אני מתקשה להירגע מסיפור מלי וליאל. ניצול ציני של שתי נשים את טוב הלב והערבות ההדדית הישראלית שמישהו נתקע בחו״ל. חוצפה שאני לא יכול להשלים איתה. כמה אנרגיה בוזבזה של כוחות הבטחון של ישראלים טובים שהתגייסו לתרום וכן, גם של התקשורת הישראלית. על הגברות בעלות החוב יש להשיט את עלויות המדינה בחיפושים אחריהן.
הנזק שגרמו עשוי להתנקם בסיפור הבא של ישראלי שיסתבך ואולי יזדקק לעזרה ורשויות המדינה וכולנו נהיה חשדניים נגדו.
וכל זאת כשהיימנוט הקטנה עדיין נעדרת והמדינה לא ממש התגייסת באותה המידה. חבל
כבר 13 שנים שאני עושה את הבלתי יאמן - מחוללת שינוי איפה שהכי קשה ומחברת קהלים חדשים לערכים הליברליים והדמוקרטים שלנו.
עכשיו אני צריכה אתכם.ן כדי לעשות את זה גם מהכנסת.