פרידריך רוזנפלד, ציוני שעלה מארה"ב, חובב טבע והיסטוריה, יצא ביום שבת בצהריים לטיול בגבעות השומרון.
כשהגיע לעין אל מטוי שליד ברוקין, פגש שלושה ערבים.
הוא הכין קפה ובנדיבותו הזמין אותם לשתות איתו, כיבד אותם בפירות והצטלם איתם.
כששאל אותם מה יש בחורבה שבראש ההר, ענו לו שיבואו איתו לחורבה ויראו לו אותה.
פרידריך לבש מעיל ארוך כשבתוך המעיל היה אקדח ובנוסף בתוך התיק הייתה לו סכין קומנדו.
כשהגיעו לחורבה, פרידריך הוריד את התיק שממנו בצבץ הסכין.
הערבים שראו זאת חטפו את הסכין ודקרו אותו בצוואר.
תוך כדי הדקירה הוא התעשת, שלף את האקדח וירה באוויר. הם ברחו, אבל כמו חיות טרף חזרו שוב, והוא ירה באוויר שוב, והם ברחו, עד שמת.
וכשמת, חזרו אליו ולקחו ממנו את האקדח והמצלמה.
רגע לפני מותו, כשהוא גוסס ומבין שאין לו עוד סיכוי לשרוד, הוא מוציא את הפילים במצלמה שלו ושם בכיס הפנימי במעילו, כדי שלפחות יהיה תיעוד שיוביל לתפיסת רוצחיו.
רק חמישה ימים אחר כך, נמצאה גופתו על ידי קב"ט אריאל.
כשהגופה הגיעה לאבו כביר, ��צאו בתוך כיס פנימי של המעיל פילים. כשפיתחו את התמונות ראו שם את שלושת הערבים שאיתם הצטלם וזיהו אותם כתושבי הכפר ברוקין.
פרידריך היה בן 48 בהירצחו.
הרוצחים, מוסטפא עות'מאן עמאר ובילאל דמארה, נשפטו ונכלאו,
אבל 12 שנה אחר כך, שוחררו על ידי נתניהו כ"מחווה" לאבו מאזן בתחינה שיסכים לשוב לשולחן המשא ומתן, אחרי לחצים כבדים מממשל אובמה.
השבוע יצויין 37 שנה לרצח פרידריך הי"ד.
הכפר בורקין עדיין עומד,
וערבים עדיין יוצאים משם כדי לרצוח ולשחוט יהודים.
הנרצחים האחרונים הם צאלה ורביד חיים גז השם יקום דמם.
מתחמם בלוד!!!
צעירים ערבים עוברים בין בניינים של יהודים בצרחות "בדם ואש נפדה את השאהיד".
יש פחד!
הדלתות נעולות ואף אחד לא יוצא מהבית, מספרת לי חברה שמתגוררת שם.
הגיע הזמן שנעמוד על נפשנו.
כל מי שיכול שיתחמש.
מי שלא יכול שיחזיק לידו סכין, אולר, גז מדמיע, פטיש וכל נשק אפשרי.
עימדו על נפשותיכם!
@NiohBerg 1. Take back Sinai
2. Give all the Palestinians a chunk of land far from the current Israel border (and far from the Suetz Canal) .
3. Give Sinai back to Egypt for future peace deal
@InbalElyakim זה נורא נגע בי אז בדקתי לעומק. עדיין נוראי בכל קנה מידה
*פייק ניוז ברשת:*ברשתות חברתיות וקבוצות בוואצפ וב��לגרם פורסם שעבדה כמוקדנית ב 7 באוקטובר וקיבלה שיחות קשות, מדובר בפייק ניוז מוחלט ומכאיב למשפחה, רחל עבדה כמוקדנית בחודש דצמבר, ולא כמו שפורסם, משתתפים בצער המשפחה ומאחלים הצ
הבעל מהצבא, לא חובב תקשורת דגול, כותב לי עכשיו: "החבר'ה מחפשים מה אומרים בתקשורת. אי אפשר לדשדש בכמה אכלנו אותה. יהיו לנו הרבה שנים לחשוב על זה.
צריך לרומם כמה שאפשר את הרוח. תחשבי שגם החיילים רואים את זה.
לא יהיה להם כוחות אם התקשורת
רק תוריד. משנים תפיסה. אנחנו ננצח".