רשות החדשנות

מקדמים חדשנות ישראלית

[רשות החדשנות @InnovationAut]

המרוץ העולמי למשאבים כבר לא מתנהל על פני הקרקע. הוא עבר עמוק למטה.

מאחורי כל טעינה של טלפון או של רכב חשמלי, בכל חוות שרתים שמפעילה בינה מלאכותית, בכל מערכת תקשורת מתקדמת ובכל לוויין בחלל, נמצאים מינרלים וחומרים קריטיים. בלי ליתיום אין סוללות נטענות. בלי קובלט או ניקל הסוללות לא יציבות. בלי יסודות אדמה נדירים אין מגנטים עוצמתיים למנועים חשמליים, חיישנים ורכיבים אלקטרוניים. אבל הסיפור הגדול לא נמצא דווקא במחצבים. הביקוש למינרלים קריטיים מזנק, אבל שרשראות האספקה שלהם רגישות ותלויות בצווארי בקבוק.

כל מגבלה, עיכוב או שינוי גיאופוליטי באחד מהשלבים יכולים להשפיע על מחירים, זמינות וקצב אספקה לעולם כולו. לכן זה כבר לא רק עניין כלכלי. זה מאבק אסטרטגי. מי יודע לאתר מהר יותר? מי יודע להפיק בצורה יעילה ואחראית יותר? מי יודע להפריד, לזקק, למחזר ולפתח תחליפים? כאן נכנסת ישראל.

ישראל אולי לא מעצמת מינרלים, אבל יש לה יתרון חשוב, ניחשתם נכון, חדשנות. היתרון הישראלי נמצא ביכולת לפתור בעיות טכנולוגיות מורכבות, לפתח פתרונות עמוקים, לשפר תהליכים, להגדיל נצילות ולהפוך מגבלה להזדמנות.

כבר היום פועלות בישראל חברות שהבינו את הרעיון: Addionics משנה את מבנה הסוללה כדי להוציא ממנה יותר ביצועים, Chiral Energies מפתחת תהליכים כימיים שמאפשרים להשיג יותר ביצועים מפחות חומר, תדיראן מפתחת סוללות שמחזיקות עשרות שנים, XtraLit מרחיבה את מקורות הליתיום הזמינים, Li Generate  ו-Re Car הופכות היום את הזבל של אתמול לחומר הגלם של המחר.

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה מקדמות את אתגר תנופה למינרלים קריטיים, עבור יזמים, חוקרים וחברות שמפתחים פתרונות לכל אורך שרשרת הערך, מחיפוש ואיתור, דרך כרייה חכמה, עיבוד, זיקוק, מחזור, שימוש חוזר, פיתוח תחליפים ושיפור נצילות.

יש לך פתרון פורץ דרך בתחום? הצטרפו עכשיו לאתגר תנופה בנושא מינרלים וחומרים קריטיים: https://t.co/eFi3LLQSaT

[רשות החדשנות @InnovationAut]

מה באמת קורה מאחורי הקלעים של (@nvidia ($NVDA.NE היום? בואו לקבל מבט מבפנים במפגש הראשון בסדרת האירועים "חדשנות על הבר", עם עמית קריג, סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז הפיתוח של Nvidia בישראל ודרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.

הירשמו עכשיו: https://t.co/g7uixtI21w
מחכים לכם באברהם הוסטל, תל אביב, ביום ראשון, 5 ביולי, בשעה 18:30.

מה שקובע את גבול היכולת כבר אינו שבב בודד, אלא מאות אלפי שבבים שפועלים בתור מחשב אחד. מה תפקידה של ישראל בכל מהפכת ה-AI? ואיך הפכה לליבת הפעילות של Nvidia העולמית? במפגש הקרוב ננסה להבין מה היה הדבר המפתיע ביותר שקרה בשנה האחרונה בתחום הבינה המלאכותית, שאולי גם ב-Nvidia לא צפו? והאם בעקבות זאת כל עולם התעסוקה עומד להשתנות?

המפגש יעלה לפודקאסט "The Ecosystem Podcast – מאחורי הקלעים של הטק הישראלי", ביוטיוב וברשתות החברתיות שלנו.

[המכון הישראלי לדמוקרטיה @DemocracyIL]

כיצד מבטיחים שההיי-טק הישראלי ימשיך להיות חוד החנית בזירה הבינלאומית? דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות @InnovationAut בכנס אלי הורביץ:
אנחנו בשנת שיא באקזיטים - המספר הטוב ביותר בתולדות ההייטק הישראלי. התוצר הוא כבר כמעט חמישית מהתמ״ג. אין לזה אח ורע בעולם. יש גם עלייה במספר הסטארטאפים שקמים בישראל - למרות כל האתגרים והקשיים.
ההייטק לא יכול להתקיים בלי העולם. המשקיעים זרים, הלקוחות זרים, ההנפקות הן בבורסות זרות. גם הבינה המלאכותית מהווה איום בהחלט, אבל גם הזדמנות גדולה מאוד לצמיחה עבור ההייטק הישראלי - ישראל היא המקום עם ריכוז המומחים הגבוה ביותר בעולם פר קפיטה של מומחי AI.

#כנסאליהורוביץ #המכוןהישראלילדמוקרטיה #אקזיט #הייטק #AI

צילום: עודד קרני.

[רשות החדשנות @InnovationAut]

הבעת אמון ענקית בתעשיית ההייטק הישראלית מוכיחה את החשיבות של השקעה בטכנולוגיות עמוקות בשלבי הפיתוח המוקדמים!

חברת D-Fend Solutions (@DFendSolutions $ONDS ), שזכתה להשקעה מרשות החדשנות ממש בראשית דרכה, פיתחה טכנולוגיה להתמודדות עם רחפנים עוינים, נמכרת עכשיו ל- Motorola Solutions (@MotoSolutions $MSI ) לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר!

העסקה מצטרפת למגמה רחבה שממקמת את תחום הרחפנים ואמצעי ההתמודדות איתם כאחד השווקים הצומחים והחשובים בעולם הטכנולוגי. המלחמה באוקראינה והמלחמה בישראל המחישו עד כמה רחפנים הפכו לכלי מרכזי, ועד כמה גובר הצורך בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים, מהירים ומדויקים.

הטכנולוגיה של D-Fend מאפשרת זיהוי, השתלטות והנחתה מבוקרת של רחפנים באמצעות תדרי רדיו, ללא צורך בירי וללא גרימת נזק אגבי. הפתרונות שפיתחה החברה כבר נמכרים בעשרות מדינות ומשמשים גופי ביטחון, אכיפת חוק ותשתיות קריטיות ברחבי העולם.

לכתבה המלאה: https://t.co/KM54uolwAd

[רשות החדשנות @InnovationAut]

לדו"ח המלא בעברית לחצו כאן: https://t.co/kvaeM0hjYE

[רשות החדשנות @InnovationAut]

גידול בתוצר, בגיוסים, באקזיטים וביצוא, לצד ירידה ראשונה בעובדי המו״פ והעמקת זליגת הפעילות לחו״ל

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2026 של רשות החדשנות מציג צמיחה משמעותית של תעשיית ההייטק הישראלית בשנת 2025. למרות הסביבה הביטחונית והכלכלית המורכבת, שוק ההשקעות בטכנולוגיה בישראל המשיך להפגין חוסן גם בתחילת 2026, עם גיוסים של כ 3.36 מיליארד דולר ברבעון הראשון. תוצר ההייטק הישראלי בשנת 2025 הסתכם ב-352 מיליארד שקל ויצוא ההייטק עלה לכ-85 מיליארד דולר, שהם 58% מכלל היצוא הישראלי. התוצר לעובד בהייטק עלה בכ-47 אלף שקל והסתכם בכ-827 אלף שקל בשנה, הגבוה במשק. הצמיחה בתוצר ההייטק אינה נובעת מהתרחבות משמעותית במספר המועסקים שעלה לכ-400 אלף עובדים, כ-11.4% מהמועסקים במשק, אלא מעלייה בפריון העבודה בענף.

בעוד שחלקו של ההייטק בתעסוקה במשק נותר כמעט ללא שינוי, נרשמה לראשונה מזה עשור ירידה במספר עובדי המו״פ בישראל. במקביל, נרשמה עלייה בתפקידי מוצר, מגמה שעשויה להעיד על שינוי בתמהיל העבודה בענף בעידן הבינה המלאכותית.

לאחר עשור של ירידה במספר החברות החדשות, בשנת 2025 הוקמו בישראל כ 775 סטארטאפים חדשים. ישראל ממשיכה לשמור על מעמדה כאחד מההאבים המובילים בעולם בתחום הטכנולוגיה, ודורגה בשנת 2025 כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים והראשון מחוץ לארצות הברית, עם כמעט 15 מיליארד דולר בגיוסי הון. במהלך השנה נרשמו אקזיטים בהיקף כולל של כ 84 מיליארד דולר, לצד גידול במספר החברות הרב לאומיות הפעילות בישראל ל 511.

לצד נתוני הצמיחה, הדוח מצביע על העמקת הפעילות של חברות הייטק ישראליות מחוץ לישראל. בין ינואר 2019 למרץ 2026 ירד חלקם של העובדים בישראל בחברות הייטק ישראליות פרטיות מ 69% ל 62%, כאשר עיקר הגידול בתעסוקה מחוץ לישראל נרשם בארצות הברית. בתחום המו״פ נרשם גידול בעיקר במזרח אירופה ובארצות הברית, ובקרב הבכירים ירד חלקם של המועסקים בישראל ב-9.6 נקודות אחוז, לצד גידול בשיעור הבכירים המועסקים בארצות הברית, מגמה שעשויה להעיד על התרחקות מוקדי הניהול וקבלת ההחלטות מישראל.

ההייטק הישראלי ממשיך להתבסס על הון זר. לעומת ממוצע של 9% בלבד במדינות ה-OECD, 47% ממקורות ההשקעה במו״פ העסקי בישראל מגיעים מחו״ל, וכ 70% מהשקעות ההון סיכון בישראל בשנת 2025 הוגדרו כהשקעות זרות. נתונים אלה משקפים מצד אחד את האטרקטיביות הבינלאומית של ההייטק הישראלי, אך גם את חשיפתו לתנודות בשוקי ההון הגלובליים, לשער המטבע ולהחלטות של משקיעים זרים. למרות זאת, רוב המשקיעים הפעילים בישראל הם עדיין ישראלים, בעיקר קרנות הון סיכון ואנג׳לים מקומיים, אך היקף ההון המקומי הזמין נותר מוגבל ביחס למשקלם של המשקיעים הזרים. בשנת 2025, חברות ישראליות רכשו 81 חברות זרות ו-49% מהחברות הישראליות שנמכרו נרכשו בידי חברות ישראליות אחרות, סימנים שעשויים להעיד על התבגרות ענף ההייטק הישראלי.

[רשות החדשנות @InnovationAut]

איום הרחפנים הוא אתגר ביטחוני
משמעותי ודרוש פתרון מידי

כעת ניתן לפרסם שצה"ל פרס בדרום לבנון את מערכת Iron Drone Raider כדי לנטרל את איום רחפני הנפץ מבוססי הסיב האופטי של חיזבאללה. המערכת פותחה על ידי Airobotics, שזכו להשקעה מרשות החדשנות.

לכתבה המלאה: https://t.co/H8cTzO0GKi

המערכת מיועדת ליירוט רחפנים באופן אוטונומי באמצעות רחפן מיירט המשגר רשת לעבר המטרה. הפתרון מספק מענה מדויק לאיום רחפנים בסביבות מורכבות, אזרחיות וביטחוניות, תוך צמצום נזק אגבי ביחס לפתרונות יירוט אחרים.

[רשות החדשנות @InnovationAut]

לחצו כאן והירשמו עכשיו: https://t.co/gWkynAHFQl
ההרשמה לאירוע ולמפגשי היעוץ חופשית

[רשות החדשנות @InnovationAut]

סטודנטים וסטודנטיות, בוגרים, סגל הטכניון וכל מי שיזמות בוערת בו

בואו לפגוש אותנו ב"יום היזמות" השנתי של הטכניון, ביום רביעי, 3 ביוני, בשעה 13:00, בסימן "אי-ודאות כהזדמנות".

לינק להרשמה בתגובות

בואו לצלול לתוך סיפורים ותובנות של יזמים ומובילי דעה שפועלים בלב המציאות המשתנה. במסגרת היום, ד"ר אביב זאבי, סמנכ"ל תשתיות ברשות החדשנות יציג את תמונת המצב של ההייטק הישראלי וידבר על השקעות רשות החדשנות ביזמים בתחילת הדרך, חוקרים באקדמיה ועוד. בנוסף, נציע לכם מספר שולחנות יעוץ, בהרשמה מראש, לפגישות איתנו.

אז לפתוח יומנים: ביום רביעי, 3 ביוני, בשעה 13:00 יהפוך קמפוס הטכניון לזירת החדשנות. הצטרפו למאות סטודנטים וסטודנטיות, חוקרים, חוקרות, יזמים ומשקיעות למפגש של השראה ורעיונות שצומחים מתוך הלא-נודע.

[רשות החדשנות @InnovationAut]

לחצו כאן להירשם למפגשים: https://t.co/OdN915D0l1

[רשות החדשנות @InnovationAut]

בואו לפגוש אותנו על הבר! 🍻

אירועי "חדשנות על הבר" מפגישים את חובבי היזמות עם מובילי הכלכלה והאקוסיסטם הישראלי לשיחה בגובה העיניים.

הירשמו עכשיו למפגשים - הלינק בתגובות

בכל מפגש נדבר על חוסן ההייטק הישראלי במציאות המאתגרת, מצב ההשקעות והטכנולוגיות שישבשו את השוק: מדיפטק ודיפנס-טק ועד אנרגיה, ביוטק ומחשוב קוונטי.

נשוחח על מאחורי הקלעים של האקזיטים הגדולים, בניית החברות הגדולות, מהפכת ה-AI, הקמת מחשב העל הראשון בישראל וכמובן נשאיר זמן גם לשאלות שלכם!

[רשות החדשנות @InnovationAut]

לפי דו"ח של Startup Nation Central ו-GrowingIL, קהילת טכנולוגיית החקלאות והמזון בישראל, פעלו בישראל יותר מ-750 חברות אגטק ופודטק בשנת 2025, מתוכן מעל 150 סטארטאפים פעילים, שרבים מהם עדיין בשלבים מוקדמים. מדובר בחברות שמפתחות רובוטיקה וציוד חקלאי, טכנולוגיות אנרגיה נקייה לחקלאות, כמו השקיה סולארית ולכידת פחמן, תזונה מותאמת אישית מבוססת AI, ועוד.

לכתבה המלאה: https://t.co/902NGm7Byp

[רשות החדשנות @InnovationAut]

קקאו בלי עץ, גבינה בלי חלב פרה, ירקות שגדלים במערכות מבוססות AI, פתרונות ביולוגיים שמאריכים חיי מדף, ודשנים חכמים שמסייעים לגידולים להיות מזינים, איכותיים ועמידים יותר, קבלו הדור הבא של חברות האגטק והפודטק בישראל.

חברת Kokomodo מגדלת קקאו אמיתי, לא על עצי קקאו, אלא במעבדה. הטכנולוגיה שלה מבוססת על חקלאות תאית, שבה נלקחים תאים מפולי קקאו אמיתיים ומגודלים בתנאי מעבדה, כדי לאפשר אספקה יציבה של קקאו לתעשיית המזון והשוקולד, בלי תלות במשבר האקלים.

חברת GreenOnyx מפתחת תשתית חקלאית אוטונומית לגידול כדרורית (Wolffia), אחד הירקות הקטנים בעולם, המשווק תחת השם Wanna Greens. החברה מפעילה מערכת גידול סגורה ומודולרית שמבוססת על סנסורים, דאטה ובינה מלאכותית, ומנהלת באופן דינמי את תנאי ההזנה והתאורה של הצמח.

חברת Lavie Bio שנרכשה על ידי ICL Group ושולבה בפעילותה כדי לחזק את תחום הביולוגיה החקלאית ולפתח פתרונות שמבוססים על חיידקים, דאטה ובינה מלאכותית לטובת שיפור גידולים חקלאיים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "למרות התנודתיות שחווה ענף הפודטק העולמי בשנים האחרונות וצמצום ההשקעות בו, ישראל ממשיכה להיות אחד ממוקדי חדשנות הפודטק העולמיים, עם דגש על טכנולוגיות עמוקות (Deep-Tech) של חלבונים אלטרנטיביים וייצור ביולוגי מתקדם". מאז שנת 2018 השקיעה רשות החדשנות כ-325 מיליון שקלים בחברות חלבונים אלטרנטיביים, כאשר נרשם גידול עקבי בהיקפי ההשקעות השנתיים עד לשיא של מעל 81 מיליון שקלים. המגמה הזו נמשכת, ובשנת הפעילות האחרונה כבר הושקעו כ-90 מיליון שקלים בתחום הפודטק על ידי הרשות, כאשר למעלה ממחצית מהסכום מופנה ישירות לחברות חלבון אלטרנטיבי וטכנולוגיות עמוקות. "ההתמקדות הזו בדיפטק ובפתרונות אמיתיים לטווח ארוך היא העוגן שלנו, ואני בטוח שנראה בעתיד הקרוב התאוששות הדרגתית וצמיחה מחודשת בהיקף ההשקעות בענף".

[רשות החדשנות @InnovationAut]

חג השבועות מסמל את עונת הקציר ואת מסורת הבאת הביכורים, חג של התחלות והזדמנויות חדשות.

השנה הזרקור מופנה לדור חדש של חברות דיפ טק ישראליות, שנבטו דווקא באחת התקופות המורכבות ביותר, בזמן שתשומת הלב העולמית התמקדה בחוסר הוודאות הכלכלית, החברות האלה הוקמו, צמחו והמשיכו לפתח טכנולוגיות פורצות דרך בשקט, בעקביות ומתוך אמונה בעתיד.

בין החברות:

חברת MBreaze robotics שמפתחת מפרקי ירך רובוטיים לקטועי גפה

חברת CYQU שמפתחת תשתיות סייבר לעידן הפוסט קוונטי

חברת Closer Healthcare שמצאה פתרונות הזנה לפגים ולתינוקות עם מורכבות רפואית

חברת ecoTASE שממירה חום שנפלט מהתעשייה לאנרגיה נקייה

חברת Renalyte Medical שפיתחה חלופות מושתלות לדיאליזה

החברות האלה מסמנות לאן מתקדם הגל הבא של הטכנולוגיה העמוקה בישראל, וממחישות איך האקוסיסטם חדשנות ממשיך להצמיח פתרונות משמעותיים גם באי וודאות.

[רשות החדשנות @InnovationAut]

אם עשיתם קניות בזמן האחרון בסופר אין מצב שלא שמתם לב למוצרי החלב החדש שנוצרו במעבדה והגיעו לכל סופר בארץ.

לקראת חג שבועות החלטנו לעשות עבורכם סדר בחברות הכי מבטיחות בתחום, שהופכות את ישראל למעצמה עולמית בייצור מזון מן החי ללא בעלי חיים בכלל.

לכתבה המלאה: https://t.co/I9qUkTEwKq

חברת Remilk, שהוקמה בשנת 2019 על ידי אביב וולף וד"ר אורי כוכבי, מפתחת חלבוני חלב באמצעות תסיסה מדויקת, ללא שימוש בפרות. החברה מתמקדת ברכיבי הליבה של החלב הזהים מבחינה מולקולרית לחלבוני חלב פרה, ומשמשים בסיס לייצור גבינות, יוגורטים וגלידות. Remilk קיבלה אישור ממשרד הבריאות לשיווק חלבונים ללא פרה, ובהמשך גם אישורים מה־FDA בארה"ב ובסינגפור. לאחרונה השיקה החברה את "החלב החדש" בשיתוף מחלבות גד, המחלבה הרביעית בגודלה בישראל, מוצר שכבר נמכר כמעט בכל סופר.

חברת Imagindairy, שהוקמה בשנת 2020 על ידי צוות מדענים ויזמים מתחום הביוטכנולוגיה במסגרת חממת הפודטק The Kitchen FoodTech Hub, בהשקעה של Strauss Group, קבוצת שטראוס, ורשות החדשנות. ב-Imagindairy מפתחים חלבוני חלב זהים למקור באמצעות תסיסה מדויקת. החברה משלבת כלי בינה מלאכותית ואופטימיזציה ביולוגית כדי לשפר יעילות ייצור, להפחית עלויות ולספק ליצרני מזון רכיבים שמתנהגים כמו חלב מסורתי. Imagindairy קיבלה אישור רגולטורי בישראל ואישור FDA בארה"ב במסלול GRAS, ולאחרונה השיקה שטראוס את Cowfree, מוצר המבוסס על חלבון BLG שמיוצר בטכנולוגיית התססה מדייקת של Imagindairy.

חברת Maolac, שהוקמה על ידי מאיה אוטמזגין אשכנזי בשנת 2021 במסגרת תוכנית החממות של רשות החדשנות, מציגה גישה אחרת למהפכת החלב ומתמקדת בחלב פונקציונלי מותאם אישית, כולל חלב אם ורכיבים תזונתיים מתקדמים. החברה מפתחת פלטפורמות שמאפשרות שליטה בהרכב התזונתי ברמה גבוהה, לרבות שילוב חלבונים, שומנים ורכיבים פעילים לפי צורך.

חברת Alfred’s FoodTech פועלת בתחום התחליפים מבוססי הצומח, ומתמקדת בפיתוח רכיבי מזון ומוצרים המדמים מוצרים מן החי, בהם מוצרי חלב וגבינה, באמצעות טכנולוגיות טקסטוריזציה מתקדמות. החברה לא מייצרת חלבונים זהים לחלב ברמה המולקולרית, אלא משתמשת בחלבונים צמחיים ובעיבוד פיזי הנדסי כדי לשפר טעם ומרקם.

חברת Algatech היא אחת החברות הוותיקות בתחום הביוטכנולוגיה וגידול מיקרו אצות לייצור חלבונים ושומנים. החברה לא מפתחת חלב או תחליפי חלב, אלא מספקת חומרי גלם חדשניים שיכולים לשמש בסיס למוצרי החלב והמזון של הדור הבא. מערכות הגידול שפיתחה מאפשרות ייצור יעיל של רכיבים בעלי ערך תזונתי גבוה, תוך ניצול תנאי סביבה קיצוניים כמו אזור הערבה. פעילותה מחברת בין מזון, ביוטכנולוגיה ואקלים, וממחישה את עומק התשתית הישראלית שמאפשרת את התפתחות התחום.

מאז 2018 השקיעה רשות החדשנות בתחום החלבונים האלטרנטיביים בהיקף מצטבר של כ-325 מיליון שקל, כאשר בשנת 2023 נרשם שיא של 81.3 מיליון שקל. בשנת 2025 הקצתה רשות החדשנות כ-90 מיליון שקל לתוכניות מחקר ופיתוח בתחום הפודטק, ולמעלה ממחצית מהתקציב, הופנה ישירות לפיתוח חלבונים אלטרנטיביים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה עמוקה בתעשיית החלב העולמית, מהפכה שמשנה לא רק את אופן הייצור אלא את עצם ההגדרה של מהו חלב. אם בעבר התעשייה נשענה כמעט לחלוטין על חקלאות מסורתית ובעלי חיים, היום אנחנו רואים מעבר מואץ לפתרונות מבוססי מדע, תסיסה מדויקת, ביולוגיה סינתטית וגידול תאי. החברות הישראליות פועלות בחזית המגמה הזו, ומצליחות לקחת מחקר פורץ דרך ולהפוך אותו לפלטפורמות ייצור תעשייתיות שמספקות חלבונים זהים למקור, עם שליטה מלאה בטעם, במרקם ובערכים התזונתיים. מעבר להיבט הטכנולוגי, מדובר גם בשינוי כלכלי וסביבתי משמעותי, עם פוטנציאל להפחית דרמטית את השימוש במשאבים טבעיים, לצמצם פליטות ולייצר מזון באופן יעיל ומדויק יותר. ישראל, בזכות האקוסיסטם הייחודי שלה שמחבר בין אקדמיה, יזמות והשקעה, ממוצבת כשחקן מוביל בתחום הזה, עם חברות שמפתחות כבר היום את הדור הבא של מוצרי החלב. זהו לא רק פתרון לאתגרים של היום, אלא תשתית לתעשיית מזון חדשה, חכמה וגמישה יותר, שתוכל לענות על הצרכים של אוכלוסייה גדלה בעולם משתנה".

[רשות החדשנות @InnovationAut]

האדם שיחייה עד מאתיים אולי כבר נולד, בינתיים מכינים בשבילו חלקי חילוף

האזינו לראיון מיוחד עם ראש התוכנית הלאומית לביוקונברג'ס, ד"ר Shai Melcer ופרופ' טל דביר, ראש המעבדה להנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית באוניברסיטת תל אביב, לפודקאסט "הצוללת" של Globes

להאזנה לחצו כאן: https://t.co/SzbkOMlKcE

לבבות מודפסים, רקמות עצב, חלקי מוח ושיטות חדשות לרפואה מותאמת אישית, זה כבר לא מדע בדיוני. במעבדה של פרופ' טל דביר באוניברסיטת תל אביב כבר מדפיסים לבבות מוקטנים ורקמות ביולוגיות המותאמות אישית למטופל שיכולות לסייע בחיזוי מחלות.

התוכנית הלאומית לביוקונברג'נס, אותה מובילה רשות החדשנות יחד עם משרד האוצר, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ות"ת, מפא"ת ומשרד הבריאות, נועדה לחזק את היתרון הישראלי בתחום שצפוי לעצב את הדור הבא של הרפואה, התעשייה והכלכלה.

לכתבה המלאה: https://t.co/itwHOvFufB

[רשות החדשנות @InnovationAut]

להודעה המלאה: https://t.co/wvznUL18OA

שימו לב, השירות החדש מתרחב!
יזמים וחברות המעוניינים להגיש בקשה במסגרת מסלול תנופה ומסלול Pre Seed של קרן ההזנק, תוכלו לקבל, עד שלוש שעות פגישת סיוע אישית עם בוחני פטנטים מרשות הפטנטים לחיפוש ידע קודם וכלים מעשיים.
במהלך הפגישה החברות יוכלו להתייעץ ולשמוע הסבר על חשיבות רישום זכויות קניין רוחני, לראות הדגמה של חיפוש ידע קודם כדי לבצע חיפוש עצמאי. השירות ניתן ללא תשלום, בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות.

לפרטים נוספים: https://t.co/WrbdWQFubP

[רשות החדשנות @InnovationAut]

חברות ויזמים בתחום ביוקונברג׳נס? קבלו כלי חדש ומשמעותי

רשות החדשנות ורשות הפטנטים משיקות פיילוט להאצת בקשות פטנט עבור מיזמי ביוקונברג׳נס. הפיילוט מיועד לחברות שפועלות בתחום המשלב בין טכנולוגיות ביולוגיות לבין עולמות כמו מחשוב, אוטומציה והנדסה, ונועד לסייע להן להגן במהירות וביעילות על נכסי הקניין הרוחני שלהן כבר בשלבי הפיתוח והצמיחה הראשונים.

במסגרת הפיילוט, שיחל ב־1.6.2026, יזמים וחברות ביוקונברג׳נס מוזמנים ומוזמנות להגיש בקשה, באמצעות עורך פטנטים או עורך דין, דרך מערכת רשות הפטנטים תחת מסלול "בקשה ירוקה", ולבקש סיווג ייעודי לבחינה מואצת. המהלך רלוונטי למיזמי ביוקונברג׳נס שהגישו בקשה להשקעה במסגרת קרן ההזנק או תנופה, ומעניק להם כלי נוסף לבניית אסטרטגיית קניין רוחני, לגיוס השקעות ולהתקדמות לשיתופי פעולה מסחריים וטכנולוגיים.