"אנחנו יודעים שהחטופים שלנו הולכים ומתים, הולכים ונגמרים. הזמן כבר נגמר. זה לא שהזמן קצר, הוא פשוט נגמר". פרסמנו הערב עדויות של האנשים שנמצאים עמוק במו"מ להחזרת החטופים בחודשים האחרונים, והן שוברות לב ולא נותנות מנוח. וצריך לשמוע אותן - פשוט כי חייבים.
@FreifeldRacheli אני מאוד מזדהה. זו אשמת הניצולים. המחשבה על חוסר האונים של מי שהיו שם כל כך קשה ומפחידה שאנשים מעדיפים להרגיש אשמה כי זה נותן אשליה של שליטה. אנחנו אומרות לעצמנו שיש לנו מחויבות לראות את כל העדויות, אבל זה לא נכון
@DorDugy@uricovagerev לימדתי את וייזל כשהייתי מתרגלת בבן גוריון במחלקה לספרות עברית. איזו בשורה משמחת שמוציאים אותו לאור. רגע של שפיות בימים האלו. תודה.
1/קשה לי לכתוב את המילים האלה. אבל גם נמאס לי לשתוק. נמאס לי מלפחד מביקורות שיגידו שאני פחות יהודיה, פחות ישראלית, או שעכשיו זה לא הזמן. ועכשיו אחרי ההקדמה הזאת, יש לי דבר אחד להגיד: לשטח את עזה זאת לא תוכנית פעולה.
דן פגיס היה ניצול שואה, משורר מצוין שנחשב ל"משורר שואה". משום מה תמיד נעלבתי בשמו על המוניטין הזה. אבל כל הימים האחרונים אני מחפשת מילים, והנה שיר של פגיס על יום כיפור ועל השואה ועל עכשיו
אני לא חושב שזה מקבל את תשומת הלב הציבורית שזה צריך, אז כותב הכי ברור: יש עסקת חילופים שמונחת כרגע על שולחן הממשלה. שחרור כל הנשים, הילדים והקשישים המוחזקים בעזה תמורת 36 אסירות פלסטיניות שכלואות בישראל.
**הממשלה מסרבת**
אסור להפקיר את האזרחים השבויים. הממשלה צריכה להתעשת ומיד.