Yuval Shalem 🐝🎗️

PhD student at the Sociobiology Bee-Lab, HUJI; entomologist & bird-watcher, urbanist & conservationist (#פידתחבורה), geek. She/her.

[Yuval Shalem 🐝🎗️ @ShalYuval]

Meet C1, a buff-tailed bumble-bee worker. C1 is a genious. She learned to associate the blue color with sugar on the first trial (it usualy takes 20-40 trials) and made zero mistakes (they usualy get to 80-90% correct choices).
In love😍

[Shmuel San @san_muly]

בצלאל צריך דיאטה דחוף

[אופניים בשביל ירושלים @Bikes4JLM]

איזו רכיבה! וואו. תודה רבה לכל מי שהגיע, לכל מי שאירגן, וגם לראש העיר שפתח את הרכיבה. רכיבה נפלאה ועם נוכחות מדהימה.

[نير حسون Nir Hasson ניר חסון @nirhasson]

אתמול מצעד הגאווה והיום מפגן הכוח של קהילת רוכבי האופניים בירושלים. מאות רוכבים חצו את העיר בהובלת @Bikes4JLM . לשנייה אפשר לדמיין שזה מקום נורמלי.

[אופניים בשביל ירושלים @Bikes4JLM]

*בחמישי ליוני 2026 - רכיבת השנה חוזרת ממש בקרוב!*

רחובות מלאים ברוכבים, מסיבה נעה על אופניים, אירוע השיא של 2026 לכל רוכבי האופניים בעיר!

🚲 רכיבה קהילתית חגיגית עצומה בעד מהפכת האופניים בירושלים! נעשה חיים ברכיבה ונעביר מסר ברור: רוצים עוד שבילים, לא עוד מחלפים! 🚲

<

[אופניים בשביל ירושלים @Bikes4JLM]

*** הרוכבת השבועית ****
**** 5/6 רכיבת השנה, שימו ביומן, הזמינו חברים ****

היי, אני מור, מתכננת אורבנית במינהל קהילתי בקעה רבתי ורוכבת מכורה :)
היום זה כבר נראה לי כמו חלק טבעי ממי שאני, אבל עד לפני שנה לא רכבתי בכלל. למדתי לרכוב רק בגיל 29, וגם >

[Yuval Shalem 🐝🎗️ @ShalYuval]

@Noa_Liberator @haggaie

[Ravid Shwartz Ziv @ziv_ravid]

יש כמה בעיות עם חניית נכים בישראל וכרגיל בחרו לנסות (בדרך מטומטמת) לטפל בבעיה הכי קטנה.
בעיה אחת זאת כמות תווי הנכה והעצומה והשחיתות שם, והבעיה הכי גדולה (בפער!) זה חוקי החנייה שמאפשרים לנכים לחנות על המדרכה. אם רשויות התכנון חושבות שצריכה להיות שם חניית נכים, הם ....
....
צריכים לשים שם חניית נכים!!! אם הם לא חושבים שצריכה להיות שם חניית נכים אלא מדרכה, אז צריכה להיות שם מדרכה ולא חניית נכים!
הרצון הזה לא לריב עם אף אחד, ולא להפקיע חניות רגילות על מנת להפוך אותם לחניות נכים הוא אסון. המדרכה הופכת למסוכנת להולכי רגל ומי שהיא נפגעים אלה ילדים, קשישים ונכים שצריכים להזדחל בין מכוניות חונות

[איתמר שחר @itamar_sh]

חוזר לציוץ הזה כי מכל מה שאני שומע, הלחץ הציבורי (המתון, יש לומר) לא עזר כלל - ותכנון גשר אורנים המיותר עדיין מתקדם 😫😖

להבנתי, ואני אומר זאת בזהירות הראויה - אין איש מקצוע אחד במערכת שתומך בשטות הזאת; ומכאן אני מסיק שמדובר נטו בגחמה של ליאון עצמו, שמתקשה משום מה להיפרד ממנה

>

[Shmuel San @san_muly]

כמה גרוע התכנון עבור הולכי רגל בירושלים? רחוב טשרניחובסקי עבר בשנתיים האחרונות שיפוץ מקיף הכולל בניית שביל אופניים חדש (ונהדר!). מה ״שכחו״ לשים ברחוב? מעברי חציה. לאורך כ-450 מ׳ של רחוב מרכזי וסואן (בין פיכמן לרב חן) אין שום מעבר חציה.

[Stav Kislev @StavKislev]

תל אביב צריכה יותר צל

[Ofir Shifman @OfirShifman]

גם הבוקר חנו ונסעו על דרך יפו רכבים שחסמו והפריעו לתנועת הרק"ל, האוטובוסים, הרכבים והאנשים.
אבל רק רוכבי אופניים כמו ארתור שפגשתי, שמנסים להגיע במהירות ובבטחה ולהוריד לחץ מהפקקים חטפו קנס. לרוכב אין חלופה סבירה.
עיריית ירושלים מגבה את המשטרה במלחמה ברוכבים. כלכל חבל
@Bikes4JLM

[Yuval Shalem 🐝🎗️ @ShalYuval]

מעניין
איך בחרו את השאלות ואיך דוגמים? לשאול האם האוטובוס צפוף ב11:30 בבוקר זה קצת מצחיק

[שחר יפה | Shahar Yoffe @ShaharYoffe]

הכניסה לתחנת הרכבת סבידור מרכז מגשר מודעי סגורה בגלל הסבב עם איראן.
איזה סבב?
זה שנגמר ב8 באפריל כמובן, לפני כמעט חודש.
התוצאה?
דוחק מטורף ומסוכן בכניסה שכן פתוחה, ואני כבר לא מדבר על פספוסי רכבות בגלל התור וכו׳,
נטו על הסכנה הבטיחותית והביטחונית.
התמונה צולמה לפני רבע שעה

[Sebastian S. Cocioba🪄🌷 @ATinyGreenCell]

Kindness is the coolest, most inspiring, and most profoundly advanced thing we can express as human beings. Timmy may not understand, but I hope in some way he can speak to his kin of this story. Humans can be a force for good.

https://t.co/3wruh8Ka9h

[Shir Shahaf @ShahafShir]

עתידות: בקרוב עדיין יהיו פקקים אבל היי יש קמפיין משפיעניות חדש! ותודה למירי רגב שהוציאה 8 מיליארד שקלים על מתחם חנייה שאין אליו אפילו אוטובוס אחד 🪬💕 @YallaTikva

[Yuval Shalem 🐝🎗️ @ShalYuval]

@Eran_Efrat זה לא נקרא האפקט הדמוגרפי, וזה כן קיים אצל יונקים אחרים בטבע. אני דוקטורנטית במעבדה לביולוגיה של חברתיות. חוץ מזה, 💯

[החברה להגנת הטבע @SPNI]

קצת מעל 24 שעות, מסיום התחרות, אחרי שנחנו היטב, אנחנו רוצים להגיד המון תודה, לכל מי שארגן, ניהל, השתתף, לקח חלק ותרם, לאירוע המדהים הזה.

בזכות התחרות והתרומות שהתקבלו (כ - 160 אלף שקל) - הבזים השחורים ויתר הבזים בנגב, יהיו מעתה מוגנים יותר.

אז תודה לכולם ונתראה בשטח, באלופי הנדידה 2027!

בתמונות - חנקן נובי, חופית אלפינית ופלמינגואים, שמגנים על עצמם, מהרוח של אחרי הצהרים.

(צילומים: דב גרינבלט).

[Ofek Tzach אופק צח @OfekTzach]

פרסום ראשון:
הרכבת הקלה בגוש דן תחזור לפעילות מלאה ביום חמישי.
בשלב הראשון השירות יפעל בין השעות 8-19, כל 15 דק׳.

התחנות ימשיכו לשמש כמקלט, כאשר בבוקר יקופלו המזרונים ובלילה תתאפשר לינה חופשית. הכל כפוף להערכת מצב.

בשעה טובה.

[hamacabi🗣️ @hamacabi]

אוקיי המלחמה עם איראן נעצרה איזה תירוץ יש למשרד התחבורה לא להחזיר את הקווים לפעילות מלאה? למה יש קווים מבוקשים שהתדירות שלהם היא 50% מהרגיל?

ולמי שאומר שחסרים נהגים - חודש וחצי זה לא זמן בו דברים משתנים מקצה לקצה

[Dr. Poetic 🩺 Oncology 🇮🇱 @Dr_Doc_]

הפרדוקס הישראלי: מעצמת מחקר רפואי עם מערכת בריאות מורעבת
ישראל היא מהמובילות בעולם במחקר, בחדשנות ובתוחלת חיים, אך ההוצאה הלאומית שלה על בריאות היא מהנמוכות יותר| דו"ח מכון נאמן מציג מערכת שמותחת את גבולות היכולת מול אוכלוסיה מזדקנת, עלייה בתחלואה כרונית, בריחת מוחות ומלחמה מתמשכת

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפרסומים רפואיים ביחס לגודלה, שותפה בכ-6% מכלל הפרויקטים הרפואיים של האיחוד האירופאי ובעלת תוחלת חיים הגבוהה מרוב מדינות המערב. היא גם מדורגת במקום ה-30 מתוך 38 מדינות ה-OECD בהוצאה על בריאות. דשבורד הבריאות החדש של מוסד שמואל נאמן מציג לראשונה את שני הצדדים של התמונה.

מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית הוקם בשנת 1978 כארגון עצמאי ללא מטרות רווח, הפועל לזיהוי, ניתוח וגיבוש סוגיות מדיניות מרכזיות להתפתחות המדעית, הטכנולוגית והחברתית של מדינת ישראל, ולעידוד דיון ציבורי מושכל התומך בתהליכי קבלת החלטות. דשבורד מדד נאמן, המאפשר מעקב אחרי מגמות מרכזיות בתחומי מפתח ובהם בריאות, חינוך והשכלה גבוהה, מרכז לראשונה בממשק אינטראקטיבי אחד מגוון רחב של מדדים על מערכת הבריאות בישראל. הוא מתעדכן באופן שוטף ממקורות כמו ארגון הבריאות העולמי, ה-OECD, ה-USPTO ומשרד הבריאות.

ד"ר ענת פליגלמן, ראש תחום הבריאות במוסד נאמן, אומרת כי המטרה היא לספק "תשתית לדיון מבוסס ראיות בשאלות של תכנון מערכת הבריאות, תיעדוף משאבים והיערכות ארוכת טווח, במיוחד במציאות האקטואלית של ישראל, המאופיינת בלחץ מתמשך ובאי-ודאות".

רק 7.6% מהתמ"ג לבריאות
בשנת 2024 הוציאה מדינת ישראל 7.6% מהתמ"ג על בריאות. שיעור הוצאה לאומית זה, אשר מופיע בדשבורד החדש של מוסד שמואל נאמן, מציב אותה במקום נמוך יחסית, 30 מתוך 38 מדינות ה-OECD, מיקום נמוך מאשר הולנד, שווייץ, צרפת והמדינות הסקנדינביות. ארה"ב, הנכללת אף היא בדירוג זה, מוציאה על בריאות 17.6% מהתמ"ג, יותר מפי שניים מאשר ישראל וכמעט כפליים מהממוצע במדינות ה-OECD העשירות. אולם, בשל מבנה מערכת הבריאות בארה"ב, אין ההוצאה הגבוהה מתבטאת בשיפור מדדי בריאות, שוויון ונגישות.

תקציב משרד הבריאות לשנת 2026 עומד על 63.3 מיליארד שקל, עלייה של 7.1% לעומת התקציב המקורי לשנת 2025, בתוך תקציב מדינה כולל של כמעט 660 מיליארד שקל. חלקו של משרד הבריאות מתקציב המדינה עלה מ-7.2% בשנת 2010 ל-9.7% ב-2025.

במבט ראשון מצביעה העלייה התקציבית על מגמה חיובית ואולם מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם מספר רב של אתגרים - קצב גידול הגבוה של האוכלוסיה, היקף התחלואה הכרונית המתרחב בד בבד עם הזדקנות האוכלוסיה והמלחמה המתמשכת - אשר השיתו על המערכת המורעבת עומסים שלא תוכננו מראש. כל אחד מהגורמים האלה לכשעצמו מספיק כדי למתוח את מערכת הבריאות לקצה, אולם כידוע בתקופה זו שלושתם פועלים בו-זמנית.

מאמץ לחיזוק ההון האנושי ומנגד בריחת מוחות
תשתית ההכשרה הרפואית זוכה אף היא להתייחסות מעמיקה. מערכת הבריאות נתונה במשבר מתמשך של כוח אדם, לצד הזדקנות האוכלוסיה והתרחבות הצורך והביקוש לשירותים קליניים.

כיום, מספר הרופאים הפעילים לנפש נמוך ממוצע ה-OECD וללא נקיטת צעדים נאותים צפויה אף החמרה בשיעור זה. מכלול נתוני הדשבורד מצביע על המאמץ המערכתי לחיזוק ההון האנושי הרפואי, אשר משתקף בנתוני ההכשרה.

בישראל נפתחו פקולטות חדשות לרפואה וחל גידול עקבי ורב-שנתי במספר הסטודנטים לרפואה. מספר הסטודנטים לרפואה באוניברסיטאות ישראליות הגיע בשנת הלימודים 2024/25 ל-5,496, לעומת 3,380 בשנת 2007/08, גידול של כ-63% בפחות משני עשורים. מעניין לציין בשולי הדברים כי 63% מהסטודנטים לרפואה בשנה הנוכחית הן נשים, נתון שמשקף שינוי דמוגרפי מתמשך שהחל לפני כעשור ומשנה את פרופיל הדור הבא של הרופאים בישראל.

מאמציהם של ראשי מערכת הבריאות בשנים האחרונות להגדיל את מספר הרופאים נושאים פרי. מספר הרופאים בישראל עלה ב-21% בין 2018 ל-2023, מ-38,771 רופאים ל-46,981 רופאים, גידול עקבי שלא נעצר גם בשנות הקורונה. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בעלייה בהיקף כוח האדם במקצועות הבריאות, לרבות רופאים, אחיות ומקצועות פרא-רפואיים. יחד עם זאת, סוגיית שיעור הרופאים באוכלוסיה דורשת מעקב וניטור צמוד, עקב הצפי האפשרי של החמרת החסר בעשור הקרוב.

במסגרת תכנון כוח אדם של רופאים יש לתת את הדעת על כך שסוגיה אשר משפיעה על מספר הרופאים בארץ הינה שהותם של רופאים ורופאות בחו"ל, חלק מהם ללא כוונות חזרה. תופעה מדאיגה זו של בריחת מוחות הולכת ומתגברת לאחר אוקטובר 2023.

נתון נוסף בדשבורד בוחן את שיעור הרופאים שהוכשרו בישראל מתוך סך המומחים הפעילים, לפי התמחות. בראש הרשימה נמצאות בעיקר התמחויות ילדים: אלרגולוגיה ילדים, נפרולוגיה ילדים, גסטרואנטרולוגיה ילדים, קרדיולוגיה ילדים, לצד מינהל רפואי וגנטיקה רפואית, עם שיעורי ייצוג של בוגרי ישראל העולים על 80%.

בתחתית הרשימה מופיעות התמחויות שסובלות ממחסור מוכר: הרדמה, גריאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה לשיכוך כאב ורפואה תעסוקתית, תחומים שבהם שיעור הבוגרים הישראלים נמוך במיוחד ביחס לסך המומחים הפעילים. הנתון אינו מפרש את הפער, אך הוא ממפה אותו תוך הדגשת המקצועות שנחשבים למקצועות במצוקה, כשבתחתית הרשימה מופיעים מרדימים (20%), גריאטריה (25%) ורפואה פיזיקאלית ושיקום (26%).

במישור המחקרי, פרסומים בנושאי רפואה מהווים כשליש מכלל התפוקה המדעית של ישראל, נתון המעיד על מרכזיות תחום הבריאות בזירת הידע המקומית. השיא במספר המאמרים השנתי בישראל ובמדינות הייחוס נרשם בשנת 2021 ומשקף האצה זמנית בפעילות המחקר הרפואי על רקע מגיפת הקורונה, בדומה למגמות שנצפו במדינות רבות בעולם.

ההיקף שבו ישראל משתתפת במחקר הרפואי הבינלאומי הוא הרבה מעבר למה שניתן לצפות ממדינה בסדר גודל זה. בשנת 2024 פרסמה ישראל קרוב ל-9,200 מאמרים רפואיים, יותר מסינגפור, נורבגיה ופינלנד, עם ממוצע ציטוטים שמציב אותה במקום בולט בין מדינות המערב.