״חמינאי פה״, סוכן המוסד לוחש במכשיר הקשר, ״הוא בטווח הראייה שלי״.
״מה זה פה?״, שואל מנהל המבצע בקריה ונותן ביס במנת הפלאפל, טחינה נמרחת לו על כל הלחי, ״תהיה מדויק״.
״פה פה, בארמון שלו״, עונה הסוכן, ״יושב על כיסא״.
״באמא?״, מנהל המבצע מופתע, ממשיך בקו הדיבור העממי שלו, ״אפילו לא בבונקר?״.
״איזה בונקר״, הסוכן עונה ומציץ שוב, ״יושב פה על כס המלכות עם שמלת טורקיז, אוכל צ׳יריוס״.
״אשכרה״, מנהל המבצע עונה לו, ״נו אז תירה בו כבר״.
״כן?״, שואל הסוכן חצי באכזבה, ״ככה?״.
״מזתומרת?״, שואל מנהל המבצע.
״מה לא נחכה שייכנס לבונקר לפחות?״, מציע הסוכן, ״שיתחבא קצת?״.
״מה פתאום יא דפוק״, מנהל המבצע גוער בו, ״תירה עכשיו״.
״יריתי יריתי״, מעדכן הסוכן, ״תירגע כבר״.
״רות סוף״, מכריז מנהל המבצע ומניח את מכשיר הקשר. ״מאיפה הפלאפל?״, הוא מסתובב ושואל את העוזר שלו, ״טעים אחושרמוטה״.