נציגה: היי שלום מדברת x ממחלקת הגבייה של הוט אתה חייב לנו 130₪ על ציוד.
אני: היי x, זו הפעם ה5 שאתם מתקשרים בעניין.
נ: כן זו התראה אחרונה לפני תביעה
א: על איזה כתובת החוב?
נ: כפר עזה
א: ומתי התנתקתי?
נ: אוקטובר 2023
א: ולמה לא החזרתי את הציוד לדעתך?
נ: לא יודעת, אולי שכחת?
⬅️
היום פוסט חופר קצת שונה. סיפור קטן.
לפני הרבה שנים, במתקן גרעיני איראני מתחת לאדמה, התחילו צנטריפוגות להתפרק בלי הסבר.
מחשבים הפסיקו לעבוד. בקרים השתגעו. מדידים המשיכו להראות שהכל כשורה.
והאיראנים לא הצליחו להבין למה.
אנחנו היינו בטוחים שהם יבינו מיד מה מקור התקלות. הרי הם לא מטומטמים, נכון? מדובר במהנדסים רציניים, בוגרי האוניברסיטאות המובילות במדינה. העידית שבעידית של ההשכלה הפרסית. ברור שמה שהם יעשו זה לערוך תחקיר יסודי, לעשות רישומים מדויקים ובשיטה מדעית חיש מהר יבודדו את מקור התקלות ויוכלו להתגבר עליהן.
הרי רק שנים בודדות קודם לכן הם הצליחו בצורה כזו לאתר תקלות דומות שיד נעלמה הכניסה להם לאתר ההעשרה. היכולות קיימות.
להפתעתנו, במשך חודשים ארוכים האיראנים לא הצליחו לאתר מה גורם להתרסקויות. "התקלות הגדולות", כפי שהם קראו להן.
מדי פעם הצנטריפוגות היו מאיצות, מאטות, ואז פשוט מתפרקות.
לפעמים הן הסתובבו במהירות שאף מהנדס לא היה מעז להגדיר במערכת.
הדבר היחיד שהאיראנים עשו היה לנסות להחליף צנטריפוגות שהתרסקו כמה שיותר מהר, על מנת שלא יבחינו במה קורה.
מה הולך פה? שאלנו את עצמנו. למה הם לא עוצרים, מתחקרים כמו בני אדם, מוצאים את התקלה וממשיכים להרחיב את המתקן כמו התוכניות המקוריות שלהם?
הימים היו ימי נשיאותו של אחמדינג'אד. מהר מאוד גילינו שההנהגה המדעית והטכנולוגית פשוט מפחדת לדווח לו ולמנהיג על דברים שלא מתקדמים לפי התוכנית.
בשנת 2007 הוא הכריז על ה 9 לאפריל כחג לאומי, יום הגרעין, והקפיד לבקר באתרים ולהצטלם בחלוק לבן.
הדבר חילחל למטה. זה הגיע למצב שאפילו בדוחות המשמרת של האתר נמנעו מלדווח על מצב האמת, כי ידעו שמי שמדווח על התקלה ישר מוגדר כבוגד ואחראי אליה. יצא לנו לשמוע ממהנדס שהיה שם, אל תשאלו איך כי אני לא אספר לכם, שכולם כל כך מפחדים עד כדי כך שאנשים לא מתקרבים למחשבים כדי שלא תתרסק איזו צנטריפוגה ויראו במצלמות שהם היו באזור כי אז ישר יטילו עליהם את האשמה.
ממערכת שידעה לעשות תחקיר אמת מדעי, הם הפכו למערכת שבה מדווחים רק את מה שההנהגה רוצה לשמוע. אנשים שהיו מתנגדים למשטר, והיו לא מעט כאלו, או אפילו רחמנא ליצלן "רק" תומכי רפורמיסטים, ישר נחשדו כבוגדים פוטנציאליים. לעומת זאת, שמרנים תומכי משטר זכו להקלות. כמו שאמר לנו פעם מהנדס אחר על אחד העובדים האחרים במתקן: "הבחור ההוא דתי מאוד, עם זקן. אף אחד לא יחשוד או ייגע בו."
תחקיר ווועדות חקירה בלתי תלויות אאוט.
שחיתות והעדפת מקורבים אין.
כך, במשך שנים, הפכה איראן ממדינה שדוגלת במצוינות טכנולוגית וחקירת אמת מדעית, לקקיסטוקרטיה שבה התוצאות המדעיות נמדדות לפי מידת קרבתך למשטר. זה לא נגמר רק בפרויקטי הגרעין והטק"ק. בשני העשורים האחרונים משמרות המהפכה, גוף שהיה סך הכול מקצועי בזמן מלחמת איראן עיראק, הפך לגוף מסואב ומושחת שיושב על תקציבי ענק ודואג בעיקר למקורבים ולמשפחותיהם.
מעמד הביניים נשחק עד דק. הזנות והסמים התפשטו ברחבי המדינה (מי שרוצה לדעת איפה להשיג אופיום בטהראן הדיאם פתוח), הרמה הכללית של השירותים הציבוריים וההשכלה ירדה וראו את זה בבירור. אה, והמצב הכלכלי הקשה וההבנה שאי אפשר להתקדם בלי שחיתות עזרה מאוד גם לגייס סוכנים שיבגדו במשטר.
עכשיו זה לא שהמדינה לא הצליחה לקדם את הטכנולוגיות הצבאיות. נחישות והסטת משאבים גרמו לזה שאיראן התקדמה, הצליחה להגיע למצב שיש לה חומר בקיע המספיק ל 11 פצצות גרעין, ובנתה קומפלקס צבאי תעשייתי ענק של טילים וכטב"מים.
אבל לכל זה היה מחיר.
במהלך סוף שנות ה 2000 התגברה הנהירה ההמונית של המעמד הבינוני לחו"ל, וקהילות איראניות עצומות נבנו בטורונטו ובלוס אנג'לס, או טהראנג'לס בפי האיראנים. החלום של כל אמא פרסייה היה שהבן ילך ללמוד הנדסה בחו"ל, ושלא יחזור.
ההתדרדרות ברמת החיים לא קרתה ביום אחד. זה לקח שנים ועשורים של דעיכה איטית, עד כדי כך שבשנה האחרונה לא היה כמעט יום אחד שבו היה חשמל רציף בטהראן. המדינה ניצבת בפני משבר מים חמור. ליטרלי, בחלק מהמקומות אין מים בברזים.
אין גז לחמם את הבתים בחורף המקפיא, ובקיץ כשהטמפרטורות מגיעות ל 50 מעלות המיזוג לא עובד. הריאל האיראני התרסק לחלוטין, ומי שאינו מקורב למשטר מוצא את עצמו מתקרב לפת לחם.
ראיתי שאתמול אלי אוחנה שאל איך איראן עם כל כך הרבה פוטנציאל הפכה למדינה כל כך נחשלת ומצורעת.
התשובה? ככה. זו הייתה דעיכה של שנים, שבה בהדרגה הפסיקו להגיד את האמת והתחילו להגיד רק את מה שנעים למשטר לשמוע.
כל דמיון למדינות אחרות באחריות הקורא בלבד.
שבת שלום.
מחר אחזור לחפור על הטק"ק, הכטב"מים והתע"ש האיראני.
הערות ושאלות כרגיל בתגובות.
שעיה סגל ליווה את נתניהו במשך שנים, קיבל גישה אינטימית לעולם הפרטי שלו ושל רעייתו שרה ושירת אותם באדיקות. בתודעה הציבורית הוא זכור בעיקר בזכות ההקלטה שזכתה לכינוי "שיחת הצעקות": כששרה נתניהו צרחה בטלפון ודרשה שיכבדו אותה, סגל היה האיש שישב בצד השני, ספג את ההשפלה – והקליט.
העדות שמסר שעיה סגל במשטרה בפרשת "תיק 4000", לפני שנפטר ממחלת הסרטן, מתכתבת עם סוגיה אחרת שעלתה במהלך המשפט, שקיבלה נופך אקטואלי לנוכח פרשת "קטארגייט": ההימנעות הסדרתית של משפחת נתניהו מתשלום עבור שירותים שונים, והדרישה לקבל ממקורבים מתנות יקרות ערך.
בתיעוד שנחשף בתוכנית "המקור" ניתן לצפות בסגל מספר כיצד הוא וכמה חברים רכשו לשרה תלוש שי לרכישת תכשיטים ב-6,000 שקל – אך היא רכשה תכשיט ב-10,000 שקל והטילה עליהם לשלם גם את ההפרש.
בחלק אחר של העדות התלונן סגל שהמשפחה לא שילמה עבור שירותיו. "ביבי לא שילם לי אגורה אחת", העיד. "במשך כל 11 השנים שעבדתי איתו לא קיבלתי ממנו אגורה אחת". להערכתו, העבודה פרו-בונו עם המשפחה גרמה לו להפסד של 2.5 מיליון שקל.
רביב דרוקר ציין שהתיאור של סגל אינו תואם את המציאות. היחצן אמנם לא גבה כסף עבור העבודה השוטפת עם משפחת נתניהו, אך קיבל לפחות חצי מיליון שקל מהליכוד – שכר עבור תפקידים שמילא בבחירות 2009 ו-2013, וריטיינר חודשי שגבה מהמפלגה מ-2008 ועד תחילת 2013.
סגל הצהיר שנתניהו לא הביא לו אפילו "רבע לקוח", אבל הקשר הצמוד עזר לו לשרת לקוחות אחרים. במשך עשור וחצי עבד סגל עם איל הנדל"ן והגז יצחק תשובה, מהמרוויחים הגדולים של "מתווה הגז" שנתניהו קידם באגרסיביות. בחדר החקירות התגאה סגל שהוא זה שהפגיש לראשונה בין השניים. "תשובה וביבי שניהם זהים באופי שלהם", אמר סגל. "שניהם שקרנים, שניהם כולירות, שניהם נצלנים. מתשובה לפחות קיבלתי כסף".
בשלב כלשהו סגל תיקן את עצמו וסיפר שנתניהו בכל זאת שילם לו – סכום סמלי של 2,500 שקל, בצ'ק בנקאי, על פי הנחיית הפרקליט המשפחתי דוד שמרון. החשש היה שהשירות החינמי ייתפס כטובת הנאה אסורה שתוביל לחקירה פלילית. "שמרון אמר לביבי איזה יום אחד: אתה חייב לשלם לו משהו כי אחרת יגידו 'אתה מקמבן, אתה לא נותן'", שיחזר סגל. לפי גרסת נתניהו, הוא עשה זאת בעקבות התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז.
לדברי סגל, כעבור חודש בערך שרה נתניהו גילתה על התשלום, נכנסה להתקף והתחילה "להשתולל ולצרוח" בנוכחותו ובנוכחות ראש הממשלה. בחקירה הוא כינה אותה "משוגעת". שרה דרשה לקבל את הכסף בחזרה ואיימה שאם זה לא יקרה היא תרוקן את חשבון הבנק של המשפחה. "מחר אני לוקחת את כל פנקסי הצ'קים שלנו וכרטיסי האשראי ויוצאת לעיר לקנות בגדים ותכשיטים וגומרת את כל הכסף – אתה לא תבזבז את הכסף של הילדים שלנו", ציטט אותה סגל מהזיכרון בשיחה עם עד המדינה ניר חפץ.
סגל החליט לציית לדרישה, והחזיר למשפחת נתניהו את 2,500 השקלים. הוא סיפר לחוקרים שראש הסגל של נתניהו, גיל שפר, הגיע אליו הביתה וקיבל ממנו את כל הסכום במזומן, במעטפה. לאחר מכן סיפר על כך לניר חפץ, בשיחה שהוקלטה והגיעה לידי החוקרים.
"מי משלם במזומן לאשת ראש הממשלה? זה נראה כמו שוחד", אמר חפץ לסגל בזעזוע. "איש ציבור ביקש ממך את הכסף חזרה, וזו עבירה. ואתה החזרת, אז אתה שותף לעבירה. חסר לך בעיות?".
ההמשך אירוני: חפץ החליף את סגל בתפקיד הדובר המשפחתי, וגם הוא לא גבה כסף משרה ובנימין נתניהו (כמו סגל, גם חפץ עבד במקביל עם הליכוד תמורת סכומים נכבדים). כשזה התגלה שוב עלה חשש שמדובר בסידור פלילי. בלשכת נתניהו מיהרו להנדס פתרון: חפץ יגבה מהמשפחה רטרואקטיבית שכר סמלי של אלף שקל בחודש.
אלא שבדיוק כפי שקרה עם סגל, שרה נתניהו אילצה אותו להחזיר את הסכום – והוא העביר לה כך 25 אלף שקל במזומן.
למרות החקירות, ולמרות חוות הדעת המשפטיות, הדפוס נמשך. מיד אחרי טבח 7 באוקטובר, כחלק מהניסיון להתנער מאשמה, נתניהו גייס דובר חדש, אלי פלדשטיין, שהצטרף ללשכה אך לא קיבל תשלום ממשרד ראש הממשלה. בהמשך נחשף שאת שכרו מימן לוביסט אמריקאי של ממשלת קטאר.
סגל, חפץ, פלדשטיין – לכל אחד מהמקרים האלו יש נסיבות שונות, אבל חוץ מההתנהלות הפיננסית החריגה של נתניהו יש עוד משהו שמחבר בין שלושתם. כשנתניהו נשאל בחקירה על החזרת הכסף שנתן לסגל, הוא טען שלא ידע על כך דבר. בדיוק כפי שטען בהמשך לגבי ניר חפץ, וכפי שטען לגבי פלדשטיין ועמיתיו יונתן אוריך ושרוליק איינהורן, שעבדו עבורו ובמקביל קיבלו מימון קטארי.
🔸לכתבה של איתמר ב"ז: https://t.co/swaB5dX0XF
---
🟪 תמכו בעיתונות עצמאית: https://t.co/ZCUMXg852n
⭕ לאתר "העין השביעית": https://t.co/dzenbqTVv7
☎️ לעדכונים בווטסאפ: https://t.co/LXjUc5gXZy
אורי משגב
נסיים את שידורינו הערב בקצת פאן טהור.
יש בפוטבול תפקיד שנקרא ראנינג בק, שתפקידו לחדור קרקעית דרך קו ההגנה.
אז הנה שרה נתניהו במדים הכחולים של סנדרה מנסה בכל כוחה להידחף לשורה הראשונה, ונכשלת. אפילו השאוויש בחליפה שמנסה לפנות לה מקום לא מצליח לסייע.
טיפת נחת.
תחקיר המבקר: סיגלית יונה, מקורבתו של השר דודי אמסלם, כבר חודשים מקבלת שכר על עבודתה בעיריית ירושלים - מבלי להגיע למשרד.
עובדים ומנהלים בעירייה מספרים: "היא חברה של דודי, כולם מפחדים – גם ראש העיר". השר, שבעבר התגאה בכך שהוא ממנה מקורבים וחברים לדירקטורים, דאג לסידורי עבודה לרבים מבני המשפחה של חברתו. צפו בקטע
התחקיר המלא | https://t.co/PULccAQKJV
@yosimiz1
מה אתם רואים בתמונה? ⛷️
צילום אווירי של מרתון סקי שהפך ויראלי כי הגולשים עם הצל שלהם על רקע סימני ההחלקה נראים כמו שורה של תווים על דף🎶🎼
אז נתתי ל״תווים״ האלה קצב והרמוניה וזאת המנגינה שיצאה לי:
השר זוהר: "אנחנו אולי המדינה הכי פחות מושחתת בעולם, רוב חברי הממשלה הם הגונים וטובים. להציג אותנו כממשלה לא ישרה זה שקר מוחלט, הציבור לא קונה את זה"
#ספי_ויניר | @sefiova@yanircozin
תראו מה זה ימין מלא מלא:
כל מה שהשמאל הישראלי מנסה לקדם כבר 35 שנים, רק שהיה צריך אלפי הרוגים ישראלים ועשרות אלפי הרוגים פלסטינים כדי שהעולם יכפה עלינו את זה במקום שזה יקרה ביוזמתנו.
בבחירות הבאות תזכרו מי מוטט לחלוטין את הכלכלה הישראלית, מי קרע את החברה הישראלית בהבטחות ריקות על ביטחון, והביא לטבח הגדול והמחריד ביותר שידעה ישראל, וכל זה רק בשביל לעשות בדיוק את מה שהמחנה השני הציע.
רפורמה אומרים לכם.
משילות אומרים לכם.
חזק בביטחון אומרים לכם.
ושוב - הקמת מדינת פלסטין הייתה יכולה לקרות ביוזמת ישראל, ועכשיו היא נכפית עלינו בדם.
ליגה אחרת.
תרצחו את אמיל גרינצוויג, את שירה בנקי, את יצחק רבין, את נערי בר-נוער, תיידו רימוני הלם על אוהל החטופים. תציתו אותו. תקללו ותכו הורים שכולים. תדרסו מפגינים. תאחלו למשפחת פרקש ששכלה את בנה הטייס תום פרקש, שיישכלו בנים נוספים. תפוצצו את טקסי יום הזיכרון. תקללו חטופים משוחררים. תלכו בצמתים ותזעקו ״למה היטלר לא סיים את העבודה״ ו ״יאללה יאללה לתאי הגזים״. תהללו מרגלים בלשכת ראש הממשלה.
תפקירו חטופים בעזה ותחבלו בניסיונות לשחררם. תשלחו את הבהמות הפוליטיות טלי גוטליב ואלמוג כהן לפוצץ דיונים בבג״ץ. תנרמלו ראש ממשלה עם שלושה תיקים פליליים וצו מעצר בינלאומי על רצח עם. תקבלו בשיוויון נפש את אחריותו לאסון הר מירון. תסלחו לו על העברת מאות מיליונים לביצור החמאס ואולי גם קצת שלמונים קטאריים לכיסו הפרטי. תסלחו לו ולמשפחתו על הנהנתנות וחיי הרהב והשחץ. על אווירון כנף ציון מנקר העיניים. על בנו המופקר שחי על חשבונכם במיאמי, בשעה שהבנים שלכם נהרגים בשוחות בעזה. תנרמלו ותהללו כהניזם וגזענות יהודית בכנסת ובממשלת ישראל. תחריבו את הכלכלה ותביאו את ישראל להורדת דירוג האשראי כבר שלוש פעמים. תנרמלו ותמחלו לשרת ממשלה שלכאורה ביצעה מעשים מגונים בביתה הקטינה וצילמה אותה לסרטי פורנו.
תפעילו מכונת רעל משומנת שתמיד תדע להסית את הדיון מהעיקר לטפל. מהפשעים האיומים שלכם לשטויות במיץ עגבניות. וכך תטרילו ותחפשו פרגולות אצל אהוד ברק, אהרון ברק, הדס קליין, היועמ״שית, הפצ״רית, פרקליט המדינה ונשיא בית המשפט העליון וגם אל תכירו בו דה יורה כנשיא. תטרידו עדים ועדי מדינה במשפט נתניהו. תפרצו לבסיסים צבאיים. וכמובן אל תשכחו לדחוף מדי פעם מכשירי טלפון נייד לרקטומים של אסירים ביטחוניים.
תעשו הכל!!!
רק מה?!
אל תפזרו פיתות ליד ביתה של עידית סילמן.
יש גבול.
זה מוגזם.
זה חציית כל הקווים האדומים.
זה שבירת הסטטוס קוו.
אם גדי מוזס, שהוחזק בחדר חשוך בגודל 2x2, צעד כל יום 7 ק״מ ופתר בראש תרגילים, גם אתה יכול לצאת להליכה שלוש פעמים בשבוע, גבר. כן, גם כשיש לחץ בעבודה או כשמטפטף קצת.
אורי משגב
שערוריית שרה נתניהו במיאמי. תחשיב מנהלים.
1. רעיית ראש ממשלת ישראל בחרה מסיבותיה שלה לטייל למאמי. תחילה אמרו 20 ימים, כעת זה הוארך לזמן בלתי מוגבל. אקח כרגע חודש רק לשם החישוב (היא תישאר יותר, להערכתי הרבה יותר).
2. למיטב ידיעתי היא התאכסנה עם נחיתתה במלון הפאר סט. ריג'ס, בעיירת העשירים בל הארבור (עירם של הפאליקים). אינני יודע אם עברה מתישהו למלון אחר. מניח שבכל מקרה הסטנדרט נשמר.
3. בדקתי. החדר הכי זול במלון עולה 4337 שקלים ללילה. הסוויטות מאמירות ל-11 ו-16 אלף שקלים ללילה.
4. מי משלם עבור הגברת? במידה ולא היא או בעלה, יש כאן חשש אמיתי להפרה בוטה של חוק המתנות.
5. מה שאני כן יודע: אנחנו משלמים על המאבטחים הצמודים. למיטב ידיעתי יש לה לפחות 3 כאלה (כמו לבן שלה). כלומר 2 חדרים למאבטחים. כפול חודש, לעת עתה. זה אומר 260,000 שקלים רק על הלנת המאבטחים לחודש הראשון, לא כולל שכר עבודתם ואש"ל ורכב צמוד עם נהג.
6. כלומר הטיול הפרטי של שרה נתניהו עולה לנו מאות אלפי שקלים לחודש. ואני שואל למה. באיזו זכות. מי מאשר את זה.
7. כמובן שפניתי לדובר המשפחה בשאלות: מה מטרת הנסיעה, מה אורכה הצפוי, מי משלם על החדר של שרה, ומה התייחסותה לעלויות העתק של האבטחה. כמובן שלא נעניתי.
אז מחר אפנה זמן גם למכתבים רשמיים בנושא הזה. כי אסור להרפות מנירמול הנהנתנות והשחיתות של משפחת נתניהו.
בתמונה: שקיעה בסט. ריג'ס.