@talangert מסכים עם סכנת ההטיות ואסור לנו לחזור אליהן.
עדיין לא רואה איך אדירי נופל פה אליהן.
אולי כי אני מוטה, אולי כי ההקשר בפוסט לא רחב מספיק. בפודקאסט אני מתרשם לטובה מאיך שהוא קורא את מאזן הכוחות והתהליכים הגיאופוליטים. אם בביקורת עסקינן- שגוי לקחת מישהו שכל דעותיו גלויות.
המציאות בישראל הייתה כל כך מטורפת בשנים האחרונות שגם אירוע הזוי כזה של חטיפת מטוס, עם נוסעים שמצליחים בתושיה אדירה להציל את עצמם, איכשהו מתקבל כ"עוד אירוע של כמעט ונפגע". ומחר ��בר ימשיכו הלאה לדבר הבא.
מה שלא פחות נשגב מבינתי הוא, שלאחר ימים של שיחות עומק עם אנשים מרחבי העולם, עדיין ישראל נראית לי כמו אחד המקומות הטובים שאפשר לחיות בהם. כן, על אף הצרות. לא רגוע, לא זול, וגם לא באמת צריך למנות את כל הצרות והבעיות הרציניות שיש לנו.. אבל יש שמחת חיים. יש ילדים. יש ארוחות שישי עם המשפחה. יש קידמה טכנולוגית. יש כלכלה חזקה ויש אפשרויות תעסוקה. יש מחקר, יצירה מגוונת ותרבות בועטת. יש חופש. יש ערכים ויש תחושת חיבור עמוקה לעם עתיק עם היסטוריה עשירה.
מי שלא טייל ברחבי העולם ולא שוחח באופן ישיר עם אנשים ממוצאים שונים עשוי לחשוב שהדשא של השכן ירוק יותר. ובכן, בחלקים מאוד נרחבים של העולם זה לא המצב. לא אביא פה ציטוטים משיחות שהיו לי עם אנשים, אבל בוא נגיד שלא מעט אנשים שעולים לארה"ב למעשה בורחים ממדינות המוצא שלהם.
אנחנו חייבים להתעלות על עצמנו ולמצוא דרכים לשפר את המצב. ללמוד לחיות ביחד כחלקים שונים של החברה הישראלית עם שותפות גורל. חייבים לתקן, לאחות שסעים, להמשיך לחזק את עצמנו כלפי חוץ וכלפי פנים.
אני מייחל לתהליך החלמה שייחל לאחר הבחירות הקרובות, כי אנו זקוקים לו מאוד. יש לנו מדינה שצריך להמשיך לבנות, שתהיה לכולנו בית חם וטוב, שאנשים יירצו להמשיך לגור בה ולגדל בה ילדים ולנטוע עצים עבור הנכדים שגם יגורו בה ביום מן הימים.
עוד פחות מחודש יש בחירות. הלוואי והן יביאו איתן בשורה טובה והתחלה של תיקון. זה על כולנו לדאוג שזה יקרה.
יש אימרה שאני אוהב שמשתמש בה הרבה אביר קארה (הנפלא): לא עוצרים עד שגן עדן.
@ZekeHolyland תודה על הפוסט זיק, מעשיר מאוד
רציתי לשאול למה אין התייחסות ליתרון מיסוי הדיבידנדים בקרנות האיריות? מה ייקרה אם נשווה בסימולציה יתרון מיסוי על דיבידנדים בקרנות האיריות מול יתרון המיסוי בהצמדה למדד בישראליות?
¹
*טריגר גופות ותיאורים קשים*
אני זוכר את הפעם הראשונה שנכנסתי למחנה שורה. הייתי רעב, אחרי 36 שעות של פעילות ברצף, ובזווית העין קלטתי את המשאית של יטבתה עומדת בצד. "הופה, הביאו אוכל", חשבתי ורצתי לכיוון המשאית.
שמעון סוויסה עמד ליד ואמר לי 'טוב שבאת, צריך עזרה בפריקה' >>
אני שובר שתיקה.
הייתי בתאי תקיפה במלחמה האחרונה - צה"ל מפקיר ומסכן את חיילי צה"ל ואת עם ישראל בגלל החשש מפגיעה באזרחי האויב שברצועה.
מילא החשש מפגיעה בחטופים, אבל גם לאחר החזרת החטופים מדיניות הפינצטה ממשיכה ומסכנת יום יום את אזרחי ישראל.
יאיר רב סרן במיל', 8200.
### החרם הבריטי והתשובה הישראלית: כך נביא לשינוי כללי המשחק
בזמן שאזרחי ישראל התכנסו לארוחת החג, נקטה בריטניה בצעד חמור וחד-צדדי. לאחר שבמשך מספר שבועות תכננה הטלת סנקציות על סחר עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון, ואף גייסה לשם כך מדינות באירופה, היא הוסיפה פתאום גזירה חדשה: איסור סחר עם חברות ישראליות הפועלות ברמת הגולן ובמזרח ירושלים. מבחינת הבריטים, כל שטח מעבר לקווי 67' אינו חלק ממדינת ישראל.
מדוע הוסיפה בריטניה את ההחמרה הזו, שגם אם אינה משמעותית מבחינה כלכלית, נושאת עמה משקל סמלי כבד?
הסיבה לכך היא שבריטניה נפגעה עמוקות מהתגובה האפקטיבית של ישראל, שבאו לידי ביטוי בהודעתו של שר החוץ גדעון סער.
תגובה זו כללה שני מרכיבים: הראשון, שאותו הבריטים צפו מראש, היה סילוק אנשי הצבא הבריטי מהמפקדה בקריית גת המתאמת את הסיוע ההומניטרי לעזה (צעד דומה לזה שננקט בעבר כלפי ספרד). אולם החלק שהפת��ע והרגיז אותם במיוחד היה סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים — מוסד שטיפל אקסקלוסיבית ביחסיה של בריטניה מול הפלסטינים.
כאן יש להסביר point מרכזית: הבריטים מעוניינים מאוד בשימור הקשר ההדוק עם הפלסטינים, ואף מממנים פעילות נרחבת עבורם. למעשה, חלק ניכר מהמימון ששימש את הרשות הפלסטינית להגשת התביעה נגד ישראל בבית הדין בהאג בנושא גדר ההפרדה, הגיע מעשרות מיליוני ליש"ט שהקצתה הוועדה לפיתוח בין-לאומי של הפרלמנט הבריטי לארגון ה-NAD PLO בראשות סאיב עריקאת. סגירת הקונסוליה פגעה קשות ביכולתם לקדם קשר זה, היקר לליבם.
משכך, מומלץ לנקוט בצעד יצירתי נוסף שיפגע באינטרסים הבריטיים עוד יותר:
אם בריטניה מסרבת להכיר בכל שטח מעבר לקווי 67' כחלק ממדינת ישראל, על ישראל לשחק מולה בדיוק לפי אותם הכללים.
עד כה, אפשרה ישראל לבריטניה גישה ישירה משטחה אל שטחי הרשות הפלסטינית ובחזרה. דיפלומטים ועיתונאים בריטים הורגלו להתגורר בנוחות של מדינה מער��ית בירושלים או בתל אביב, לנסוע שעה קלה לרמאללה או לשכם כדי להיפגש עם פלסטינים או לכתוב כתבות ארסיות נגד ישראל, ולשוב מיד לביתם. די בהצגת דרכון בריטי בכל אחד מהמעברים משטחי הרש"פ - כדי להיכנס חזרה לישראל.
על ישראל לבצע שינוי קטן אך מהותי:
להודיע כי מכאן ואילך, כניסת בעלי דרכון בריטי לשטח מדינת ישראל תתאפשר **אך ורק דרך מעבר גבול בין-לאומי רשמי**.
משמעות הדבר היא שברגע שדיפלומט או עיתונאי בריטי ייכנס לשטחי הרשות הפלסטינית, לא תתאפשר עוד כניסתו הישירה חזרה לישראל. הבריטי יצטרך לבחור: או להישאר פיזית בשטחי הרש"פ (דבר שהם לא רצו לעשות. לכן הקימו קונוסוליה לפלסטין ��תוך שטח ישראלי בירושלים) או, אם ברצונו לשוב לתחומי מה שבריטניה מכירה בו כשטח של ישראל - יהיה עליו לצאת משטחי הרשות דרך מעבר הגבול לירדן, ומשם לטוס לנתב"ג או להיכנס למדינת ישראל רק דרך אחד ממעברי הגבול היבשתיים הרשמיים.
באופן דומה, יש להפסיק לאלתר את השימוש בנמלי ישראל (כמו נמל אשדוד) עבור סחורות וציוד סיוע בריטי המיועדים לרשות הפלסטינית או לעזה.
מתוך היכרות עם הדיפלומטים והעיתונאים הבריטים, מהלך כזה יעלה להם עשן מהאוזניים. התוצאה תהיה מזעור דרמטי של השפעת בריטניה ויכולתה לפעול למען הפלסטינים. ואם בריטניה תחליט להחריף את צעדיה — לישראל יהיו הכלים להחריף את תגובתה בהתאם.
כשערבי מתקרב בצורה כזו אל יהודי בארץ ישראל, צריך לירות בו על מנת להרוג. הבוקר זה לא נעשה, והתוצאה היתה שהפורעים הערבים הגיעו למגע, חטפו נשק מהרב��"צ במקום, ירו - ובמקום מחבל ערבי גוסס, יש לנו עכשיו מתיישב יהודי נרצח.
מי שאשם אינו הערבי, נחש טיבעו להכיש וכשהוא מתקרב צריך לרצוץ את מוחו. מי שאשם הוא היהודים שמאז אלאור עזריה, מונעים מאחיהם להגן על חייהם.
25/25
הסקירה באה לתת זווית על התחום שבעיני לא מקבל את התקציבים הראויים לו.
מי שהתעניין וקרא עד לפה אשמח לתגובות מה דעתכם! קצת טראפיק להניע את העניינים…
שרשור ראשון לפיד פיננסים.
1/25
השרשור מהווה סקירה לתחום ספציפי בעולם הדיפנסטק שלא מספיק מכירים ומדברים עליו לפי מה שאני רואה.
נתחיל בלדבר על איום הרחפנים, אשר תפס תאוצה חסר�� תקדים והפך בשנים האחרונות מנשק טקטי לאיום אסטרטגי עולמי.
24/25
בנוסף לצורך הרכישה קרקן תיקח על עצמה חוב של 150 מליון דולר קנדי ולראשונה תפעל עם מינוף שיכביד על המאזן שלה.
השרשור מהווה סקירה על התחום בלבד ואין המלצה לפעולה וכו׳, יש עניין בקרקן.
עשו את המחקר שלכם, הסקירה לא נכנסה לקרביים הפיננסים של החברה ולעומק הדוחות.->