המורשת של ארץ ישראל מעולם לא הייתה מחולקת לפי הסכמי אוסלו.
אנו מברכים על תחילת יישום החלטת הקבינט, שבמסגרתה בוצעה אכיפה ישראלית בשטח A נגד עבודות בלתי חוקיות. מדובר בהכרה חשובה בכך שישנם אינטרסים לאומיים של מדינת ישראל המחייבים פעולה גם מעבר לחלוקה המנהלית שנקבעה בהסכמי אוסלו.
אתרי המורשת של יהודה ושומרון משילה והר עיבל ועד סבסטיה, תל ביתר ובריכות שלמה אינם נחלתם של שטחי A, B או C. הם חלק מהסיפור ההיסטורי של כולנו, והאחריות לשמור עליהם אינה יכולה להיעצר בקו מנהלי כזה או אחר.
במשך שנים נפגעו מאות אתרי מורשת בשטחי A ו-B מהרס, ביזה, בנייה בלתי חוקית וניסיונות למחוק את זהותם ההיסטורית.
דין אתרי המורשת בשטחי A ו-B צריך להיות כדין האתרים בשטח C, שצריכים להיות כדין האתרים בכלל מדינת ישראל .
המורשת של ארץ ישראל היא אחת, והאחריות לשמור עליה חייבת להיות אחת.
אתמול התקיים בבריכת ההרודיון אירוע הפתיחה של הכנס הבינלאומי לארכיאולוגיה של יהודה ושומרון!
במהלך הערב נשא דברים שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי, שעמד על חשיבותה של הארכיאולוגיה ככלי לחיבור בין עבר, הווה ועתיד, ועל הצורך לשמור על אתרי המורשת וההיסטוריה המפוארת של ארץ ישראל.
בריכת ההרודיון, שסבלה במשך שנים מהרס ומהזנחה, קיבלה את המקום הראוי לה בלב העשייה סביב המורשת של יהודה ושומרון.
אנו גאים לקחת חלק בכנס בינלאומי שמחבר בין מחקר, שימור ועשייה בשטח, וממשיך להציב את אתרי המורשת של יהודה ושומרון במרכז השיח המקצועי והציבורי.
היום נפתח יומו הראשון של הכנס הבינלאומי השני. הזדמנות ייחודית להעמיק את ההיכרות עם אתרים הנמצאים בליבת ההיסטוריה של ישראל, אך לא תמיד זוכים לתשומת הלב המחקרית הראויה להם.
יישר כוח לקמט ארכיאולוגיה ולמשרד המורשת על הובלת הכנס ועל המחויבות להציב את המחקר הארכיאולוגי בקדמת הבמה, לקדם את השימור ולהנגיש את סיפורה ההיסטורי של הארץ לדורות הבאים.
שומרים על הנצח
ממצאים ייחודיים מיהודה ושומרון | מסכת האבן מפני-חבר
בשנת 2018 התגלה באקראי ממצא נדיר במיוחד בשדה חרוש סמוך ליישוב פני-חבר שבדרום הר חברון: מסכת אבן בת כ-9,000 שנה, מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
המסכה עשויה אבן גיר מקומית, מעוצבת כפנים אנושיות, ובה עיניים מנוקבות, אף קטן, פה פתוח קמעה וחריטה המסמלת שיניים. בשוליה נקדחו ארבעה חורים, כנראה לצורך קשירה, תלייה או הצמדה.
כדי לוודא שלא מדובר בממצא מזויף או מנותק מהקשרו, נערכו בדיקות שטח ומעבדה. בשדה שבו נמצאה המסכה התגלו כלי צור, כלי אבן וספלולים האופייניים לתקופה הניאוליתית. בדיקות מינרלוגיות ואיזוטופיות הראו דמיון בין הצמידה שעל המסכה לבין הצמידה שעל כלי הצור מהאתר, ולכן החוקרים קבעו כי המסכה אותנטית ונמצאה באתרה.
המסכה מפני-חבר מצטרפת לקבוצה מצומצמת של מסכות אבן קדומות מדרום הר חברון ומדבר יהודה, ובהן המסכה מנחל חמר והמסכה מחורבת דומא. גילויה מחזק את ההבנה שדרום הר חברון היה מרכז חשוב לייצור מסכות אבן בתקופה הניאוליתית.
משמעותן המדויקת של המסכות עדיין אינה ידועה. החוקרים קושרים אותן לעולם פולחני מורכב, אולי לפולחן אבות, אך שאלות רבות נותרו פתוחות: האם המסכה ייצגה אדם מסוים? אב קדמון? האם נחבשה על הפנים או הוצבה בטקס?
כך או כך, מסכת האבן מפני-חבר מספקת עדות לעולם הרוח, האמנות והזהות של יושבי דרום הר חברון לפני אלפי שנים.
(צילום: קלרה עמית)
📍 פני-חבר, דרום הר חברון
🏺 התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (8,500-6250 לפסה"נ)
#ממצאים_ייחודיים_מיהודה_ושומרון #פני_חבר #ארכיאולוגיה #מורשת #שומרים_על_הנצח
לא ניתן למחוק את ההיסטוריה.
צפו בכתבה ששודרה היום בערוץ 14 עם עדי שרגאי, מנהלת הפעילות שלנו, בעקבות דבריו של שר התיירות הפלסטיני שטען כי לבריכות שלמה אין קשר להיסטוריה היהודית וכי מדובר באתר פלסטיני בלבד.
הטענה הזו אינה עומדת במבחן העובדות.
בריכות שלמה הן חלק ממערכת המים העתיקה שסיפקה מים לירושלים במשך מאות ואף אלפי שנים. הן מוזכרות במקורות יהודיים, תועדו בידי נוסעים וחוקרים לאורך הדורות, והן מהוות חלק בלתי נפרד מסיפורה של ירושלים ושל ארץ ישראל.
בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות הולכים וגוברים של הרש"פ למחוק, לטשטש או לנכס אתרי מורשת מרכזיים ביהודה ושומרון. אנחנו נמשיך לחשוף את העובדות, להגן על אתרי המורשת ולשמור על הסיפור ההיסטורי של ארץ ישראל לדורות הבאים.
ממצאים ייחודיים מיהודה ושומרון | הגביע מעין סמיה
אחד הממצאים המסתוריים והמרשימים ביותר שהתגלו ביהודה ושומרון הוא גביע הכסף מעין סמיה, יצירת אמנות נדירה מלפני כ-4,000 שנה.
הגביע התגלה בשנת 1970 על ידי הארכאולוג זאב ייבין במערת קבורה בעין סמיה שבבנימין. הוא עשוי כסף דק ומעוטר בריקוע איכותי יוצא דופן, דבר נדיר מאוד ביחס לגלות הממצא של תקופת הברונזה הביניימית.
על גבי הגביע מופיעות סצנות מיתולוגיות מורכבות: דמויות אנושיות, נחשים ויצורים היברידיים בעלי מאפיינים אנושיים ובעלי-חיים. החוקרים זיהו ביצירות אלו השפעות שמקורן ככל הנראה במסופוטמיה או בסוריה, ויש שהציעו קשר למיתוסים קדומים מהמזרח הקדום, בהם סיפור הבריאה הבבלי "אנומה אליש".
מקורו המדויק של הגביע עדיין נתון לוויכוח מחקרי. יש הסבורים שיוצר בצפון סוריה או במסופוטמיה והובא לארץ ישראל באמצעות קשרי מסחר, בעוד אחרים קושרים אותו לגלי ההגירה האמוריים שפשטו ברחבי הלבנט באותה תקופה. כך או כך, עצם הימצאותו בלב הרי בנימין מעידה על קשרים תרבותיים ומסחריים רחבי היקף שהתקיימו באזור כבר בראשית האלף השני לפנה"ס.
הגביע מעין סמיה מזכיר לנו שגם לפני אלפי שנים היה אזור יהודה ושומרון חלק מעולם תרבותי עשיר ומקושר. בין הרי בנימין, בתוך קבר עתיק, השתמר אחד מחפצי האומנות המרשימים והמסתוריים שהתגלו בארץ.
ואם תרצו לראותו- הוא מוצג כיום במוזיאון ישראל.
📍 עין סמיה, בנימין
🏺 תקופת הברונזה הביניימית (2300–2000 לפנה"ס בקירוב)
קרדיט תמונה: מוזיאון ישראל
בשבוע שעבר אישרה הממשלה תכנית היסטורית להצלה, שיקום ושימור של אתרי המורשת ביוש.
זהו צעד המסמן שינוי תפיסה אמיתי בו אתרי המורשת אינם עוד הפקר, אלא נכס לאומי שיש לשמור, להנגיש ולפתח.
יישר כח!
שמח לבשר לכם שאישרנו היום תכנית רחבת היקף בסך 250 מיליון שקלים להצלה, שימור, פיתוח והנגשת אתרי המורשת והעתיקות ביהודה, שומרון, בקעת הירדן ומדבר יהודה.
במסגרת ההחלטה יוקמו מרכזי מורשת אזוריים חדשים, יפותחו תשתיות תיירות, יוגברו פעולות ההגנה מפני שוד והרס עתיקות, ויחוזק החיבור של הציבור הישראלי לנכסי המורשת ההיסטוריים של העם היהודי בנחלת אבותינו.
אנו משקיעים היום בשימור העבר שלנו כדי להבטיח את עתידנו, לחזק את אחיזתנו בארץ ישראל ולהעביר לדורות הבאים את המורשת, הזהות והאמת ההיסטורית של עמנו.
"ומהיכן היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבה, ומסרטבה לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בילתין, ומבית בילתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא, ומעלה ומוריד עד שהיה רואה את כל הגולה לפניו כמדורת אש" (ראש השנה, פרק ב',משנה ג').
לראשונה מזה כ-2,000 שנה הודלקה השבוע משואה במבצר סרטבה-אלכסנדריון, אחד ממבצרי המדבר החשמונאיים עליו אמר יוספוס שהוא "מבצר נהדר בראש ההר".
ביום ראשון התקיים באתר אירוע מיוחד ביוזמת משרד המורשת, השר @Eliyahu_a וקמ"ט ארכיאולוגיה בו השתתפו אנשי מורשת ואוהבי הארץ, שבמהלכו חזר האור אל פסגת הסרטבה, בדיוק כפי שהיה בימי הבית השני, אז שימש המקום כחלק ממערך המשואות שהודיע על קידוש החודש והפיץ את הבשורה מירושלים אל רחבי הארץ.
במהלך הטקס המחודש אפשר היה לדמיין מחדש את השרשרת ההיסטורית של עם ישראל בארץ- את האש העוברת מהר להר, את החיבור בין ירושלים, המדבר ובקעת הירדן, ואת הרצף שלא נותק.
הסרטבה הוא מבצר חשמונאי בעל חשיבות אסטרטגית והיסטורית עצומה, שנבנה על פסגה המתנשאת מעל בקעת הירדן ושולטת על הדרכים המרכזיות באזור. במשך דורות עמד המקום שומם ונטוש וסבל משוד עתיקות נרחב. לאחרונה הוא נחפר מחדש על ידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר אילן וקמ"ט ארכיאולוגיה וזוכה לכבוד הראוי לו.
כן ירבו!
מים לירושלים!
קראו את הכתבה שהתפרסמה השבת בעלון עולם קטן, אודות אחת המערכות ההנדסיות המרשימות והחשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל- מערכת המים שהובילה מים לירושלים בימי בית שני, ועל הקשר המפתיע של האדמור החלוץ למפעל המים
לפני 59 שנים מדינת ישראל ניצחה במלחמת ששת הימים.
אבל עבור העם היהודי זה היה הרבה יותר מניצחון צבאי.
זו הייתה הפעם הראשונה אחרי כמעט אלפיים שנה שבה שבנו אל ירושלים, אל הרי יהודה ושומרון, אל המקומות שעליהם קראנו בתנ״ך ולמדנו במשך דורות בגלות.
פתאום שילה כבר לא הייתה רק סיפור תנ״כי.
הר עיבל כבר לא היה רק מקום מספר יהושע.
סבסטיה, ההרודיון, סרטבה וארמונות החשמונאים חזרו להיות חלק מהחיים בארץ ישראל המתחדשת.
דור שלם זכה לראות בעיניים את המקומות שבהם צעדו מלכי ישראל, פעלו הנביאים, נלחמו החשמונאים ולוחמי מרד בר כוכבא.
ובשנים האחרונות, האתרים הללו לא רק חזרו אל מפת הטיולים של ישראל, אלא גם זוכים מחדש לחפירות ארכיאולוגיות, למחקר, לפיתוח ולחשיפה של עוד ועוד פרקים מההיסטוריה בארץ ישראל.
יום ירושלים הוא הרגע שבו עם ישראל שב אל אתרי המורשת, אל הנוף התנ״כי ואל השורשים ההיסטוריים שלו בארץ הזאת.
אחרי דורות של תפילות וגעגועים, המקומות שהיו חלום וזיכרון חזרו להיות נופי הארץ שלנו.
יום ירושלים שמח!🇮🇱
דווקא ביום העצמאות, בזמן שמדינת ישראל חגגה 78 שנים לעצמאותה, נמשכו עבודות בנייה ויציקות בטון פלסטיניות באתר ארמונות החשמונאים ביריחו, מאתרי המורשת החשובים והמרשימים ביותר של תקופת הבית השני.
ארמונות החשמונאים והגנים השקועים של הורדוס הם פלא הנדסי ואדריכלי, עדות חיה לעוצמתה של הממלכה החשמונאית ולשיאי הבנייה והטכנולוגיה של העת העתיקה. אך בזמן שבישראל מדברים על שימור מורשת, בשטח עצמו ההרס נמשך.
בשנים האחרונות האתר סובל מפלישות, בנייה בלתי חוקית והרס מתמשך. בגנים השקועים מתבצעות עבודות פיתוח נוספות המאיימות למחוק חלקים ייחודיים מהאתר באופן בלתי הפיך. מטרים ספורים בלבד משטח C, הופך נכס מורשת עולמי לאתר בנייה ולדירי עזים.
והשאלה המרכזית היא, איפה אכיפת החלטת הקבינט?
לפני חודשים ספורים התקבלה החלטה היסטורית המאפשרת לפעול נגד הרס אתרי מורשת גם בשטחי A ו-B. כידוע, אין ואקום. אם לא תהיה אכיפה יהיה הרס, וכך ארץ התנ״ך תמשיך להימחק לנו מול העיניים.
הגיע הזמן להציל את המורשת.
ביום שלישי הקרוב, ל"ג בעומר, נקיים ביחד עם בית ספר שדה כפר עציון טיול מיוחד לתל תקוע!
כזכור, תל תקוע, עיר מרשימה הנזכרת עוד מתקופת התנ״ך, נזכרת במקורות רבים לאורך התקופות והייתה ידועה בזכות שמן הזית המשובח שלה, שהיה בשימוש בבית המקדש.
בשנים האחרונות האתר נשדד ונהרס באופן חמור. שרידים בני אלפי שנים נעלמו כלא היו, שודדים מגיעים לשדוד באור יום, ללא פחד.
הצטרפו לסיור ביום שלישי הקרוב, הזדמנות להגיע וללמוד על האתר המרתק הזה שהנגישות אליו מורכבת לאורך השנה, וקחו גם אתם חלק בהצלתו.
ניפגש!
תקוע נחרבת
שוב שוד בתל תקוע, לאור יום
התמונות האלה צולמו רק לפני כמה ימים. שודדים מגיעים לאתר באור יום, ועושים ככל העולה על רוחם. הרי ההיסטוריה לא מעניינת, ואכיפה שלא קורית בטח לא מטרידה אותם.
אז למה לא? עולים לתל, שודדים, ועושים את החודשית ברגע.
הגיע הזמן לאכוף ולשמור על האתר. נגמרו התירוצים. צריך לתפוס את השודדים ולהטיל עליהם עונש כבד.
רוצים להשתתף גם במאמצי הצלת התל? הצטרפו לסיור המיוחד שיתקיים מחר.
הפעם בסדרה אודות מרד בר כוכבא ביהודה ושומרון- מערת עאבוד
מערת עאבוד היא מערה קארסטית גדולה, בגדה הצפונית של נחל בית עריף, במערב הרי בית אל.
היא התגלתה בשנת 2008 על ידי המלח"ם- מרכז לחקר מערות.
המשלחת, שחיפשה רבות את המערה בעקבות תיאוריהם של תיירים בריטים שסיירו במקום, הצליחה לבסוף למצוא את פתחה. התגלה כי המערה הייתה מורכבת מאולם רחב עם מחילות שנמשכו לכיוונים שונים, עם ריכוזי חרסים גדולים עד כדי כך שהם כיסו את קרקעית המחילות והיה צריך לפנותם. הם תיארו את ההתקדמות במחילות ובחלקי המערה כהרגשה כי "למערה אין סוף".
המערה, שאורכה כ-600 מטרים, מורכבת מאולם מרכזי וממנו נמשכות מחילות המובילות לחללים רבים. המערה הייתה כולה מלאה בשברי חרס, כלי זכוכית, אבן ומתכת, מטבעות וחפצים נוספים. במערה נעשה כבר בתקופה הכלקוליתית, ועד לתקופה הממלוכית, אך עיקר השימוש במערה היה בתקופה הרומית הקדומה, במאה השנייה לספירה, דהיינו- מרד בר כוכבא.
במהלך מרד בר כוכבא נמלטו אל המערה, ככל הנראה, תושבי הכפר עאבוד הסמוך, בו שכן יישוב יהודה משלהי ימי הבית השני ועד למרד בר כוכבא. בין הממצאים שנמצאו במערה ותוארכו לתקופת המרד ניתן היה למצוא קנקני אגירה וסירי בישול, שמעידים על הכנה מראש והתארגנות מוקדמת למרד. כלי האבן שנמצאו מעידים על זהותם של הנמלטים- יהודים. במערה נמצאו גם כלי נשק מברזל ואף מפתח ארכובה ששימש לנעילת בתיהם של המורדים. בנוסף נתגלו מספר מטבעות ובתוכם שישה מטבעות עליהם הכיתוב 'שמעון' עם עץ תמר, ומצידם השני הכתובת 'שנה ב לחרות ישראל' עם אשכול גפן.
בתמונה- פתח המערה
קרדיט: יואב נגב