סיכום ביניים:
1. טראמפ יצא לוזר
2. בהכוונה ולחץ ממוקד של שני היהודונים וויטקוף וקושנר שקטר קנתה בהרבה מאוד כסף ומכרו את אחיהם בישראל.
3. ובסיוע סגן הנשיא ואנס החלאה.
4. ובעידוד ובתחינה של מדינות המפרץ הכלומנקיות שמפחדות מהצל של עצמן והתנדבו לשלם מליארדים לאיראנים - רק שיחזור השקט.
5. אז נשארנו לבד.
וננצח לבד
כי נצח ישר��ל לא ישקר.
6. בנתיים נשארים בלבנון וממשיכי�� בלחימה.
ומגיבים אם יורים עלינו.
ותוקפים את מי שמאיים עלינו.
7. ומחזקים את הממשלה.
ואת העומד בראשה.
שהוא האדם הנכון
בזמן הנכון,
להתמודד עם המצב.
8. ביבי,
לך לישון!
מחר יום חדש!
אנחנו מאחוריך🙌
כשהם יביטו בהריסות, יבינו את הפיאסקו וישאלו אתכם, שוב, מה אתתם הייתם עושים, צטטו להם את הספר הזה, עד היום האורים והתומים של אסטרטגיית המלחמות. "אמנות המלחמה", סון טסו, נכתב לפני 2500 שנה
אני ידוע כאחד המבקרים הכי חריפים של נתניהו וממשלת החורבן הארורה הזו, אבל: כל מי שדרש לתקוף בדאחיה, שלא יבוא עכשיו בטענות שאיראן הגיבה. זה האירוע. תוקפים, חוטפים. ואחרי שאמרתי את זה, כמה עצוב שאחרי כמעט שלוש שנות מלחמה, אחרי שהכרזנו על נצחון כמה פעמים, שלא לומר ״נצחון מוחלט״, בסוף איראן היא זו שנותנת מכת פתיחה בסבב 3, ולא ישראל. ושאחרי אין ספור איומים והצהרות ושבועות ארוכים של כתישה בצפון, התקיפה בדאחיה היתה ״מדודה״, משהו שמקביל לתקיפת הדיונות בעזה בשנות נתניהו הארוכות טרום 7 באוקטובר.
וזה עוד לא הכל: מי שמפריט את הבטחון הלאומי ומפקיד אותו בידיים של נשיא זר, מי שמערב נשיא זר בנושאים ריבוניים כמו הליך פלילי, שלא יבוא אחר כך בטענות שכל תזוזה, כל תקיפה, כל תגובה שלנו, בנושאים של בטחוננו, זקוקה לאישור מראש של אותו נשיא זר.
זו עיסקת חבילה. בניגוד למה שנתניהו מורגל, אצל טראמפ אי אפשר לקום מהשולחן בלי לשלם על הארוחה.