SK

[SK @ShaiDKr]

@FlusserDaniel זה עצוב אך אין שם כוונת זדון

[SK @ShaiDKr]

@YeagerE11 @elchanangr @arnonsegal1 @hakolhayehudi בנגב כמובן

[Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה @moshecoheneliya]

מכתב גלוי לחברי ממחנה המרכז שמאל,

כמי שהיה מלגאי הקרן החדשה ועורך דין באגודה לזכויות האזרח בשנות התשעים, כמי שמי שניסח את חוק איסור ההפליה שמבוסס על איזון בין העקרונות הליברלים של החירות והשוויון, וכמי שמעולם לא הצביע עבור מפלגות הימין – אני מרשה לעצמי לכתוב את הדברים הבאים:

הגיע הזמן להציב קו אדום, בוהק וברור לאנשי המחאה הרדיקליים ולפוליטיקאים הכושלים והפחדנים במחנה שלנו, שאין להם עמוד שדרה מספיק חזק כדי לומר: די!

רובנו המכריע במחנה הם אנשים הגונים, שפויים, חילונים וליברלים. אנחנו לא Woke, אנחנו לא שמאל רדיקלי הזוי מתאבד, אנחנו דמוקרטים ולא יוריסטוקרטים, ולכן לא נאפשר למשפטנים לשלוט בנו ולהעצים את כוחם על חשבוננו. אנחנו לא ניתן למדינה הזו להתרסק על ידי קבוצה קטנה של שורפי אסמים, אנטי דמוקרטיים שחושבים שהמדינה היא שלהם. היא לא שלהם, היא של כולנו.

אני מציע לציונים החילונים במחנה לכרות גט כריתות מול הפלג המוטרף הזה של הקנאים משמאל – הרל"ביסטים המטורללים, היוריסטוקרטים היהירים, ואנשי הווק שהשתלטו על האוניברסיטאות ועל מוסדות התרבות שלנו. אנחנו חייבים להתנתק מהם מבחינה פוליטית. הם מסכנים את קיומה של המדינה ופוגמים ביציבות הדמוקרטית, באמון וביציבות של המוסדות שלנו.

אני יודע שרבים מכם צופים בערוץ 14 (למעשה, נתוני הצפיה האמיתיים הם זהים בין 12 לבין 14 ויודעי ח"ן אכן מכירים בכך). אני מקבל מכם פניות בוואטספ תוך כדי שידור. ככל שאתם צופים בערוץ יותר, אתם מבינים היטב שאין בצד השני מפלצות ירוקות עם קרניים חדות.

אנא הושיטו יד לאנשי ונשות הימין. הם אנשים טובים, אוהבי עם ישראל וארץ ישראל. אפשר להיות חלוקים לגבי הדרך, אבל יש שם הרבה מאוד נשמה ונכונות להקריב למען המדינה. מקומנו איתם ולא עם המטוררלים של קפלן ולא עם האוליגרכיה המשפטית של ישראל. זו לא דמוקרטיה, וזו לא דרכנו.

צריך לחזור להיות ציונים שאוהבים את הארץ ואת עם ישראל, עם ההכרה בכך שאנחנו עוד חוליה בשרשרת בת 3000 שנה של העם היהודי. צריך להעיף את טרפת הרל"ביזם הזו, לשחרר את הדמוקרטיה הישראלית מאחיזתם של היוריסטוקרטים, ולהעמיד את הווקיסטים במקומם. אפשר לשמר כאן ציונות ליברלית, ולא קוסמופוליטניות רדיקלית שאיננה מתאימה לאזור המסוכן שבו אנחנו חיים.

רק אז ניתן יהיה לייצב את המערכת, ורק אז ניתן יהיה להגיע גם להסכמות ליברל דמוקרטיות בנוגע לכללי המשחק החוקתיים.

[SK @ShaiDKr]

@shauli הכי כיף לקשקש.. בלי להכנס לדעה פוליטית - מכונת ההנשמה בתמונה - כבויה (המלבן הצהוב מסמן על מצב standby). כלומר המטופל לא מונשם ומן הסתם גם לא מורדם.

[SK @ShaiDKr]

@hakimrony בשעה טובה!!
המון הצלחה!

[SK @ShaiDKr]

@LiranNevetGolan אגרו קפה. הכי טעים שיש, לא תתחרט

[כאן חדשות | רשת ב @ReshetBet]

"כל הפצועים ביחד, חזקים ולא מוותרים, ואם הייתה הזדמנות - גם היינו חוזרים": לוחם דובדבן רס"ל (במיל') בוריס שטונדה משתקם מפציעה קשה ממטען שהופעל בזמן שהלוחמים חשפו פיר של מנהרה ברצועה ונצפו במצלמות חמאס
https://t.co/Vkvcq0pbee
@KalmanLiebskind @asaf_lib #קלמןליברמן

[חנן גרינווד @hanan_green]

כששאלתי את הלוחמים כמה מחבלים הם חיסלו, הם היססו ואמרו שאכתוב "רק" שמונים, כדי להיות בטוח שהם לא מגזימים.

זה הסיפור של צוות הטנק שחיסל עשרות מחבלים בקרב מטורף לחיים ולמוות, והציל את מוצב סופה והקיבוצים בסביבה מטבח קשה בהרבה

הבוקר היה שקט ורגוע, ולוחמי השריון של פלוגת וולקן מגדוד 77, שהיו בכוננות במוצב סופה, היו עדיין ישנים למחצה כשהמלחמה פרצה. עשרות רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר יישובי העוטף והמוצבים, והלוחמים הבינו שמדובר באירוע חריג, זינקו לטנק והחלו לנסוע לכיוון הגבול עם עזה. הם לא האמינו בחלומות השחורים ביותר שלהם שיחסלו בשעות הקרובות בין 80 ל-100 מחבלים בכוחות עצמם, ימנעו פלישה רצחנית בהרבה לקיבוצים סופה, חולית וניר יצחק, ויצליחו לבלום את המשך הטבח במוצב סופה, ממנו יצאו.

"ישבנו בזולה. אני ראיתי משהו בלפטופ והחבר'ה עצמו עיניים, ואז התחלנו לשמוע פיצוצים חריגים", משחזר סגן משנה עידו, מפקד הטנק. "קפצנו לטנק והתחלנו לנסוע לכיוון הגדר, כשבדרך הבנו שאנחנו במלחמה. קיבלנו הוראה – להשמיד כל מה שאנחנו רואים. לא ידענו שיש חדירות, חשבנו שזה כמו שומר החומות. בשלב זה אנחנו הכוח היחיד בחוץ, אנחנו בעצם לבד".

עידן, נהג הטנק, דהר לעבר הגבול. "חשבנו שזה כמו אירועים קודמים, יורדים לגדר, מורידים שתי עמדות וחוזרים למוצב. אני רואה שמפציצים לי את הציר ושואל את עידו מה לעשות. הוא אומר שזה בטח ב'פוקס' ושאמשיך לנסוע, ואז הגענו לגדר. עלינו לעמדה ופתאום ראינו מלא חמסניקים חודרים דרך הגדר ומתחילים להסתער לעברנו, נלחמנו מול מאות טנדרים ומחבלים רגליים".

"אנחנו יורים לכיוון הרכב הראשון ומפוצצים אותו, משמידים עוד חוליות בתוך הרצועה, יורים פגזים ובמקלעי המאג. אני טוען עוד ועוד פגזים ואנחנו מורידים עוד אחד ועוד אחד וזה לא נגמר", משחזר אליה, טען הטנק. ניצן, התותחן, מספר כי הירי היה אינטנסיבי ביותר: "אתה מסתכל בכוונות ורואה טנדרים, אופנועים, חוליות. יורים בלי הפסקה, בלי סוף".

המחבלים תקפו את הטנק בכל הכוח, מהאוויר וביבשה. "פתאום הייתה התראה של איום מידי ממערכת מעיל הרוח וחוטפים טיל נ"ט", מספר אליה. "עלינו שוב – ושוב ירו עלינו. פיצוץ אדיר וכל הטנק ריח של אבק שריפה ועשן. זה לא נגמר, הם ממשיכים לבוא בלי הפסקה ואנחנו יורים ויורים. במשך שעות טענתי 35 פגזים, ולא הרגשתי כלום, כולי באדרנלין. עוד פגז ועוד פגז. קיבלנו הוראה להשמיד את מערכת 'יורה רואה', המערכת שלנו, ואז הבנו שמחבל עלה לשם ומכוון לעברנו טיל נ"ט. זה או שאנחנו נהרוג או שיהרגו אותנו".

מעמדת המפקד רואה סג"ם עידו את מה שמתרחש בשטח ושומע את הקולות בקשר. "היו מלא פיצוצים, שישה, שבעה, אתה יורד מעמדה והנ"ט עובר מעל הראש שלך, רחפן התפוצץ לנו על הטנק. הבנו שזה קורה בכל הגזרות ולא רק אצלנו, כל המפה צבועה אדום. ואנחנו היחידים בגזרה, ואם אנחנו לא עוצרים את המחבלים הם מגיעים לקיבוץ סופה, חולית ונר יצחק. אין זמן לחשוב, אתה פשוט מחסל את האיום. אתה או חי או מת, זה מה עובר לך בראש. היינו בסכנה קיומית, הצריח התנדנד סביבנו, המנוע התחיל לזייף ואנחנו ממשיכים להילחם על החיים שלנו".

השריונרים נלחמו במשך שעות ולבסוף החלה התחמושת לאזול. הם קיבלו החלטה לחזור אחורה למוצב סופה, שבו התנהלו קרבות קשים. "ידענו שחיסלנו את רוב המחבלים אצלנו והחלטנו לחזור למוצב לעזור. דרסתי עצים, נסעתי דרך השדות כדי להתחמק ממחבלים, כי ידעתי שאם נמות זה לא יעזור", מספר עידן. "כשהגענו למוצב ראיתי מלא אופנועים וטנדרים של מחבלים, הבנתי שהשתלטו על המוצב. לא ידענו מי מהחברים שלנו שרד. נתקלנו במחבלים ודרסתי אותם עם הטנק".

ניצן: "שמענו בקשר שמפקד פלוגה נהרג, שיש חיילים הרוגים בחדרים ובני ערובה. תהינו מה עם חבר שלנו שקיבל שבת ונותר במוצב. אף אחד מאיתנו לא חשב שהוא שרד, אבל לא רצינו לומר את זה בקול רם". אותו לוחם, יש לציין, שרד את הטבח במוצב. "הגענו למוצב וירינו במחבלים, דרסנו אותם. יריתי לעבר פילבוקס שבו התבצר מחבל, והגנו על המוצב בזמן שלוחמי שייטת 13 נלחמו בתוכו".

הלוחמים מספרים כי מאז הקרב מתייחסים אליהם כגיבורים, אף שהם אינם מרגישים כך. "עשינו מה שהיינו צריכים לעשות. היה שם קרב בלימה רציני", אומר סג"ם עידו. "נכון, מנענו את החדירה בגזרתנו, ועצרנו טנדרים שהיו בדרך לחולית ולניר יצחק. הבנו שאם לא היינו שם הקיבוצים האלו היו חוטפים מכה קשה בהרבה. עשינו את העבודה שלנו עד כמה שיכולנו".

"בחיים לא חשבתי שאשתתף בקרב בסדר גודל כזה", מודה עידן, וניצן מסכם: "יצאנו מהטנק יותר מ-24 שעות אחרי שנכנסו אליו. לעולם לא אשכח את הריח של עשרות הגופות של המחבלים שראינו. הבנו מה קרה למצב, שחלק מהאנשים שהכרנו נשחטו. אנשים במוצב התחילו להודות לנו, אמרו שהצלנו להם את החיים, אבל אנחנו לא מרגישים כאילו אנחנו גיבורים. לזה הכינו אותנו, עשינו את התפקיד שלנו ברגע האמת".

[Barak Herscowitz @BarakHer]

1. כשלמדתי באוני׳ בן גוריון, לא לימדו אף הוגה או טקסט ימני. הכל היה תיאוריות פוסט-לאומיות, פוסט-קולוניאליסטיות. כל מני ״פוסט״ שהמשותף לכולן הוא שהמערב רע ואויבי המערב מקסימים. אבל מרצה אחד היה הגון מספיק כדי להביא לכיתה את ״קיר הברזל״ של ז׳בוטינסקי. הוא ביקש שנכתוב על זה משהו >

[SK @ShaiDKr]

@hakimrony איש יקר, בנאדם מדהים, מקצוען אמיתי.
כמה חבל.. עצוב כ"כ

יהי זכרו ברוך

[itzik cohen⁦ @Itzik_co_]

תא"ל במיל דדי שמחי ששכל את בנו הלוחם אך לפני כמה ימים, בראיון שצריך לשדר בלופים.

כמה תעצומות נפש, מדהים.

[SK @ShaiDKr]

גאון

[SK @ShaiDKr]

@FlusserDaniel מזעזע. נשים ביקשו מנשים להתפשט כדי לוודא שלא מחביאות נשק/מטען חבלה מתחת לבגדים, כמו שקרה בעשרות אירועים בעבר. שוקינג!

אגב, אולי לך זה לא קרה אבל אלפי א/נשים נדרשים להתפשט בשדות תעופה ברחבי העולם בדיוק מאותה סיבה...

[מתן חלק @sheziff]

בשנת 2011, כשעוד הייתה לי האפשרות לשים חמצוואר, התקשר אליי קצין רפואה ראשי. "בגלל התפקוד שלך באירוע שעברת, החלטנו להעניק לך קורס לבחירה. צניחה, צלילה, מה שתרצה" הוא אמר ועניתי "תגלית".
"אני אומר לך קורס צלילה" והשבתי "זה לא אותו הדבר?" וכך יצאתי לתגלית

[SK @ShaiDKr]

@FlusserDaniel לא תמיד. והם לעתים עסוקים עם חולים אחרים.

[SK @ShaiDKr]

@FlusserDaniel *בכח האדם

[SK @ShaiDKr]

@FlusserDaniel גם חולה ששולף לעצמו טובוס / ליין עם פרסורים זה אירוע לא טוב וקורים המון כאלו (מי כמוך יודע מה קורה במחלקות פנימיות...). הבעיה היא כמובן בכל האדם - אין מספיק כדי להשגיח על כל חולה בצורה שהיינו רוצים...

[SK @ShaiDKr]

@docurel @the_L777 @PreisMeir דוק, אני לא מכיר את הנתונים שלך, אבל במחזור שלי בבן גוריון (מ') מעל רבע כיתה (כ-30) נשארו בדרום (סורוקה/ברה"ן/ברזילי/קהילה) ומתוכם מעל 20 לא דרומיים במקור (ואני ביניהם).