אין דמוקרטיה בלי תרבות, ואין תרבות חופשית בלי דמוקרטיה.
היום נפגשנו, חברי וחברות הדמוקרטים, עם נציגי קואליציית התרבות והיצירה כדי להציג את מתווה התרבות שלנו לממשלה שנקים.
בשנים האחרונות ראינו איך משרד התרבות הפך ממי שאמור להגן על התרבות למי שמבקש למשטר, לרדוף ולהשתיק אותה.
אנחנו נשנה זאת. בממשלה שנקים:
• נכפיל בתוך שנתיים את תקציב התרבות ונציב יעד של 1% מתקציב המדינה בתוך עשור.
• נוציא את הפוליטיקה מהתרבות ונגן על חופש היצירה.
• נחזיר את התרבות למערכת החינוך ונגדיל את סל התרבות.
• נבטיח תרבות נגישה לכל אזרח ואזרחית.
• נשקם את ההשקעה ביצירה ישראלית מקורית ונחזיר את התרבות הישראלית לבמות העולם.
• נבטיח זכויות סוציאליות ליוצרות וליוצרים עצמאיים.
תרבות היא חלק מהחוסן של חברה, מהיכולת שלנו לחלום, ליצור, לבטא ולהרגיש שוב שייכות - ואנחנו לוחמות ולוחמי הדמוקרטיה נדאג להגן עליה בממשלה הבאה.
המחאה שלנו תעבור מהרחובות לבחירות, ומהבחירות לממשלה, וככל שהדמוקרטים יהיו חזקים יותר - התרבות בישראל תהיה חזקה, חופשית ומשגשגת יותר.
הפיתות שלי פגעו ברגשותיכם? המיליארדים שגנבתם בלילה מהקופה, הסירוב של מיליון מכם להתגייס והשחיתות של מנהיג הכת שלכם פוגעים ברגשותַי יותר.
אני לא אהיה אנוס במדינתי ולא אסתיר את חילוניותי. אני גאה בה
הפיתות שלי פגעו ברגשותיכם? המיליארדים שגנבתם בלילה מהקופה, הסירוב של מיליון מכם להתגייס והשחיתות של מנהיג הכת שלכם פוגעים ברגשותַי יותר.
אני לא אהיה אנוס במדינתי ולא אסתיר את חילוניותי. אני גאה בה
משעשע שהשופרות יוצאים מגדרם כי היועמשית הגישה תגובה בבן גביר (שהייתה צריכה להגיש במקור ביום א׳) כי עכשיו מלחמה.
רק שבמקביל הקואליציה ממשיכה לקדם את החקיקה למהפכה המשטרית. רק מחר צפוי דיון על פיצול תפקיד היועמשית.
הם חושבים שאנחנו מפגרים.
למה אני צריכה לסבול מצמצום המרחב הציבורי שלי כי אדוני החליט לקחת על עצמו *עול* מצוות ועכשיו בא לו שזה כבר לא יהיה עול אז הוא מטיל עליי את העול?
אולי אני זו שצריכה לקבל מאלוהים צל"ש במקום אדוני שרק מנסה לעשות לעצמו חיים קלים במקום *לעבוד* את אלוהים?
בני ברבש
נאום נתניהו לאוגדות הנכנסות לעזה:
"חיילים אמיצים. אני פונה אליכם בחרדת קודש. היום הכריע הקבינט כמה הכרעות בעלות חשיבות עליונה. החלטות גורליות. החלטות קיומיות. החלטות שבהגשמתן תלויים עתידה של מדינת ישראל, של העם היהודי ושל הדורות הבאים.
את הילדים המשותפים לי ולרעייתי אני שולח למיאמי וללונדון. שתי ערי מקלט בהן אני מטפח את יורשיי. אני יודע שלא אחיה לנצח ולכן כל כך חשוב לי לדאוג לכם ולייצב את התהליכים להעברת השלטון לדור הבא. אני גם שואב עידוד ממפעל הטינוף שהקים בני במיאמי ומיכולות שיגור תוצריה לעבר הסוררים והבוגדים במחננו.
את בחורי הישיבה אני שולח לישיבות ולבתי הכנסת שישמרו על הגחלת ויתפללו בדבקות להשגת הניצחון. ההצלחה תלויה בהם לא פחות מאשר בכם שהולכים למות עבורי.
את שרי ממשלתי המושחתים, הנרצעים, המורשעים, אני שולח לקושש עוד מנדטים ועוד כסף לקראת הבחירות שאני מתכוון לבטל.
ולחטופים שלא הצלחתי להרוג עד עכשיו, והסובלים מייסורי רעב, ומעינויי גוף ונפש, אני מבצע המתת חסד וגואל אותם מייסוריהם.
ואתכם חיילים ממושמעים וצייתנים שלי, וטייסים ממושמעים וצייתנים שלי, וטנקיסטים צייתנים וממושמעים שלי, וגנרלים בקבע, במילואים ובדימוס שנבהלים מהמילה סרבנות ומרכינים את ראשיהם בהכנעה מול כל גחמה שלי (לרחם עליכם באמת. איך אתם חוזרים ונופלים למלכודות המוכרות שאני טומן לכם); וכמובן גם חיילות (בעיקר חילוניות) וטייסות, ולוחמות סייבר צייתניות וממושמעות שלי - אתכם אני שולח, במקום למחות בקפלן, למחות את עזה מעל פני האדמה. לשקוע בנהרות דם של חפים מפשע. לטבוע בהררי חלקי גופות של נשים זקנים וטף. לסכן את שארית החטופים שקיומם כבר הפך למכשלה והוא מעיב על כל הישג שאינו קשור לשחרורם. ולשקוע בפשעי מלחמה כבדים שיוליכו אתכם להאג ולבתי סוהר ברחבי העולם.
בחלקכם נופלת הזכות למות בעד ארצי. מִצְאוּ נחמה במותכם המשרת את מטרותיי, מבטיח את כיסאי, מקדם את חפותי, מחבל בדמוקרטיה הישראלית ומבטיח ליורשיי את כס המלכות.
רעייתי מבקשת ממני לשלב בפקודות מטכ"ל את ברכת הגלדיאטורים שנכנסו לזירה וקדשו את חייהם במסירות והכנעה לקיסר כשהכריזו: !Ave caesar, morituri te salutant
כשתחלפו על פני בדרך אל התופת שתיסגר עליכם בתוך עזה, רעייתי ואני נעמוד על הפודיום וננופף אליכם לשלום ואולי להתראות עם אלו שישובו. אתם מצדכם תתבקשו לצעוד בסך, לבצע לימין שור, ולהכריז: "הידד לקיסר, העומדים למות מברכים אותך!". אני אמנם לא אגיע להלוויות שלכם ולא אבקר את משפחותיכם בשבעות (כמה אפשר ויש לי גם את הישיבות בבית המשפט שבו אני מקרקס את השופטים המפוחדים שלי), אבל אני אזכיר את גבורתכם בקול הסמכותי בישיבת הממשלה ובהזדמנויות חגיגיות אחרות.
וזכרו, טוב למות בעד בנימין נתניהו ורעייתי הנאמנה. טוב למות בעד בן גביר המורשע. טוב למות בעד סמוטריץ המשיחי. טוב למות בעד הטמבל הזה שמיניתי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון שמדבר במבטא צרפתי כבד ולא מצליח לנסח משפט אחד כראוי. טוב למות בעד רוטמן הזחוח שבז לכם. טוב למות בעד חוק ההשתמטות. טוב למות בעד כסף, כוח וכבוד שימשיך ליפול בחיקם של חברי כנופיית ממשלת ישראל. טוב למות בעד קרעי ודרעי.
הלוואי ויכולתי להגיד לכם שטוב למות בעד ארצנו ומולדתנו. אבל לכם אין ארץ ומולדת. איבדתם אותה. הפסדתם אותה לי כי אתם חלשים ורופסים והכי גרוע חוזרים כל הזמן להיכנס מתחת לאלונקה שאני שוכב עליה. מה שמזכיר לי להציע לגנץ להצטרף שוב לפיאסקו שאני מבשל לכולכם. בקיצור אין לכם ארץ למות בעדה. גזלתי אותה מכם. אז לפחות מותו בעדי!!!"
ובשולי הדברים המשתמעים מהחלטת "הקבינט הבטחוני" אומר שהגיע הזמן להגיד עד כאן. הגיע הזמן להתנגד. הגיע הזמן לשבות. הגיע הזמן לסרב, להשתמט, לברוח, להסתתר. הגיע הזמן להפסיק לשתף פעולה עם הממשלה ששולחת אחרים למות בעד ארצם.
צריך לבנות תכנית סדורה איך עוצרים בדרכים לא אלימות את מכונת המוות הנוראה המתכנה ממשלת ישראל.
ראיתי כמה צעקות געוואלד, ויש לי שתי הבהרות:
1. אני חילוני, זה עדיין חוקי כאן.
2. הפיתות שלי פגעו ברגשותיך? ה"נמות ולא נתגייס" שלכם, הגזענות וההומופוביה שלכם, הסטיות של לא מעט מהרבנים שלכם, שוד הקופה והעברתה לסמוצ'גבירים ולישיבות המשתמטים שלכם פוגעים ברגשות שלי הרבה יותר
רטווטו
חידוש המלחמה, בעיני הדיקטטור:
בן-גביר חוזר.
סמוטריץ' נשאר.
המשפט מתעכב, העדות נעצרת.
המחאה נבלמת.
התקציב עובר, הסכנה המיידית לממשלה חולפת.
תשומת הלב זזה מפיטורי ראש השב"כ למלחמה
תשומת הלב זזה מפיטורי היועמ"שית למלחמה.
לא מדברים על "קטרגייט".
משכנעים את הבייס שחמאס כן יושמד.
קונים עוד זמן.
ומה עם החטופים?
בעיה שלהם. אם המלחמה באמת תתחדש ותימשך פרק זמן, יכול להיות שהבעיה תיפתר מאליה.
ככה זה בדיקטטורה.
טוב, בוא נתחיל מהסוף כי זה החלק הכי קל. לא אוהב את הביטוי ״אוכלי מוות״. חושב שזה חרא של קופירייטינג, שהוא מונע מכעס עצום ותאוות נקם, ושהוא לא אפקטיבי כי הוא מסיט את השיח במקום לגעת בנקודה עצמה.
מכיוון שלא מנוי לקאנטרי קלאב הזה של הגינויים האוטומטים, אז תפאדל למי שזה מרגיש לו נכון. בעיניי הביטוי הזה בעיקר לא הוגן כלפי קהילה שהקריבה ומקריבה לא מעט מבניה, לא השתמשתי בביטוי ולא אשתמש בו בעתיד. עצם העובדה שאני נאלץ להקדיש לו שתי פסקאות רק מעידה על חולשתו.
הלאה.
עיניים על הכדור.
כי מה שקורה בישראל בימים אלה הוא אירוע נדיר. קיצוני. מופרע. אפילו במושגים של המקום הבאמת לא נורמלי שאנחנו חיים בו.
הפלג המשיחי של הציונות הדתית פתח פה במאבק ציבורי כדי לחסל את הישראליות כפי שאנחנו מכירים אותה ולהחליף אותה בסולם ערכים פסיכוטי שמאסה קריטית מהציבור הישראלי לא תעמוד בו לעולם.
כן, לא אוהב את הביטוי ״אוכלי מוות״, אבל הדיון פה הוא חד משמעית על קדושת החיים. נקודה. ועל החשיבות שלה בישראל 2025.
וכן, בתעלולים מילוליים ובפסקי הלכה הזויים יש מי שמנסה לרמוס אותה. ובאותה נשימה לדרוש לגיטימציה לרמיסה הזאת. ואסור לנו לתת לו אותה.
דת פגאנית חדשה שמתיימרת להיות היהדות והציונות בזמן שהיא רומסת את שתיהן הביאה למרחב הציבורי טענה מופרכת חדשה -
יש מתמטיקה, יש אינדוקציה סטטיסטית שמתבססת על עסקת שליט וטוענת את הדבר הבא:
״אם נחזיר את החטופים עבור המחבלים שישוחררו אנחנו בעצם מקריבים כמות ישראלים גדולה בהרבה מאלה שאנחנו נאלצים להקריב ברגע זה״.
לטענה המטורללת הזאת אין שום אחיזה אמיתית במציאות פרט, כאמור, לעיסקה אחת בודדת שהסכים לה איש חלש אחד כדי שמליוני ישראלים יפסיקו למחות ברחובות על מחירי הקוטג׳. זה הכל. אין פה שום דבר חוץ מזה.
ועל עיסקה אחת נבניתה תיאוריה שלמה שעמית סגל (אחד מראשי המוטציה היהודית שאין לה ולציונות או ליהדות דבר וחצי דבר) היטיב לאמלק: אנחנו נקריב לירי אלבג אחת עבור 1,000 לירי אלבג עתידיות. כי אנחנו ״הרציונלים״ ואתם, כמו שאמרה עירית לינור, ״עושים פוליטיקה של הרגש״.
האנשים האלה, הפגאנים, מקריבי הקורבנות, המוטציה של היהדות, השירית אביטנים, האורית סטרוקים, העקיבא נובאקים, השי קלכים, הם המציאו נראטיב חדש:
אם אתם מסרבים לתת לגיטימציה לשיח הקרבת הקורבנות המופרך שלנו, המבוסס מתמטיקה מטופשת שאין לה סימוכין, אתם לא באמת ליברלים! אתם סותמים פיות!
הם יעשו את את אותו הדבר כשהם יטענו שאפשר לחסל להט״ביות באמצעות טיפולי המרה. או כדי לבטל מצעדי גאווה. דוגמא, כן?
מתנגדים? נשמע לכם לא לגיטימי? דיעה שהמרחב הציבורי לא יכול לסבול? הו! אתם סותמי פיות, אתם לא ליברלים!
אז בואו נעשה קצת סדר, נשים בצד לרגע את אכילת המוות, כי היא הסחת דעת.
רוב עצום היסטורי חסר תקדים בציבור הישראלי דורש את החזרת עשרות החטופים הביתה עכשיו. הרוב הזה מבין שהמחיר גבוה מאוד מאוד. הרוב הזה יודע שניאלץ בשלב מסויים לחזור להילחם. הרוב הזה מאמין בקדושת החיים כערך מכונן. הוא מאמין שמדינת ישראל חסרת זכות קיום אם היא מפקירה את האחים והאחיות שלנו בשביל מתמטיקה מופרעת עתידית.
מיעוט קיצוני, לצערי הרב רובו חובש כיפה אם כי לטעמי אין הרבה יהדות בו, דורש להפקיר אותם למוות ודורש שהשיח שדורש להפקיר אותם למוות יהיה לגיטימי ואף יזכה למותג: ״שיח מורכב״.
אין שום דבר מורכב במיעוט הפגאני הזה. נצחון שלו הוא טרגדיה לישראליות, הוא הסוף שלנו כאומה, הוא מכירת חיסול של מי שאנחנו.
או כמו שאמר מדם ליבו אלי אלבג: אנחנו בזים להם. ואנחנו נבוא איתם חשבון.
#עדהחטוףהאחרון
טוב, בוא נתחיל מהסוף כי זה החלק הכי קל. לא אוהב את הביטוי ״אוכלי מוות״. חושב שזה חרא של קופירייטינג, שהוא מונע מכעס עצום ותאוות נקם, ושהוא לא אפקטיבי כי הוא מסיט את השיח במקום לגעת בנקודה עצמה.
מכיוון שלא מנוי לקאנטרי קלאב הזה של הגינויים האוטומטים, אז תפאדל למי שזה מרגיש לו נכון. בעיניי הביטוי הזה בעיקר לא הוגן כלפי קהילה שהקריבה ומקריבה לא מעט מבניה, לא השתמשתי בביטוי ולא אשתמש בו בעתיד. עצם העובדה שאני נאלץ להקדיש לו שתי פסקאות רק מעידה על חולשתו.
הלאה.
עיניים על הכדור.
כי מה שקורה בישראל בימים אלה הוא אירוע נדיר. קיצוני. מופרע. אפילו במושגים של המקום הבאמת לא נורמלי שאנחנו חיים בו.
הפלג המשיחי של הציונות הדתית פתח פה במאבק ציבורי כדי לחסל את הישראליות כפי שאנחנו מכירים אותה ולהחליף אותה בסולם ערכים פסיכוטי שמאסה קריטית מהציבור הישראלי לא תעמוד בו לעולם.
כן, לא אוהב את הביטוי ״אוכלי מוות״, אבל הדיון פה הוא חד משמעית על קדושת החיים. נקודה. ועל החשיבות שלה בישראל 2025.
וכן, בתעלולים מילוליים ובפסקי הלכה הזויים יש מי שמנסה לרמוס אותה. ובאותה נשימה לדרוש לגיטימציה לרמיסה הזאת. ואסור לנו לתת לו אותה.
דת פגאנית חדשה שמתיימרת להיות היהדות והציונות בזמן שהיא רומסת את שתיהן הביאה למרחב הציבורי טענה מופרכת חדשה -
יש מתמטיקה, יש אינדוקציה סטטיסטית שמתבססת על עסקת שליט וטוענת את הדבר הבא:
״אם נחזיר את החטופים עבור המחבלים שישוחררו אנחנו בעצם מקריבים כמות ישראלים גדולה בהרבה מאלה שאנחנו נאלצים להקריב ברגע זה״.
לטענה המטורללת הזאת אין שום אחיזה אמיתית במציאות פרט, כאמור, לעיסקה אחת בודדת שהסכים לה איש חלש אחד כדי שמליוני ישראלים יפסיקו למחות ברחובות על מחירי הקוטג׳. זה הכל. אין פה שום דבר חוץ מזה.
ועל עיסקה אחת נבניתה תיאוריה שלמה שעמית סגל (אחד מראשי המוטציה היהודית שאין לה ולציונות או ליהדות דבר וחצי דבר) היטיב לאמלק: אנחנו נקריב לירי אלבג אחת עבור 1,000 לירי אלבג עתידיות. כי אנחנו ״הרציונלים״ ואתם, כמו שאמרה עירית לינור, ״עושים פוליטיקה של הרגש״.
האנשים האלה, הפגאנים, מקריבי הקורבנות, המוטציה של היהדות, השירית אביטנים, האורית סטרוקים, העקיבא נובאקים, השי קלכים, הם המציאו נראטיב חדש:
אם אתם מסרבים לתת לגיטימציה לשיח הקרבת הקורבנות המופרך שלנו, המבוסס מתמטיקה מטופשת שאין לה סימוכין, אתם לא באמת ליברלים! אתם סותמים פיות!
הם יעשו את את אותו הדבר כשהם יטענו שאפשר לחסל להט״ביות באמצעות טיפולי המרה. או כדי לבטל מצעדי גאווה. דוגמא, כן?
מתנגדים? נשמע לכם לא לגיטימי? דיעה שהמרחב הציבורי לא יכול לסבול? הו! אתם סותמי פיות, אתם לא ליברלים!
אז בואו נעשה קצת סדר, נשים בצד לרגע את אכילת המוות, כי היא הסחת דעת.
רוב עצום היסטורי חסר תקדים בציבור הישראלי דורש את החזרת עשרות החטופים הביתה עכשיו. הרוב הזה מבין שהמחיר גבוה מאוד מאוד. הרוב הזה יודע שניאלץ בשלב מסויים לחזור להילחם. הרוב הזה מאמין בקדושת החיים כערך מכונן. הוא מאמין שמדינת ישראל חסרת זכות קיום אם היא מפקירה את האחים והאחיות שלנו בשביל מתמטיקה מופרעת עתידית.
מיעוט קיצוני, לצערי הרב רובו חובש כיפה אם כי לטעמי אין הרבה יהדות בו, דורש להפקיר אותם למוות ודורש שהשיח שדורש להפקיר אותם למוות יהיה לגיטימי ואף יזכה למותג: ״שיח מורכב״.
אין שום דבר מורכב במיעוט הפגאני הזה. נצחון שלו הוא טרגדיה לישראליות, הוא הסוף שלנו כאומה, הוא מכירת חיסול של מי שאנחנו.
או כמו שאמר מדם ליבו אלי אלבג: אנחנו בזים להם. ואנחנו נבוא איתם חשבון.
#עדהחטוףהאחרון