הבנתי שסולברג "הימני" הורה לנתניהו למחוק את הסרטון מקניון מלחה כי יש שם ילדים וזאת תעמולת בחירות (או שקר אחר שהמציאו כדי לפגוע בימין).
אז אין ברירה, שתפו.
אני חוזרת על ההצעה של יהודי יקר מארה"ב
כל פרקליט שיאזור אומץ ויחשוף שחיתות מתוך הפרקליטות יזכה במענק של מיליון ש"ח כמו כן ימומן לו ייצוג משפטי אשר יבחר.
שתפו בכל הכח.
מצילים את ישראל
אמא שכולה כותבת: קוראים לי אורלי גרגו, הילדה שלי המלאכית חיילת בת 19 בלבד נרצחה עם עוד 8 חיילים ומאות נפצעו בטרמפיאדה בצריפין. מחבל צמא דם של חמאס, חל��ת אדם רצח אותם באכזריות. הבת שלי מזי הייתה ביחידת הסייבר של חל האוויר ורק בת 19 בהירצחה ב-9.9.2003 אשמח אם עם ישראל לא ישכח וישתף
חזרתי שלשום לטיפול.
טיפול פסיכולוגי.
חשבתי, שכל עוד המלחמה מתנהלת ואני עובד, אז אין באמת צורך. הכל בסדר.
אבל בכל לילה, כשהחושך יורד - אני מתפרק.
ובכל לילה שעובר זה מחמיר.
ביומיים האחרונים סיוט. נרדם ל��עה, ואז מתעורר מחלום רע עם התקף חרדה נוראי.
סיוט שהיה המציאות של מאות מהחברות והחברים שלי בשבת שעברה. סיפורים ששמעתי ומשתלטים עלי.
קם מזיע, מבועת.
ואז שעה ארוכה שהכל שחור ואתה מרגיש סגור בתוך ארבע קירות ולא מצליח לברוח החוצה.
תחושה שזה הסוף. סוף העולם.
וזה לא משהו חדש עבורי. התקפי חרדה - זה משהו שאני מתמודד אתם כבר 5 שנים.
בדרך כלל אני מנצח אותם.
אבל הפעם לא מצליח להתמודד.
אפילו פרק של חברים ( הסדרה שאני הכי אוהב, הבריחה שלי מההתקף) לא עוזר.
הוא מנצח אותי. ההתקף.
ושלשום, החלטתי שזהו- חזרתי לדבר
עם איש מקצוע וזה עושה פלאים.
פירקנו ביחד את יום שבת השחור.
את הפח�� שלנו,
שלי, של הילדים שלי ושל אשתי שיושבים בממד.
את ההודעות שקיבלתי מהחברים ששומעים את המחבלים בתוך הבית וזועקים לעזרה,
את אלה שהצלחתי לכוון א��יהם כוחות ושרדו,
ואת אלה שלא - והם כבר לא אתנו.
חברות וחברים שאני מרגיש כבר 12 יום,
שיש לי חלק בזה שהם לא שרדו.
פירקנו ביחד את השעות הראשונות,
ממטחי הרקטות שהקפיצו אותי מהמיטה ועד שיחת הטלפון שבמהלכה אתה מבין בפעם הראשונה שהמחבלים כובשים לך את העוטף שלך.
וגם את הרגעים שאני עוצר לרגע את השידור כדי לאסוף מידע ואז אילת אשתי באה לדרוש בשלומי
ואני מתפרק. בוכה כמו ילד.
חסר אונים.
יודע שהאנשים שדיברתי אתם לפני רגע,
לא ישרדו ואין לך מה לעשות.
מתקשר לאנשי ביטחון שאני מכיר, לפראמדיקים של מדא, לגורמים הכי בכירים במערכת וכולם, כולנו
חסרי אונים.
פירקנו את זה יחד.
ואחרי זה אני שוב עומד על הרגליים.
חזק יותר (אבל מת מפחד מהלילה).
ואני משתף עכשיו כי אני שומע שתושבים בעוטף, גברים, נשים וילדים, מתביישים ללכת לטיפול.
אל תתביישו.
זה מציל חיים.
זה יציל אתכם ויציל את הילדים שלכם.
ככה אתם ת��עו לתווך להם את הזוועות שחווינו כאן.
ותעזרו להם לעמוד על הרגליים.
תפרקו את מה שיושב לכם על הלב.
תפרקו את מה שחוויתם באותו יום נורא.
תתפרקו.
המטפלים והמטפלות הם המלאכים והמלאכיות שהצילו אותי בעבר
והם גם יצילו אתכם💔
לכו לטיפול.
אהלן חברי��,
אחרי שנים במקצוע העיתונות, השתכנעתי. הגיע הזמן להיכנס גם לזירה הזאת של טוויטר ישראל.
כאן אחלוק איתכם את הפרשנות שלי והחומרים שאני מביא אחרי 30 שנה של חייים בשכונה.
מוזמנים לעקוב.