לא, זה לא ״פילדלפי מול חיי החטופים״.
ממש לא.
זה בן-גביר וסמוטריץ׳ מול חיי החטופים.
זה שלום הקואליציה מול שלום החטופים.
זה עשרות חטופות וחטופים חיים, נושמים, סובלים, חולמים ומקווים, מול שני פירומנים.
ככה פשוט. אבל נכון.
הגבול בין ישראל לירדן ברגע זה פרוץ בהרבה מפילדלפי ודרכו מוזרמים אמל״ח וכלי נשק לטרור ביו״ש.
בפילדלפי אפשר לשלוט, ועדיין יוכלו להעביר תחתיו מה שירצו במנהרות. זה מה שקרה כששלטנו בו. מה שיפתור שם את הבעיה הוא מכשול תת קרקעי דוגמת זה שהצבנו בצד שלנו. וזה תהליך ארוך ומסובך.
נתניהו לא מבצע עיסקת חטופים לא בגלל ״פילדלפי״, אלא בגלל שבן-גביר וסמוטריץ׳ יפילו את הממשלה אם ייצא מפילדלפי.
זו האמת. היחידה. אין בלתה.
תשאלו את עצמכם שאלה: אם בן-גביר וסמוטריץ׳ היו מוכנים ללכת לעיסקת חטופים שתכלול יציאה מפילדלפי, האם נתניהו היה הולך לעיסקה כזו?
התשובה: כן. הוא הלך לעיסקה הרבה יותר גרועה מזו (שליט). אלא שהיום הוא בן ערובה. גם הוא חטוף.
בברירה בין חיי החטופות והחטופים לחיי הקואליציה והממשלה, הבחירה שלו ברורה. הוא בחר בממשלה ובקואליציה. והוא יהיה, לנצח, האיש שהפקיר עשרות אזרחים ישראלים למותם, כדי לשרוד בשלטון.
״מסיבת העתונאים״ של נתניהו:
1. קמפיין על מלא. אני ואני ואני. הנחיתי, הוריתי, ישבתי עם הלוחמים, אמרתי, דיברתי, עשיתי, והכי חשוב: ״יש לכם על מי לסמוך״. ברור. ראינו ב-7 באוקטובר.
2. ראש ממשלה ששר הבטחון שלו לא מוכן להתייצב איתו למסיבת עתונאים משותפת. ״רק ביחד ננצח״.
3. שיקר לגבי הכספים הקואליציוניים. במצח נחושה ובדם קר. המספרים אחרים לגמרי, מיליארדים קואליציוניים שמועברים למרות המצב, למרות המלחמה. משרדים על גבי משרדים מיותרים, עם תקציבים מיותרים, שהוא עצמו אמר שהוא ״בעד לסגור״ אותם. אם אתה בעד, למה אתה לא סוגר אותם? אתה ראש הממשלה?
4. דיבר על הרשות הפלסטינית ועל זה ש״הביאו את הגוף הזה שתומך בטרור״ למרכז הארץ. שכח לדבר על חמאס ועל מי שהביא אותו למעמדו הנוכחי, מי שימן אותו ב-30 מיליון דולר בחודש, מי הפך אותו לנכס מניב, עד שגילה שהוא מפלצת רצחנית.
5. נשאל על חסידיו שמפיצים תיאוריות קונספירציה מחרידות לפיהן גורמים בצבא ובשב״כ שיתפו פעולה עם חמאס. במקום להוריד את זה מסדר היום במפורש, במילים חדות, ולגנות את זה בכל פה, הסתפק באמירה ש״אין תיאוריית קונספירציה״. הוא בעצם הכחיש את קיומה של התיאוריה. במקום להבהיר במילים ברורות שאף אחד בצד שלנו לא שיתף פעולה עם האוייב. הזיה. וגם בושה.
6. לא נתן קרדיט למי שעשו במלאכת העיסקה והחזרת החטופים: ראש המוסד ברנע, אלוף ניצן אלון ועוד לא מעט גורמים שעבדו קשה מאוד על האירוע.
7. לא נתן קרדיט למי שאכפו עליו בעצם ללכת לעיסקה הזו עכשיו, בכל מחיר ובכל הכוח: בני גנץ וגדי איזנקוט (בסיועם של דרעי ורון דרמר).
8. ממשיך להכחיש את אחריותו וחלקו ומתפאר (בחיי) בסבבי הלחימה עם חמאס. כולל אמירות הזויות כמו ״חיסלנו את הכוח האווירי של חמאס״. אמירות שמעידות על זה שהוא נשאר בקונספציה שלו והוא לא כשיר. אגב, לא חיסלנו ולא נעליים, ב-7 באוקטובר הם פרצו לישראל גם עם טרקטורונים אוויריים.
9. מתפאר במכשול התת קרקעי שסיפק את הסחורה, לדבריו. עובדה. הוא לא נחדר ב-7 באוקטובר. ואין מי שיגיד לו מכובדי, למה שיפרצו את המכשול התת קרקעי, אם הם פרצו בקלות, בעשרות מקומות, את המכשול הקרקעי?
10. כשנשאל על ההוצאה להורג המחרידה של יובל קסטלמן, האזרח הגיבור מהפיגוע בירושלים, אמר משהו כמו ״אלה החיים״. במקום להתנצל בפני המשפחה, במקום להגיד שצריך לחקור את זה, במקום להגיד שלא יורים באדם על ברכיו עם ידיים למעלה שמתחנן על חייו בעברית. אין לתאר.
10. הכי מדהים: התפאר (בצדק) בשחרור המספר הגדול של החטופים. ״מי היה מאמין לפני 10 ימים״, אמר, ״זה היה בדיוני לגמרי״.
נכון, מר נתניהו. זה היה בדיוני לגמרי לפני 10 ימים שנצליח להביא כ״כ הרבה חטופים בחזרה הביתה. וזה היה בדיוני לגמרי לפני חודשיים שחמאס יכבוש ישובים ובסיסי צה״ל ויחזיק בהם יום שלם. וזה היה דמיוני לחלוטין שחמאס ירצח בכמה שעות 1200 אזרחים ישראלים, נשים, ילדים, קשישים וחיילים. זה היה מופרך לגמרי לחשוב שחמאס, ארגון טרור קטן, ישפיל מעצמה צבאית, כלכלית וטכנולוגית כמו ישראל ויגרום לפינוי עשרות אלפי תושבים מבתיהם ויהפוך אותם לפליטים בארצם. ומי היה מאמין, רק לפני חודשיים, שישראל תפנה את כל הגליל העליון וחצי נגב, תילחם חודשיים בחמאס ובחיזבאללה, תספוג טילים וכטמ״מים מהחות׳ים בתימן ותחטוף את המכה הקשה בתולדותיה, ועוד בשמחת תורה, יום אחד לאחר ציון יום השנה החמישים למחדל יום כיפור.
הכי דמיוני, זה שאתה עוד חושב שאתה ״מר בטחון״.
The UN did not pass a resolution condemning Hamas for the 7/10 massacre.
So what resolutions does the UN spend its time on?
Since 2006, the UN has adopted 297 resolutions against Israel.
297 out of a total of 761.
Nearly 40% of all UN resolutions are against just one country.
Israel's most renowned satire show presents an exclusive interview between the leader of Hamas and the BBC's best and brightest - don't miss the end.
@Eretz_Nehederet
תיעוד בלעדי: פעילי חמאס מכים באכזריות תושבים עזתים שניסו לקחת מזון ממשאית סיוע הומניטרי. לאחר מכן – חמאס לקח את תכולת המשאיות לשימוש ארגון הטרור
@eliorlevy#חדשותהערב
מסקנות מהמלחמה, מבוססות על סקרים ושיחות עם בכירים בישראל. מתוך טורי בידיעות אחרונות.
1. אמון.
חוסר ביטחון עמוק, אמון בצה"ל וחוסר אמון כלפי ממשלת נתניהו. מערכת הביטחון וצה"ל כשלו בזיהוי האיום, ונכשלו בבוקר השבת השחורה במשימתם העליונה להגן על אזרחי ישראל – שנרצחו, ומאות מהם נחטפו. ייאמר לזכות הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן שהם קיבלו אחריות, מיד; ייאמר לזכות מערכות הביטחון, שהן התעשתו במהירות. הסיפורים על הזוועות שבוצעו באזרחי ישראל, ועל אי־ההגעה של כוחות הביטחון ליישובי העוטף במשך שעות רבות, ילוו את האתוס הלאומי הישראלי. גם ניצחון חד־משמעי ברצועת עזה לא ישיב לישראלים, בהכרח, את האמון בביטחונם האישי. אך בעת מלחמה, ולאור התעשתות צה"ל והמעבר שלו להתקפה, הישראלים מביעים אמון בצבא. הנתונים שמופיעים כאן של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית ממחישים כי האמון בצה"ל הוא גבוה, ולמעשה הגבוה מבין כל המוסדות שנבדקו. זו תוצאה קבועה במחקרים ובסקרים, ומה שמעניין הוא שלא השתנתה גם אחרי 7 באוקטובר. מדיניות אמירת האמת, נטילת האחריות, הצורך להילחם, ההתעשתות של חיל המילואים, כולם תרמו לאמון. ומי סופג את עיקר הנזק? חברי הכנסת בקואליציה, שרי הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. כל אלה קיבלו אחריות באורח מוגבל, ותפקודם נתפס ככושל. למעשה, רק צה"ל, בכירי מערכת הביטחון הנוכחיים (הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ) ובני גנץ זוכים לציון חיובי במדד האמון. ישראל במלחמה, והציבור סומך על גנרלים.
הילרי קלינטון נותנת פה הסבר מפורט וחשוב לגזרת ישראל-עזה לציבור האמריקאי. ״ב-6 באוקטובר הייתה הפסקת אש וחמאס שבר אותה״.
״חמאס שם תחמושת במנהרות מתחת לאזרחים ובתי חולים״.
וגם: ״בעלי הציע לפלסטינים להקים מדינה, אם ערפאת לא היה מסרב, המדינה הזאת הייתה חוגגת 23 שנים״.
קחו 8 דקות וצפו.
יש כמה סיבות לכך שהמחנה הדמוקרטי נכשל, אבל אם נחלק את האשמה לנתחים אז ללא ספק הנתח המשמעותי יותר הוא כלפי מירב מיכאלי והמפלגות הערביות.
אני לא חושב שיאיר לפיד ובני גנץ הם האחראים העיקרים לכך,
על אף הביקורת שיש לי כלפיהם
זהירות פייק!
צפו בסרטון הליכוד ותראו איך חותכים, עורכים ומוציאים דברים מהקשרם.
בסרטון משנת 2015 בני גנץ אומר שהוא מתגאה בכך שישראל פינתה פצועים מעזה לבתי חולים בישראל במהלך מבצע צוק איתן.
בקמפיין הליכוד לקחו את הקטע הזה וחיברו אותו לקטע אחר מאותו נאום שעסק בהסבר על פעילות מבצעית.
1. נתונים דרמטיים במגזר הערבי, לכו איתי: סקר חדש של קרן אדנאוור ואונ' תל אביב (מרכז משה דיין) בחברה הערבית מגלה כי שיעור ההצבעה הצפוי עומד, נכון להיום, על 49%. חדש-תעל על 4.1 מנדטים, רעם על 3.7 מנדטים, בל"ד על 3.2 מנדטים, הליכוד על 1.3 מנדטים. נתניהו זוכה לתמיכה של 18.6% במגזר
אני רואה בסקר של 12 את אלי אבידר על 1.3% ותוהה לעצמי- למה עדיין אין קריאה ענפה וחזקה ממחנה השינוי לקרוא לו לפרוש? במידה והמצב דומה בשאר הסקרים מדובר כבר בכמות משמעותית של קולות.
הגיע הזמן