בצורה בה גדלתי. אף פעם לא ידעתי איזו גרסה של אמא אקבל היום: החרדתית? הדיכאונית? הכמעט-מאנית? נסו לדמיין איך זה להתעורר כל יום, להקשיב לקולות העולים מהמטבח ולנסות להבין איזה שכפצ לשים.
תובנה מעניינת שהעציבה אותי מאד. מקווה שאצליח לתרגם את זה לתועלת כלשהיא, עם הזמן.
תובנה שהציעה המטפלת שלי הבוקר: האקס תמיד תיחזק אלמנט של תעתוע. אף פעם לא הייתי סגורה 100% על מה הוא חושב או מרגיש, למרות שהוא מבחינתו תמיד ציין שאין שום סימני שאלה והם רק בראש שלי (בדיעבד, גיזלוט פרו-מקס).
לדבריה, זו חזרה על תבנית שגדלתי איתה בבית. כי אף פעם לא באמת היה בטחון >
אני יודעת שאני גרגר אבק במרחב הוירטואלי הספציפי הזה של טוויטר, עם כלום עוקבים אבל בחיי שהמעט שכן עוקבים - כאלה חמודים, אכפתיים וטובי-לב ובעיקר נטולי שיפוט וחומלים. הם מבינים שכולנו אנושיים ופגומים. אז סתם, התחשק לי לשתף, ולהגיד תודה ❤️
נכנסתי הביתה מותשת אחרי יום ארוך והוא חיכה לי במטבח עם העיניים היפות שלו, 1.90 וגוף גדול ועוטף כזה ובאופן ממש ממש נדיר חיבק אותי בספונטניות. לרגע השענתי עליו את הראש וחשבתי לעצמי יא אללה, איפה עפו השנים? איפה המלאך המתוק שלי עם שיער הפשתן ועד כמה זה אומר שאני עצמי מתבגרת?
@yafalula אם את באמת באמת בעניין של להגשים לעצמך חלום, יש קבוצות פייסבוק ייעודיות לחיבור בין מטיילים. ואני רואה עד לפה את גלגולי העיניים חחח (כי ככה אני הייתי מגיבה בטח) אבל סתם, זורקת לך אופציה! אולי בסוף יהיה לך כיף? וזה גם משהו מדהים לצפות לו. חיבוק 🫂