כולם מפרסמים את המועמדים שלהם לפריימריז בליכוד. אני אלך על הצד השלילי ואכתוב מי מהמועמדים צריך לצאת מהחיים הציבוריים ולהיעלם מחיינו לפי 4 אמות מידה:
* אם לא עשית כלום במשך שנותיך הציבוריות - אתה גרוע בהרבה מול מי שניסה ונכשל/טעה.
* אם אתה פופוליסט בצורה מוגזמת וכל היום מלקק ליו"ר ומתעסק בעיקר בעסקונה הליכודית.
* אם אתה קומוניסט וקידמת סוציאליזם וחיזקת את מועצות הלול החלב והביצים שמייקרים לכולנו את החיים
* אם תורת העבודה שלך היא צעקות וריבים ולא עשייה אמיתית למען הציבור
גילה גמליאל
ששון גואטה
טלי גוטליב
מירי רגב
ניר ברקת
מאי גולן
אבי דיכטר
חיים כץ
דוד ביטן
ניסים ואטורי
קטי שטרית
עידית סילמן
חנוך מיליבצקי
כל מועמד כזה הוא מנדט פחות לליכוד בבחירות. אסור בתכלית האיסור שאף אחד מהם יקבל במה ציבורית יותר בחייו (אני יודע שחיים כץ משוריין)
התמיכה של השר בן גביר בסוכן יוקר המחייה ששון גואטה היא לא פחות מהפקרה מוחלטת ובגידה בציבור שנאנק תחת יוקר המחיה.
גואטה הוא הסיוט של כל משפחה שנאבקת לגמור את החודש: סמל של הגנה על מונופולים וריסוק הצרכן הישראלי.
כשהאיש הזה בעצמו מתרברב שאין שום הבדל באידיאולוגיה הכלכלית שלו לבין זו של נעמה לזימי והפך מזמן לבשר מבשרה של האג'נדה הקומוניסטית שהרסה כאן כל חלקה טובה.
זה לא ימין, זו לא ציונות, וזו בטח לא דאגה לשכבות החלשות. זו פוליטיקה קטנה, אטומה ומושחתת שמנציחה את העוני במדינת ישראל.
גילוי נאות: אינני יכול לשאת עוד את התמונות של כל מיני נדבנים מצטלמים ליד שורדי שבי עם המתנות שארגנו להם ומפיצים את התמונה לתקשורת.
הפורמט של מתן בסתר הוא שזה נעשה בסתר. הפורמט של צדקה הוא שמטרתה היא להיטיב את מצבו של המקבל ולא את דימויו הציבורי של הנותן.
זה דוחה כל כך, די.
1. כחצי עונה ללא מאבק אליפות (שבו גם היו יותר משחקי בית).
2. חלק ניכר בלי הארגונים.
3. העונה הגרועה מזה שנים הרבה.
4. כל המשחקים עם קהל חוץ.
איך למישהו יש פרצוף לכנות את הקהל של מכבי "אוהדי הצלחות"?
היה לי יום חשוב ומטלטל.
את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ.
באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה.
הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב.
באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק.
הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה.
באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות.
היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב.
מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו.
אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא.
ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר.
את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים.
מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.
Day 400.
It has been 400 days since Hamas terrorists abducted innocent civilians during the barbaric October 7th attack in Israel. There are over 100 still being held hostage in Gaza including SEVEN Americans. We MUST bring them home now.
משרד החוץ צריך לתרגם לאנגלית מיד את הכתבה של אוהד חמו ששודרה היום, ״מה חושבים תושבי עזה באמת״ ושכל שגריר ידאג שהיא תשודר במדינה שלו. חובה להפיץ את זה לעולם. עם סרטוני העינויים של חמאס.