מוצאי שבת בבוסטון
פותחת את הטלפון ומקבלת הודעות על נפילתם של שני חיילים
סרן שחר גמלא הי"ד
סמל אהד יערי הי"ד
והלב שלי נשבר שוב ושוב על האובדן.
ליבי ומחשבותי עם המשפחות והחברים, עם צוותי הלוחמים שנפער בהם חור שאף פעם לא מתמלא.
איזה חיוך ופנים קורנות ומוארות
והעצב אין לו סוף 💔
העצב אין לו סוף 💔
ליבי נשבר עם משפחתו וארוסתו של סרן מעוז רקנטי, בן 24, מאיתמר, מפקד מחלקה בגדוד 12 שנפל בקרב בדרום לבנון.
בלתי נתפשת המחשבה על החתונה של מעוז ורני שהיתה אמורה להיות בעוד חודש.
זהו החייל השני שהגדוד מאבד השבוע במלחמה על הבית.
כמה כאב !
הלב של הספירה ❤️
"היום שניים ושלושים יום לעומר, שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים".
#נצח_שבהוד.
המספר 32 הוא בגימטריה לֵב.
"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" הנצח של עם ישראל טמון בקשר העמוק והחי שבין דור לדור.
הלב הוא מקור החיים שלנו, אבל הוא גם רגיש
ועדין כמו בלון.
בקשרים החשובים של חיינו, ובמיוחד בקשר שבין הורים לילדים, המשימה שלנו היא למצוא היחס הנכון כדי שיהיה מ��פיק מנופח, אבל גם שלא יתפוצץ.
הזהות שלנו והשם שלנו הם ה"לב" שקיבלנו מההורים ומהדורות הקודמים.
"עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא"
שני שמות הותרו לפרסום וליבי בוכה עם המשפחות והחברים שאיבדו את האהובים שלהם.
סמל עידן פוקס הי"ד חייל בגולני
רב סמל בכיר ישראל קלוס הי"ד חייל מילואים ,
שניים שנתנו בשבילנו כל אשר יכלו לתת.
זכרם ברוך לעד ❤️
"אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה"
יש לנו כלה !
ברכות להודיה כהן כלת חידון התנך העולמי לנוער.
גאה בצעירות שלנו שמעורבות ומובילות בתחומי החיים השונים .
"סבתא גם אם לא תהיה לי תמונה של סבא משה אני תמיד אזכור אותו" כך אמר לי אורי משה הנכד הבכור שלנו לפני שנתיים כשהיה בגן חובה ❤️.
תמיד אהיה בהודיה עצומה על נעם וניצן, ותודה ענקית על אורי - משה, יובל , הדר ונטע שהם ההמשכיות של מועלם אהובנו.
סבא משה כמה געגוע ואיזו החמצה מטורפת .
"עד אחרי הנצח
עד לפני הכל
ניפגש תראה בסוף
זמן הוא ים אך לא החוף
עד קצוות הרוח
עד יכבה האור
ניפגש תראה בסוף
זמן הוא ים אך לא החוף
תראה בסוף."
מועלם אהובי, סא"ל משה מועלם,
29 שנים של ציפיה, זכרון, אהבה וגעגוע.
בימים של זכרון וגעגוע ,
של שיחות, ראיונות ובחירת שירים לכל התוכניות,
והמון מילים על השנים עם מועלם, תשע וחצי השנים איתו וכבר המון המון בלעדיו,
על הבחירה בחיים ובטוב ,
על אהבה ענקית ואובדן מצמית.
קיבלתי פניה מרגשת ממרכז האומנים בתקוע להשתתף בתערוכת צילומים של משפחות שכולות
והצילום עבר לגבעת עוז וגאון בגוש עציון ובצוק העיתים יצא שהצטלמנו גם עם הנכדים .
כמה הודיה וכאב ודמיון להיות עם נעם שהיתה בת חמש וחצי והיום אמא לשלושה ילדים ��קסימים ,
כמה אהבה וזכרון וגעגוע להצטלם עם ניצן שהיתה בת שנתיים ועשרה חודשים והיום אמא לפעוטה מתוקה .