שיחה ששמעתי בים:הבת שלי כל הזמן כועסת עליי ומעירה לי. היא לא סובלת שאני אומרת לה את המילה ״מדהים״ לכן, התקשרתי אליה אתמול וביקשתי ממנה שנעבור יחד על מילים תואמות למילה ״מדהים״ כדי שלא אצטרך לומר אותה יותר. אבל אחר כך כעסתי על עצמי.
מוזמנים לקרוא
https://t.co/uDuhXCNvqs
שבת בבוקר. קפה. מיצרי הורמוז. חיפשתי קפה ערבי מושלם בפראדיס וויתרתי על טיול לארה״ב בלי לחשוב פעמיים. הבנתי שאנחנו מוכנים להשקיע מאמץ עצום בדברים קטנים שנמצאים בשליטתנו,
גיליון 23 של תחנת ירח - על קפה, איראנים, וחירות שלא ידעתי שיש לי.
https://t.co/KGhiwYhEuO
חמשת האלמנטים הם לא מטאפורה, הם הקוד שדרכו המציאות מתבטאת. האמן מנתב את האנרגיה בין עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. והמבחן שלו? לא להיסחף עם הזרם של אלמנט אחד בלבד
על המכניקה של האמן וחמשת האלמנטים - גיליון 20 באוויר, בבלוג של תחנת ירח. 🩵
https://t.co/h6LKKYBaR9
פרק 118 ״המושיע״. על פני השטח הוא פסגת המוסר והאלטרואיזם. הוא מקדיש את חייו לשיקום אחרים, להצלת הזוגיות או לתיקון המשפחה. מה שמתחבא מתחת לפני השטח ?ריק קיומי עמוק, צורך כפייתי בשליטה בשרות ״הדימוי עצמי הממותג״ שזקוק לסבל של האחר כדי להרגיש קיים. האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים 🎧
פורסם פרק 117 בפודקאסט תחנת ירח, בנושא : תסמונת המתחזה.
תופעה עמוקה שמטרידה רבים שעוסקים בדימוי שלהם אך מבקשים את האמת.
מוזמנים להאזין בכל אפליקציות הפודקאסטים 🎧
אנשים שואלים לפעמים איך נכון להתנ��ג?
אומרים: בפעם הבאה שיופיע אירוע כזה וכזה שהסב לי תסכול אז אתנהג אחרת מאיך שהתנהגתי כעת.
בסוף האדם מסתובב בעולם עם טבלאות אקסל להתנהגות רצו��ה בתוך מצבים - וכוונה כזו רק מצביעה על חרדה.
מערכות יחסים עם העולם זה דבר חי, דינמי ומשתנה מוטב להפנות את תשומת הלב לחיים בהרמוניה עם עצמך ואלו יהיו גם טיבם של יחסיך עם העולם.
בפרק החדש של הפודקאסט אני מדבר על רעיון שחוזר בהרבה מסורות רוחניות ופילוסופיות אבל לעיתים קרובות נשאר סתום או מנותק מחיי היומיום: האני העליון.
מה זה בכלל? האם זו ישות נפרדת? חלק גבוה בי? תודעה? מדריך? מיתוס?
אני נוגע בשאלות של אגו, של בחירה, של תרגול, של חופש ושל ההבנה שכולנו, כל הזמן, נמצאים כבר בתוך מה שאנחנו מחפשים
מוזמנים להאזין 🎧 בכל אפליקציות הפודקאסטים
רבים מבקשים להיות חופשיים.
הפרשנות לחופש מניעה את התשוקה. מעודדת להתאמץ, ללמוד, לזכות במעמד ותארים. לצבור רכוש וכל זאת על מנת להיות בלתי תלויים, לצאת מגלגל העכברים ולהיות חופשיים.
מסתבר שהדרך הזו לא מובילה בהכרח לחופש אלא לשעבוד ולכן על האדם שרוצה להיות חופשי לשאול 2 שאלות.
הראשונה - ממה אני רוצה להשתחרר?
השניה - מה משאיר אותי משועבד?
נולדת חופשי - צורת המחשבה והפרשנות שלך למציאות יוצרת סביבך את הכלא שגורם לך להרגיש משועבד.
אין צורך שתדע מה אתה בצורה מדויקת, זה מספיק לדעת מה אתה לא. התפתחות רוחנית מושגת באמצעות שלילה של כל מה שאתה לא תוך ציפייה שבסוף ההשלה ישאר גרעין זוהר ומואר של עצמך אבל .. הרבה פעמים זה לא קורה.
למה ?
כי מה שאתה באמת לא יכול להיות מושג באמצעות דימוי, תיאורים או ידע. זה עניין של הרגשה. כאשר האובססיה וההיצמדות לחומר ולגוף ולחיצוני תרד מעט -אפשר יהיה להביט פנימה ולזהות את המקום שבו נמצאת ההרגשה האותנטית שלך וזה כבר צעד חשוב לקראת עצמך. 🩵
חה-גואן-דזה (鶡冠子)300 לפנה״ס -אמר:
מדינה גדולה ועשירה, עם צבא חזק שעדיין שאינה מצליחה להקדים ולהשיג את רצונה - זה מפני שהשליט אינו חכם, ומעשיו יהירים ומתנשאי��.
כך קורה שהשליט סופג האשמות, נבזה בעולם, ויועציו נושאים באשמה מול מדינות אחרות.
כאשר מדינה יריבה מאשימה - הם נסוגים; בנסיגה - הדוברים מתביישים בחולשתם.
אלף אנשים פשוטים וישרים אינם יכולים להתגבר על עיוות של אדם רם מעלה אחד.
כאשר המדינה חבולה היא נגררת למלחמה;
במלחמה - העם הפשוט נשלח למות, והכול נובע מטעות השרים.
העוול נולד למעלה, והאשמה נופלת למטה;
האיבה נוצרת בחוץ, והאצולה אוגרת אשמות עד כדי סיכון המדינה.
השליט נותר בודד, מבוהל, ואינו נוקט פעולה; הסכסוך בין שתי מדינות אינו נפתר; והשליט אינו חוזר בו מהחלטותיו, אלא מחליף תחבולות ומגדיל את אשמתו עד חורבן משפח��ו ושבטו.
אם אין מבקשים פיוס - המלחמה אינה פוסקת, והפצעים אינם נרפאים.
גדול הוא חוסר ההבנה הזה; עצוב עד היכן עלול להגיע האסון. זה נובע מהישענות על המעמד והתרחקו�� מן הדרך, ומכך שאנשים מועטים מנהלים את המדינה כאילו היא רכושם.
לכן, עוד בטרם תנוע המרכבה - ניתן כבר להחליף את המלחמה באמצעים אחרים.
אבל היום - שליטים גדולים אינם שומעים את דרכם של הקדמונים, נוטלים משימות בקלות. השרים אינם מחזיקים בתבונה רחבה אלא ב”שברי חכמה” בלבד, פועלים בניגוד לצדק, מנהיגים בניגוד למעלה- וממילא הצבא נשבר, הלשון נחלשת, הצווים אינם נאכפים, והאיסורים אינם נשמרים. מה יש להתפלא בכך?”
חה-גואן-דזה (鶡冠子) מאה שלישית לפנה״ס.