צביקה מור בראיון ב'פטריוטים' ב 15.10.23:
"אם אני צריך לבחור בין אהבת הבן שלי לבין אהבת האומה, אני בוחר באהבת האומה. עשיתי את שלי. הבאתי משפחה, שמונה ילדים.... אם צריך להקריב את הקורבן, נקריב את הקורבן…"
(קישור לראיון הזה בהערה הראשונה כאן למטה)
במוצאי שבת האחרונה צפיתי בעניין רב בראיון שהתקיים באותה התכנית בין שופר השלטון ינון מגל לבין צביקה מור, אביו של פדוי השבי איתן מור, שחזר הביתה אחרי שהוחזק בידי חלאות המין האנושי בעזה במשך שנתיים. מור פירט את משנתו הערכית ולא שכח ללעוג לערוצי הטלוויזיה י"א, י"ב וי"ג (כך הוא קרא להם) ולצופים בערוצים האלה, לקול תשואות המנחה והקהל.
עד הראיון הזה הייתי תחת הרושם שצביקה מור האמין תמיד שהסיכויים הגבוהים ביותר להחזרת בנו הביתה בשלום היו כרוכים בהמשך המלחמה בעזה ובלקיחת סיכונים צבאיים משמעותיים, הן לחיי החיילים והן לחיי החטופים. למרות שלא הסכמתי להערכה הזו, כיבדתי את זכותו לחשוב כך. בסוף, הוא מגן על החיים של הבן שלו, כך חשבתי.
אבל בראיון במוצ"ש צביקה מור חזר שוב ושוב על תפיסת עולמו כפי שהציג אותה גם בראיון שנתן לפני כשנתיים באותוה תכנית: מדינת ישראל חשובה יותר מהחיים של הבן שלו. הוא היה מוכן להקריב את הבן שלו על מזבח ארץ ישראל ולהפקיד את גורלו בידי ממשלת המחדל והאסון, כי גורל הלאום היה חשוב לו יותר מגורל הבן החטוף. מור גם ציין שכל הורה ששלח את בנו לעזה לחרף את חייו בעצם נקט באותה עמדה מוסרית: המדינה (דרך נציגיה - שרי ממשלת המחדל והאסון והעומד בראשם) חשובה יותר מחייו של החייל הבודד אותו "הסכמנו" אנחנו לשלוח לקרב.
ברשותך צביקה, כאבא לאבא, כמה הערות מוסריות ערכיות:
1. אני שמח בשמחתך. באמת, מכל הלב. בניגוד לך שזכית לחבק את בנך האהוב, אני לא זכיתי ולא אזכה לעולם. ואני כל כך שמח שאתה זכית, כמו אחרים. אין שמחה גדולה מזו שלכם.
2. אבא צריך לדאוג לבן שלו. במיוחד אתה, שהבן שלך בכלל אזרח שנחטף ממסיבה, על לא עוול בכפו, בלי קשר לשום מעשה צבאי או מלחמתי כלשהו. חובתה העליונה של המדינה שהפקירה את הבן שלך, כמו עוד 250 חטופות וחטופים, היתה להחזיר אותו הביתה. אתה לא היית אמור להעניק לממשלת המחדל והאסון הנחה כלשהי רק משום שהצבעת עבורה. להיפך.
3. חלאות המין האנושי בעזה מחנכים את ילדיהם שעדיף למות כשאהידים מאשר לחיות חיים כבני אדם. אנחנו אמורים להיות נבדלים מהם. אצלנו החיים הם ערך עליון. הם תמיד יהיו. גם אם הבנים שלנו התנדבו לחרף את נפשם למען המולדת (יש לי 3 בנים קרביים, אחד מהם נפל במלחמה), התפקיד שלנו כהורים הוא לכבד את בחירתם אבל לקדש את חייהם, בכל רגע בכל מצב. בטח במצב שבו לא מדובר על גורל העם היהודי או גורל מדינת ישראל, אלא באלטרנטיבות אסטרטגיות שונות ביניהן צריכה ממשלת המחדל והאסון לבחור בכל רגע נתון.
4. בהינתן שלממשלה הזו היו אלטרנטיבות ואחד השיקולים המרכזיים להמשכת המלחמה בעזה היה - על פי עדויות שרים בכירים בממשלה - האיום שהממשלה הזו תופל על ידי כמה מחברי הממשלה היותר קיצוניים, המשמעות החמורה של דבריך - צביקה - היא: אתה היית מוכן להקריב את חיי הבן שלך על מזבח שלמות הקואליציה. זו לא היתה הכרעה על גורל האומה וגורל העם היהודי, זו היתה החלטה של ממשלה מופקרת להאריך את המלחמה על חשבון מאות לוחמים שנפלו בקרבות ועל חשבון חייהם של כמה עשרות חטופים וחטופות שהגיעו לעזה בחיים. גם אם השיקולים של הממשלה היו לגיטימיים לדעתך (אני מטיל בזה ספק גדול ויום אחד וועדת חקירה ממלכתית תחקור את הפחדנים על הכל, גם על זה), עדיין - הנכונות שלך להקריב את הבן שלך על מזבח שלמות הקואליציה היא בלתי נתפסת בעיניי. אני יכול להבין את החיבוק המלטף מצידו של ראש ממשלה כושל ופחדן, שמחבק בכל דרך אפשרית אבא שמוסר לו את גורל בנו שהופקר על ידי ממשלתו. אבל עם כל הכבוד - לא יכול ולא מוכן לקבל את התפיסה האבהית שלך.
5. אני לא מחלק ציונים להורים על אבהות. אבל אני כן קורא לכל מי שקוראים את הדברים האלה לקדש את החיים של הילדים שלהם. זה התפקיד העליון שלנו כהורים. אנחנו לא אמורים להקריב את חיי הילדים שלנו על מזבח הממשלה, להיפך. אם אי פעם, חס וחלילה, תהיו במצב דומה לזה של צביקה מור, עינב צנגאוקר, חגית ורובי חן, משפחת גולדין, תמי ארד או משפחתו של גלעד שליט - תדאגו לילדים שלכם, אך ורק להם. לא לשלמות הקואליציה ולא לגורל העם היהודי. תדאגו לילדים שלכם, למען השם. לא טוב להיות שאהיד. בשביל זה הקמנו מדינה ובשביל זה אנחנו בוחרים בממשלה שאומרה לדאוג לנו ולילדים שלנו, ולא לסמוך ולשמוח על הנכונות שלנו להקריב אותם על המזבח של אהבת המולדת.
עד כאן אליך צביקה. ועכשיו למי שטרח לקרוא עד כאן:
זה אחד מהנושאים המשמעותיים שיעמדו בבסיס הבחירות הבאות. האם אנחנו נעמיד בראשנו שוב ממשלה ששריה מוכנים להקריב את חיי הילדים שלנו על מזבח שלמות הקואליציה שלהם? האם אנחנו מוכנים להשריש במקומותינו תפיסת עולם שאהידית שאומרת שאנחנו נקריב את הקורבן אם הממשלה מחליטה שעכשיו תורנו, גם אם יש אלטרנטיבות אחרות?
או שאנחנו רוצים שבממשלה שלנו יכהנו אנשים שגם אם נגיד להם שאנחנו מוסרים בידיהם את החיים של הילדים שלנו הם ישלחו לנו חיבוק אוהב, יביטו אלינו במבט חומל ויגידו: בשום אופן לא. כשיש ברירה, אתם לא תקריבו קורבן וגם הילדים הגיבורים שלכם, שמוכנים לחרף את נפשם למען המולדת, גם הם לא יידרשו להיות השה המועלה כקורבן על מזבח האהבה למולדת, כל עוד יש ברירות אחרות.
חיבוק חזק לאיתן מור שחזר הביתה ולכל האחרים ששבו אלינו. חיבוק למשפחות החללים.
ואל נשכח אף פעם: הממשלה הזו היא האחראית העליונה לכל מה שקרה כאן לפני, תוך כדי ואחרי אסון שמיני עצרת. גם אם היא מלטפת ומחבקת אבא שהיה מוכן להקריב את בנו למענה.
תודה למטה משפחות החטופים, הגוף היחיד בישראל שגם בזמנים הקשים ביותר, ותחת מתקפות נבזיות ומחושבות עוד בימים הראשונים למלחמה, נתן תמיכה בלתי מסויגת למשפחות ואת הגב שאפשר להן להילחם שבוע אחרי שבוע בצמתים, בכיכרות, בכנסת, באירופה ובוושינגטון. בלי המאבק העיקש הזה של המטה שכלל גיוס כספים, תכנון אלפי נסיעות של משפחות, מפגשים דיפלומטים בארץ ובעולם וכמובן מחאה עיקשת העסקה לא הייתה יכולה לצאת לפועל. המטה נתן את המעטפת למשפחות שיכלו לפגוש מדי שבוע את הגורמים הבכירים ביותר. טראמפ שמע ממקור ראשון את המשפחות וראה את הכיכר לאורך חודשים והבין שיש בישראל תמיכה בלתי מסויגת למהלך. המטה, הגוף המופלא הזה, שהיה ארגון ההסברה הטוב ביותר שישראל יכולה הייתה לבקש, הכיל לאורך שנתיים אלפי מתנדבים שפעלו מול כוחות אדירים ימים כלילות כדי שסוגיית החטופים לא תרד מסדר היום בארץ ובעולם. בלי המטה המשפחות לא היו יכולות להילחם למען יקיריהן ולמען ישראל. המטה צריך לקבל את פרס ישראל ולצד טראמפ גם את פרס נובל לשלום.
מחרימים את חדשות 12 עד שעמית סגל – השופר, המסית, הביביסט הצייתן, הדובר הלא רשמי של לשכת הנאשם, נושא הכלים של שקרן, שונא מערכת המשפט והאויב המושבע של כל טיפה של אמת – יעוף מהערוץ. עד שהוא יועף – אין צפייה, אין קליק, אין לגיטימציה. @N12News
שגיאתו של ידידי אבישי הוא שההנחה שלו שנתניהו יש לו עמדה
אין לו
יש דימויים שהוא מוכר לבייס שמתחברים למבנה אישיותי דתי-כוחני וזה שירת אותו
כעת הגיע בריון חדש שכופף אותו אז תהיה עסקה
האידאולוגיה היחידה היא הפתולוגיה - להיות בשלטון בכל מחיר כדי "להציל" את עם ישראל
דברים שבעיני נשיא המדינה דורשים בדיקה מיידית ומעמיקה: מעצר של חשודים באונס רקטאלי של עציר.
דברים שבעיני נשיא המדינה לא דורשים בדיקה מיידית ומעמיקה: הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה.
סדר עדיפויות הגיוני בסך הכל.
צהריים טובים לכולם,
אם עצור הגיע עד כדי אישפוז בבית החולים בשל חבלות, כולל בפי הטבעת (?!), ויש ראיות לכך שהחבלות נגרמו ממעשיהם של חיילי צה״ל - אז האפשרות היחידה היא פתיחה בחקירה.
היא נשארת האפשרות היחידה גם אם העצור הוא יחיא סינוואר והחיילים זכו בעיטור הגבורה.
תודה ויום נעים.
כרגיל ינון משקר.
הtgi מודד את החצי הראשון של 2024. התוכנית של אראל חזרה לשידור מלא החל מדצמבר 2023. בכל התקופה הרלוונטית היא שודרה, פשוט לא הייתה מעניינת.
הגענו לזמן הכרעה. מדינת יהודה הפשיסטית או מדינת ישראל הליברל-דמוקרטית.
מי שמאפשר לכהניסטים להיכנס לממשלה מגלה עד כמה חמורה התופעה כשהם בוחרים למרוד בצבא.
ככל שבוצעו עבירות פליליות על ידי חיילים שפעלו בניגוד לפקודות - חובת הצבא והמדינה לחקור אותם. אסור לצבא לאפשר לתופעות של פלנגות עבריינות לעשות בצבא כרצונם.
כרגיל - שתיקת ראש הממשלה מדברת בעד עצמה.
דל"פ- אנחנו מתקרבים מאוד לרגע שבו דיונים בבתי המשפט יראו כמו דיוני ועדות בכנסת. משתתפים שמדברים למיקרופון ולבייס וזורקים מסרים, משתתפים שעסוקים בכל דבר חוץ מדיון ענייני. נכון, שידור ישיר של דיון לציבור זה שקיפות וחשוב ואיזה יופי רק צריך לזכור שאנחנו משלמים עליו מחיר- ענייניות.