טסים לחו"ל? אל תשכחו להוריד את TravIL.
משרד החוץ משיק את אפליקציית TravIL, היישומון הרשמי, שנועד לסייע לישראלים בחו"ל בשגרה ובחירום.
באמצעות האפליקציה תוכלו לקבל התראות בזמן אמת, ליצור קשר מהיר עם חדר המצב של משרד החוץ, ולהיערך לנסיעה עם מידע וכלים חיוניים.
לפני שעולים לטיסה, הורידו את TravIL והישארו מחוברים למידע הרשמי ולסיוע בעת הצורך.
עם TravIL תוכלו לטייל בראש שקט!
לפרטים נוספים: https://t.co/jFYuAi1WCf
להורדה לאייפון: https://t.co/hd9OJdJYDi
להורדה לאנדרואיד: https://t.co/vgs2y1W0Fp
אנו ניצבים שעות ספורות לפני חג הפסח. חג החירות. חג היציאה מעבדות לחירות. משעבוד לגאולה.
הלילה נשאל סביב שולחן הסדר: ״מה נשתנה?״. בחשבון הנפש הלאומי שלנו חשוב שנדע להשיב היטב ובמדויק לשאלה זו.
אין חירות בלי הנכונות להגן על החירות.
רובנו זכינו להיוולד במדינה יהודית ריבונית וחופשית בארץ האבות אחרי אלפיים שנות גלות.
אנחנו נולדנו לחירות ולמדינה אחרי דורות של גלות, רדיפות והשמדה.
מזאב ז׳בוטינסקי למדנו וגם שיננו:
״האל שיצר ברזל - לא רצה בעבדים״.
אבל אין חירות בלי נכונות להגן עליה.
בלי הנכונות להלחם.
ישראל נלחמת על קיומה משחר הקמתה. האמת היא שלא היה יום אחד שלא עמדנו על המשמר, יום אחד בו לא נלחמנו. מקום המדינה ועד היום.
השיר ״אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה, שזאת תהיה המלחמה האחרונה״ הוא שיר יפה ואף מרגש. אבל - ״מיטב השיר - כזבו״. לא היה לזה שחר אז וגם היום למרבה הצער זה חסר שחר. קיום העם היהודי בארצו יכול להיות מובטח ויובטח רק על ידי הנכונות להלחם ובניין הכוח לשם כך.
עמדנו בפני סכנת השמדה.
אויבינו - ובראשם משטר ההאיתולות באיראן - רקמו תוכנית השמדה. לא רק בהצהרות פומביות ברורות שהעידו לאן פניהם. לא רק כשאיפה ערטילאית, אלא כתוכנית קונקרטית. תוכנית השמדה ״קונבנציונלית״ באמצעות היקפי ענק של טילים בליסטיים לצד כוחות יבשתיים של השלוחים על גבולות ישראל. פלישה רב חזיתית לצד ירי טילים בליסטיים בהיקפים דימיוניים. המודיעין שנתפס במלחמה בגזרות השונות אחרי 7 באוקטובר 2023 מבסס זאת מעבר לכל ספק.
לצד זאת, התקדם המשטר האיראני המטורף, עקב בצד אגודל, בתוכנית הגרעין שלו במטרה להשיג נשק גרעיני שהיה מאפשר השמדה באמצעות נשק בלתי קונבנציונלי.
ההחלטות ההסטוריות שקיבלנו בקבינט הביטחוני ביוני 2025 ובפברואר 2026 היו בפשטות החלטות להסרת איום ההשמדה שריחף מעל העם היהודי בארצו.
לכל החלטה מסוג זה יש מחירים ובכל החלטה מעין זו גלומים סיכונים. אבל הסכנות שמנענו גדולות לאין שיעור. אני גאה על כך שהייתי שותף לקבלת החלטות אלה בקבינט המצומצם בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם על ההזדמנות שניתנה לי להגן על ישראל במערכה המדינית.
היום ניתן לומר: הסרנו את איום ההשמדה.
עדיין יש לנו אויבים מרים ואכזריים, אך הם הוכו שוק על ירך.
איננו מבטיחים שזאת תהיה ״המלחמה האחרונה״.
נצטרך גם בעתיד לעמוד על המשמר מול מזימות אויבינו.
אבל אלמלא היינו מחליטים לפעול כנגד איומים קיומיים ואלמלא בצעו צה״ל ושאר כוחות הבטחון באופן מעורר השראה את ההחלטות שקיבלנו - היינו מותירים את ישראל במצב בלתי אפשרי.
כן, הם עדיין יכולים לירות עלינו.
לא, הם אינם יכולים להעמיד אותנו בסכנת קיום.
על הישג זה אנו מחוייבים לשמור.
המציאות היא דינמית ולא סטטית. נעשה זאת באמצעות חיזוק עוצמתה של ישראל:
הצבאית, המדינית, הכלכלית והטכנולוגית. נעשה זאת באמצעות הנכונות להלחם.
אלה תמיד יהיו שני התנאים ההכרחיים: הכוח וכוח הרצון.
משמעות ההחלטות שקיבלנו היא אחת: ישראל לא תסכים לחיות תחת איום השמדה. לא בהווה ולא בעתיד.
נחישותנו להגן על חירותנו ועל מדינת ישראל היא מוחלטת. ב״ה נעשה ונצליח, כי ״נצח ישראל לא ישקר״.
חג חירות שמח!
פסח כשר ושמח לכל בית ישראל!
כל כך הרבה שנים נמנעה ישראל מלדבר על טענת הזכויות שלה ביו"ש והשאירה את המונופול על טענות שכאלו לפלסטינים, אשר הגיעו הנה עידן ועידנים אחרינו, ולא דרשו לעצמם מדינה כל עוד הארץ נשלטה בידי זרים (טורקיה, בריטניה, ירדן). טוב מאוד שסער הזכיר אמש בהרחבה באו"ם מי היה פה הרבה לפניהם
ללפיד - כרגיל - אין מושג על מה הוא מדבר. לא היתה שום הצעה כחלק מההסכמים הקואליציוניים.
שר המשפטים הוסמך להביא הצעה לממשלה. מצורף הסעיף הרלוונטי מההסכם הקואליציוני.
הסולטן בעיני עצמו, בנאום מתלהם ומשתלח נוסף, ממשיך להסית נגד ישראל ונגד ראש ממשלת ישראל.
ארדואן, שקבע שיא בדיכוי חירויות וזכויות אזרחיו, כמו גם בדיכוי האופוזיציה בארצו, מעז להטיף לאחרים.
אירוני במיוחד שמי שאינו מסתיר את שאיפותיו האימפריאליסטיות, מי שפלש לצפון סוריה ומחזיק שלא כדין בצפון קפריסין, מתיימר לדבר בשם המוסר והמשפט הבינ״ל. קצת מודעות עצמית יכולה היתה להועיל.
מפלצות האדם מעזה חטפו ורצחו באכזריות את כפיר ביבס, תינוק בן 10 חודשים ואת אריאל ביבס, בן הארבע. במקום שירי ביבס - הם שלחו במרמה מפלצתית גופה לא מזוהה אחרת. זה הרבה מעבר להפרה יסודית ובוטה של הסכם. זהו רוע חולני בהתגלמותו.
זה האויב שאיתו אנחנו מתמודדים. הוא ימוגר.
החזירו את שירי ביבס ואת כל החטופים עכשיו!
מניח ש״הפרשן״ לא טרח כלל לקרוא את הצעת החוק. זאת הצעת חוק מצויינת שהונחה על שולחן הכנסת לפני קרוב לשנתיים (16.1.23)! היא הוגשה גם בכנסת הקודמת על ידי חברת הכנסת מיכל שיר ואחרים. מדובר בנושא שהתחלתי לטפל בו כשר המשפטים. לגופו של עניין - ההצעה מחייבת אישור היועץ המשפטי לממשלה לחקירה או להגשת כתב אישום נגד ראש רשות מקומית. זה יאפשר מדיניות אחידה בנושא חקירה והעמדה לדין של ראשי רשויות. כזכור, מדובר באנשים היחידים שנבחרים במישרין על ידי הציבור. בדרך כלל הגשת כתב האישום תביא לקטיעת כהונתם. האם לא ראוי שמי שעומד בראש התביעה הכללית יאשר החלטה כזאת, בדומה לשרים או חברי כנסת (האחרונים, אגב, ממשיכים בכהונתם גם לאחר הגשת כתב אישום)? סמכות האישור, על פי הצעת החוק, ניתנת לאצילה לפרקליט המדינה. מה הקשר מבחינת לוחות הזמנים ל״עריקה״? מה הקשר מבחינת התוכן ל״זיהום״?
זהו, שאין שום קשר. פרשן עאלק.
הצעת החוק שהובלתי, תיקון לחוק יסוד ירושלים, שקובעת שבירושלים אפשר להקים רק שגרירות רשמית במדינת ישראל ולא קונסוליה עבור פלסטינים, אושרה כעת במליאת הכנסת.
בקדנציה קודמת נאלצנו לאיים בהתפטרות מהממשלה, כדי לעצור ניסיון אמריקאי להקים קונסוליה לפלסטינים במזרח ירושלים ולערער את מעמדה של ירושלים המאוחדת כבירת ישראל.
מהיום אין מה ללחוץ יותר על מדינת ישראל, זה פשוט אסור על פי החוק!
שמעתי שזה שנושא בתואר יושב ראש האופוזיציה מדבר על ניסיון ביטחוני. אגב, הוא תמיד מספר על עצמו שהוא יושב עשור בקבינטים ביטחוניים. האמת? הוא ישב ב-2 בלבד. שלוש שנים במצטבר. אני השתתפתי בחמישה קבינטים ביטחוניים במשך שנות דור, שלושה מהם כשר. בנוסף לכך - עוד שנים ארוכות בועדת החוץ והביטחון ובה בועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים. גם כשלקחתי פסק זמן מהחיים הפוליטיים הייתי עמית בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי. כל חיי הבוגרים עסקתי בנושאים האלה. את מה שאני מבין בנושאי הביטחון הלאומי - אין ללפיד שום סיכוי לדעת גם אם היה תלמיד חרוץ. והוא לא. כידוע, את עיקר הניסיון שלו צבר לפיד כמגיש טלוויזיה (מטעמים ידועים - אני מכבד מקצוע זה). כל מי ששמע את מה שהיה ויש ללפיד להגיד בשנה האחרונה במהלך המלחמה הקשה בתולדות ישראל נדהם. אפס תובנות, אפס עומק, אפס הבנה אסטרטגית. הוא אפילו לא מבין מה זה להבין בביטחון. מצד שני, מה הוא הבין בכלכלה כשמונה לתפקיד שר האוצר? לפיד הציע את עצמו להצטרף לממשלה הנוכחית מספר פעמים בתנאים שנדחו.
זאת ועוד: גם בנט וגם לפיד הציעו שאקח את תיק הביטחון במגעים להקמת ממשלת השינוי. אני משוכנע שבנט גם ישר מספיק כדי לאשר זאת. יתרה מכך: לפיד עצמו בפגישה בביתי הציע לי להיות ראש ממשלה ברוטציה איתו. זה היה במהלך מבצע ״שומר החומות״, כשבנט לזמן מה פרש מהמו״מ הקואליציוני. דחיתי מיד את הצעתו שמשמעותה היתה הקמת הממשלה בקולות הרשימה המשותפת. במהלך השנים האחרונות חזר ואמר לי לפיד במספר שיחות אישיות שאני אחד מ-3 הפוליטיקאים היחידים בישראל שכשירים לתפקיד ראש הממשלה (שני האחרים, לדעתו, הם ליברמן והוא עצמו).
לענייננו יפים, איפוא, דברי ינאי המלך לשלומציון המלכה: ״אל תתיראי מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מהצבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס״.
שביתת המורים בתיכונים, שסופה אינו נראה בעין, היא עוד כשלון מביך של הממשלה.
כשנכנסתי לתפקידי כשר החינוך ב-2009 הסבירו לי כולם שעם רן ארז לא ניתן להגיע לשום הסכם. חבל על הזמן. איתו יהיו רק שביתות וסכסוכים.
ב-2011 הגעתי עם ארז לא רק להסכם שכר, אלא לרפורמה הגדולה ביותר שנערכה עד כה במערך ההוראה בחטיבות העליונות: ״עוז לתמורה״. הרפורמה הזאת, שחוללה זינוק דרמטי בשכר המורים, כללה גם דברים מאוד לא פשוטים לעיכול לארגון המורים העל יסודיים. ביניהם: מעבר לשבוע עבודה של ארבעים שעות. תגמול דיפרנציאלי. תהליכי הערכת מורים. ועוד.
זה הושג במו״מ יסודי וסבלני עליו ניצח ביד אומן מנכ״ל משרדי ד״ר שמשון שושני.
אני משוכנע שגם היום אפשר להגיע להסכם עם רן ארז. אתם יכולים לתקוף אותו מעכשיו ועד שנת הלימודים הבאה, אבל הוא מייצג ציבור שאין חשוב ממנו: המורים. תפקידה של הממשלה הוא להבטיח את קיום הלימודים בבתי הספר התיכוניים. אלמנטרי. אבל הממשלה נכשלת בכל תפקידיה, כמעט ללא יוצא מן הכלל. חמור מזה: לא נראה שהיא בכלל מתאמצת. נושא הסכם השכר עם ארגון המורים לא נולד כעת או בחודש שעבר. היה מספיק זמן לפתור אותו. אולי החמצתי משהו, אבל לא שמעתי שהנושא אפילו עלה לדיון בממשלה. בינתים תיכף מסתיים השבוע הראשון ללימודים והתיכוניסטים עדיין בבית. תופעה די ייחודית: שביתה באמצע מלחמה. סיומה, כאמור, אינו נראה באופק. בממשלה אני לא מזהה שום בהילות לפעול לסיום השביתה. ממשלה עם שתי ידיים שמאליות. תתעוררו!
על סכנת מלחמת האחים; ההבדל בין מהפכה משטרית לרפורמה משפטית; ההסכמות הנדרשות היום במערכת המשפט; הבעייתיות באקטיביזם השיפוטי. מוזמנים לצפות בדברי בועידת לשכת עורכי הדין.
https://t.co/YY3ouDOTAT
ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7 באוקטובר היא יוזמה אזרחית חשובה לחקירת המחדל הרב-מימדי והגדול ביותר בתולדות המדינה. הגעתי היום, לפי הזמנתה, להעיד בפניה והצגתי את תפיסתי לגבי מה שהוביל לאסון הכבד והלקחים הנדרשים. מוזמנים לצפות. https://t.co/vkIG7JSueD
״עסקת חטופים תסגור את המלחמה בעזה ובצפון ותמנע מלחמה אזורית״. כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה לאחרונה מפרשני האולפנים וגם מ״מומחים ביטחוניים״? בואו נשים רגע בצד את השאלה האם בכלל אפשרית כעת עסקת חטופים שאני מייחל לשובם במהרה. בואו נתמקד במשמעות ״סגירת״ המלחמה בעזה כעת. זוהי החלטה מודעת על אי השגת מטרותיה. זו השארת חמאס בשלטון בעזה והותרת האיום ממנה על ישראל בכלל ועל תושבי עוטף עזה בפרט. זאת תהיה טעות הסטורית.
מעבר לכך - הכל היום כבר מבינים שמטרת הציר בראשות איראן היא השמדת ישראל. לא כאידיאולוגיה או חזון גרידא, אלא כמטרה פרקטית. לא בעתיד הרחוק - אלא בשנים הקרובות. האם ישראל המכותרת מוכנה להמשיך לחיות עם המציאות הביטחונית אליה הביאו אותה 3 עשורים של מדיניות המבוססת על נסיגות והכלה? עד לא מזמן ״מומחי הביטחון״ ועושי דברם באולפנים מכרו לנו אשליות וכזבים. היום כאשר המציאות האסטרטגית כבר ברורה הם משכנעים אותנו למה חשוב שנפסיק את המלחמה כעת. ״צה״ל שחוק״, הם אומרים, ״נתארגן, נתחמש, נתאושש ואז נהיה מוכנים למלחמה הגדולה. אז נצא ונסיר את האיום מביירות ועד טהרן״. האומנם? האם יש ממש בטיעון הזה או שמסתתרת אחריו הדחיינות הרגילה של מי שתמיד העדיפו שקט לרגע על ביטחון אמיתי והקריבו את העתיד על מזבח ההווה? אם ישראל מעוניינת להסיר את חרב ההשמדה שהונפה עליה ונמצאת לא הרחק מצווארה - חייבים לשאול: האם דחייה תשרת אותנו או את אויבינו? האם הזמן יעבוד לטובתנו או לטובתם?
כל אדם רציני שיבחן נושא זה חייב לפחות להטיל ספק בכך ש״כל עכבה לטובה״ בענין זה. שהרי לא רק אנחנו ננצל את הזמן כדי להתחמש ולהתארגן. בכל מה שנוגע לבניין הכוח - כלל לא בטוח שנצליח להדביק את הקצב של אויבינו מסביב מתימן דרך טהרן ועד ביירות בטילים, כטב״מים ועוד. צריך לקחת בחשבון גם שרוסיה וסין יסייעו לתהליכי התחמשות והצטיידות של הציר, לרבות במימדים בו יש לו פיגור לעומתנו (הגנה אוירית). התקרבות איראן לגרעין היא גם שיקול שמוכרחים להביא בחשבון. גם בהקשר זה לא ניתן לומר, בלשון המעטה, שהזמן עובד לטובתנו.
זאת ועוד: יש סימנים לרצון בציר להטיל גם את סוריה לשדה המערכה. עוד מספר שנים (ואולי פחות מכך) אנחנו צריכים לקחת בחשבון אפשרות לחזית נוספת -ברמת הגולן. לא רק בהיבטי תלול מסלול אלא גם בהקשר של תקיפה קרקעית. ניוד של כוחות חות׳ים לגזרת גבול שלנו - עלולה להגדיל את הסד״כ שיילחם נגד צה״ל. בימים האחרונים למדנו עד כמה גבולנו עם ירדן חדיר. בשנים הקרובות הציר בראשות איראן יעשה מאמצים להפלת המשטר בירדן. אם חלילה יצליח בכך - יווצר למעשה רצף טריטוריאלי עם עורף טריטוריאלי מאיראן ועד גבול ישראל.
הטיעון האחרון של הדחיינים הוא טיעון כבד משקל: העדר גיבוי אמריקני למלחמה אזורית. האמת היא שהמלחמה האזורית כבר כאן, עשרה חודשים. אויבינו לא שאלו אותנו ולא את האמריקאים. השאלה האמיתית היא האם יש לנו ענין במלחמת התשה ארוכה שעלולה להמשך שנים. מלחמה שבה רק אויבינו והמזל קובעים את גובה הלהבות. אויבינו יוכלו להכיל זאת. אנחנו יותר נתקשה בכך. דימום רב תחומי: מדיני, ביטחוני, כלכלי, חברתי ודמוגרפי לאורך חודשים ושנים מסוכן לישראל. אבל האם אחרי הבחירות בארה״ב -למימשל הבא בוושינגטון, של טראמפ או של האריס, יהיה ענין להתחיל את דרכו עם מלחמה אזורית? ברור שלא. כלומר: מי שחשב שיותר נכון להמתין עד אחרי הבחירות בארה״ב - מוזמן לחשוב שוב. דעת הקהל האמריקנית אוהדת לישראל. זמן מערכת בחירות בארה״ב עשוי להיות דווקא זמן נוח יותר לישראל מהשנה הראשונה לכהונת מימשל חדש.
לסיכום: אל תקשיבו לכל אלה שנכשלו בתפקידם או בפרשנויותיהם לאורך השנים. הם לא מבינים יותר ממכם. הפעילו את השכל הישר שלכם.
ישראל מצויה במלחמה על עצם קיומה. גם את זה ״המומחים״ לא הבינו מיד. חלקם לא מבינים זאת עד היום. למען ילדינו ונכדינו אנחנו חייבים לצאת ממלחמה זאת כשידנו על העליונה. אנחנו חייבים לשנות את המציאות האסטרטגית של כיתור ישראל בטבעת אש משולבת בסכנת פלישה קרקעית רב חזיתית. אנחנו מוכרחים להוכיח שתוקפנות נגד ישראל אינה משתלמת. מי שיברח מהמלחמה - המלחמה תרדוף אחריו. ״רק המעז - מנצח״, למדתי ממישהו שהבין משהו במלחמה. הגיעה העת ליזום ולא רק להגיב. לא רק במבצעים טקטיים, אלא גם במהלכים אסטרטגיים: מול איראן ומול חיזבאללה. זהו תפקידה של המנהיגות המדינית והצבאית בישראל היום.
שבת שלום לכל בית ישראל.