@giladmp למעשה עד היום לא יצא לי לשמוע הסבר משכנע של אילו משרות זמניות בדיוק ובאיזה מנגנון יהיה נכון להפעיל את הTJP. נראה לי שעל מנת למנוע סיאוב והשקעת משאבים בפרויקטים מיותרים תמיד עדיף החלטת תקצוב פרויקטים נחוצים באופן ישיר וכצעד משלים הורדת מיסוי עד להגעה לתעסוקה מלאה/כמעט מלאה.
$TLSY
שני דברים נוספים שתפסו לי את העין -
1. במגזר ה-SOM המשך שיפור מרשים בשולי הרווח הגולמי/אביטדה/תפעולי (מצ״ב צילום מסך).
2. במגזר ההפצה סינגפור נותנת בראש (מצ״ב צילום מסך). ציינו שישנו לקוח סופי מהותי. מעניין על איזה לקוח/מוצר סופי מדובר, וכמה זה בר-קיימא או לחילופין חד-פעמי.
@FinancialEduX@SharogradskyM שער מניה הנקוב בדולר משקף את השינוי בשער הדולר לאורך זמן וככל שהמניה יותר סחירה, שכן השינוי בשער הדולר משפיע על תוצאות העסק המדווחות נניח בדולר, הן דרך שינויי תמחור השירות/מוצר אם נקוב בדולר, והן דרך תרגום הכנסות במטבע אחר למטבע הדיווח שהוא דולר. + משקיעים צופים פני עתיד.
@BatashviliIsaac@giladmp כמה להוציא, על מה להוציא, ובעיקר אילו מגזרים בכלכלה לצמצם כדי לנתב את המשאב האנושי מתחומים בירוקרטיים שלא תורמים לרמת החיים אל עבר מקצועות יצרניים.
@BatashviliIsaac@giladmp החוב הוא סהכ שקלים שהוציאה הממשלה שלא מוסו על ידיה בחזרה. משמע, כסף בכיסי משקי הבית בעיקר. ככה שיחס חוב תוצר לא מוסיף ולא גורע לטעמי. אם כבר, נראה לי שהיה עדיף אם החוב היה גדול יותר.
@BatashviliIsaac@giladmp החוב הוא סהכ שקלים שהוציאה הממשלה שלא מוסו על ידיה בחזרה. משמע, כסף בכיסי משקי הבית בעיקר. ככה שיחס חוב תוצר לא מוסיף ולא גורע לטעמי. אם כבר, נראה לי שהיה עדיף אם החוב היה גדול יותר.
@BatashviliIsaac@giladmp תודה. גירעון ממשלתי של כמה אחוזים מהתמג זה הנורמאל כדי לקיים כלכלה צומחת. איזון תקציבי או עודף היא דרך בדוקה להגיע למיתון/משבר. ככה שאני צופה שנמשיך לראות גרעונות גם בעתיד ואיתם המשך גידול בכמות הכסף של משקי הבית.