אפרופו בדיחות דוד לוי שרצות עכשיו שוב בהקשר של איזנקוט.
במסגרת עבודת הדוקטורט שלי קוראת עכשיו הרבה עיתונות מצרית משנות ה-80 וה-90 (כותבת על סיקור של ישראל בעיתונות המצרית אחרי קמפ-דייויד).
ביקורו של לוי לקהיר ביולי 1991 היה שונה מביקורו של כל שר ישראלי אחר במצרים בתקופה שבדקתי. הוא מצא שפה משותפת עם מובארכ ושוחח איתו 3 פעמים במהלך הביקור, המצרים אהבו את זה שהוא בא מתרבות ערבית והתנהל שונה מהצברים המחוספסים. העיתונות המצרית שעל פי רוב הייתה עויינת מאוד כלפי ישראל, הרעיפה עליו שבחים. הם כתבו על מתינות ששידר לוי (להבדיל משאר שרי הליכוד הלוחמניים, וכמובן שמיר עצמו).
והנה, זה מה שאמר לוי ב-2017 בכנס הרצליה;
״להיות מדינאי זה לחפש חרף הסכנות מהי הדרך שתוציא אזרחים מהסכנה; אנחנו נמצאים בצומת היסטורית שמחייבת שמנהיגים יעשו את הצעדים האמיצים המתחייבים, כמו אנואר סאדאת ומנחם בגין".
אז הבדיחה היא קודם על על מי שצוחק. חסרים לנו מדינאים כאלה, שמנסים למצוא הידברות עם הצד השני, שרוצים להוציא את האזרחים מסכנה ולא להכניס אותם למעגל האלימות הבלתי פוסק.
המהות חשובה, לא המבטא המושלם שנרכש קודם כל בגלל שמשפחה פלונית החליטה לרדת מהארץ.
סליחה שאני הורס את החגיגות,
באמת סליחה,
אבל התצהיר של תא"ל ג', במקרה הטוב, מגלה שרומן גופמן מזגזג בין הגרסאות שלו. במקרה הרע, פשוט לא אמר אמת.
נשים בצד את ההיתממות שבתצהיר (האם העברת המידע הייתה מסוג "מודיעיני" או "מידע גלוי"), נכתב שם בגופמן נשאל ע"י ג' האם ידוע לו על קשר של מי מאנשי האוגדה לערוצי חדשות ישראליים בטלגרם. גופמן השיב בשלילה. מה? השיב בשלילה? אבל הוא כן הפעיל את אלמקייס המסכן. וזה כן היה באישורו. מה מה מה מה?
האם זה לא לב האירוע? אז על מה החגיגות?
אז במה נאחזים עכשיו? בזה שלא אמרו בדיוק את שם ערוץ הטלגרם של אלמקייס? כי הוא נשאל על ערוץ הטלגרם "ערוץ החדשות" ולא על "עולם החדשות". נו באמת. מפקד אוגדה שפונה אליו קצין בכיר שואל אותו על חקירה של ערוץ טלגרם ונתלה בשם הערוץ. בחיאת, מה זה החרטא הזה?
הרי קצין המודיעין צור סיפר לו שמדובר בהפעלה דרך ערוץ הטלגרם של אלמקייס. במהלך חקירת מחב"ם גופמן מתקשר לקצין החוקר ואומר לו שכל מה שעשה הקצין צור היה באישורו. אז מה הולך כאן? ובכלל, מאיפה פתאום באה הגרסה שכאילו גופמן טען כי ביצע הפעלות דרך "גורמים סוריים"? ובכלל, ממתי קצין מודיעין באוגדה מבצע הפעלות של גורמים סוריים? ומעל לכל, ממתי מפקד אוגדה מבצע מבצע השפעה שכזה עם נער בן 17?
אם כבר, התצהיר של תא"ל ג', שגם עליו יש לי תהיות בהתחשב בכך שעתידו ופרנסתו תלויים בגופמן אבל אני מוכן לקבל את דבריו אפילו כמו שהם ללא התחכומים, רק מחזק את הטענות נגד גופמן.
טעות גדולה לא לשלוח את התצהיר לרה"מ. זה ברור מאליו. ברור שיש לו סיווג ביטחוני הכי גבוה שאפשר וברור שהוא אמור להיות חשוף להכל. הלאה. זה לא האירוע.
האירוע הוא חשש שראש המוסד הבא לא אמר אמת באירוע מופרע שבו נער בן 17 נעצר בגלל הרעיונות המשוגעים שלו. האם זה אמור לעצור אותו מלהיות ראש המוסד הבא? לדעתי כן, אבל אולי אני טועה. בכל מקרה, הייתי רוצה להיות במדינה שבה הדבר הזה נבדק כמו שצריך. אגב, למה לא להציע לגופמן לעשות פוליגרף על הפרשה? לא פוליגרף לפני כניסה לתפקיד, פוליגרף ממש רק על אירוע אלמקייס וההפעלה התמוהה. האם הפעיל, האם שיקר, האם ידע על המעצר של אלמקייס. זה כבר קרה ב-2018 אצל אותה וועדת גרוניס (אז ועדת גולדנברג ז"ל אבל עם שאר חברי הועדה האלה בדיוק), אז עם צ'יקו אדרי כמועמד למפכ"ל.
הכי קל וכיף להתגולל על היועצת שאשכרה עשתה את העבודה כמו שצריך. מה שועדת גרוניס לא עשתה. ובדקה, וביקשה הסברים והגיעה למסקנה שיש כאן בעיה.
התצהיר הזה, סורי להגיד ובאמת מצטער שאני הורס פה את החגיגות, מוציא את גופמן גרוע ומה לעשות, עם פגם בטוהר המידות.
כל טוב.
נוני מוזס - תמנונוני
קשה לחשוב על אנשים שהשחיתו את השיח הציבורי יותר מנוני מוזס. מוזס בן למשפחה בעלת מסורת רבת שנים של קשרי הון-שלטון-עיתון. שנים רבות המודל העסקי המושחת עבד. בהזדמנויות קודמות, כאשר נאשם, נמלט בעור שיניו מן הדין.
בתיק 2000 מוקלט מוזס מבצע עבירות שחיתות חמורות יחד עם נתניהו. הם נשמעים בקולם מוכרים אותנו, הציבור, בעבור האינטרסים האישיים שלהם. בעבור מוזס אינטרס כלכלי ובעבור נתניהו השררה ומה שנלווה לה.
שומעים אותם פועלים לגיבוש הסדר מושחת בו נתניהו יפעל נגד "ישראל היום", עיתון מתחרה ל"ידיעות אחרונות" של מוזס ומנגד, מוזס ידאג שהעיתון יפעל לטובת האינטרס הפוליטי של נתניהו.
זהו דיל מושחת על האמת לה אנחנו זכאים כציבור מהעיתונות החופשית. זהו דיל מושחת על השררה המתוקנת לה אנחנו זכאים כציבור.
על נוני מוזס לא תמצאו פרסומים שליליים באף גוף תקשורת. גם העיתונאים הנשכנים ביותר לא מעזים לפתוח עליו, ויש די והותר. אף פוליטיקאי לא העז לצאת נגדו, ואפילו נתניהו, בשיא כוחו, הגיע לרמת "דיל" מולו.
נוני הוא ה"מושחת האילם". האיש ששותק בזמן שחיילי השחיתות פועלים. לא פוצה פה ולא פוצים כלפיו את הפה.
אבל לא עוד. היום נוני מוזס הגיע לבית המשפט, כנאשם בעבירת שחיתות הנוגעת לדיל מול נתניהו. היכן שהעיתונאים שותקים והיכן שהפוליטיקאים דוממים, קמתי ושפכתי עליו את לבת התוכחה לה היה ראוי מזמן.
נוני מוזס,
גם עמו נמצה את הדין
צעד, צעד
וזה קורה בזכות התמיכה הציבורית
https://t.co/CK3G8Vq8Oe
זו המדינה שאנחנו חיים בה: ד"ר אלכס סינקלר ישב בבית קפה במודיעין. לקוחה אחרת הבחינה שעל הכיפה שלו יש דגלי ישראל ופלסטין ביחד, סמל לשלום, והזמינה את המשטרה. המשטרה הגיעה והודיעה לו ש"הכיפה שלו נגד החוק". משסירב להסירה, נקלחה הכיפה בכוח, והוחזרה לו אחרי שדגל פלסטין נגזר ממנה. זהו.
While covering the latest Israeli settler attack in the West Bank, Israeli soldiers assaulted my photojournalist @cyrilthps and detained my team.
But our 2-hour detention revealed a lot about the motives of these Israeli soldiers: acting in service of the settler movement.
W/ @AbeerSalmanCNN
מצרף את הטייק שלי:
מזה שבועות ארוכות, על גב נמר הסנטימנט האנטי-חרדי, פרץ לחיינו נאור נרקיס. כאן הוא מחלק סמארטפונים לחרדים, שם הוא פותח דוכנים ״להחזרה בתבונה״ – ביטוי נאה מאוד שהכניס לשיח – ומחכה לאלימות או לתגובה שתבוא, או למשהו שניתן לצלם. כל אלה, כמובן, הם מבוא ודלק בהתמודדות הצפויה בפריימריז של ״הדמוקרטים״.
בשל הרעש הרב שמייצר נרקיס, שקונה לו גם מעריצים רבים, דומני שאין מנוס מקפיצת ראש לבריכה הזו, אף שברור לי שסביר מאוד הניח שגם בעצם ההתייחסות כאן יעשה שימוש בקמפיין.
אתחיל מהשורה התחתונה, ואחריה ארחיב: לטובה ולרעה, נאור נרקיס הוא פופוליסט. משמע, האידיאולוגיה שלו רזה מאוד, והוא מתמקד ב״ממסד״ (הדתי, במקרה הזה), ביצירת רעש ובניסיונות ברורים להשתמש ב״אנחנו״ ו״הם״ הברור והקל כל כך, בוודאי לאור סוגיית ה״שוויון בנטל״ (או בשמה האמיתי: ״למה אתם לא מוכנים להקריב את חייכם כמונו למען דבר נפלא כל כך כמו מדינה״) שהפכה לשדה קרב של ממש מאז השבעה באוקטובר.
הפופוליזם של נרקיס מתבטא בכך שהוא לא מראה שום רצון ללמוד את הנושא לעומק, או למצוא לו פיתרונות אפקטיביים אמיתיים. להפך, ניתן לטעון שהוא רק מחזק את ההסתגרות החרדית, מונע שיח וגם פוגע באפשרויות שונות לפיתרוןמעצם העובדה שהרעש שהוא מייצר גוזל את הפוקוס מאלה שבאמת פועלים לשינוי. הוא לא מדבר בכלל לחרדים, אלא לחילונים ששונאים חרדים, והסנטימנט שלו לא רק אנטי-חרדי, אלא גם אנטי-דתי בכלל, כדרכו של פופוליזם מכליל ולא מתוחכם.
יש כמובן יתרונות בדרך שבחר לעצמו נרקיס. ראשית, הוא מחזיק את הסוגיה בוערת כל העת. שנית, הפרובוקציות שלו מתייגות אותו כדמות שמבחינת החרדים צריך להתרחק ממנה ולשנוא, מה שבהפוך על הפוך עשוי להוביל אחדים מה לחפש מי האיש ומה טענותיו, ובכך להיחשף לעולם. ושלישית, הוא מייצר תמיכה בסוג אחד של פיתרונות (סנקציות ושלילת תקציבים), שביחד עם אחרים עשוי להיות אפקטיבי בטווח הרחוק.
ההסתייגות שלי והצורך להתריע מפניו נובעים מעצם היותו פופוליסט, שרק על כרטיס אחד ויחיד, במחנה שכבר ידע כמה וכמה גנבי קולות ומתמודד עם מנהיג נכלולי שיודע להשתמש מצוין בפופוליסטים. ההתעסקות הכמעט בלעדית של נרקיס בסוגיית החרדים, באופן שבו הוא מתעסק בה, מעוררת חשש בהנתן האפשרות לממש את הסנטימנט הזה, לא תהיה כל משמעות לאידיאולוגיה שלו, אם בכלל ישנה כזו מלבד עוינות לחרדים.
במחנה, ובמיוחד במפלגה שאמורה לחרוט על דגלה ערכים של הומניזם, זכויות, ותפיסת עולם רחבה, אנשים שכל מהותם פרובוקציות פופוליסטיות – לגיטימיות לחלוטין ככל שיהיו –אמורים להוות בעיניי דגל אדום, עד שיוכיחו שהם כאן לצורך עבודה לטווח ארוך, שמשמעותה ותכליתה תיקון של החברה הישראלית, ולא קלקול של חלקה האחר.
אני מודה שאני חש מבוכה גדולה סביב העיסוק הפלילי והאובססיבי בעניין הדלפת הסרטונים משדה תימן.
מי העביר למי ובאיזו שעה דרך איזה מייל ודרמטיזציה מיותרת של מי היה או לא היה במשרד ומה ראו דרך החלון בשעה 15:38 כשלחצו send. בזבוז זמן.
בלי קשר לעידוד הדלפות, היחידים שיכולים להחליט האם הדלפה פוגעת או לא פוגעת בחקירה, הם גורמי החקירה. במקרה הזה הפרקליטה הצבאית הראשי והתובע הצבאי. איש מהם לא חשב שההדלפה פוגעת בחקירה מכיוון שהסרטונים הוצגו לחשודים וגם מכיוון שממילא בעתיד הם היו מודלפים כשהיו עוברים לסנגורים או בדרך אחרת.
האם ההדלפה פגעה במדינת ישראל? לדעתי מה שפגע יותר זה החשד הכבד שאנשי מילואים דחפו חפץ חד לישבן של עצור פלסטיני. אבל זו דעתי, ולא הדלפת הסרטון הוא הבעיה אלא האירוע שמתועד בו. אבל לא זה הדיון ואפשר בהחלט לדבר על העניין ההסברתי.
אבל הפליליזציה שעושים מהוצאה של סרטונים הוא מוגזם, מיותר, ספק מאוד אם הוא בכלל עבירה פלילית, בטח לא כזו שמעמידים היום מישהו לדין עליה. המקום לדון בזה הוא במהלך המשפט ועד כמה זה פגע בזכותם של הנאשמים להליך הוגן. אולי עד כדי זיכוי. לא יודע.
האירוע המרכזי שצריך להתמקד בו הוא טיוח הבדיקה והשקרים לבג"ץ. זה ה*אירוע*. אם פצ"ריה שלמה, קצינים בכירים, כולם יודעים שיש בדיקה, שיש הליך, שיש תצהירים, וכווווווווולם משתתפים בקשר השתיקה - זה פלילי.
אף אחד לא קם?
התירוץ של התובע הצבאי הראשי "אמרתי להם לבוא אליי ואגלה להם אבל הם לא באו" - זה תירוץ של ילד בן 4, לא של אל"ם, קצין בכיר, שמדי יום חקר אלפי חשודים ושמע מהם סיפורי סבתא דומים. אי אפשר לעבור על ההתנהלות הזאת לסדר היום כי אם אנחנו מוכנים לצופף שורות ולהגן על צמרת אכיפת חוק שלמה ששיקרה לבג"ץ, על מה בעצם יצאנו עד עכשיו לרחובות?
התמונה הזו צולמה ב-7.10 בקיבוץ שלי, נחל עוז, קצת אחרי השעה 12:00.
רואים בה את צחי עידן ז"ל, אז עדיין בחיים, ואת עמרי מירן יבדל"א. גלי אשתו של צחי שומרת על הילדים, שאחותם הבכורה מעיין ז"ל כבר נרצחה.
עמרי וצחי עדיין בשטח ישראל בשעה הזו.
בקיבוץ נחל עוז היו בשעה הזו עשרות מחבלים, וכוח קטן של שמונה גיבורים (ניסן דה-קלו וברי מאירוביץ' מצוות הביטחון של היישוב + שישה לוחמי ימ"ס) מנסה להדוף אותם מתוך רכב ממוגן שכבר חטף RPG.
הרבש"צ אילן פיורנטינו, שכן שלי, כבר נהרג. שושי ברוש, שכנה מבוגרת בבית מאחורינו, כבר נרצחה, ובעלה יונתן (יונצ'י) פצוע קשה. יש בשכונה עוד הרוגים ופצועים, ביניהם לוחם הימ"ס האמיץ יעקב קרסנינסקי, שהצוות שלו ישן בקיבוץ באותו סוף-שבוע והציל עשרות משפחות באותו בוקר נורא.
אנחנו בשעה הזו עם שתי ילדות, בנות שלוש ושנה וחצי, בממ"ד חשוך, בלי חשמל ואוכל, מאז 6:30 בבוקר. הבית מוקף מחבלים. אין צבא ביישוב, למרות כל הזעקות של התושבים - בתקשורת, בפניות לגורמי צבא, בהודעות נואשות. צה"ל הגדול לא מגיע לקיבוץ, גם אחרי 12:00.
במוצב הצמוד אלינו יש בשעה הזו עשרות חיילים וחיילות הרוגים, אבל גם חיילים וחיילות שמצליחים להתחבא ולשרוד. המחבלים בדיוק מתחילים להצית שם את החמ"ל.
כוח קטן של חמישה גיבורים, לוחמי יחידת מגלן בפיקודו של חן בוכריס, מנסה בשעה הזו להגיע לגזרת נחל עוז - ונקלע לקרב קשה עם חוליית חמאס על הכביש.
חן, קצין האג"מ יפתח יעבץ והחובש אפיק רוזנטל נהרגו. שני הלוחמים האחרים נפצעו. כוח של שמונה לוחמי צנחנים בפיקודו של רועי זבטני ניסה להגיע למוצב נחל עוז, ונקלע לאותו קרב קצת אחרי השעה 12:00, כאשר אחד הקצינים, ידידיה, נפצע קשה בבטן. ההורים שלי, במאמץ משותף, פינו אותו לבית החולים יחד עם שני הפצועים של מגלן, והצילו את חייו.
זו הייתה המציאות של נחל עוז ב-7.10. הכוח הצבאי המאורגן הראשון הגיע לקיבוץ בסביבות השעה 13:30, שבע שעות אחרי שהתחילה מתקפת המחבלים.
אלינו לשכונה הגיעו חיילים אחרי השעה 15:00, ואת הדפיקה המפורסמת של אבא שלי על חלון הממ"ד, שמענו קרוב לשעה 16:00. אחר-כך הבית שלנו הפך למוקד פינוי שורדים ופצועים, עשרות אנשים התקבצו אצלנו וקיבלו טיפול רפואי ואוכל, עד שהוציאו את כולנו באוטובוס ב-23:00 בלילה. מי שרוצה לדעת עוד, מוזמן להסתכל בעדויות של אנשי נחל עוז ב"פרויקט 710".
מאז ה-8.10 המשפחה שלי נלחמת ברצף ארוך, מכוער ונבזי של שקרים והמצאות נגדינו, של אנשים שלא היו בנחל עוז באותו יום ומנסים לטנף את מי שהיה שם, נלחם, חילץ והציל.
המאמץ נגדנו נובע מתוך מבוכה של אנשים על כך שראש הממשלה, באותן שעות גורליות, דיבר בטלפון עם ראש ממשלת הולנד, צילם סרטון, ואלוהים יודע מה עוד.
אני גאה בהורים שלי שהצילו באותו יום את בר וליאור, זוג מקסים שנמלט ממסיבת הנובה וכמעט נהרג בדרך (https://t.co/Q3zDwVWSIG). גאה בהם שהצילו את ידידיה (https://t.co/y64YowURO2) ואת לוחמי מגלן, אלון ויונתן. גאה באמא שלי שאחרי שהסיעה את החיילים הפצועים לבית החולים, מיד העמיסה בקבוקי מים על האוטו ונסעה חזרה לשדרות, לחלק מים לאנשים במיגוניות, בשעה שהיא לא יודעת אם אבא שלי הצליח להגיע אלינו ואם אנחנו בחיים.
וכן, אני גם גאה בו שהוא ניסה לדווח בשעות הבוקר לכל מי שהוא מכיר בצמרת הצבא על המצב בנחל עוז - מתוך תקווה שצה"ל ישלח כוחות וימנע את הטבח בנחל עוז. הלוואי שמישהו היה מקשיב לו ושולח כוחות בזמן - כוחות שהיו מונעים רצח של 16 אנשים בקיבוץ, מונעים את החטיפה של עמרי וצחי, את הצתת החמ"ל במוצב נחל עוז והמון מעשי זוועה אחרים שהתרחשו באותו יום בגזרת נחל עוז.
האמת העצובה היא שאף כוח לא הגיע בזמן למנוע את מעשי הזוועה הללו, אבל בשעה 13:30 הגיעו חיילים גיבורים של מגלן וסיירת גבעתי (אגב, סיירת גבעתי הגיעו בזכות חייל ביחידה, תושב הקיבוץ, שסיפר לחבריו על מחבלים בחצר הבית שלו). הם חברו לגיבורי הימ"ס, וכמובן ניסן וברי האלופים, והתחילו סריקות בקיבוץ. אבא שלי סרק יחד איתם בין עשרות בתים ולבסוף הגיע גם אלינו הביתה בשעה 15:45.
הלוואי שלא היינו צריכים, בתור משפחה, להתעסק בטינופת הזו. יש לנו ילדות שעברו טראומה איומה. שכנים וחברים שלנו נרצחו ונחטפו, ובין אלה שנחטפו, חלק לא חזרו בחיים. אבל אנחנו נלחמים על האמת - בין אם זה מול אנטישמים בעולם שמכחישים את השבעה באוקטובר, ובין אם זה מול מניפולטורים ושקרנים פה בישראל, שמנסים למחוק ולעוות את האירועים בגלל סיבות פוליטיות.
הדבר הכי חשוב, עכשיו שהחטופים החיים חזרו, הוא להקים ועדת חקירה ממלכתית. כדי לחקור את המחדלים הבלתי-נתפסים של אותו יום, ואת המדיניות הכושלת, השחצנית והמסוכנת שהובילה אליהם. אנחנו לא נפסיק לדבר על זה ולדרוש את זה, כי חקירת אמת של הכשלים והמחדלים היא הצלת חיים.
אם זה אומר שימשיכו להפיץ עלינו שקרים ועלילות - נתמודד. אנחנו חזקים.
שבת שלום.
@avishaigrinzaig לא מבין את הביקורת
עונש מאסר חמור יותר היה עולה המון כסף למדינה, נראה שהוא ללא רקע פלילי/ביטחוני (כלומר, נורמטיבי) - ומאסר של 4 שנים רלוונטיים בהחלט לשיקום של בן אדם והחזרה שלו לחברה. כלומר, התועלת פה לציבור הרחב גדולה הרבה יותר.
@the500th_ סוגיה חשובה אך לא קשורה באופן ישיר - כשיש בירושלים הפגנות/מחאות (דבר שכיח מאוד) ונחסמים רחובות מרכזיים אז המסלול של האוטובוסים משתנה - אך המסלול החלופי לא מפורסם באופן מסודר ומרגיש כי כל נהג אוטובוס עושה מה שבא לו.
@shireuven@elad_bn@Lihi_Zadok העובדה שמשהו שכיח לא הופכת אותו לראוי, ולא הופכת את מי שעשה אותו לקורבן. גם לא אם הוא מכור למין.
האישי הוא פוליטי - יש כאן דפוס רחב יותר, לא אנקדוטה.
@shireuven@elad_bn@Lihi_Zadok כותב את זה בהערכה רבה אלייך, שיר, אבל זה היה פרק קשה מאוד להאזנה. לא בגלל הסיפור הנקודתי או השאלה מה בדיוק קרה והאם הוא לוקח אחריות - אלא בגלל המסר הסמוי והמנרמל בדבריו. כאילו מדובר בתגובת יתר, משהו שהוצא מהקשרו, או סתם התנהגות שכיחה ונורמלית בסצנת הרווקות.
אז זהו - שלא.
@barak1cohen ברק אני בדרכ שרוף עלייך
אבל וואלה זה צעד קיצוני ולא מאוד אפקטיבי
זה דבר אחד לבקר את השופטים על ההתנהלות החובבנית שלהם - אבל לטוען כי הם נסחטים על ידי ביבי דורש בסיס עובדתי מוצק שלא נראלי שיש במקרה הזה