מעיין אדם, אחותה של מפל ז״ל, צודקת.
הדרך היחידה להקים ועדת חקירה ממלכתית, היא להחליף את הממשלה שבמשמרת שלה התרחש המחדל הנורא ולאחר מכן ברחה מאחריות.
ב 27.10 כולנו נגיש לממשלה את החשבון על המחדל ועל הטיוח
משפחתה של ליבי כהן-מגורי ז”ל:
יש רגעים קשים בגידול הילדים. רגעים בהם אנחנו עייפים וחסרי סבלנות, הם דורשים מאיתנו משהו שאנחנו מרגישים שאנחנו לא מסוגלים לתת באותו הרגע. יש רגעים שאנחנו מחכים שהם יגדלו כבר, שאנחנו נשתחרר מהם לחיות את חיינו. יש רגעים שאנחנו רק מחכים שהם ישארו קטנים, צמודים אלינו, קרובים כמה שאפשר, שלא יתרחקו, שלא יגדלו. מסע ההורות הוא מסע מורכב, אבל הוא הדבר הכי טוב שיש לנו בחיים. כל רגע כזה הוא רגע לנצור, הוא רגע שהלב שלנו שלם, הבית שלנו שלם, החיים שלנו שלמים. אל תשכחו להנות מהדרך.
היינו קרוב לארבעה ימים בחושך מוחלט, הם היו מניחים לנו בכניסה לכלוב קופסאות שימורים של אוכל לחתולים כדי לראות כמה זמן ייקח עד שנישבר ונאכל את זה. זה לקח כמעט יומיים. אמרתי ליגב שיש שם חלבונים ושומנים ואנחנו צריכים את זה. הם חיכו מעבר לפינה וצחקקו, זה היה כיף בשבילם.
הבושה של החיים שלי זה את מי שהשארתי מאחור. לחשוב על הגבר החזק שנחטף כשהוא שוקל יותר מ-90 קילו, וחוזר בתוך שקית כשהוא שוקל 19 קילו בלבד... אם למדתי משהו, זה שהחיים הם לא אגדה. אהבה לא מחזירה אנשים מהמתים.
כבר הפקרתם כל כך בגדול, ופישלתם כל כך בגדול - תבואו תתנצלו, תגידו סליחה שהיית חודשיים בגיהינום, סליחה שבעלך נרצח בשבי. אף אחד מהממשלה לא בא והתנצל, שקט.
רימון בוכשטב - קירשט בראיון לחדשות 12 מספרת על השבי הנורא שעברה
גדי איזנקוט כותב:
גל בננו הצעיר, היה אדם ישיר ושמח, שקדן וטריאתלט, איש של אנשים, שחיבק, הביט בעיניים והקפיד לראות עמוק. תמיד שם לעצמו מטרות והגשים אותן, אהב לטייל ולחיות, חלם להיות רופא או מדען והיה בן, אח, נכד, דוד וחבר אוהב ואהוב. בשבעה באוקטובר איבד חברה טובה וחטיפתם של בני עמינו עוררה אצלו סערת נפש.
לשירות המילואים יצא בשבעה באוקטובר. הסעתי אותו לנקודת המפגש ועקבתי אחריו עד שנעלם בקהל הגדול של הדור הנהדר שלו. כאבא וכמפקד בצה״ל התגאיתי ודאגתי. לא בשמחה רץ לקרב כי אם מחובה, לארצו ולבני עמו. בנר ראשון של חנוכה תשפ"ד, יצא גל לקרב עם חברו לצוות, צמד הברזל שלו מימי השירות הסדיר, איל ברקוביץ', בן 28, סטודנט לרפואה מסוסיא. שונים ודומים, אחים. מדינת ישראל במיטבה. יחד יצאו אל משימתם האחרונה, משימת חילוץ חטופים חללים, ממנה לא שבו. בשמה של הערבות ההדדית היהודית והישראלית יצאו להחזיר הביתה חטופים חללים תחת ההבטחה החדה – לא משאירים אחים מאחור. אני מקווה שברגעיו האחרונים שאב כוח וסערת נפשו רגעה בשם המשימה בה יצא.
החלל שפערת כשהלכת גל, האין הסופי וההבנה המצמיתה שלא אראה אותך שוב, חורכים את נפשי.
בשנתיים וחצי האחרונות שמעתי וקראתי מאות רבות של הספדים. אני מקפיד לאמץ אותם לליבי, להכיר ולו במעט, את מי שהלכו. הרצון לעשות יותר, להציל, לאחד, לעשות שיהיה פה טוב והתקווה שכך יהיה, הם המשותפים לנופלים והנופלות כולם.
כבר שנתיים וחצי שאנחנו במלחמה. מלחמה שתחילתה טבח מתועב וכשל בלתי נתפס ולאחריהם התאוששות גדולה למען העם והבית של טובי בנותינו ובנינו, בלחימה נועזת ומעוררת הערכה וגאווה. דור אדיר של אנשים מחויבים, חזקים ונפלאים.
לזכרם של הנופלים ולכבודו של הדור הצעיר, שנלחם על בטחונה, דמותה ועתידה של המדינה, אני אומר: חובה עלינו, על כולנו, להיות ראויים לקורבן הגדול והסופי שהם נתנו עבורנו. להיות ראויים היא לא סיסמה, היא חייבת להיות דרך חיים.
אחרי נפילתו של גל נדרשתי להחליט על דרך ההתמודדות שלי. מטבע הדברים, יש צד המושך להתכנסות פנימית ולהתמודדות פרטית. אבל יש גם קול פנימי עמוק המצווה לתקן ולשקם. מעל קברו של גל, נשבעתי שהמחיר ששילם, הוא וחבריו, אלו שהכיר ואלו שלא, לא יהיה לשווא. מאז יותר ויותר בכל יום אני מחוייב לממש את הציווי.
איני כואב רק את כאבי האישי והמשפחתי על גל, יוגב ומאור. אני כואב את התחושה הלאומית המשותפת על כך שמשהו עמוק ובסיסי נסדק בחוזה שבין העם למנהיגיו.
אני מסתכל על חבריו וחברותיו של גל – חילוניים, מסורתיים ודתיים, מתל אביב, יהודה ושומרון, ואפילו כמוני, מאילת. יש בהם ימנים, שמאלנים ואנשי מרכז. המחשבה שהם נותנים את המיטב אך המדינה לא רואה אותם, היא בלתי נסבלת בעיניי ומפרה את ההבטחה הגלומה במפעל הציוני.
עלינו לקחת על עצמנו לנקות את הרעש, להסתכל פנימה וקדימה, לדמיין את ישראל האחרת, ישראל שמנהיגיה אומרים אמת, מתווים דרך ונותנים תקווה, זו שכולנו זוכרים וחולמים. ישראל שוויונית, מגויסת, בונה, פורצת דרך, מאוחדת. שבת אחים ואחיות גם יחד.
להיות ראויים להם ולמחיר זה גם להיות ראויים לעצמנו. לממש את הפוטנציאל האדיר של העם הישראלי. להיות חברת מופת, מדינה שדואגת לאזרחיה, שרואה אותם, את כולם.
יחד נבנה הווה ועתיד משותף וטוב יותר. זה אפשרי. אני מאמין. תאמינו איתי.
אני עדיין מאמין, אמונה עמוקה בציונות, ואני מפציר בכם להחזיק באותה האמונה והתקווה כמוני.
אני אוהב את מדינת ישראל. אני גאה במדינת ישראל. ביטחון ישראל ושגשוגה היו ונותרו משימת חיי.
אני נחוש לעמוד במשימה זו תחת הציווי להיות ראויים, להם ולהן.
יחד, נעשה ונצליח.
נטליה קסרוטי, אמא של קשת ז״ל שנרצח בפסטיבל הנובה:
קשקש,
הגוגל שיתף שלפני שלוש שנים חגגת את החיים בכל פסטיבל אפשרי באירופה עם אברהם ויצחק חבריך..
אתה לובש בתמונות את הבגדים אותם לבשת בנובה.
מסתכלת עליך, בולעת כל ס״מ בפנים שלך. כל חיוך שלך מעמיק את היעדרו, היעדרך.
לפני יומיים אברהם הפך לאבא יחד עם מי תכלת. נולד להם בן זכר ואנחנו כ״כ מתרגשות בשמחתם.
אתה בטח תבקר אותם, אין לי ספק בזה.
אני לא מקנאה אך יש צביטה בלב שלא יהיה לנו איתך נכדים ומשפחה שגדלה.
💔
עוד משהו שבטח לא תאמין, הערב אהיה ב״מטאורה״ בכפר הנוקדים. אהיה שם כחלק מצוות ״מענה״, שנותן תמיכה נפשית ומענה לכשקצת נהיה קשה לפעמים המסע הפסיכדלי.
זה מרגש אותי מאוד. משהו שחיכיתי לו.
אני אוהבת אותך קשקש שלי.
אתה אהוב ובלב של רבים כ״כ . בטוחה שהאור הגדול הזה מגיע עד אליך ומחזק אותך.
אמא
עדכון חשוב: אנחנו ממשיכים וממשיכות כדי להשלים את המשימה!
חברות וחברים יקרים,
"כולנו חטופים" קמה לאחר השבעה באוקטובר 2023 במסגרת המאבק הציבורי להשבת החטופים והחטופות - בידיעה שלהפקרה ולהקרבה יש כתובת אחת - בנימין נתניהו וממשלתו.
אתם ואתן, כל מי שהצטרפה והצטרף אלינו ברחובות, כל מי שעקבו אחרינו פה בסושיאל, ידעו מהרגע הראשון: הממשלה הרעה הזאת חייבת ללכת.
היא מביאה עלינו כיליון.
הם לא רוצים להחזיר את החטופים.
לצערנו - צדקנו.
הכשלת העסקאות הכוללות עלתה בדמים.
ממשלת נתניהו הקריבה באכזריות עשרות חטופות וחטופים למותם הנורא בשבי.
אלו שנותרו בחיים התמודדו יום יום עם התחושה שנשכחו. קולות המחאה הגיעו 40 מטר מתחת לאדמה אל החטופות והחטופים ששרדו- והחזיקו אותם בחיים.
קולות המחאה נגד הממשלה הגיעו גם אל הבית הלבן והיו נדבך משמעותי בהחלטה של טראמפ להכות באגרופו ולכפות על נתניהו עסקה.
החטופים חזרו - בניגוד לדעת הממשלה.
בעוד פצעי 7 באוקטובר עדיין פתוחים, ממשלת המחדל ממשיכה לרסק את ישראל - ואנחנו לא יכולים יותר לשבת מנגד. אנחנו נהיה פה יום יום, שעה שעה להזכיר מי אחראי למחדל, מי הביא אלינו את האסון ומי הורס את מדינת ישראל.
כמו שהיינו צריכים אתכם בשביל להחזיר את החטופים, ככה אנחנו חייבים כל אחד ואחת מכם עכשיו בשביל לספר את המחדל שעברנו. כמו תמיד, האנשים היחידים שיביאו שינוי הם אנחנו, האנשים בשטח, שחיים את המדינה, את החורבן והכאב, שלא יכולים לעמוד מנגד כשהורסים לנו את הבית.
האיש הקרוב ביותר לנתניהו אמר שעד הבחירות ישכחו את המחדל- זה לא יקרה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות! את כולם, כל האשמים אנחנו נחשוף! כל יום ויום! מעכשיו כל הערוצים שלנו ידאגו להזכיר את המחדל, לספר איך הגענו עליו ונצביע על כל האשמים.
עינב צנגאוקר, אמו של מתן:
״הסוכה הוקמה, עוד ערב חג בלעדיהם.
דווקא ברגעים ובימים המתוחים האלו, אני צריכה אתכם לצידי.
לא ניתן לאף אחד לפספס את ההזדמנות.
מחכים ל 48 האושפיזין שלנו במאהל התקווה. תבואו."
🚨🎗 הערב - יום שני | 6.10 | צומת עזה-מטודלה ירושלים
🎗 18:00 התכנסות ותפילה משותפת
🎗 19:30 ארוחת ערב אין-חג
הביאו אתכם שולחן כסאות ואוכל
שתפו. הפיצו. הצטרפו אלינו!
🚨🎗 הערב‼️מוצ"ש | 4.10 | 20:00 | כיכר החטופים, ת"א
אנחנו צריכים אתכם איתנו הערב יותר מאי פעם.
להבת התקווה בוערת כבר שנתיים רק בזכותכם.
אתם המזור ללב המדמם
ולנפש הפצועה.
אתם האור שבקצה המנהרה.
בואו, צאו מהבתים!
מחזירים את כל החטופים
הביתה, עכשיו!
🚨🎗 עד שהם חוזרים -
כולנו חטופים
היום! בזמן פגישת טראמפ נתניהו:
שני 29.9 | 18:30 | שגרירות ארה''ב בת''א
יוצאות לזעוק שישמעו אותנו עד וושינגטון:
ממשלת הדמים רוצחת את החטופים - הסכם עכשיו וצאו מעזה!🎗️
צפויות לנאום:
עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר
חנה כהן, דודתה של ענבר הימן ז''ל
גל גורן, בנם של אבנר שנרצח בניר עוז ומיה שנרצחה, נחטפה והושבה לקבורה
כרמית פלטי קציר, אחותו של אלעד קציר שנחטף, נרצח בשבי והושב לקבורה
אסור לנו להישאר בבית - החטופים והמשפחות צריכים אותנו ברחובות
📣 היום! שני | 29.9 | 18:30📣
שגרירות ארה"ב בתל אביב (בצד הטיילת)
הפגנות מקבילות - כדי שכל העולם ישמע!
◻️ משמרת 101 בקונסוליה האמריקאית | 17:00-20:00 | אגרון 20 ירושלים
◻️ וושינגטון די.סי - מול הבית הלבן
◻️ ניו יורק - מול הקונסוליה הישראלית
מחאת הנשים להחזרת החטופים
שורדת השבי אילנה גריצווסקי, אביו של החטוף מתן אנגרסט, חגי, ואחיו של החטוף בר קופרשטיין, דביר, ביקרו והוצאו מהקבר של הרבי מלובביץ׳ בניו יורק רק כדי ששרה נתניהו תוכל להיכנס לשטח באופן סטרילי. אילנה, חגי ודביר ביקשו לפגוש אותה אך היא סירבה והם נאלצו להמתין בחוץ.
ערוצי החדשות לא נופלים בספינים של נתניהו - וגם אנחנו לא:
מול קמפיין היח''צ המופרע של נתניהו עם רמקולים בעזה, נזעק את זעקת החטופים - שישמעו אותנו עד וושינגטון!
📣📣📣
יום שני | 29.9 | 18:30
שגרירות ארה"ב בתל אביב
טיילת הרברט סמואל
בזמן פגישת הנשיא טראמפ ונתניהו -יוצאות לרחובות!
📣📣📣
הכוח שלנו הוא בהמון שזועקים וזועקות, נאבקים ונאבקות על האחים והאחות שלנו
דורשות מנתניהו לחתום על ההסכם לסיום המלחמה והחזרת החטופים והחטופה הביתה עכשיו!🎗️✊🏻
הפגנות מקבילות - כדי שכל העולם ישמע!
◻️ משמרת 101 | 17:00-20:00 בקונסוליה האמריקאית, אגרון 20 ירושלים
◻️ וושינגטון די.סי- מול הבית הלבן | 11:30 (שעון מקומי)
שמעתי את ראש הממשלה משתמש בשמו של מתן וקיבלתי בוקס בבטן.
בזמן שמתן שלי עובר עינויים בשבי, נתניהו עושה עליו סיבוב באו״ם. הוא מפציץ את הילד שלי ומתעלל בנו המשפחות.
הוא אמר למתן שלא שכח אותו אבל לא אמר שהוא זה שהנחה להפציץ אותו ואת כל השאר למוות. הוא לא סיפר למתן שהוא מכר את בכורתו לאוכלי המוות בממשלתו. ראש ממשלה סוחר בדם אזרחיו בשביל הקיצוניים המשיחיים בממשלתו.
נתניהו,
זו הפעם האחרונה שאתה מוציא את שמו של מתן צנגאוקר מהפה שלך!
חתיכת עלוב נפש, פחדן, רמאי, מניפולטור ולא כשיר. מקומך בפח הזבל של ההיסטוריה. לעד תיזכר מורשתך כראש ממשלה שהקריב את אזרחיו למען הכיסא.
אחכה לך בשובך ארצה וארדוף אותך עד טיפת דמי האחרונה!
מתן שלי,
מקווה שאטמת אוזנייך למשמע דברי ההבל של נתניהו.
אני יודעת איזה עינויים אתה עובר, אני בטוחה שלשמוע את ראש הממשלה משתמש בשמך זה העינוי הגדול ביותר.
תחזיק מעמד ילד אהוב שלי,
נתניהו וחבריו אוכלי המוות הפקירו
אבל אמא יחד עם כל אזרחי מדינת ישראל נוציא אותך ואת כולם.
הערב - יום שני | 22.9 | 18:30 ואילך | צומת עזה - מטודלה ירושלים
אין לנו חג, המשפחות שלנו לא שלמות כל עוד יש 48 חטופים וחטופה, חיים וחללים בשבי.
בואו החל מ 18:30 והצטרפו אלינו מול מעון ראש הממשלה בדרישה אחת: סיימו את המלחמה, החזירו לנו את כולם‼️
הצטרפו אלינו!
״אין לנו חג, המשפחות שלנו לא שלמות כל עוד יש 48 חטופים וחטופה, חיים וחללים בשבי, תסיימו את המלחמה, תחזירו לנו את כולם.״
אמרה עינב צנגאוקר, אימו של מתן, במיצג שערכה עם שורדת השבי אילנה גריצווסקי ואחותו של מתן נטלי. זהו החג השני שמשפחות החטופים עוברות ללא ילדיהן.
אילנה גריצווסקי: ״לי לא יהיה חג עד שתלתלים שלי (מתן) יהיה פה איתי. תלתלים שלי תחזיק מעמד, תחזיק מעמד בשבילי, בשביל אמא, דני ונטלי, אנחנו נלחמות עליך ולא נוותר, עד שתחזרו אלינו.
אי אפשר להמשיך כך. צריך להשיב הביתה את כולם בהסכם כולל ולסיים את המלחמה!
קרדיט תמונה: דנה רעני
מחזירים את כל החטופים והחטופה!
במוצ״ש כולנו מגיעים לירושלים להיות הכי קרובים לראש הממשלה ולדרוש ממנו בהשבת החטופים והחטופה ובסיום המלחמה!
אי אפשר לשתוק כשאחינו מופקרים לעינויים במנהרות החמאס, כשהחיילים נשלחים למלכודות מוות בשביל בן גביר וסמוטריץ׳.
נתניהו מבין רק כוח - רק לחץ ציבורי ישיב את כולם ויסיים את המלחמה! בואו. צאו. זה מאבק על מדינה שלמה! אסור לתת לו להמשיך להרוג את האזרחים שלנו. זה מאבק על החיים, החללים על המדינה!
שבת 20:30 - כיכר פריז, ירושלים
בהשתתפות:
שורד השבי יאיר הורן - אחיו של איתן הורן
עינב צנגאוקר - אמו של מתן צנגאוקר
מישל אילוז - אביו של גיא אילוז
אופיר ברסלבסקי - אביו של רום ברסלבסקי
*ענת אנגרסט* - אמו של מתן אנגרסט