"מדובר בהחלטה בעלת משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור מדינת האמירויות עצמה, עבור שאר יצרניות הנפט במפרץ ובראשן סעודיה ועבור שוק האנרגיה העולמי כולו".
פוסט של אהרן פורת בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה
https://t.co/8iwPPJx4Eb
@ZmanIsrael
פתחו של כל מרכז מפונים בלבנון עומדים פעילי חזבאללה ומונעים מעיתונאים לשוחח עם אנשים כדי שלא יישמעו אמירות העלולות "להחליש את רוח האומה".
מיקי לוזון על האופן שבו חזבאללה מנסה לדכא ביטויי אבל אצל האוכלוסייה השיעית כדי לא לפגוע ב"תמונת הניצחון" שלו
https://t.co/oHhpm8fyyG
״הרעבה זה כשאתה משתמש בסיוע מזון שנועד לאוכלוסיה אזרחית. משתמש בחסימה שלו, במניעה שלו, בעיכוב שלו - כדי להשיג מטרות במלחמה״
ד״ר שמוליק לדרמן מספר על מאחורי הקלעים של כתיבת הדו״ח ״נתונים להכחשה״ על אסטרטגית הרעבת עזה בפרק החדש של הפודקאסט שלנו ״כאן זה שאם״.
להאזנה >> https://t.co/HZfzPoHh3D
״בעולם שבו אפליקציות של מפות מעצבות את התנועה ואת ההיכרות עם המרחב, מיפוי הופך למכשיר של כינון אפיסטמולוגיה פוליטית ותודעה של מקום. ובמקרה של ירושלים, שבה המציאות הפוליטית קשורה באופן ישיר לאופיו של המרחב, יש לכך השלכות עמוקות על חיי היום־יום.״
סקירה של איתי מלאך על מאמר שפרסם לאחרונה הסופר והחוקר הירושלמי מאלק זַבְּלַח מציעה לנו להטיל ספק ב- Waze ולראות גם אותו כזירת מאבק על התודעה הציבורית.
קראו עכשיו את המאמר המלא בפרויקט שלנו ושל @IrAmim ״סינדרום אל-קודס״ >> https://t.co/Ex40yNLJ6I
״רעב המוני, במיוחד בעת המודרנית, בדרך כלל אינו תוצאה של מחסור במזון בפני עצמו (גם אם קיים מחסור כזה), אלא נובע משיבוש הגישה של אוכלוסייה למזון הקיים, כלומר הוא תוצר של החלטות פוליטיות, ובמובן זה הוא תמיד ׳מעשה ידי אדם׳״.
דו״ח חדש של ״הפורום לחשיבה אזורית״ שנכתב על ידי ד״ר שמואל לדרמן מתאר את בחירתה של ישראל להשתמש בהרעבה כנשק ואת הדינמיקה סביבה לאורך מלחמת עזה.
קראו עכשיו על מסך העשן שמאחורי הרעבת עזה: https://t.co/mBgquKkZCi
צילום: רויטרס
מרגישים שאתם לא מבינים מה קורה עכשיו במזרח התיכון?
סקירה חדשה של ״אם אתם באזור״ עושה סדר בכאוס המזרח תיכוני. והפעם - על הטלטלה שעוברת על מדינות המזרח התיכון בעקבות המלחמה, התקווה למשא ומתן בין לבנון וישראל, הבריתות החדשות במפרץ ועל "דיפלומטיית השטיחים" האיראנית שמתבטאת במשא ומתן המתארך עם ארצות הברית.
קראו עכשיו >> https://t.co/wrFW3vWJSO
צילום: רויטרס
האם ההרעבה של העזתים הייתה שיטת לחימה מכוונת? דו״ח חדש של ״הפורום לחשיבה אזורית״ שנכתב על ידי ד״ר שמואל לדרמן מפרט את בחירתה של ישראל להשתמש בהרעבה כנשק ואת הדינמיקה סביבה לאורך מלחמת עזה.
קראו עכשיו את הדו״ח ״נתונים להכחשה״ על מסך העשן שמאחורי הרעבת עזה: https://t.co/kcON629ptN
היום מתקיים ״יום ירושלים״ המציין את כיבוש מזרח ירושלים ב-67. אחמד אבו עודה, סטודנט מזרח-ירושלמי, חושף אותנו להתמודדויות של צעירים במזרח העיר ומציע לנו לחשוב באופן רחב יותר על ירושלים ולדמיין חזון משותף עבור התושבים במערב ומזרח העיר.
בתמונה: חזית ״המוזיאון הארכיאולוגי של פלשתינה״ בשנות ה-30 של המאה ה-20. לאחר כיבוש מזרח ירושלים שינתה ישראל את שמו ל״מוזיאון רוקפלר״ והכפיפה אותו למוזיאון ישראל ולרשות העתיקות. צילום: Matson Photo Service / ספריית הקונגרס
ממחיקת ההיסטוריה הפלסטינית ועד השימוש בארכיאולוגיה ככלי פוליטי – גלו איך הקירות של המוזיאונים בירושלים הם חלק בלתי נפרד מהסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לקריאת המאמר בפריקט עם @IrAmim ״סינדרום אל-קודס״: https://t.co/QhiDSvvP4g
מחקר חדש מראה כיצד הפכה ישראל את כלל מערך החינוך הפלסטיני - בעזה, בגדה ובמזרח ירושלים - לאיום אסטרטגי, לא פחות. דווקא הניסיון לשלוט, לצנזר ולפקח הם שהפכו בקרב פלסטינים את הלמידה להתנגדות.
הכתבה של מיקי לוזון: https://t.co/EA6oFyBvZw
@RegThink
המערכה הצבאית האמריקאית-ישראלית נגד איראן העצימה את הביקורת הפנימית באינדונזיה נוכח התמיכה המובהקת של הנשיא האינדונזי בתוכנית האמריקאית לעזה.
ד״ר גיורא אלירז מנתח את הלחצים הפנימיים באינדונזיה לפרישה ממועצת השלום של טראמפ. עכשיו באתר הפורום >> https://t.co/Ch1ZbpW9CO
זה הזמן להציע זוויות השוואתיות המשלבות את ישראל במרחב הדינמי שבו היא פועלת, בין השאר בתחומים היסטוריים ותרבותיים.
דדליין להגשה: 31.5.2026 | לפרטים נוספים ולהרשמה: https://t.co/k4nupMbWER
הפורום לחשיבה אזורית בשיתוף אוניברסיטת ברנדייס, מזמינים חוקרים.ות מכל תחומי מדעי הרוח והחברה להצטרף לקבוצת מחקר בינלאומית.
הקבוצה, בהובלת ד"ר אסף דוד וד"ר יוהאנס בקה, תבחן את ישראל כחלק בלתי נפרד מהמארג של המרחב המזרח-תיכוני, תוך דגש על יחסי גומלין ונקודות מבט אזוריות חדשות.
״הקריאה של כמה קצינים בצה"ל להפוך את ישראל מ׳וילה בג'ונגל׳ ל׳מלכת הג'ונגל׳ בזכות כוחה הצבאי העדיף אינה אלא אשליה״
פרופ' אורן ברק, מסביר מדוע האסטרטגיה הצבאית החדשה המבוססת על הרס שיטתי היא חסרת תוחלת ומסוכנת, ומציע לפנות לדרך אחרת - שותפות עם מדינת לבנון ועם הרשות הפלסטינית.