיד, אם תהיה פה ממשלה נורמלית ומוסדות נורמליים, זה יהיה אחרת?
חד משמעית, הוא ענה.
הדור שלו חטף חתיכת טראומה. הם עדיין עמוק בתוכה. אבל כשהם ייצאו ממנה, הם יהיו הדלק שיבנה את ישראל 2.0.
אני פוגש גם אנשים שהבינו כמה יקר המחיר של להפקיר את המרחב הציבורי לאחרים. חלקם עדיין בתוך המערכת. הרבה מהם מחוצה לה. אנשים רציניים שמדברים על כניסה לשירות הציבורי, על חינוך, על רשויות מקומיות, על משרדי ממשלה.
לא כי זה נהיה זוהר. בדיוק להפך. כי הם הבינו מה קורה כשאנשים טובים לא נמצאים שם.
אז כשאני מסתכל על ישראל אני לא רואה רק מדינה שבורה. אני רואה מדינ�� שנמצאת בתהליך של התפכחות כואבת.
ההתפכחות הזאת לא תפתור את הבעיות שלנו מחר בבוקר. התיקון ייקח שנים. כנראה אפילו עשור. אולי הממשלה הבאה תיכשל ברוב מה שהיא תעשה, כי יהיו לה המון אורוות לנקות. יכול להיות שאת התיקונים העמוקים באמת תעשה רק הממשלה שאחריה.
זה בסדר. שנה או קדנציה זה מעט. עשור זה המון.
לפני פחות משמונים שנה סבא שלי והחברים שלו עצרו טנקים מצריים עם בקבוקי מולוטוב. היום אנחנו מעצמה אזורית עם עשרה מיליון אזרחים, כלכלה חזקה ותעשיית טכנולוגיה מהטובות בעולם.
אני עדיין מעדיף לגור בישראל מאשר באיראן או בכל מקום אחר באזור. וכמו שעכשיו נראה שמצבנו בקאנטים - די ברור לי שעם שרים נורמליים שמייצגים את העמדה שלנו באופן חצי סביר, וממשלה שמקדמת אפילו רבע מדיניות הגיונית, אפשר יהיה לשפר את מצבנו באופן ניכר.
אז כן, המצב מחורבן. וכן, יש לנו המון עבודה. לא יהיה אקזיט, לא יהיה ניצחון מוחלט, לא יהיה שלום עולמי.
רק עבודה ועוד עבודה.
ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן, נדמה לי שרוב הישראלים מתחילים להבין את זה.
שאין קסמים. יש מדינה מצוינת שמנוהלת חרא, ציבור מוכשר שהתפזר לכל כיוון, והמון אנשים טובים שהבינו באיחור שאם הם לא יהיו שם, יהיו שם אחרים וראינו לאן זה מוביל. זה פחות סקסי מאקזיט ופחות דרמטי מאפוקליפסה. אבל זה כנראה הדבר האמיתי.
והחדשות הממש טובות? באוקטובר הקרוב זה יבוא לידי ביטוי בקלפי. בזה ממש אין לי שום ספק.
לכל דור יש האתגר שלו. למרות איך שזה נראה, אנחנו לא מתמודדים עם אתגר ההישרדות, ��נחנו מתמודדים עם אתגר ההתבגרות. אם עוברים אותו, לא נשארים עם החצ'קונים לנצח.
הניסוי הזה של "ימין על מלא", שהבטיח משילות, ביטחון, ריבונות והכרעה, התרסק בדיוק בכל אחד מן ההיבטים הללו וכרסם את מדינת ישראל מבפנים.
האם נשכיל כחברה להפיק את הלקחים המתבקשים מכישלונו של ניסוי העוועים הזה?
��משל, שמשילות איננה מסתכמת בסימון בוגדים ובמינוי מקורבים אלא בתפקוד רצוף נוכח משבר.
או שנקמה זהותנית היא בסיס גרוע למדיניות פנים וחוץ.
או שמלחמה בתשתית המוסדית של המדינה מחלישה את המדינה עצמה ��רבה יותר מאשר את "האליטות".
או שנורמות של כוח ללא אחריות, ואחריות ללא אשמה, מתמרצים נטיות סמכותניות מזה והפקרות שלטונית מזה.
לכן אסור לתת לקואליציית הטבח להישכח, גם אם כל אחד מחבריה ועוזריה ראוי לכך בפני עצמו. את פועלה צריך לתעד ולהנציח למען הדורות הבאים כמעשה של אחריות אזרחית. מעין מפעל זיכרון, בדומה לאלה שהוקמו בנכר, שיציג בשיטתיות מה עולל משטר הנאמנות הסמכותני של נתניהו למדינה הזו, איך כשירות התחלפה בנאמנות, איך כל מילת ביקורת על השלטון הפכה לבגידה במדינה ואיך מדינות עלולות ליפול גם מבלי שאויבים מבחוץ יכריעו אותן.
לחורבן הליכוד
לתקומת ישראל
את הקדנציה הראשונה של טראמפ עברתי בארה״ב, 2016-2020, זאת הייתה חתיכת תקופה, אי אפשר להסביר למי שרואה וקורא מרחוק.
ואחד הלקחים הכי חשובים למי שחווה את האיש בשנים האלה הוא האינסטרומנטליזם שלו - מי שמשרת אותו באותו הרגע יעלה לגדולה, מי שחדל לשרת אותו יזרק לכלבים. הכל בנוי על כוח כסף כבוד. זה האירוע.
הדבר המדהים בכל הסיפור שמתגלגל לנו עכשיו מול העיניים הוא שנתניהו מקבל כרגע את הטיפול שרק בן אדם אחד חוץ מטראמפ יודע לתת, נתניהו עצמו.
אינסטרומנטליזם: אתה ווינר, אתה משרת אותי, ניתן לך את כל מה שאתה צריך. הפסקת לשרת אותי, הפכת ללוזר, נזרוק אותכם לכלבים בלי לזכור בגלל שזרקנו אותך. ממשיכים הלאה בלעדיך, זה כל הסיפור.
באופן בלתי נתפס, נתניהו מקבל עכשיו מבריון יותר גדול ממנו בדיוק את הטיפול שהוא מעניק פה כבר עשורים לכל אחד אחר: נאמנות חד כיוונית, אפס לויאליות, סכין בגב אם זה משרת את התאווה הבלתי נשלטת לכוח לשלטון ובכל מחיר.
שני אנשים נרקסיסטים, אכזריים, שחושבים שהמדינה היא בסך הכל extension של הגדולה שלהם, נכנסו יחד למלחמה בלי שהבריון הקטן יותר מבין את האינסטרומנטליזם של הבריון הגדול יותר.
רק שהקורבנות בסיפור הזה הם אנחנו. לשנים קדימה. עד שנעיף את הבריון הקטן לקיבינימט מחיינו. עד שנבחר מנהיגים שהמדינה חשובה להם יותר מעצמם, מנהיגים באו כדי לשרת אותה ואת האנשים המופלאים שחיים בה.
ישראל לא תהיה מצורעת לעולמי עולמים, זאת לא גזירת גורל. נקום, נילחם בחבורת המטורללים שהנרקסיסט אסף איתו, נבחר בתקווה ונשנה את הפנים שלנו כאן ובעולם כולו.
השינוי קרוב. העולם רוצה לראות ישראל שפויה יותר, הוא יודע להפריד בינינו לבין חבורת המטורפים שהשתלטה עלינו. הוא כמה למדינה שחוזר�� חזרה לערכים שעליה נוסדה.
נעבוד קשה, נשנה, בקרוב ממש. תרימו ראש ✊
🇺🇸🇮🇷📄מזכר הבנות של איסלמבאד בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן
ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן הסכימו במשותף ובתום לב על הדברים הבאים:
1. ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן, ובעלות בריתן במלחמה הנוכחית, מצהירות עם חתימת מזכר הבנות זה על הפסקה מיידית וקבועה של הפעילות הצבאית בכל החזיתות, לרבות בלבנון, ומתחייבות שלא ל��תוח עוד במלחמה או בכל פעולה צבאית זו נגד זו, להימנע מאיום או משימוש בכוח זו כלפי זו, ולהבטיח את שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון. ההסכם הסופי יאשר את סיומה הקבוע של המלחמה בכל החזיתות, לרבות בלבנון, וכן את יתר הוראות סעיף זה.
2. ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן מתחייבות לכבד את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של כל אחת מהן ולהימנע מהתערבות בענייניה הפנימיים של האחרת.
3. ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן מתחייבות לנהל משא ומתן ולהגיע להסכם סופי בתוך 60 יום לכל היותר, עם אפשרות להארכה בהסכמה הדדית.
4. מיד עם חתימת מזכר הבנות זה, תחל ארצות הברית של אמריקה בהסרת המצ��ר הימי שלה וכל הפרעה או מגבלה אחרת שהטילה על הרפובליקה האסלאמית של איראן, ותשלים את הסרת המצור בתוך 30 יום. במהלך תקופה זו, תנועת כלי השיט תשוקם בהדרגה על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן, ביחס להיקף התנועה שהיה קיים לפני המלחמה. בנוסף, ארצות הברית מתחייבת להרחיק את כוחותיה מקרבת הרפובליקה האסלאמית של איראן בתוך 30 יום לאחר חתימת ההסכם הסופי.
5. עם חתימת מזכר הבנות זה, הרפובליקה האסלאמית של איראן תפעל, תוך השקעת מיטב מאמציה, להסדרת מעבר בטוח של כלי שיט מסחריים, ללא כל תשלום, למשך 60 יום בלבד, מהמפרץ הפרסי אל ים עומאן ובכיוון ההפוך. תנועת כלי השיט המסחריים תתחדש באופן מיידי, ובהתחשב בצורך להסיר מכשולים טכניים וצבאיים ולבצע פינוי מוקשים על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן, תוחזר התנועה המלאה בתוך 30 יום.
6. הרפובליקה האסלאמית של איראן תקיים דיאלוג עם סולטנות עומאן במטרה לקבוע את הסדרי הממשל העתידיים ואת השירותים הימיים במצר הורמוז, תוך התייעצות עם יתר המדינות הגובלות במפרץ הפרסי ובהתאם למשפט הבינלאומי החל ולזכויותיהן הריבוניות של מדינות החוף במצר הורמוז.
7. ארצות הברית של אמריקה מתחייבת, יחד עם שותפותיה האזוריות, לגבש תוכנית סופית ומוסכמת בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר לשיקום ולפיתוח הכלכלי של הרפובליקה האסלאמית של איראן. מנגנון יישום התוכנית יסוכם כחלק מההסכם הסופי בתוך 60 יום. ארצות הברית תעניק את כל הרישיונות, הפטורים וההיתרים הנדרשים לביצוע העסקאות הפיננסיות הרלוונטיות.
8. ארצות הברית של אמריקה מתחייבת לבטל את כל סוגי הסנקציות שהוטלו על הרפובליקה האסלאמית של איראן, לרבות החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, החלטות מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), וכל הסנקציות האמריקאיות החד-צדדיות, הראשוניות והמשניות, בהתאם ללוח זמנים שיוסכ�� במסגרת ההסכם הסופי. הרפובליקה האסלאמית של איראן וארצות הברית של אמריקה מכירות בחשיבות הקריטית של סוגיית הסרת הסנקציות ומביעות את כוונתן לדון בה באופן מיידי במסגרת המשא ומתן, במטרה להגיע להסכמה הדדית בנושא.
9. הרפובליקה האסלאמית של איראן שבה ומאשרת כי לא תרכוש ולא תפתח נשק גרעיני. ארצות הברית והרפובליקה האסלאמית של איראן הסכימו להסדיר את סוגיית החומר המועשר שנצבר במלאי באמצעות מנגנון שיוסכם במשותף ובהתאם ללוח הזמנים המוזכר בסעיף 7, כאשר השיטה המינימלית תהיה דילול החומר באתר עצמו תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. שני הצדדים הסכימו גם לדון בסוגיית ההעשרה ובנושאים נוספים שיוסכמו ביניהם הקשורים לצורכי הגרעין של הרפובליקה האסלאמית של איראן, על בסיס מסגרת מוסכמת שתיקבע בהסכם הסופי. ההסכם הסופי יאשר את הוראות סעיף זה. ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן מכירות בחשיבות הקריטית של הסוגיות הגרעיניות האמורות ומביעות את כוונתן לדון בהן באופן מיידי במסגרת המשא ומתן, במטרה להגיע להסכמה הדדית.
10. עד לחתימת ההסכם הסופי, מסכימות ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן לשמור על הסטטוס קוו. הרפובליקה האסלאמית של איראן תשמור על המצב הנוכחי של תוכנית הגרעין שלה, וארצות הברית לא תטיל סנקצ��ות חדשות ולא תפרוס כוחות נוספים באזור.
11. ארצות הברית של אמריקה מתחייבת כי מיד עם חתימת מזכר הבנות זה ועד להסרת הסנקציות, ינפיק משרד האוצר האמריקאי פטורים שיאפשרו את ייצוא הנפט הגולמי האיראני, מוצרי הנפט ותוצריהם, וכן את כל השירותים הנלווים, לרבות ��סקאות בנקאיות, ביטוח, הובלה וכדומה.
12. ארצות הברית של אמריקה מתחייבת לאפשר שימוש מלא בכספים ובנכסים של הרפובליקה האסלאמית של איראן שהוקפאו או הוגבלו, עם תחילת יישום מזכר הבנות זה. ארצות הברית והרפובליקה האסלאמית של איראן יסכימו במשותף על הנהלים לשחרור הכספים במהלך המשא ומתן. כספים אלה, בין אם יישארו בחשבון המקורי ובין אם יועברו לחשבון אחר, יהיו זמינים לשימוש מלא לצורך תשלום לכל מוטב סופי שייקבע על ידי הבנק המרכזי של הרפובליקה האסלאמית של איראן. ארצות הברית מתחייבת להנפיק את כל הרישיונות והאישורים הנדרשים בהתאם.
13. ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמי�� של איראן מסכימות כי יוקם מנגנון ביצועי שיפקח על יישומו המוצלח של מזכר הבנות זה ועל עמידת הצדדים בהוראות ההסכם הסופי בעתיד.
14. לאחר חתימת מזכר הבנות זה, ובכפוף לתחילת יישומם של סעיפים 1, 4, 5, 10 ו־11 ולהמשך יישומם, יפתחו ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן במשא ומתן על ההסכם הסופי בנוגע לשאר הסעיפים בלבד. ההסכם הסופי יאושר באמצעות החלטה מחייבת של מועצת הביטחון של האו"ם.