יום שגרתי בסדום!
יובל ראה בפייסבוק פרסומת שנראתה כמו הטבה ללקוחות בנק לאומי לקראת החגים.
הוא לחץ על הקישור, הגיע לעמוד שנראה בדיוק כמו אתר הבנק, הזין שם משתמש וסיסמה. זה לא עבד. הוא סגר והמשיך בחיים.
עשר דקות אחר כך הטלפון מצלצל.
״שלום, אני טל ממערך הסייבר של לאומי. פרצו לך לחשבון ולקחו בשמך הלוואה של 147,000 שקלים. אני מתקשר לעזור לך לעצור אותה״.
יובל נבהל. נכנס מיד לחשבון וחשכו עיניו.
יש שם באמת הלוואה של 147,000 שקלים.
מבחינתו זו הייתה ההוכחה שהאדם על הקו באמת מהבנק.
רק שטל לא היה מהבנק.
הנוכלים השתמשו בפרטים שיובל הזין באתר המתחזה, נכנסו לחשבון, לקחו הלוואה ואז השתמשו בכך כדי לשכנע אותו שהם אנשי הסייבר שבאו להציל אותו.
תרגיל פסיכולוגי מבריק באכזריות שלו, רוע טהור.
במהלך השיחה הכסף הועבר לחו״ל.
147,000 שקלים.
הלוואה שיובל לא ביקש וכסף שהוא לא ראה ממנו שקל.
אבל, איפה בנק לאומי?
בחור צעיר שמרוויח 8,000 שקלים בחודש, עם שתי הלוואות קיימות, שכירות וכרטיס אשראי איך מאשרים לו בתוך רגע הלוואה של 147 אלף שקל?
ואיך מיד אחר כך הכסף עובר לחו״ל בלי שהמערכת עוצרת את האירוע, בלי לשים לב לפעילות חשודה, איפה הנורות האדומות? איפה האחריות?
וזה לא נגמר.
המשפחה דיווחה לבנק על ההונאה עוד באותו ערב ונאמר לה שהחשבון וההעברות נחסמו.
ביום ראשון ירדו מחשבונו של יובל 5,900 שקלים החזר ראשון על הלוואה שלטענתו נוכלים לקחו בשמו.
יובל נשוי טרי, אשתו בהריון מתקדם. במקום להתעסק בהקמת המשפחה שלו, הוא מתמודד עם חוב של 147 אלף שקלים.
מה עוד צריך לקרות כדי שמישהו יתעורר?
הוגשה תלונה במשטרה.
אני מטפל ביותר מדי מקרי הונאה בזמן האחרון ורואה שוב ושוב את אותה התמונה
מדינת ישראל התנערה מהאחריות שלה לאזרחים ומשאירה אותם לבד מול הנוכלים.
כשאזרח מודיע בזמן אמת שנפל קורבן להונאה, הכסף צריך להיעצר, חשבונות היעד צריכים להיחסם והמערכות צריכות לרדוף אחרי הכסף לא הקורבן אחרי המערכות.
אני מצפה מבנק לאומי לבדוק ולסיים את האירוע באופן מיידי. אם העובדות שנמסרו לנו נכונות, לבטל את ההלוואה, להשיב ליובל את הכסף שנגבה ממנו, לאפשר לו לחזור לפעילות בנקאית תקינה ולהזהיר באופן נרחב את הלקוחות מההונאה הזו.
יחד עם עורכי הדין רותם דרוויש וגיא זומר אנחנו מטפלים במקרה.
הבטחתי למשפחה שנעשה הכול כדי לעזור להם, ובעזרת השם נצליח.
ובינתיים אל תלחצו על קישורים חשודים שנשלחים אליכם.
גם כשהם נראים בדיוק כמו הבנק שלכם.
לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱
אז מי זאת שלי ירמיהו, יו"ר ועד העובדים ברמ"י, שתפרה היום מכתב פיטורים ליהודה אליהו וגרמה לשר חיים כץ להודיע לו על שימוע לפני פיטורין? שמעו סיפור.
בשנת 2023 החליטה סמנכ"לית כוח האדם ברמ"י, מלי וגנר, להמליץ על פיטוריו של שרון מזרחי, אחראי הלוגיסטיקה והרכש ברמ"י אחרי שהתגלה שביצע רכש במחירים מנופחים, כולל כפילויות לא ברורות וללא אישורים. בהמלצה שלה ציינה וגנר כי מדובר בהתנהלות חריגה ובזבוז חמור של כספי ציבור.
חשבתם שהיא תצליח לפטר עובד סורר? הצחקתם את הוועד. מאותו הרגע יו"ר וועד העובדים של רמ"י, מיודעתנו ירמיהו, פתחה במלחמה כנגד וגנר והודיעה לה ש"המלחמה עם שרון תגבה ממך מחיר יקר! שרון יפנה לוועד הארצי!". היא הבהירה לה שיש לו גיבוי של הועד, ושאם תפעל מולו "זה יתפוצץ לך".
וגנר לא הבינה את הרמז, והמשיכה בהליך הפיטורין, ובתגובה החלה ירמיהו לאסוף תלונות להסתדרות על ההתנהלות של וגנר כדי להוריד אותה מהעניין, ולגרום לה לשלם מחיר על הדבר הנוראי שעשתה - הניסיון להביא לסיום של העסקתו של עובד מזיק בשירות המדינה. מי שניסתה להתערב בכוח האדם, מצאה את עצמה נרדפת.
בסופו של דבר, אחרי שימוע, הצליחה וגנר לשכנע את ינקי קווינט, מנהל רמ"י אז, לפטר אותו, וכמובן, כמו כל דבר שקשור לניסיון לפטר עובד סורר, העניין הגיע לבית הדין לעבודה שבעקבות המלצתו להגיע לפשרה הושאר אותו עובד מופלא ברמ"י, בתפקיד אחר (כי מה יותר הגיוני מלהכריח גוף ממשלתי לקחת עובד שההנהלה החליטה שכשל בתפקיד אחד, לתפקיד אחר), בעוד וגנר הפכה למוקצה בארגון.
אז קיבלתם - זה הטיפוס שחיים כץ החליט לאמץ את ההמלצה שלה להעיף את יהודה אליהו, בעילה שהעז לא להתכופף לדרישות הועד שלה. זאת הסיבה לפטר את מי שבא לנער את רמ"י, גוף שלא רוצה להתנער. עוד גוף ציבורי שכבר מזמן הפסיק לשרת אותנו, ועבר לשרת עובדים מאוגדים שבטוחים שהם הסיפור. אם זוכרים שזה חיים כץ, איש איגודים מהסוג הישן והרע, זה לא באמת אמור להפתיע אף אחד. השאלה אם חוץ מהוועדים, עדיין יש לנו פה ושם גם מדינה.
(הסיפור פורסם לראשונה, בגרסא מורחבת, בתחקיר של עמיר קורץ לכלכליסט)
מוטי בבצ'יק מתגלה כגזלן כפשוטו: מזכירה שמקבלת משכורת מכספי הציבור שלנו משמשת כמזכירתו האישית של בבצ'יק, אדם שמאז פרישתו של גולדקנופף ממשרד השיכון אין לו שום תפקיד רשמי.
עוד חשיפה של אבישי גרינצייג על גזל הקופה הציבורית.
קפץ לי בפייסבוק פוסט עם פרסום על חיילת. כותב הפוסט, באנגלית כמובן, ציין את שמה המלא של החיילת, והוסיף: "ל' היא מפקדת בצה"ל בבקעת הירדן ותועדה עושה פשעי מלחמה נגד אזרחים. תעשו אותה מפורסמת".
הפוסט לווה בתמונות ברורות של החיילת. באחת היא מחייכת עם חברות כשרואים בבירור את פניה, באחרת היא מכסה חלק מהפנים כי היא מבינה עם מי יש לה עסק.
מי שהעלה את התמונות והפרטים של החיילת הוא אנדריי חרז'נובסקי, פעיל אנטי־ישראלי בולט. כשבאמתחתו מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, הוא מסתובב ברחבי יהודה ושומרון וגם בתוככי ישראל הקטנה, ולא בוחל בשום אמצעי. הוא יוצר פרובוקציות מול תושבים וחוואים ביו"ש ובבקעת הירדן, מציק לחיילים ולחיילות, מתגרה בהם, מפר צווים, משחית אנדרטה של נופל מ־7 באוקטובר, מתגרה בחיילים בגבול עזה ומה לא.
חרז'נובסקי עלה לישראל מרוסיה ב־2022. הוא ברח משם כי "זה היה הדרכון שהיה לי הכי קל להשיג" (לדבריו, בראיון לעיתון "הארץ") - ומאז הוא כאן. קיבל מקלט במדינת היהודים שמעניקה מקלט בטוח לכל מי שזכאי לפי חוק השבות - ואנדריי זכאי. אנדריי מדבר רק אנגלית, כי הוא בכלל לא פונה לקהל הישראלי, שלא מעניין אותו. "עזבתי את החברה הזאת. אני חי בגדה ומתרועע עם פלשתינים. אני לא חושב שהייתי מגדיר את עצמי כישראלי", הוא אומר. ומה עם לחזור לרוסיה? "אני מפחד לחזור לרוסיה ולשבת בכלא 20 שנה... אם אתה חוזר לרוסיה אתה חייב לשתוק ואני לא מסוגל לשתוק". וככה, הוא יורק לבאר שהשקתה אותו, פריבילג של יהודים, תוקע סכין בגב המדינה שהעניקה לו מקלט בטוח כשנמלט מרוסיה.
בשבוע שעבר, כשמדינה שלמה בואכה עולם שלם היו עסוקים במקרה הסבוך והמגונה בקוסרה, אנדריי היה אחד הפרובוקטורים בשטח ופעל, גם שם, נגד החיילים. באחד המקרים המתועדים הוא ניסה להסתנן לשטח צבאי סגור בתוך אמבולנס, בשיטות שמזכירות את שיטות חמאס בעזה, כשהוא יושב במושב הקדמי ומתעד את החיילים כמובן.
מאז הספיק אנדריי להעלות עוד פוסט עם תמונות של חיילים, מאזור אחר ביו"ש. גם שם ביקש ממאות אלפי עוקביו לזהות את החיילים ו"לעשות אותם מפורסמים". התגובות לפוסטים שלו מלאות אנטישמיות ושנאה. עוקביו מתייגים את בית הדין הבינלאומי בהאג, את קרן הינד ריג'אב (ארגון שרודף את חיילי צה"ל בעולם), ארגוני או"ם למיניהם ועוד. כל זה בליווי קריקטורות אנטישמיות ותמונות מהונדסות של "פשעי המלחמה של ישראל". חיילת אחת - מול זה. החיילים חשופים לגמרי מול מכונת תעמולה משומנת ומשוכללת, שכוללת לא רק את אנדריי, אלא ארגונים וכסף בינלאומי אדיר שנועד לרדוף את ישראל ואת החיילים באופן אישי.
אנדריי לא לבד. דריה יורובה, חברה של אנדריי, נושאת בכינוי הרשת "אדל שוקו", מסתובבת עם אפוד של "PRESS" ברחבי יו"ש ומתעמתת עם כוחות הביטחון, באנגלית כמובן, תוך שהיא מסריטה הכל ומעלה לרשתות. אגב, אותה דריה יורובה רוצה גם היא לקבל אזרחות ישראלית (למה לא, בעצם), והיא ממתינה לאישור כרגע ברשות האוכלוסין. אוי ואבוי לנו אם יהיה פה מקרה אנדריי 2. אליהם מצטרפים פעילים ישראלים קיצוניים, חלקם מארגון "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שגם הם עושים שיימינג המוני לחיילים ולמפקדים בשטח. הם יודעים בדיוק מה הם עושים, הם יודעים בדיוק למה הם עושים את זה.
האם מישהו דפק בדלת לאותם פעילים אנטי־ישראלים ודרש תשובות? האם מישהו הרחיק אותם מהשטח? האם יצא נגדם צו הרחקה מיו"ש ומהבקעה? כלום. הכל קורה מתחת לאף של אלוף הפיקוד, הרמטכ"ל ושר הביטחון. החיילים מופקרים למלתעות הקטלניות של המכונה האנטי־ישראלית - ומדינת ישראל לא נותנת להם גב.
<<טור שבועי, @IsraelHayomHeb >>
My name is Tiferet Lapidot, I'm 23, and I was murdered by Hamas terrorists after working as a English teacher in South Africa.
I was one of about 1,200 Israelis deleted by Hamas that Shabbat.
Lihie Gilhar on IG made this video celebrating my life. Will you remember me too?