אמ;לק: הצעירים בישראל תומכים בגוש הימין הרבה פחות ממה שאתם חושבים. אבל יש סיבה טובה למה ��תם חושבים שכולם תומכים בבן-גביר.
אז בפוסט הקודם הסברתי למה המיתוסים על זה ש-"החילונים נעלמים" וספציפית ש"הצעירים החילונים חוזרים בתשובה" - הם פשוט ל�� נכונים לפי הנתונים שיש לנו.
אז עכשיו אני רוצה לגעת במיתוס הרבה יותר קשוח ורגיש: שהדור הצעיר בישראל ברובו הגדול בן גביריסטי ו/או תומך בקואליציה.
עכשיו, חשוב לי להגיד: יצא לי להתעסק לא מעט עם "הצבעת צעירים", וזה נושא בעייתי מחקרית. יותר קשה להגיד מה תצביע קבוצת גיל ספציפית מאשר מה יצביעו כל אזרחי ישראל. ואני בייחוד סקפטי כלפי מי שמציג בהחלטיות סקרים של "מצביעי פעם ראשונה" (18-22).
אבל כמו בנוגע למיתוס של "הצעירים החילונים חוזרים בתשובה", גם כאן צריך לפרק איזו אשלייה אופטית.
בואו נתחיל מנתונים. וקודם כל, תודה למרכז אקורד שאישרו לי להשתמש בנתונים מסקר צעירים ייע��די שלהם.
אז לפי סקר הצעירים של אקורד, בקרב צעירים יהודים לא חרדים (בגילאי 22-34), כשמסתכלים על הצעירים שכן מתכוונים להצביע: כ-52% מתכוונים להצביע למפלג��ת האופוזיציה, כ-37% מתכוונים להצביע למפלגות הקואליציה, ועוד כ-12% מתנדנדים.
דהיינו, רוב גדול של הצעירים היהודים הלא-חרדים מעדיפים את גוש השינוי על גוש הקואליציה.
בסוגריים, דיסקליימר של חוקרים: מסיבות סטטיסטיות מורכבות שאני לא ארחיב עליהן כאן, אני חושב שצריך להוסיף לגוש הימין עוד אחוזים בודדים בלבד לסקר הזה. וכמובן צריך להסתכל גם על הצעירים החרדים.
אבל בהערכה גסה מאוד, אני חושב שאפשר להגיד שצעירים יהודים בישראל, עד גיל 35, חצויים בערך בערך חצי-חצי. ואם מסתכלים רק על הצעירים הלא-חרדים, כמו שאומר הסקר של אקורד, רובם יצביעו לגוש הליברלי.
אבל אני מוכן להתערב איתכם שרוב האנשים שתעצרו ברחוב ממש לא יגידו לכם את העובדה הזאת. אם תשאלו אותם למי מצביעים הצעירים, חרדים או לא, הם פשוט יגידו "ימין".
אז למה אנחנו חושבים ככה?
קודם כל, אני רוצה להציע, כמו שהוכחתי לגבי המיתוס של "הצעירים החילונים חוזרים בתשובה" – שיש פה מיתוסים שכל כך התרגלנו לגביהם לגבי "איך נראה הציבור הישראלי", שאנחנו כבר לא מטיל��ם בהם ספק.
אבל יש עוד סיבה. והיא בעיני עוד יותר מטורפת.
בסך הכל, הנתונים של אקורד לגבי הצבעת צעירים לא הפתיעו אותי – ראיתי סקרים דומים בעבר.
אבל יש נתון אחד במחקר של אקורד שהוא בעיני ממש משנה את איך שאנחנו מסתכלים על המציאות.
אחרי כל השאלות על "מה אתה חושב", הם גם שאלו את הצעירים כמה הם נוטים להתבטא ברשת בנושאים פוליטיים.
ומה מסתבר?
השיעור של צעירים מצביעי קואליציה שאומרים שהם מתבטאים ברשת בנושאים פוליטיים לעיתים קרובות, הוא כמעט כפול מזה של צעירים מצביעי-אופוזיציה שמתבטאים לעיתים קרובות – 17% לעומת 9%.
*במילים אחרות, יש פי שתיים סיכוי שצעיר שמצביע לקואליציה יהיה טוקבקיסט ומגיב פעיל ברשת מאשר צעיר שתומך באופוזיציה.*
עכשיו תחשבו כמה הרשת מעצבת לנו את המציאות, ומה המשמעות המצטברת, המדהימה של העובדה הזאת, בכל חללי התגובות באינסטגרם ובטיקטוק וכו'. איפה שאנשים "מרגישים" את דעת הקהל.
וגם תחשבו כמה העובדה הזאת מתחזקת את עצמה – ברגע שהסביבה ברשת נשלטת על ידי מגיבים, במיוחד כאל�� מהימין הקיצוני, אז זה מעגל שמזין את עצמו, כי אם אני צעיר ליברלי, למה שאני אתבטא בכלל.
זה מעגל אכזרי, ואין לי עצת זהב לגבי מה לעשות איתו.
התשובה הפשוטה והקשה היא שצריך שליברלים יבינו שיש הרבה יותר כמוהם, שנתבטא כמה שיותר – ובמיוחד שצעירים ליברלים יתבטאו כמה שיותר. ברגע שמעגל השתיקה הזה יישבר – נגלה שיש עוד הרבה כאלו. ובמיוחד, אם אפשר, להפסיק להאמין לכל המיתוסים האלה שעסוקים להנחיל לנו.
לתופעה הזאת שהרוב מאמין שהוא מיעוט יש המון מינוחים פסיכולוגיים מעניינים. אבל האמת, שאפשר לנסח את זה באופן פשוט: צריך לפתח מחדש תודעה ש-"אנחנו הרוב", ופשוט להתנהג ככה.
נ.ב.
עכ��יו בטח תגידו – אריאל, למה אתה כותב את זה כאן? במקום פוסט ארוך עם הרבה הסתייגות סטטיסטיות, פשוט תעלה על זה סרטון קצר וקליט לאינסטגרם, איפה שכל הצעירים נמצאים.
אז רק שתדעו: הפקתי סרטון כזה, הוא הצליח לא רע, ומי שרוצה לשלוח את הסרטון לחברים שלו (או לילדים שלו!), יש לינק בת��ובה. אה – ויש לי אינסטגרם, תעקבו. אה, ומי שרוצה לעזור בהפצת תכנים כאלה – יש לי קבוצת הפצה לכל התכנים שלי, ואשמח אם תצטרפו. וגם לזה יש לינק.
מרגש וחשוב: היום יצאה לאור סדרת הדוקו על "השיטה הטרויאנית".
סדרה מצוינת, ערוכה היטב ונגישה מאוד, שמספרת את הסיפור המטלטל של איך זרמים דתיים השתלטו על הפוליטיקה הישראלית, מהעשורים הראשונים ועד היווצרות "הגוש האמוני".
ובעיני: סדרה חובה לישראלים שרוצים או צריכים להבין איך הגענו לאיפה שהגענו. ואם אתם רוצים לפקוח עיניים אצל מי שלא בהכרח יקרא ספרים או פוסטים - זאת דרך מצוינת. בדיוק בשביל זה היא נוצרה. שלושה פרקים קצרים להפלת אסימונים.
הסדרה נולדת בהשראת הספר, אבל האמת היא שאותי (ואת משה רדמן) אפשר למצוא בעיקר בקטעי המעבר.
מה שבאמת הופך את הסדרה לכ"כ מצוינת זה אוסף המרואיינים האדיר: דן מרידור, מירב בן ארי, רפאל בלולו, גייל טלשיר, נסים ליאון, יאיר נהוראי, עליסה סיימון, ותומר פרסיקו. וגם עריכת הקסם של אביב ליברמן, שהובילה את הפקת הסדרה מטעם "עוגן לעתיד".
עכשיו הבקשה שלי ממכם:
אנחנו עושים כל מאמץ להפיק תכנים שיחשפו את ההשתלטות של זרמים דתיים וחרדים על הפוליטיקה הישראלית. במקרה הזה גם יצא תוצר פצצה.
אבל כדי להגיע לציבור הרחב, אין לנו תחליף חוץ מכל שותפי ההפצה שלנו - שזה כולנו ביחד. גרמנו כבר לכל מיני תכנים להתפוצץ, וזה הזמן שוב להרחיב את הבשורה.
ולכן, אני מבקש: אני שם את הלינק בסדרה בתגובות. קחו אותו, תכנסו לתוכן, תצפו, והכי חשוב: תפיצו לכל מי שנראה לכם שיתעניין, וכל קבוצה שנראית לכם רלוונטית. בסוף, סרטון ועוד סרטו��, לינק ועוד לינק, ככה בונים מחנה, ככה מצילים מדינה.
שבת יהודית ודמוקרטית לכל השותפים שלנו :)
@afdirohak ההבנה שזו הזיטה הטרויאנית חלחלה גם למיינסטרים. גם לך יש תרומה גדולה לזה. אנחנו נעצור את התפשטות הריקבון הערכי הזה ב 27.10. וגם לזה יש לך תרומה. תודה.
אישית: זה קצת מטורף לפרסם ספר ולכתוב על ההשתלטות הדתית והחרדית על הימין הישראלי בתקופה הזאת.
המון דברים שאני כותב עליהם הופכים תוך כמה חודשים מניתוחים של חוקר על הדף לאייטמים בערוץ 12.
בספר שלי יש פרק מיוחד על ההתפקדות של גורמים מתחרדים לליכוד, מהימין הדתי-לאומי הקיצוני ועד לגורמים החרדים האנטי-ציוניים. כ��אני כתבתי את המחקר שהספר מבוסס עליו, לפני שנה ומשהו, זה היה נושא שכמעט ולא התייחסו אליו בתקשורת בתור מנוע מרכזי של המהפכה שקרתה בימין הישראלי. מאז זה התפוצץ.
אז אני רוצה לתת שנייה פרספקטיבה רחבה על כל הפרויקט הזה של ההתפקדות לליכוד. אנחנו כל הזמן באווירה של "אייטמים". החשיפות בתקשורת הן חשובות, אבל הן לא תמיד מסבירות את התמונה הגדולה.
גורמים דתיים קיצוניים צוברים כוח בליכוד, הדרגתית, עוד מתחילת שנות האלפיים. אנחנו נוטים לשכוח את זה, אבל כבר ב-2008-2010 דיברו על איך המתנחלים הדתיים של משה פייגלין שינו את הליכוד לכיוון הרבה יותר ימני ואנטי-ליברלי.
הציבור הרחב מכי�� את יריב לוין מאז הרפורמה ב-2023, אבל לוין נבחר לכנסת כבר ב-2009 – בתמיכת המתפקדים של "מנהיגות יהודית". זה לא סוד, הוא מודה להם בעצמו.
אז מה קורה כא?
בואו נחזור לבסיס. בסוף, בישראל צמחה קבוצה של זרמים מתחרדים, שבאופן יסודי, לא מאמינות בישראל יהודית ודמוקרטית, אלא במדינת הלכה.
התנועות האלו התחילו לפרוץ לזירה הציבורית בשנות השבעים-שמונים (חרד"לים, ש"סניקים, כהניסטים, וכו'), וצברו המון כוח – הרבה פעמים תוך הסתרה טרויאנית של המוטיבציות הדתיות שלהם, ושימוש במושגים כמו "ביטחון" או "יהדות".
הם צברו המון כוח, אבל זה לא היה מספיק.
נוצרה הבנה שאי-אפשר יהיה לכבוש את המדינה דרך המפלגות הדתיות והחרדיות העצמאיות. והצד השני של התובנה הזאת: כל עוד הימין המיינסטרימי ימשיך להיות יהודי-דמוקרטי וליברלי-באופיו, אז הוא ימשיך להיות מכשול עבור החזון של הימין הדתי.
אנחנו כל הזמן מסתכלים על "הימין הליברלי של פעם" כמשהו שאנחנו לא מבינים לאיפה הוא הלך, אבל צריך לזכור שבעבור חלק מהתנועות של הימין הדתי – הליכוד הוותיק הזה שתמך בחוקי היסוד ובבג"ץ היה בעצם מכשול די רציני ליישום האג'נדה שלהן.
ואת המכשול מחליטים להסיר דרך תהליך של השתלטות מבפנים. זאת לא החלטה של "מועצת זקני החרד"לים", אבל זאת שיטת עבודה שהולכת ומיושמת באופן הדרגתי ע"י עוד ועוד גורמים, כי רואים שהיא מצליחה.
הרעיון הוא ככה: מצביעי הימין לא יבואו בהמוניהם להצביע למפד"ל, לאיחוד הלאומי או לש"ס, וגם לא יחזרו בתשובה. אז אנחנו נשתלט על הימין, כדי הם שיוכלו להמשיך להצביע ליכוד, להיות מיוצגים ע"י ח"כים של הליכוד – אבל האג'נדה של המוסדות האלו תתקרב לאג'נדה הדתית-חרדית.
ההשתלטות על הליכוד הייתה אבן דרך מרכזית בדבר הזה. מי שמתחיל אותה הוא משה פייגלין, עם תנועת "מנהיגות יהודית". פייגלין פוקד תוך שנים בודדות עשרת אלפים איש לליכוד, חלק גדול מהם מתנחלים דתיים קיצוניים שלא היו ליכודניקים לפני. ההשפעה על רשימת הליכוד הייתה די-מיידית: תוך כמה שנים היא כבר התחילה לפזול ימינה משמעותית.
אחרי פייגלין התחילו להגיע גם קבוצות אחרות של מתפקדים מהימין הדתי, במיוחד אחרי ההתנתקות. אחרי המתנחלים, השיטה הזאת התחילה לחלחל גם לקבוצות דתיות אחרות. שלמה קרעי, למשל, נכנס לליכוד כנציג של הרב מאיר מאזוז ז"ל, רב חרדי-ספרדי מרכזי מבני ברק. כל המפקדים האלו מגיעים פשוט כי הגורמים האלו מבינים שהשיטה הזאת עובדת.
ובגלל זה, כשאנחנו רואים בחדשות את המתפקדים החרדים של חסידות גור או של העסקן יוסי רוזנבוים – צריך להבין שהחבר'ה האלו זה לא "חידוש". כשמסתכלים על הדבר הזה בפרספקטיבה של עשרים שנה, רואים דפוס חוזר: כשלתנועות המתחרדות יש מטרות דומות, והם עומדות בפני מכשולים דומים, הם מאמצות אסטרטגיות דומות.
למה אני אומר את זה? כי כשמסתכלים על העסק הזה בפרספקטיבה רחבה, זה לא באמת משנה אם מי שתומך באלי כהן בפריימריז זה המפקד של חסידות גור או של רוזנבוים (ספויילר: שניהם תומכים בו).
בתמונה הגדולה, היהודים הליברלים בישראל צריכים להבין שהם ניצבים מול קבוצה מאורגנת של זרמים שרוצים להפוך את ישראל למדינת הלכה. נכון, לכל הגורמים המעורבים יש גם תיקי שחיתות, יש גם אינטרסים אישיים, וכו'. לפעמים זה יותר תקשורתי ונגיש. אבל בפרספקטיבה של עשר ועשרים שנה מעכשיו, אנחנו לא נזכור את זה.
אנחנו נזכור רק אם ברגע הקריטי הזה, ישראל תישאר מדינה יהודית חופשית, או שהיא תהפוך למדינת הלכה. הליכוד נפל, בואו לא ניתן למדינת ישראל ליפול ביחד איתו.
והדרך של הגורמים המתחרדים האלו להצליח עוברת דרך הסתרה וטשטוש. זה המהות של "השיטה הטרויאנית". הדרך שלנו עוברת, בהכרח, דרך חשיפת ההשפעה של הגורמים הדתיים הקיצוניים מאחורי הקלעים, והתעקשות על האמת.
אני מבטיח להתעסק בדבר הזה אינטנסיבית בחודשים הקרובים, בתקווה בכמה שיותר צורות. בגלל שאני חוקר וחנון, יש לי ספר, ואני אשמח שתקנו ותפיצו לכם ולקרוביכם ולכל מי שישראל יקרה לו. ואני כותב כאן באופן קבוע, ואני גם מתפשט לסרטונים קצרים באינסטגרם – הכל בדיוק בנושאים האלו. ויש לי גם כמובן קבוצת תוכן למי שרוצה לעזור להפיץ, ואני גם עושה הרצאות אם אני יכול (מצטער למי שלא חזרתי אליו), וכו' וכו'.
רק באמת – בואו פשוט נציל את המדינה הזאת. בלי צחוקים. ולינקים בתגובות, כמובן.
אני לא מצביע הדמוקרטים (מתלבט בין גדי לאביגדור לנפתלי). הם מפלגת שמאל ואני לא איש שמאל. אני גם כמעט בטוח שיאיר גולן לא יהיה שר הבטחון הבא. הציבור הישראלי נדד ימינה וגולן אינו איש ימין. הייתי מאוד שמח אם היה לוקח את תיק בטחון הפנים. אבל בואו נדבר על הרשימה שלהם. העובדות מדברות. הסרטון המצ״ב עובדתי.
איזה מצחיק, גדי איזנקוט רץ לחבק את הבן שלו שנפל בהגנה על המדינה ונוטש אותו לטובת מנסור עבאס.
זה קורע מצחוק. יש בזה גם עקיצה של השכול (איזה לוזר, הבן שלי בכלל במיאמי) וגם ערבי.
ראש ממשלת ישראל הוא אדם מרושע. לא נסלח לו לעולם.
@barak_ehud רדמן איש אמיץ שמסתכל לכל הביבסטים בלבן של העיניים, לכל הכהניסטים בכתום של הסרבל, מסתכל על הפריפריה בגובה העיניים ומביט למעלה אל אבות הציונות כמודל. כאם כדי לייצר כאן את השינוי והבנייה מחדש לכל מה שהרסה הממשלה הזו.
רק לראות את הקמפיין המטורף של מכונת הרעל כדי להבין כמה הם מפחדים
רשימת המועמדים של הדמוקרטים מצוינת. הבחירה לא קלה. אני ממליץ לבחור גם במשה רדמן אבוטבול כח”כ לעתיד. רדמן, שנים בין מובילי המחאה, מבקר מדויק וחריף של נתניהו, נאבק בעקביות ובאומץ ולא מתקפל. המאבק עם הכהניזם ו׳כת נתניהו׳ יימשך בעוצמה גם בכנסת הבאה. הלוחמנות של רדמן תתרום רבות בכנסת
כבר שנה, בערך, שאני כותב ומנגיש בעמודים שלי את תמונת העומק ותהליכי ההשתלטות של הימין הדתי. בלי לשים לב, התקבצה פה כבר קהילה. של מתעניינים, של מתווכחים, ושל קוראים אדוקים.
מול תהליכי טשטוש מכוונים, ומול גורמים שמנסים להציג ליברלים כמי "ששונאים את הדת" או "פשוט לא מבינים", פרסמתי פה ניתוחים של דמויות ותהליכים בימין הדתי העמוק שהגיעו – בזכותכם – למאות אלפי בני-אדם. לא צוחק. מהרקע הקיצוני של זיני, דרך ההתפקדות לליכוד ועד המוטיבציות החרדיות מאחורי הנראטיב של "ישראל השנייה". וגם הפרקים שלי עם רדמן, ככה נראה, נגעו באיזה עצב חשוף.
מחר אני מתחיל את ההפצה של "השיטה הטרויאנית", הספר שלי שאמור להנגיש את הצמיחה ש�� תנועות ששואפות להקים בישראל מדינת הלכה – ואיך הן השתלטו על הימין הישראלי.
כשהישראלי הממוצע מסתכל מבחוץ על הימין המתחרד, לפעמים קשה לראות את היער מבעד לעצים: ש"ס, החרד"לים, הכהניסטים, קהלת, ההשתלטות על הליכוד.
בספר עשיתי מאמצים גדולים לפרק תופעות היסטוריות מורכבות לתהליכים שכל אחד יוכל להבין.
ואני חושב שהצלחתי. זה ספר קצר (160 עמודים!), שכתוב בשפה באמת נגישה. מי שמכיר אקדמאים, יודע שזה לא היה תהליך קל. אבל השעה דורשת.
עכשיו אני צריך את השותפות שלכם, בשביל להגיע לכמה שיותר ישראלים.
מה זה אומר ?
קודם כל, לכל מי שרוצה להבטיח שהספר יגיע אליו, אני מצרף לינק לקבוצ�� וואטסאפ בתחתית הפוסט.כל מי שיצטרף אליה – יקבל לינק לרכישה ישר לוואטסאפ שלו, בהודעה פרטית ממני.בלי שהאלגוריתם יתערב אם תקבלו או לא.
אבל חוץ מזה, אני צריך שתעזרו לי להגיע לאנשים.
היום צילמתי את הפרק האחרון בסדרה שלי עם משה רדמן על הספר (פודקאסט מעולה, תצפו), ובסופו דיברנו על איך אפשר להתמודד עם ההשתלטות של הימין המתחרד על הזירה הציבורית בישראל.
הייתה לי תשובה פשוטה: אנחנו צריכים מלחמת מידע.
אנחנו צריכים שהציבור הרחב יבין שיש בישראל תנועות שרוצות להקים מדינת הלכה, שהתנועות האלו השתלטו על הימין, ושהתוכניות שלהם להקים מדינת הלכה הן ממשיות ודחופות.
עוקבים אח��י כל מיני אנשים. פעילים פוליטיים, הייטקיסטים, משפיענים, חוקרים באקדמיה. וגם כמה וכמה עיתונאים בכירים מ-12, 13, כאן, הארץ ועוד ועוד.
בחודשיים הקרובים אני מתגייס למהפכת המידע הזו.
אני רוצה להגיע לישראלים.
תהיו שותפים שלי.
אני רוצה להגיע לפודקאסטים, לרדיו, לטלוויזיה. להפיק סרטונים משותפים. לשתף פעולה עם ארגונים, תנועות, מוסדות. אתם יודעים מה מונח על הפרק, ואני לא בוחל באמצעים. מצדי, תגידו לי שאתם יכולים להפיק סרטון אנימציה על השתלטות הימין הדתי על הליכוד. אני בא.
אפילו אם אתם לא מסכימים איתי לגמרי, ורוצים גם להתווכח.
הרבה אנשים כותבים לי. קיבלתי כבר הזמנות להרצאות וראיונות.אבל היה לי חשוב לשים כאן הזמנה רשמית.
המאבק הזה הוא של כולנו. ה-DM שלי פתוח. בואו נעשה את זה ביחד.
פרק רביעי וחדש בפודקאסט שלי על "השיטה הטרויאנית": על ההתפקדות המאורגנת לליכוד ועל השקר של "תנועת השמרנות".
שלוש שנים מדברים כאן על רפורמה. אבל רק אחרי הפרק האחרון פעיל ציבורי מוכר כתב לי שלא היה לו מושג שאביעד בקשי, אחד מאדריכלי הרפורמה המשפטית (ומועמד של לוין לעליון), גדל ומייצג את העולם החרד"לי - והרב שלו פוסק שצריך להחליף את מערכת המשפטית החילונית בבתי משפט לפי התורה.
זה לא רק הוא. הסיפור של בקשי, וכיצד תנועת "השמרנות" וגופים כמו "קהלת" הם כסות לאידיאולוגיה חרד"לית, זה בדיוק מסוג הדברים שהתקשורת עדיין, לצערי, לא מדווחת עליהם כמעט.
וזה לא רק "השמרנות". היום כבר בנט מדבר על הימין ש"נחטף", ואפילו יעקב ברדוגו מדבר על כך שהליכודניקים הותיקים איבדו שליטה במפלגה.
לאיבוד השליטה הזה יש היסטוריה: את הפרק אני פותח באחד הסיפורים המטורפים של הפוליטיקה הישראלית - כיצד גופים מקצועים ומאורגנים של מתפקדים מהימין הדתי, ואחר כך גם מקבוצות חרדיות אנטי-ציוניות, השתלטו על מפלגת הליכוד.
אני מצרף בתגובות לינק לפרק 4 ביוטיוב. מי שלא צפה עד כה, ממליץ בחום להתחיל מהפרק הראשון. זמין גם בספוטיפי ואפל פודקאסט, רק לחפש "השיטה הטרויאנית".
ובקשר לשיער: אם זה יעזור לליכודניקים המבוגרים, אני מבטיח להגיע לפרק הבא יותר מגולח. על התלתלים אני לא מוותר, זה סוד כוחי.
הצצה לעתיד הקרוב האפשרי: איך נראית, במינימום של המינימום, ממשלה שמכבדת את הערכים של הרוב הליברלי במדינה?
אני הרבה פעמים כותב כאן על הימין הדתי והמתחרד. הפעם אני רוצה לדבר עלינו.
ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל המפלגות הליברליות עצמן, הרגילו את הציבור היהודי החופשי במדינת ישראל שאין לו "ערכים". יהודים חופשים וחילונים במדינת ישראל הפכו לרוב שקט ודומם, שאפילו הנציגים שלו עצמו מוכרים אותו, יותר מדי פעמים, בשם דרישות קואליציוניות מופרכות.
ומדי פעם, בשם הערכים האלו שבנו כאן את המדינה, מישהו מוציא אמירות כמו "תחבורה ציבורית בשבת" ו"נישואים אזרחיים" – ורואה איך אפילו הדרישות האלה, שהן עלובות כמעט, נדחות בנפנוף יד על ידי מיעוטים כוחניים וסחטניים.
אל תטעו: אוטובוסים בשבת וחתונה מחוץ לרבנות אלו דברים נחמדים מאוד, אבל הם לא יבטיחו את הערכים שבנו את המדינה, ולא יעזרו לנו כדי להסיט מחדש את הכיוון של הספינה הישראלית.
אותי לא מעניין שבנט תומך בנישואים אזרחיים. גם אותכם זה לא באמת צריך לעניין.
מי שקורא את הפוסט הזה, חוץ מהטרולים הביביסטיים והחרדים שמגיבים לי שטויות, הוא בסבירות גבוהה ממשיך של הזרם היהודי החופשי: זרם שהתחיל אי-שם בעידן ההשכלה היהודית והיציאה מהגטו, שהערכים שלו עמדו ביסוד הקמת המדינה, ושעד היום מבטיח את המימוש של הרעיון המהפכני ומדהים של מדינה יהודית חופשית בארץ ישראל.
אלא שרעיונית, מחשבתית ורגשית – בכל מה שקשור להשפעה שלו על הזירה הפנים-ישראלית – הזרם הזה דוכא עד עפר בעשורים האחרונים. זרמים מתחרדים השתלטו על המונח "יהדות", ודרכו מנסים להשתלט על כל היבט במדינה היהודית. ישראל היהודית והחופשית דוהרת כלפי תהום, וכספי המיסים של הליברלים מממנים את הדהירה הזאת, בזמן שגורמים מתחרדים לוחצים על הדוושה.
תחבורה ציבורית בשבת לא תעצור את הדהירה הזאת. אז מה כן?
את התשובה צריך למצוא בדרישות שהן גם ערכיות וגם מבניות, שיסיטו מחדש את הספינה הישראלית.
יש שלוש דרישות, שהן לא הצהרתיות ולא עניין של "נוחות", שכל יהודי ליברלי וכל נציג של המפלגות הליברליות חייב לאמץ. דרישות שהן המינימום של המינימום של כבוד עצמי לציבור היהודי-ליברלי, ומינימום של המינימום של הבטחת קיום המדינה. דרישות שבעיני לפוליטיקאים ליברלים *אסור לדון עליהם בכלל*.
1. *מדינת ישראל לא תממן החזרה בתשובה*: הפסקה מוחלטת של התקצוב הממשלתי הישיר והעקיף לכל עמותה שעוסקת בהחזרה בתשובה של יהודים לא-דתיים, כולל לכלל הגרעינים התורניים.
2. *מדינת ישראל לא תפקיר את הילד והילדה החרדיים ואת עתיד המדינה:* הפסקה מוחלטת של המימון לרשתות החינוך החרדיות הפרטיות. מדינת ישראל תתקצב אך ורק את החינוך החרדי הממלכתי, ותבטיח חינוך משמעותי למדינה יהודית דמוקרטית בכל המוסדות הממלכתיים.
3. *מדינת ישראל לא תפלה את הערכים של הציבור היהודי החופשי:* בדומה לנעשה במערכת החינוך הממלכתית-דתית וברבנות הצבאית, מדינת ישראל תיצור ותתקצב תכנים ושיעורים לזהות יהודית ��ופשית וחילונית עבור יהודים לא-דתיים במערכת החינוך הממלכתית, בצבא, ובקהילות חילוניות.
הצעד הראשון: כי זה פשוט מעליב שעד עכשיו זה לא קרה. לא יכול שהציבור היהודי-ליברלי יממן את השמדתו העצמית.
הצעד השני: כי מדובר בדימום הכי חמור לעתיד המדינה. מדינת ישראל בעצמה מממנת את היעלמותה כמדינה מודרנית.
הצעד השלישי: כי כאן מתחילות כל הרעות החולות. בשלב הראשון, יהודים ליברלים איבדו את התפיסה העצמית שלהם כזרם רעיוני מוביל והפסיקו לחנך לזה – ורק כשזה קרה, זרמים מתחרדים יכלו להשתלט על "היהדות" ואחריה על המדינה.
זאת רשימת צעדים בסיסית. היא לא מתארת אפילו חצי מהדברים הטובים שהממשלה הבאה יכולה לעשות, אבל היא התחלה של התבססות שלנו מחדש כזרם המוביל של היהדות, והצלת החברה הישראלית. בלי להגזים בכלל.
כל מנהיג ציבור ליברלי שרוצה את הקולות שלכם ולא חותם על כל אחד מהסעיפים האלה, לא מכבד את הזהות שלכם בתור בני-אדם ובתור יהודים. זאת האמת.
זה כולל, אגב, ברמה המקומית: העירייה מסייעת לגרעין תורני? נותנת מבנה עירוני בחינם לרב שבא להחזיר אתכם בתשובה? בית הספר המקומי לא מסביר לתלמידים מה זה אומר שהם חילונים ליברלים? תדרשו שייכבדו אתכם. באמת.
*מדינת ישראל לא תממן החזרה בתשובה.*
*מדינת ישראל לא תפקיר את הילד החרדי ועתיד המדינה.*
*מדינת ישראל לא תפל�� את הערכים של הציבור החופשי.*
יש תעשייה שלמה של הימין הדתי שמסבירה לליברלים ולחילונים למה כדי שמדינת ישראל תשרוד, אנחנו צריכים לוותר על הערכים שלנו.
המציאות הפוכה בתכלית. אנחנו צריכים לדרוש יותר ויותר.
ככל שליהודים חופשיים יהיה יותר עמוד שדרה ויותר כבוד עצמי, ככה יהיה פה עוד יותר טוב. ועוד יותר טוב. ועוד יותר טוב.
@afdirohak זיני הוא כמובן סימפטום, אבל נמצא באחת העמדות המסוכנות ביותר לאזרחי המדינה החופשית.
מבחינתו מדינת הלכה זה חזון והדתה משיחית הוא האמצעי.
כדא�� מאוד שיהיה לו מפקד חדש אחרי הבחירות - מישהו שישים אותו במקום ויזכיר לו את חוק השבכ: הוא משרת של הממלכה ולא של המלך
כשהתחלתי לכתוב פה, היו טענות שאני מגזים. אחד הציוצים הראשונים שלי עסק במשמעות האמיתית של מינוי זיני לראש שב"כ, ועל בית הגידול שלו. התקשורת עוד דיברה על "הפרוצדורה" של המינוי, חלק אמרו שאנחנו פשוט מפחדים מהכיפה שלו. לאור החשיפות האחרונות, מציע לכם לקרוא שוב. לא עברה שנה