מספיק עם הספינים ועם המילים המכובסות: ממשלת אחדות זה אך ורק בראשות נתניהו. אין שום אופציה אחרת - לא משפטית ולא פרקטית. כל הגנצים, הטרופרים, הדדי שימחים והיועז הנדלים תכליתם אחת ויחידה - להעביר קולות מגוש השינוי לנתניהו. אם אתם רוצים את נתניהו - תצביעו להם
רובי ריבלין: אמרתי לגנץ מול נתניהו שאני לא חושב שנתניהו יקיים את הרוטציה. הצעתי לגנץ לדבר עם העורך דין שלו. היום אני מבין לאחר שאני מכיר את גנץ שגם אם נסביר אתה לא בטוח שהצד השני מסוגל להבין
במאי 1996, בדיוק היום לפני 30 שנה, בנימין נתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה.
באותה תקופה הוא התראיין אצל דן שילון והצהיר: "ראש ממשלה לא עושה את הדברים בקדנציה ראשונה, אולי יעשה בקדנציה שנייה, אבל יותר מזה אתה לא צריך. תעשה את הדברים ולך".
מאז עברו שלושה עשורים. הילדים שלי, כמו כל בני ה-30 דרומה, גדלו לתוך מציאות שבה הם מעולם לא חוו ראש ממשלה אחר שנבחר, הנהיג, סיים את תפקידו והלך הביתה.
זה פער תפיסתי עמוק. גם אני תוצר של דור פוליטי. אני מ"נוער הנרות". אני לא משלה את עצמי. המציאות שגדלנו אליה לא הייתה מושלמת והיו בה מספיק חולאים ושברים. לחלקם היינו ערים, לחלקם לא. אבל גדלנו לתוך עולם שבו המערכת הפוליטית עוד הכילה אלטרנטיבות חיות. היה ימין והיה שמאל, והיה ויכוח אידיאולוגי אמיתי על העתיד של המדינה הזו.
בשלושים השנים האלו, לא רק המנהיג לא התחלף, גם האפשרות עצמה נמחקה. לאורך זמן, שלטון ממושך לא רק מנצח בקלפי, אלא מעצב מחדש את גבולות המחשבה של החברה. התפיסה השמאלית, הליברלית, הסוציאל-דמוקרטית, לא סומנה כמחלוקת לגיטימית, אלא הוגדרה באופן שיטתי כאיום קיומי. כסוג של בגידה. המילה "שמאל" הפכה לקללה, עד שהאופציה הזו פשוט כמעט והוסרה מהמדף.
נוצרה נורמליזציה עמוקה ומסוכנת. מרבית בני ה-30 ומטה לא דחו את השמאל אחרי שיקול דעת. הם פשוט גדלו לתוך מרחב שבו אין לו קיום.
כשהשלטון נמשך כל כך הרבה זמן, אנשים מפסיקים לראות את המצב הפוליטי והחברתי כתוצר של החלטות אנושיות, ומתחילים לראות אותו כגזירת גורל. כמצב הטבעי היחיד האפשרי.
הקיטוב הממושך מחק את הוויכוח על שלום כלכלה או חינוך, והחליף אותו בשבטיות נוקשה. הדור הזה לא למד להתווכח על פתרונות, הוא למד להתגונן מפני "הצד השני".
כשבראש עומד מנהיג שהמדיניות העקבית שלו זה לגרום למילה שמאל להחשב קללה לא משנה אם הוא עושה את הסכם Wye או מפזז עם בן גביר בגבעות.
במקביל, הציניות הפכה לתו התקן החדש לאינטליגנציה. יושרה נתפסת כנאיביות, ערמומיות נחגגת כגאונות, והמושג "האחריות היא עליי" התאדה.
הסכנה הכי גדולה של שלטון ארוך היא שחיקת הדמיון. חברה שמאבדת את היכולת לדמיין שיכול להיות כאן אחרת. לא בגלל שטוב לנו, אלא בגלל שהמצב הקיים נמשך מספיק זמן כדי להשכיח שאלטרנטיבה רעיונית היא בכלל אפשרות.
המציאות הזו היא לא גזירת גורל. היא תוצר של בחירות פוליטיות מכוונות שנעשו לאורך שלושים שנה. אם אנחנו רוצים עתיד שונה, אנחנו חייבים קודם כל להחזיר לעצמנו את האומץ לדמיין חלופה אמיתית – ולהתחיל לבחור אחרת.
בתמונה: האלבום המכתב. גם יצא במאי 96'.
אני בזירת הנפילה בראש העין.
בית שנפגע קשות אבל בלי נפגעים.
פתאום יאיר גולן (!) פה בחצר שלהם עם הצינור השקיה מכבה את שאריות השריפה.
שכן. מיד רץ לסייע.
כרגיל. כבוד.
שאלתי על הדרך על האם חיסול חמינאי זה טוב לישראל: "אני מעריך שכן אבל צריך לזכור שהמשטר האיראני לא תלוי באדם אחד".
התרעתי כבר ברגע מינויו של דוד זיני.
ראש השב״כ איננו משרת אמון של ראש הממשלה. תפקידו אחד: להגן על ביטחון מדינת ישראל, גם כאשר האיום נובע מהדרג המדיני עצמו.
לצערי, בחודשים האחרונים זיני אינו מוכיח נאמנות לביטחון מדינת ישראל. פרשת קטארגייט אינה נחקרת כראוי לפרשת בגידה, הטרור היהודי משתולל ומתוזמר על ידי הממשלה, ואנשי שירות הביטחון הכללי נותרים חשופים למתקפות פוליטיות מכוערות.
שב״כ הוא לא זרוע פוליטית ולא חומת מגן אישית של ראש ממשלה. זהו ארגון בעל עוצמה ביטחונית ומקצועיות, שחייב לפעול ביושרה, בעצמאות ובנאמנות מוחלטת לאינטרס מדינת ישראל.
בממשלה שנקים, לא יהיה מקום למי שנאמנותו המוחלטת אינה לביטחון המדינה. ביטחון ישראל קודם לכל אדם ולכל תפקיד. ואנחנו נוודא שכך יהיה.
לציוץ זה מצורף פוסט עם עשרות חשבונות חדשים שנפתחו אתמול והיום וכבר עוקבים אחרי בנימין נתניהו.
אנחנו רק ביום ה-2 של פברואר וכבר יש כ-300 חשבונות שנפתחו החודש ועוקבים אחריו.
70% מהם עם 0 עוקבים.
70% מהם עדיין לא פרסמו כלום.
86% מהם ללא תמונת רקע וללא ביוגרפיה.
בלי אהדה מזויפת לא נשאר מהאיש הזה יותר מידי.
נתונים: @scooper
- כשהעם מפגין נגד השלטון - קוראים לזה דמוקרטיה.
- כששלטון שולח בריונים לאיים על אזרחים - קוראים לזה דיקטטורה.
מוגש כחומר למחשבה לכל המתבלבלים והמשווים בין הטמבל שמטריד אזרחים לבין ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית.
הודעת הליכוד הערב נועדה לטשטש את העובדה קרוב משפחתו הקרוב מאוד של ראש השב"כ חשוד במעורבות בפרשה של סיוע לחמאס בעת מלחמה מתוך בצע כסף
אל תתבלבלו
לשכה של בוגדים
ראש ממשלה שמסייע לחמאס
בגידה
זה שם המשחק