@SarHalpert@herutcohen אני גם מאמינה שחלב אם הוא המזון הכי טוב לתינוק, אבל עדיף שיאכל מזון קצת פחות טוב בכמות שהוא צריך, מאשר שלא יאכל מספיק...
חוץ מזה, זה לא שבהמשך החיים אנחנו נותנים לילדים רק את האוכל הבריא ביותר. אז אם ההנקה דורשת יותר מידי מהתינוק או ממך, תני תמ"ל בגאווה שאת אמא דואגת ואחראית.
היי @grok
לגבי הממצאים הפורנזיים בזירה בדומא ובעניינו של עמירם בן אוליאל - מה היו תוצאות הבדיקות עבור כל אחד מ-5 הממצאים הבאים (שורה אחת לכל ממצא): DNA, טביעות אצבע, איכון טלפוני, טביעות נעליים, וכתב היד בגרפיטי?
@harnevo גם רומן זדורוב הורשע בשתי ערכאות ברצח.
וההרשעה של עמירם נסמכת בכמה מקומות על ההרשעה של זדורוב. בעיקר סביב המשקל של השחזור והפרטים המוכמנים, אם אני זוכרת נכון
בשולי הדברים, אחד הדברים שביאסו אותי זה הקמפיין האגרסיבי נגד וינטר ונעם.
לא הצבעתי לאף אחת מהן. אני לא מתלהב מאף אחת מהן. ועדיין - מילא פוליטיקאים (אף בעל מקצוע לא אוהב מתחרים); אבל מבאס מאוד שרבים פה הקדישו את מיטב זמנם כדי לרדת דווקא על מי שקרובים אליהם ומעדיפים להצביע אחרת.
>>
יורם כהן, ראש השב״כ לשעבר ומספר 2 במפלגת "ישר", מאשים את נתניהו ב"עלילת דם" נגד רונן בר, רק משום שראש הממשלה טען שאילו בר היה מתקשר אליו, היו ניצלים חייהם של רבים.
עלילת דם? דווקא יורם כהן?
בואו נזכיר ליורם כהן את עלילת הדם שטפל על עמירם בן אוליאל. כראש השב״כ הוא אישר את העינויים. בעינויים שנעשו תוך הפרת החוק, ובדרכי רמיה, נסחטה מעמירם הודאת שווא. רק בגללה הוא הורשע, ועשר שנים הוא יושב בכלא.
ועוד דבר: אילולא רונן בר והשב״כ היו אובססיביים ברדיפה ובהתנכלות לבן אוליאל (השלכתו לבידוד) אולי תשומת ליבם הייתה נתונה למזימות האויב.
עינויים זה לא ישר.
משפט חוזר לעמירם, עכשיו!
״זה לא משפט, זה מִשְׂפָּח"
הרב שאול דוד בוצ'קו, נשיא ישיבת ההסדר היכל אליהו, קורא בפודקאסט של ערוץ 7 לבחון מחדש את הרשעת עמירם בן אוליאל.
"קראתי את פסק הדין. בלי ההודאות שלו אין מספיק ראיות. ואיך אפשר להסתמך על הודאות שהוצאו בעינויים?"
הרב פונה לנשיא המדינה ולשר המשפטים לעבור שוב על התיק, ומוסיף: "ואנחנו, בשתיקתנו, קצת שותפים לזה".
דורשים צדק לעמירם - משפט חוזר עכשיו!
@detestoelfutbol@talya_talzz99 חמי סיפר באיזה סיטואציה שהשותף שלו לעסק שוב במילואים, ואישה חרדיה מהמשפחה הגיבה ב"איזה חוצפה, איך הם מגייסים אותו? יש לו עבודה!"
הודאה אמינה לסירוגין
ההודאה של עמירם לא מסתדרת לבית המשפט. אז מה עשו? מאמינים לה לסירוגין.
עמירם מתאר שהגיע ברגל לדומא עם בקבוקי תבערה וספריי צבע -מאמינים.
עמירם מספר שהגיע לבד -לא מאמינים.
עמירם מספר שבחן את הבתים, פתח חלונות, כתב כתובות וזרק את הבקבוקים -מאמינים.
עמירם מספר שהתוכנית הייתה לא להרוג, אלא רק להפחיד ולגרום לנזק מוגבל - לא מאמינים.
אבל אם חלקים מהותיים מההודאה אינם נכונים, ואם אפילו לפי הכרעת הדין יש בה פרטים שקריים וסתירות, למה להניח ששאר החלקים נכונים?
מאיפה הביטחון שהשקרים נעצרים בנקודה מסוימת? ואיך הם נעצרים ומתחילים מחדש בדיוק במקום שנוח לתביעה?
בקיצור: בית המשפט בורר מתוך ההודאה את מה שמתאים לתזה שלו, ודוחה את מה שלא מתאים לה. כך הופכת הודאה שמוסכם על כל הצדדים כי אינה הודאת אמת במלואה לראיה המרכזית בתיק.
כל ההודאה ניתנה תחת לחצים עצומים ולאחר עינויים קשים. כל ההודאה שקרית ולא שווה כלום.
@Mathilda_Thepro בתור מישהי עם (יחסית) הרבה אחים, אני חושבת שהמתנה הכי גדולה שהורה יכול לתת לילד שלו - אם זה לא פוגע בכל הדברים הבסיסיים, כמובן, שהם לא בגדר מתנה- זה אחים. כמה שיותר. ולדאוג שיהיה להם קשר טוב.
אני הבכורה, אחים שלי קטנים, ובכל זאת כל אחד מהם מחזק אצלי בלב איזה תחושת ביטחון וחוזק.
שחזור או הכוונה?
לפי נהלי המשטרה, חוקרים המעורבים בחקירה אינם אמורים להיות נוכחים בשחזור. הסיבה ברורה: די במבט, בשאלה או בתנועה קטנה כדי לרמוז לחשוד לאן לפנות ומה לעשות - וכך לגרום גם לאדם חף מפשע להיראות אשם.
אבל בשחזור של עמירם בן אוליאל קרה ההפך: ארז אמויאל, מפקד החקירה מטעם המשטרה, לא רק נכח במקום אלא הוביל את עמירם כשהם שלובי זרועות.
ההסבר שניתן לאחר מכן היה שאמויאל ״לא עודכן בפרטי ההודאה״, ולכן כביכול לא יכול היה להשפיע על השחזור.
אלא שאמויאל היה האיש שניהל את החקירה בשטח. הוא הכיר את הזירה, את ממצאי המז״פ ואת הפרטים שהשחזור נועד להציג. גם אם לא קרא את תמליל ההודאה - הוא ידע בדיוק מה ״צריך״ לקרות כדי שהשחזור ייחשב למוצלח.
כאשר מי שמכיר היטב את הזירה צמוד לחשוד ואף מוביל אותו כיצד אפשר לייחס לשחזור ערך ראייתי עצמאי ואמין?
זהו עוד סימן שאלה חמור בתיק עמירם בן אוליאל.
דורשים צדק. דורשים משפט חוזר.
הזוי לי ביותר שבית המשפט באמת קיבל את הטענה של ארז אמויאל שהוא לא הכיר את פרטי ההודאה.
הבן אדם ניהל את החקירה! הוא היה בזירה בעצמו! הוא קרא את הדוחות מז"פ!
להגיד שהוא לא יודע מה צריך להחות בשחזור זה שווה ערך ללהגיד שאין קשר באין ההודאה לממצאים
שחזור או הכוונה?
לפי נהלי המשטרה, חוקרים המעורבים בחקירה אינם אמורים להיות נוכחים בשחזור. הסיבה ברורה: די במבט, בשאלה או בתנועה קטנה כדי לרמוז לחשוד לאן לפנות ומה לעשות - וכך לגרום גם לאדם חף מפשע להיראות אשם.
אבל בשחזור של עמירם בן אוליאל קרה ההפך: ארז אמויאל, מפקד החקירה מטעם המשטרה, לא רק נכח במקום אלא הוביל את עמירם כשהם שלובי זרועות.
ההסבר שניתן לאחר מכן היה שאמויאל ״לא עודכן בפרטי ההודאה״, ולכן כביכול לא יכול היה להשפיע על השחזור.
אלא שאמויאל היה האיש שניהל את החקירה בשטח. הוא הכיר את הזירה, את ממצאי המז״פ ואת הפרטים שהשחזור נועד להציג. גם אם לא קרא את תמליל ההודאה - הוא ידע בדיוק מה ״צריך״ לקרות כדי שהשחזור ייחשב למוצלח.
כאשר מי שמכיר היטב את הזירה צמוד לחשוד ואף מוביל אותו כיצד אפשר לייחס לשחזור ערך ראייתי עצמאי ואמין?
זהו עוד סימן שאלה חמור בתיק עמירם בן אוליאל.
דורשים צדק. דורשים משפט חוזר.
שחזור או הכוונה?
לפי נהלי המשטרה, חוקרים המעורבים בחקירה אינם אמורים להיות נוכחים בשחזור. הסיבה ברורה: די במבט, בשאלה או בתנועה קטנה כדי לרמוז לחשוד לאן לפנות ומה לעשות - וכך לגרום גם לאדם חף מפשע להיראות אשם.
אבל בשחזור של עמירם בן אוליאל קרה ההפך: ארז אמויאל, מפקד החקירה מטעם המשטרה, לא רק נכח במקום אלא הוביל את עמירם כשהם שלובי זרועות.
ההסבר שניתן לאחר מכן היה שאמויאל ״לא עודכן בפרטי ההודאה״, ולכן כביכול לא יכול היה להשפיע על השחזור.
אלא שאמויאל היה האיש שניהל את החקירה בשטח. הוא הכיר את הזירה, את ממצאי המז״פ ואת הפרטים שהשחזור נועד להציג. גם אם לא קרא את תמליל ההודאה - הוא ידע בדיוק מה ״צריך״ לקרות כדי שהשחזור ייחשב למוצלח.
כאשר מי שמכיר היטב את הזירה צמוד לחשוד ואף מוביל אותו כיצד אפשר לייחס לשחזור ערך ראייתי עצמאי ואמין?
זהו עוד סימן שאלה חמור בתיק עמירם בן אוליאל.
דורשים צדק. דורשים משפט חוזר.
@shilobesheva למה היא צריכה להרגיש שמחה? למה שלא תהיה שלמה עם עצמה? היא לא עשתה כלום. והיא לא העניין. היא בן אדם מן הסתם מלא באישיות ורצונות וחלומות וכשרונות, שכרגע הייתה בתפקיד ניצבת, אולי אפילו רק התפאורה וזהו. היא לא הייתה כאן בתפקיד עצמה