באיראן כבר לא מפחדים למות, מפחדים לנשום
באיראן של 2025, פתיחת חלון בבוקר אינה רגע של אוויר צח, אלא של חרדה. במקום שמיים כחולים, שכבה אפורה-חומה שוקעת על טהראן, אראכ, תבריז, אהואז, אבאדן, משהד ואפילו ערים בצפון. זה כבר לא “מזג אוויר גרוע”. זה נוף קבוע. נשימה הפכה לפעולה מסוכנת.
האובך שמכסה את הערים הוא תערובת קטלנית של חלקיקים נשימים (PM2.5 ו-PM10), גופרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן ופיח שחור. חומרים שחודרים לדם, פוגעים בלב, במוח ובריאות ומוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מגורמי התמותה הסביבתיים הקטלניים בעולם.
לפי נתונים רשמיים של משרד הבריאות בטהראן, בשנה האחרונה מתו באיראן כ-59 אלף בני אדם מוות מוקדם כתוצאה מזיהום אוויר. יותר מ-160 הרוגים ביום רק בגלל האוויר שהם נושמים. וזה רק קצה הקרחון: מאחוריו מיליוני חולי אסתמה וברונכיטיס כרוניים, קפיצה דרמטית בתחלואה לבבית, פגיעה קוגניטיבית, ירידה בפריון עבודה ועומס כבד על מערכת הבריאות. גם הנזק הכלכלי אדיר.
בימים מסוימים מדד איכות האוויר בטהראן חוצה את ה-230, רמה המוגדרת “מאוד לא בריאה” לכל קבוצות הגיל. בתי ספר נסגרים, פעילות ציבורית מצטמצמת, חדרי מיון מתמלאים והמשטר? מפרסם אזהרה וממשיך כרגיל.
וזו בדיוק הנקודה: זיהום האוויר באיראן איננו אסון טבע. זהו תוצר ישיר של ניהול כושל, קבלת החלטות הרסנית ומשטר שמקריב את בריאות אזרחיו בשם הישרדותו הכלכלית והפוליטית.
בחורף, כשהביקוש לגז עולה, תחנות הכוח עוברות לשריפת מזוט - דלק כבד עתיר גופרית, שאסור או מוגבל ברוב מדינות העולם. בדרום ובמערב המדינה נשרף דרך קבע גז נלווה מתעשיית הנפט, בבזבוז אנרגטי אדיר ובפליטת מזהמים מסרטנים. איראן, לפי דוחות בינלאומיים, היא מהשיאניות העולמיות בשריפת גז כזו.
צי הרכב הוא “צבא מזהמים” מיושן: מיליוני מכוניות שחוקות, אופנועי קרבורטור, משאיות דיזל ואוטובוסים בלי מסנני פיח, כולם שורפים דלק ירוד שמיוצר לעיתים בתהליכים פטרוכימיים מאולתרים. מסמכים שדלפו מעידים שבשנים האחרונות נוספו לבנזין תוספים אסורים שהעלו ריכוזי בנזן וחומרים מסרטנים מעבר לכל תקן בטיחות.
לתוך זה נוסיף תעשיות כבדות שנבנו בתוך מרחב הנשימה של אזרחים. בתי זיקוק, מפעלי פלדה ופטרוכימיה שפולטים עשן ממש ליד שכונות מגורים. שינוי קל בכיוון הרוח, והעיר נחנקת.
וכאילו לא די בכך, כ-80% מהביצות באיראן התייבשו. אזורי אבק עצומים הפכו למפעלי חלקיקים טבעיים שמצטרפים לזיהום העירוני והתעשייתי.
זהו אינו “כשל רגולטורי”. זהו כשל משטרי. המשטר האיראני מסוגל להפעיל מערכי טרור חובקי עולם, לפתח טילים בליסטיים ולממן מיליציות מעבר לים, אבל אינו מסוגל, או אינו רוצה, להבטיח לאזרחיו את הזכות הבסיסית ביותר: לנשום.
ובאיראן של היום, האיום כבר לא מגיע רק מהגרעין, מהטרור ומהדיכוי. הוא מגיע גם מהאוויר.
This year we may not get “douze points” from Spain, the Netherlands, Ireland, or Slovenia.
But our voice will be heard loud and proud at Eurovision 2026 in Vienna.
Just like every year, we will promote music, culture, and national pride. 🎤🇮🇱