Nimrod Dror 🎾

הספר הבא שלי - "אני אוהב אותך רוג'ר פדרר, סיפור אהבה חד צדדי בשלט רחוק" - עכשיו בהדסטארט. לינק ממש כאן

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

האם יכולתי להגריל ימים יותר מוצלחים לפצוח בקמפיין הדסטארט? יתכן. ובכל זאת אני נרגש להודיע שהספר הבא שלי - "אני אוהב אותך רוג'ר פדרר: סיפור אהבה בשלט רחוק" - עכשיו בהדסטארט.

אם אתם נהנים מהכתיבה שלי על טניס, אני מזמין אתכם לתמוך. כל שיתוף, לייק ותגובה גם יתקבלו בברכה. תודה ♥️

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

אליפות צרפת המפתיעה ביותר ב-22 השנים האחרונות מגיעה לישורת האחרונה. ב-20 השנים האחרונות, זו בסך הכל הפעם השנייה בה מעפילים לחצי הגמר שלושה טניסאים שלא היו במעמד הזה מעולם. כמובן, יש הבדלים מהותיים בין השחקנים ובכמות הסופרלטיבים שנגזר עלינו להגות כשאנו מתארים את גודל ההפתעה. עבור יאקוב מנשיק, זה היה רק עניין של זמן, וההפתעה היחידה היא שלא ציפינו שזה יקרה דווקא עכשיו. עבור מתאו ארנלדי, זו הפתעה מוחלטת, וסביר להניח שזה חצי הגמר הראשון והאחרון בקריירה שלו בגראנד סלאם. קובולי נמצא איפשהו על הספקטרום הזה, אבל קרוב הרבה יותר למנשיק.

רבעי הגמר לא התעלו לרמה של יתר הטורניר. אפשר היה אולי לצפות את זה: מרבית הטניסאים שהעפילו לרבע הגמר בילו שעות ארוכות מאוד על המגרש בדרכם לשלב הזה. למעשה, ארנלדי קבע את שיא כל הזמנים בזמן מגרש לפני רבע הגמר, כשרשם קרוב ל-18 שעות בארבעת משחקיו הראשונים. פונסקה השתחל גם הוא לרשימת הטופ 5 בכל הזמנים מבחינת זמן המגרש לפני רבע הגמר. ברטיני, אוז'ה-אליאסים וחודר השתתפו במשחקים ארוכים מאוד גם כן.

חוסר האיזון בהגרלה שנוצר עם ההפסד של סינר השתמר עד לחצי הגמר. שני הטניסאים המרשימים ביותר בטורניר ישחקו זה מול זה בחצי הגמר. זברב נראה יציב כסלע, והלחץ עדיין לא משפיע עליו. כמובן, אין שום ערובה שזה לא יקרה בהמשך. כבר ראינו מה קרה בפעם היחידה שזברב הגיע לגמר גראנד סלאם שלא מול חייזר מכוכב אחר, וזה לא היה יפה במיוחד. הלחץ עוד יגיע.

מנשיק שיחק משחק מופתי מול פונסקה. בפוסט הקודם שכתבתי על מנשיק, אמנם השתפכתי על הפוטנציאל האדיר שלו, אבל גם תיארתי אותו כמן ענק שיודע בעיקר לחבוט טילים ופצצות. מול פונסקה הוא הפגין רפרטואר יכולות מגוון מאוד. היכולות שלו ליד הרשת היו ממש מטמטמות, והוא הגן נפלא מול ההתקפות האלימות (והלא מתוחכמות במיוחד) של פונסקה. כל זה בנוסף להגשה הפנטסטית שלו. פונסקה מצדו נראה מעט עייף ונטול השראה. מה שבטוח - למנשיק בוודאי יש את הכלים הטובים ביותר כדי להכשיל את זברב.

אלא שלא רק טניס ישחק תפקיד בחצאי הגמר ובגמר, אלא גם הנסיבות החריגות. אין להמעיט בהבדל הגדול שבין עלייה למגרש לסתם עוד משחק שגרתי, אפילו משחק חשוב, לבין עלייה למשחק שכל השחקנים יודעים שהוא הזדמנות חריגה וחד פעמית. הזכרתי במובלע את אליפות צרפת שהתרחשה לפני 22 שנים, האחרונה לפני עידן נדאל. גיז'רמו קוריה, שהיה אז שחקן החימר הטוב בעולם בהפרש גדול, לא רק עלה לגמר כפייבוריט מובהק מול גסטון גאודיו, אלא לקח את שתי המערכות הראשונות במהירות וקלילות. מי שצפה בגמר ההוא זוכר את ההתפרקות המנטאלית המוחלטת שהגיעה לאחר מכן, כשהלחץ הכניע את קוריה ודווקא גסטון גאודיו - שהיה שחקן מעולה, אבל לא כזה שקורץ מחומר של אלופי גראנד סלאם - זכה בתואר. לא מוגזם להגיד שהמשחק ההוא גמר במידה רבה את הקריירה של קוריה. את מה שקרה לסרינה ויליאמס מול רוברטה וינצ'י יספרו ברחובות רומא גם עוד מאה שנים.

אפרופו רומא. חצי הגמר השני, הכל איטלקי הראשון בהיסטוריית המשחק, מעניין על הנייר פחות. קובולי הוא שחקן ברמות הגבוהות ביותר, שסובל אולי מחוסר יציבות שמאפיינת איטלקים צעירים ונאים עם סרט מסוגנן על הראש, בעוד שארנלדי יצא מעורו כדי לתת את טורניר חייו. אי אפשר לפסול הפתעה של ארנלדי - מאותם הטעמים בדיוק שאי אפשר לדעת בביטחון שזברב ירים את הגביע - אבל אם הטניס ידבר, קובולי אמור להשיג את מוסטי בדרך לגמר גראנד סלאם ראשון. הוא, אגב, הטניסאי היחיד שנותר בהגרלה שכבר ניצח את זברב בעבר, וזה אפילו קרה ממש לא מזמן, במינכן לפני פחות מחודשיים.

מכל מקום, יש לקוות שהרוח המטורללת של אליפות צרפת 2026 תשרה גם על המשחקים האחרונים בטורניר, ושנראה מרתונים והפתעות ודמעות ויזע ודם למכביר. רק בלי עוד פציעות.

[Guido Olivares🇮🇹 @Guidolino8]

Pastore: “Il quarto di finale Roland Garros tra Arnaldi (n. 104 ATP all'inizio del RG) e Berrettini (n.105) NON è quello con la somma-ranking più alta della storia del Grande Slam: resta imbattibile il quarto di finale di Wimbledon 2000 tra lo zimbabwese Byron Black (n.52) e il bielorusso Vladimir Voltchkov (n.237), tuttora l'ultimo over 200 ad essersi arrampicato così in alto in uno Slam.

Di sicuro però avremo un over top 100 in semifinale Slam: a livello generale non succede dal mitologico Wimbledon 2001, addirittura vinto dalla wild-card Goran Ivanisevic (n.125 del mondo). Al Roland Garros non capita invece dal 1997, quando il belga Filip Dewulf raggiunse la semifinale da qualificato e n. 122 del mondo.

Ma soprattutto, la sfida tra Matteo Arnaldi e Matteo Berrettini sarà il primo incontro tra due tennisti con lo stesso nome a livello (almeno) di quarti di finale Slam da Wimbledon 2009, quando in semifinale si sfidarono Andrew Murray e Andrew Roddick”

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

יפה

[Dom 🇨🇿 @Wom_Dings]

I love Wikipedia

[TennisMyLife @TennisMyLife68]

🇮🇹 Matteo Arnaldi has spent 𝟏𝟕 𝐡𝐨𝐮𝐫𝐬 𝐚𝐧𝐝 𝟓𝟒 𝐦𝐢𝐧𝐮𝐭𝐞 on court to reach the quarterfinals at Roland Garros.

It's by far the record. Certainly since 1991, when this data started, and likely across the entire Open Era based on a statistical inference

#RolandGarros

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

יש לי וידוי: אני ממש נהנה מאליפות צרפת. נהנה באופן חריג. יותר מאשר מרבית טורנירי הגראנד סלאם בשנים האחרונות.

יש במגרשים אווירה עצבנית, חייתית. כולם יודעים מה מונח על הכף. ברור שחבר'ה כמו זברב ופליקס יודעים שיש להם הזדמנות פז, אולי כזו של פעם בקריירה, לקחת גראנד סלאם. אבל תקראו לי ברדלס ותמרחו אותי בסליים של הבת שלי אם מחשבות שאפתניות ויומרניות כאלה לא התגנבו אפילו לראש של זכריה סוויידה ואלחנדרו טבילו. כן, הבהלה לזהב שוטפת את המגרשים, וכל אחד חולם בלילה על ריצת סינדרלה שתהפוך אותו לגסטון גאודיו החדש.

זה מסביר את הריבוי המטריף של משחקי החמש והארבע מערכות. אם לא ידעתם, בסיבוב השלישי נקבע שיא כל הזמנים למשחקי חמש מערכות. עוד מרתון ועוד מרתון, טניסאים שמתעלים ונשברים ונמתחים עד קצה גבול יכולתם ועוד קצת.

קרלוס אלקרז ויאניק סינר (וגם נובאק ג'וקוביץ' קשישא, או מה שנשאר ממנו) הם מתנות משמיים עבור הטניס. אני חושב שהעקביות והמצוינות שלהם מרימה את הטניס בכל מובן: פופולריות, מקצועיות, עניין. אבל, מה לעשות, לדומיננטיות היסטורית כזו יש מחיר. המחיר הוא שהסיבובים הראשונים בטורנירי הגראנד סלאם בשנתיים האחרונות הפכו משעממים. מכיוון שאלקרז וסינר טובים מהיריבים שלהם בפער כל כך גדול, מרבית המשחקים מתנהלים בצילם. אז מה אם רוד או מדבדב נגררו לחמש מערכות? ממילא הם יפסידו בהמשך.

לכן, טורניר אחד כזה שמשוחרר ממלתעותיהם של תינוקות הנפץ הוא מתנה. פתאום, לכל המשחקים כולם יש משמעות. לכו תדעו מה יוליד יום. כדאי מאוד לצפות בכל אחד מהטניסאים בהגרלה, כי לכולם יש סיכוי להיות אלוף צרפת בעוד שבוע. וכאמור, גם אם הם מדחיקים אותו, גם אם הם מתכחשים לו, כולם מרגישים את הלחץ החריג הזה, את ההזדמנות ההיסטורית. הם משתוקקים להיות מארין צ'יליץ', שנכדיו וניניו עוד יתפארו בכך שהם נצר לאלוף גראנד סלאם, ולא ברדיך או צונגה או פרר, בעלי קריירות מפוארות ככל שיהיו, שמעולם לא הגיעו לפסגת הפסגות.

ככל שיאפשרו לי העבודה והילדים וכל מה שיש בחייו האפרוריים של גבר בן 37, אצפה בהתרגשות במתאו ברטיני מול חואן מנואל סרונדולו, ובפרנסס טיאפו נגד מתאו ארנלדי. כן, יש התרגשות באוויר, תחושת הלא נודע, קסם חדש ורענן של מסתורין שנסוך על פני החימר שבמשך שנים רבות כל כך, בתקופת אלקרז וסינר ולפניהם בעידן שלושת הגדולים, היה נעול ונצור תחת מונופול דורסני ועתה הוא חופשי לרחף באוויר במערבולות מאובקות אדומות עליזות.

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

מהדיונים על צעירי הסבב ההולכים ועולים ומלהיבים נפקד תכופות שמו של יאקוב מנשיק. ניתן לתמוה מדוע. הוא מבוגר בסך הכל בשנה אחת מנערי הפוסטר פונסקה וחודר, והקבלות שלו מרשימות בהרבה: אלוף טורניר המאסטרס במיאמי בשנה שעברה, טורניר בו ניצח את דרייפר, פריץ ולקינוח את ג'וקוביץ'. השנה הוא היה האחרון לנצח את יאניק סינר לפני רצף מיליארד הניצחונות שלו, אי שם בדוחה בפברואר.

ניתן אולי להסביר שזה בגלל סגנון המשחק שלו. נדמה לי שמנשיק משחק איך שחשבנו פעם שישחקו טניס בעתיד, קצת כמו איך שוויליאם וואלאס מתאר את תדמיתו בעיני ההמונים ב"לב אמיץ": ענק בגובה 2.10 מ' שיורה כדורי אש מהעיניים וברקים מהתחת. מנשיק אמנם רק מטר תשעים ושש, ומהתחת שלו בוקעים אייסים ולא ברקים, אבל העיקרון דומה. מפלצת כוחנית ואתלטית שדורסת את היריבים.

אולי זה בגלל שהוא צ'כי. צ'כי, אין מה לעשות, זה הרבה פחות סקסי מברזילאי, ואפילו מספרדי. אף אחת לא חולמת על מאהב צ'כי. אפילו לא ניתן להכניס אותם לקופסה של "מזרח אירופאים" או "מהבלקן", כי הם מתעקשים שהם במרכז אירופה, ומי יודע מה זה אומר. השפה שלהם נשמעת כאילו כולם זקוקים לקלינאי תקשורת, ואם תרצו להרשים צ'כי תגידו לו "סטרץ' פרסט סקרז קרק", בלי שום תנועה, רק אסופה של הברות מחוברות אחת לשנייה, והוא יצחק כי צ'כים אוהבים לצחוק, למרות שלמעשה אמרת לו לתקוע אצבע בגרון.

אבל אולי הפעם, בצרפת, מנשיק זוכה סוף סוף לתבוע את כבודו. במסגרת ערימת המרתונים הבלתי נגמרת של הטורניר, הניצחון של מנשיק מול מריאנו נבונה, חימריסט קשוח ומעט משעמם, כזה מהדור הישן, בכל זאת בולט. מנשיק ניצח בשובר שוויון מכריע בחום הלוהט של תחילת השבוע שעבר אחרי למעלה מארבע שעות וחצי, ועם תום המשחק התמוטט על המגרש, שם שכב במשך עשר דקות תמימות כשמסביבו מקרקרים רופאים וחובשים ושופטים, עד שהצליח לקום וללכת. במשחק הבא הפסיד את המערכה הראשונה 0-6 מול אלכס דה מינור, כפי שחשבנו שצריך לקרות אחרי שמתמוטטים, אבל מנשיק לא קרא את התסריט, ומשום מה התאושש ודרס את השד הטזמני בארבע מערכות קלות כלאחר יד.

הלילה השלים את ההעפלה שלו לרבע הגמר באליפות צרפת עם ניצחון נוסף בן חמש מערכות, הפעם מול אנדריי רובלב ומאמנו החתיך והכרזימטי בצורה בלתי נסבלת מראט סאפין. הוא ניצח בשתי מערכות, הפסיד בשתיים, אבל לבסוף גבר על רובלב בתערובת של אייסים מפלצתיים משמיים, החזרות אגרסיביות מאוד, וחבטות קרקע אימתניות שגרמו אפילו לרובלב להיראות חלש ואומלל לפרקים. ורובלב, כידוע, הוא לא אחד שקל לגרום לו להיראות חלש. אומלל דווקא כן, אבל זה עניין אחר.

זכור את שעשה לך המנשיק במיאמי, מתחילים לדקלם היריבים. כשכולם מדברים על פונסקה וחודר, על זברב וקובולי (אם אתם לא מדברים על קובולי, אתם צריכים לדבר על קובולי), הצ'כי הענק הזה רומס את החימר. לפעמים בעמידה, לפעמים בשכיבה, אבל תמיד מרשים.

הבא בתור: ככל הנראה ז'ואו פונסקה, שנותן בעת כתיבת שורות אלה עוד שואו-ואו מול קספר רוד, אחד מאחרוני הפייבוריטים מהדור הישן שעוד נותרו בטורניר. אם כי בטורניר הזה, לכו תדעו.

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

לצעירים של היום יש בעיה: הם לא צועדים בשביל שהתוו עבורם הוריהם ואבות אבותיהם. המסורת היא בדיחה עבורם. מה שטוב הוא מה שמגניב, מה שוויראלי, מה שמביא לייקים באינסטוש.

הנה דוגמה יפה: רפאל חודר. הוא עלה למגרש ועשה את מה שרפאל חודר עושה. התרוצץ כג'ירפה ענוגה וחבט את הווינרים היפים שלו, מנופף בקלילות בידיו הארוכות ככנפי האלבטרוס. הוא הוביל בשבירה כפולה במערכה הראשונה, 4-1 40-30, וכמה רגעים לאחר מכן, בנקודה גורלית-לכאורה אחת, הפסיק לשחק כשכדור של קרניו בוסטה פגע בקו. "בחוץ," סימן חודר בפנטומימת טניס, והקיף סימן על החימר. השופט ירד ממרום מושבו, הסביר לחודר שהוא טעה, הקיף סימן אחר שהיה ממש בפנים, ומאותו רגע חודר התרסק מנטאלית והפסיד בתשעה משחקונים ברציפות.

קרניו בוסטה הוותיק כבר ראה דבר או שניים בסבב, הוא היה מסביב לבלוק, כמו שאומרים האמריקנים. הוא ניצל את נפילת המתח המפתיעה של הג'ירפה הצעירה, חבט עמוק וחזק וחכם, וגרם לכל מי שהימר כל מני הימורים מעניינים לגבי הזכייה בתואר להיזכר שהיי, יש פה ברנש בן 34 שכבר עשה שני חצאי גמר גראנד סלאם והוא בכלל לא פראייר, ומי יודע, אולי זה סיפור האיווניסביץ' של 2026.

רגע לפני סוף המערכה השנייה, חודר התעורר. זה לא הספיק כדי לחזור באותה המערכה, אבל בפיגור שתי מערכות, המשחק השתנה לחלוטין. כל הסופרלטיבים על ילד בן 19 שהגיח משום מקום ומטמטם את עולם הטניס שבו לפיהם של השדרנים והפרשנים בטלוויזיה ובטוויטר. הוא עצמו שב להיות מכונת וינרים קלילים, זז שוב בביטחון ובחכמה, מזהה לאן יריבו הקשיש מנסה להזיז אותו, ייצר זוויות נאות, והכל בסגנון הנונשלנטי והבטוח שמזוהה איתו כבר חודשיים וחצי תמימים, מאז פרץ לחיינו כחסילון מפתיע מקערת פאייה.

כל מה שרצה חודר הוא להיות חלק ממם ברשת של "רפאל חודר ניצח במשחק הזה" (אם אתם לא מכירים את סוג הממים הזה, אתם כנראה לא מבלים מספיק זמן בפיד הטניס בטוויטר\אינסטגרם - אשריכם). הצליח לו. הצעירים האלה.

חודר הוא הטניסאי הצעיר ביותר להעפיל לרבע הגמר באליפות צרפת מאז קרלוס אלקרז לפני ארבע שנים. ככל הנראה, הוא ישחק מול הפייבוריט לתואר הר אלכסנדר זברב במשחק הגדול בקריירה שלו. לחודר לא יהיה מה להפסיד - ולזברב יהיה את כל עולמו להפסיד. יהיה מעניין, no?

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

יפה

[Jeff Sackmann @tennisabstract]

I don't know who Zverev's going to lose to, but it increasingly looks like it will be someone who is limping and exhausted.

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

@AmirBerman לספר יש חמש מערכות!

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

איך ייקרא הספר הבא שלי?

אני מנצל את הטראפיק הנאה מאליפות צרפת לנושא נחמד אחר: הספר החדש ההולך ומתהווה שלי.

ראשית, חדשות טובות: סבב העריכה השלישי והאחרון מגיע בימים אלה לסיומו. בכל סבב כזה עבדנו העורכות שלי ואני על שיפורים רבים מאוד לטקסט, שעבר לאורך השנתיים האחרונות גלגולים רבים. בשבועות הקרובים הוא ייכנס ליישורת האחרונה: הגהה, עימוד, עיצוב כריכה ועניינים כיוצא בזה. הוא ייצא לאור בעוד כמה חודשים וזה מרגש ומשמח, בעיקר כי אני הולך ומשתכנע שמעודי לא כתבתי משהו מוצלח כל כך, לא על טניס ולא בכלל. אתם כבר תבדקו אם אני צודק.

שנית, כידוע לכם, שם הספר הזמני היה בהתחלה "אני אוהב אותך רוג'ר פדרר: סיפור אהבה חד צדדי בשלט רחוק". זה התקצר מאוחר יותר ל-"אני אוהב אותך רוג'ר פדרר", וכעת מסתמן שהשם יוחלף לגמרי. ומדוע? כי הספר מיועד לכולם, לא רק למי שאוהב את רוג'ר פדרר, ולמעשה גם למי שלא צפה בחייו במשחק טניס, ואפילו כלל לא יודע מי הוא רוג'ר פדרר.

כאן אתם נכנסים לתמונה: אני זקוק לרעיונות היצירתיים שלכם.

נניח שהייתם צריכים להעניק שם לרומן שמספר על ברנש ישראלי שהתאהב, משום מה, באיזה טניסאי שווייצרי. נניח שהספר עוסק בנושא הביזארי לחלוטין של אהדת ספורטאי, במרוצת החיים לאורך 20 שנים אל מול קריירה אחת במינה של הרוג'ר פדרר הזה, שמנצח הרבה ואז מפסיד ואז מנצח ואז מפסיד, ועל הדרך מנהל מערכות יחסים סוערות עם רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ' וגם, ללא ידיעתו, עם הישראלי הזה שאוהב אותו מרחוק. על הדרך מתוארים בו מסלול החיים הישראלי, הפרובנציאליות האמיתית או המדומיינת של המקום הזה אל מול העולם הגדול, הציפיות ממי שמנסה כמיטב יכולתו להפוך לגבר, ועוד שלל נושאים יומרניים יותר או פחות.

איך הייתם קוראים לספר כזה?

אשמח לשמוע כל רעיון, גאוני או מטופש, מעולה או גרוע, בתגובות או בפרטי. כל רעיון יכול לעזור לפיצוח.

(אגב, אם עדיין לא הבטחתם עותק מוקדם, עדיין לא מאוחר. הקישור לעמוד ההדסטארט הפעיל עדיין ממש כאן בציוץ הבא.)

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

https://t.co/pmyPBuyG4k

[Jeff Sackmann @tennisabstract]

Greatest men's third round in slam history? Has there even been anything close?

[Oleg S. @AnnaK_4ever]

The best Grand Slam men's R32 ever.

5h 58 / 5h 13
4h 58 / 4h 53 / 4h 43 / 4h 19 / 4h 16 / 4h 00
3h 48 / 3h 40 / 3h 33 / 3h 07 / 3h 03
2h 42 / 2h 25
1h 46

9 five-setters, 5 four-setters, 2 three-setters.
A total of 71 sets played out of 80 possible.

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

יום אחד באליפות צרפת. יום אחד בלבד, בודד, ללא כותרות מרעישות, בלי סינר וג'וקוביץ' שמפסידים. סיבוב שלישי מן המניין בטורניר גראנד סלאם יוצא דופן.

מה יש ביום כזה?

פרנסיסקו סרונדולו שמצא את עצמו בתדהמה ברשימת הפייבוריטים לתואר, נחנק לחלוטין מול האמריקני החצי-אלמוני בעל השם הפנטסטי זכארי סוואידה. סרונדולו נקלע לפיגור שתי מערכות תוך שפקפק ביכולת שלו בקולניות על המגרש, טען שזה (זה, יש להניח, זה היחנקות) תמיד קורה לו בטורנירי גראנד סלאם, גירש מהיציע את המאמן שלו פבלו קוובאס, התאושש, הביא את המשחק למערכה חמישית ושם נחנק שוב מול זכריה, שעד לאליפות צרפת היה בעל רקורד של ניצחון אחד בלבד לאורך הקריירה שלו על חימר.

מתאו ברטיני, האיש והפורהאנד המפלצתי והרגליים הדקיקות וההיסטוריה העשירה מדי של פציעות, שרד שתי נקודות משחק וחמש שעות ורבע של טניס מול פרנסיסקו קומנסנה, 13-15 בשובר השוויון המכריע. כשנגמר המרתון, הוא פרץ בבכי של אושר והקלה, וקשה שלא לייבב יחד איתו. אם יש מגיע, מגיע לו.

חשבתם שזה היה המשחק הארוך ביותר של היום? טעיתם. חואן מנואל סרונדולו, אח של פרנסיסקו הנחנק דלעיל, הבן אדם שניצח את יאניק סינר ואמר באנדרסטייטמנט של העשור שהוא היה "a little bit lucky", רשם ניצחון נוסף, הפעם במשחק השלישי הארוך ביותר בתולדות אליפות צרפת מול מרטין לנדלוסה בן ה-20, עוד אחד מבין חמש מאות הכוכבים העולים שנמצאים תחת כל עץ רענן. שש שעות של טניס, 8-10 בשובר השוויון המכריע, ובסוף סרונדולו הזוטר נראה מוכה תדהמה כאילו סיפרו לו שנסיך ניגרי הוריש לו מיליונים והם במרחק אימייל אחד ממנו.

כן, הקטע של היום הוא חמש מערכות, וגם מתאו ארנלדי, חבר של כבוד בלגיון האיטלקים, החליט להעפיל לשמינית הגמר על גבו של שובר שוויון מכריע נוסף. הקורבן היה רפאל קולינגטון, שזכה לכמה רגעים ויראליים-למחצה קצרצרים כשפרץ בבכי במהלך הראיון בסוף המשחק הקודם שלו מול בן שלטון. הוא הצטרף בשמינית הגמר לברטיני ולבכיר האיטלקים שנותרו בטורניר, פלביו קובולי, שקרקס דיי בקלילות את לרנר טיין ונראה בכושר מרשים ביותר. פורצה! למען סינר! למען מוסטי!

אולם התשואות הרמות ביותר הגיעו דווקא במשחק בן ארבע מערכות, כשמוישי קוואמה בן ה-17 הציל ארבע נקודות משחק בשובר שוויון מורט עצבים מול אלחנדרו טבילו, ולמרות שהפסיד הראה שוב ניצוצות כוכבנות שמן הסתם יענגו את הצרפתים עוד עשור קדימה על אדמות הרולאן גארוס.

כל המשחקים הסתיימו בחיבוקים מיוזעים ליד הרשת. כל המשחקים ראויים לתיאור ארוך בהרבה מפסקה עלובה. כולם ארכו שעות. המשמעות של כולם עבור המנצח המאושר היא אדירה. עושר הסיפורים, הרגעים, החבטות, הוא בלתי נדלה. כל זה אפילו לא כולל את טורניר הנשים, שראה היום שורה של סיפורים ובראשם ההדחות של קוקו גוף ואמנדה אניסימובה, ומשחק צמוד ומותח במיוחד בין שתיים מהכוכבות של הסבב, נאומי אוסקה ואיבה יוביץ'. והיום אפילו לא נגמר. טיאפו ופליקס נקלעו לפיגורים מוקדמים ומשחקים אל תוך הלילה הצרפתי (כרגע נראה שטיאפו לא יתאושש, ופליקס אולי כן). סתם עוד יום באליפות צרפת, אחד מבין עשרות ימים כאלה לאורך שנת הגראנד סלאמים. כן, טניס הוא הספורט הטוב בעולם. זו האמת.

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

כמה שהאלגוריתם של פייסבוק אוהב את השיט שלי, וכמה שהאלגוריתם של טוויטר שונא אותו.

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

הנייר אומר זברב.

הלב אומר רוד.

הפנטזיה הפרועה אומרת רפא! ואמוס רפא! חודר.

חוש הצדק ההיסטורי מצביע לברטיני.

תחושת הבטן אומרת סרונדולו. האח של זה שניצח את סינר.

משק כנפי ההיסטוריה רומז על פונסקה.

התמימות מפללת לפליקס.

בלילה חלמתי על רובלב.

לצרפתים נותר רק מוישי.

בוא'נה, גם מנשיק לא פראייר.

ברפרוף בהגרלה העין ננעלת לפתע על קובולי.

הזיכרון בהשוואה גזענית: לרנר טיין הוא מייקל צ'אנג החדש.

והראש, הראש מסוחרר, הוא איבד אוריינטציה. מה קורה פה? מה נסגר? מי בילגן פה את הצעצועים? למה יש ספגטי על הקירות? היי, זו נעל בכיור? אין פה מבוגר אחראי?

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

לנצח את נובאק ג'וקוביץ' זה הישג מרשים מאוד.

לנצח את נובאק ג'וקוביץ' בגראנד סלאם זה הישג נפלא שהגדיר קריירות של כמה שחקנים.

לנצח את נובאק ג'וקוביץ' מפיגור 0-2 במערכות זה אירוע שלא התרחש ביקום המוכר מזה 16 שנים תמימות, כשברחובות ריו דה ז'ניירו היוקרתיים, הרחק מהפבלות, התרוצץ לו ילד מסוים בן 3 שעדיין לא החזיק בחייו מחבט טניס.

לנצח את נובאק ג'וקוביץ' בגראנד סלאם כשאתה בן 19 זה תקדימי, ראשוני לחלוטין.

לנצח את נובאק ג'וקוביץ' מפיגור שבירה במערכה החמישית זה אות ומופת לקור הרוח ולראש החזק שלך.

לגמור משחק בן חמש מערכות על חימר מול נובאק ג'וקוביץ' עם שלושה אייסים ברציפות מפיגור נקודת שבירה נגדך, זה מרהיב.

לנצח את נובאק ג'וקוביץ' במשחק שארך כמעט חמש שעות, כשיאניק סינר לא ניצח מעולם במשחק שארך למעלה משלוש שעות וחמישים דקות, זה איקוני.

לנצח את נובאק ג'וקוביץ' יום אחרי שאותו סינר הפסיד וכולם מדברים על כך שהנה הזדמנות הפז של ג'וקוביץ' לזכות סוף סוף בגראנד סלאם מספר 25, זה בלתי נשכח.

להשכיח מכולם את הנצחונות המופתיים בני חמש המערכות של יריביך בני העשרה בסבב, רפאל חודר ומוישי קוואמה, שנרשמו בסך הכל היום ואתמול לקול צהלות האוהדים ברחבי העולם, זו עבודת שיווק ברמת דון דרייפר.

להיות ז'ואו פונסקה זה ז'ו-וואו.

(זו אינה אליפות צרפת לה ציפינו, אבל אולי זו אליפות צרפת לה היינו זקוקים)

(תנשום, סאשה, תנשום, זה בסך הכל חלום)

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

שנות ה-90 התקשרו, הן מבקשות את האקראיות שלהן בחזרה

[Bastien Fachan @BastienFachan]

One of these men is making the Roland-Garros final:

[4] Auger-Aliassime
[10] Cobolli
[18] Tien
[19] Tiafoe
[25] F. Cerundolo
[31] Nakashima
Berrettini
Arnaldi
Tabilo
Landaluce
Comesana
Collignon
Kouame
Svajda
Faria
JM. Cerundolo

[Nimrod Dror 🎾 @Nimrodddror]

"little bit"

[José Morgado @josemorgado]

Cerundolo.

" I was a little bit lucky. I feel sorry for him".