תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
משתנה ההגירה הפנימית באיו״ש, כלומר מספר העוברים מישראל לאיו״ש בניכוי מספר העוזבים מאיו״ש לישראל, הוא אחד המדדים הישירים לבחינת המעבר של ישראלים לרשויות הישראליות באזור.
בשנים 2010 ו־2015 ניכרת הגירה פנימית חיובית במספר מוקדים מרכזיים. בשנת 2020 התמונה נעשית חלשה ומעורבת יותר, וב־2025 ניכרת התרחבות של רשויות שבהן ההגירה הפנימית שלילית או נמוכה.
הנתונים מצביעים על היחלשות יחסית של רכיב ההגירה הפנימית בחלק מן הרשויות. כלומר, לא בכל הרשויות באיו״ש ניכרת אותה רמת משיכה לאוכלוסייה ישראלית חדשה.
הדבר עשוי לנבוע משילוב של גורמים: מיצוי עתודות דיור ברשויות מסוימות, עלויות מגורים, נגישות תחבורתית, שיקולי ביטחון או שינוי בהעדפות מגורים.
התוצאה המרחבית: מאזן ההגירה הפנימית ב־2025 נראה חלש ומפוצל יותר מזה שנראה בעשור הקודם.
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
השינוי בשיעור הגידול השנתי, כלומר מספר התושבים שנוספו במהלך השנה, באיו״ש מצביע על מגמה ברורה של אי־אחידות דמוגרפית.
בשנים 2010 ו־2015 ניכרת פריסה רחבה יחסית של רשויות בעלות גידול חיובי ומשמעותי, בעיקר במרחב שממערב לגדר, סביב ירושלים, ובחלק מן היישובים הגדולים או המבוססים יותר. לעומת זאת, בשנים 2020 ו־2025 מתחדדת ההבחנה בין מספר מוקדי גידול בולטים לבין רשויות רבות שבהן שיעור הגידול נמוך יותר, ולעיתים אפסי או שלילי.
המשמעות המרכזית היא שהגידול הדמוגרפי אינו מתרחש באופן אחיד בכלל היישובים הישראליים באיו״ש. הוא נשען בעיקר על מוקדים ספציפיים, ובראשם רשויות בעלות מבנה משפחתי צעיר ושיעורי ילודה גבוהים.
לכן, גם כאשר הפריסה המרחבית של היישובים מתרחבת, הדבר אינו מעיד בהכרח על גידול דמוגרפי מקביל בכל האזור. במילים פשוטות: יש יותר נקודות על המפה, אך לא בהכרח גידול דמוגרפי משמעותי בכל אחת מהן.
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
ההתבטאויות האחרונות של טראמפ וסגנו בעניין נתניהו אינן רק אירוע תקשורתי או תקלה דיפלומטית. הן מעלות מחדש שאלה מהותית ביחסי ישראל–ארה״ב: האם נכון לבסס מדיניות חוץ וביטחון על קשר אישי בין מנהיגים, או שיש להישען על מערכת אינטרסים מוסדית, יציבה וארוכת טווח.
כפי שנכתב במאמרו של שאול אריאלי בהארץ, ״בעולם של טראמפ אין מוסר, אין גבולות, אין אחריות משותפת. זה רע לישראל״. ההקשר הרחב יותר הוא הסיכון שבהחלפת חשיבה מדינית מסודרת בתחושת ביטחון המבוססת על קרבה אישית לבית הלבן.
יחסי ישראל–ארה״ב הם נכס אסטרטגי מרכזי, אך דווקא משום כך הם אינם יכולים להתבסס רק על דינמיקה אישית, על מחוות פוליטיות או על הערכה כלפי מנהיג כזה או אחר. מנהיגים מתחלפים, אינטרסים משתנים, ומדיניות חוץ אחראית צריכה להישען על מוסדות, ערכים, בריתות והבנה מפוכחת של המציאות.
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
ד״ר שאול אריאלי במאמר חדש ב־Jokopost:
״העולם כבר מבין: הסכסוך לא נעלם, הוא משנה זירה״.
המאמר מציג תמונה רחבה ואינטגרטיבית של מעמדה של ישראל באזור ובעולם, על בסיס שישה דוחות מחקר של חוקרי תמרור־פוליטוגרפיה. הוא בוחן כיצד הסכסוך הישראלי־פלסטיני ממשיך לעצב את היחסים האזוריים והבינלאומיים, גם כאשר מוקדי תשומת הלב משתנים.
למאמר המלא:
https://t.co/5JnVhFBPCJ
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
Tamrur - Politography - Where reality meets facts
The Israeli-Palestinian conflict remains on the international agenda, but the focus of discussion is shifting: from Gaza to the West Bank, Jerusalem, land issues, settlements, and the debate over de facto annexation.
Tamrur-Politography reports show that the international community does not speak with one voice. Still, many international actors identify an ongoing change in the reality on the ground, alongside concerns about its implications for the feasibility of a two-state solution.
Egypt and Jordan view these developments as having regional and security implications; Saudi Arabia and the Abraham Accords countries set limits regarding annexation; Europe is increasing its criticism, even if it struggles to formulate a unified policy; and the United States is also focused on other issues, including Iran and domestic affairs.
At the same time, regional actors, including Turkey, use the Palestinian issue as part of their broader regional policy. The overall picture suggests that unilateral steps may give Israel short-term room for maneuver, but could also affect its international standing and future options for political arrangements.
The central conclusion is that without a clear political horizon, conflict management becomes more complex, and the gap between control on the ground and political stability may continue to widen. This is a diplomatic warning sign connected to Israel’s broader national interest.
More information on the website - https://t.co/u7fjOljAcU
To take part - https://t.co/xhqvlGevwH
Tamrur – Politography - Where reality meets facts
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
הסכסוך הישראלי־פלסטיני ממשיך להעסיק את הזירה הבינלאומית, כאשר מוקדי השיח משתנים מעזה לגדה המערבית, לירושלים, לנושאי קרקע, להתנחלויות ולדיון בסיפוח.
הדו״חות של תמרור־פוליטוגרפיה מצביעים על כך שהעולם אינו מדבר בקול אחד, אך רבים מהשחקנים הבינלאומיים מזהים מגמה של שינוי מתמשך במציאות בשטח, לצד חשש מהשפעתה על היתכנות פתרון שתי המדינות.
מצרים וירדן מתייחסות לכך כסוגיה בעלת השלכות אזוריות וביטחוניות; סעודיה ומדינות הסכמי אברהם מציבות גבולות ביחס לסיפוח; אירופה מגבירה ביקורת, גם אם מתקשה לגבש מדיניות אחידה; וארה״ב ממקדת חלק ניכר מתשומת הלב בסוגיות נוספות, בהן איראן והזירה הפנימית.
במקביל, שחקנים אזוריים, ובהם טורקיה, משתמשים בסוגיה הפלסטינית כחלק ממדיניותם האזורית. התמונה העולה היא שצעדים חד־צדדיים עשויים להעניק לישראל מרחב פעולה בטווח הקצר, אך עלולים להשפיע על מעמדה הבינלאומי ועל אפשרויות ההסדרה בעתיד.
המסקנה המרכזית היא שבהיעדר אופק מדיני ברור, ניהול הסכסוך הופך מורכב יותר, והפער בין שליטה בפועל לבין יציבות מדינית עשוי להתרחב. מדובר בתמרור אזהרה מדיני הנוגע לאינטרס הישראלי הרחב.
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
facts
A Tamrur–Politography report by Col. (res.) Ron Shatzberg on East Jerusalem presents a complex picture: the report examines Israel’s deepening involvement in the city, alongside the limitations and tensions that accompany the reality of sovereignty there.
On the one hand, there is growing investment in education, infrastructure, planning, and economic integration. More students are studying in Israeli frameworks, the number of East Jerusalem students in Israeli academic institutions has increased by more than 65% over five years, and the participation of Arab women in the labor market is gradually rising. The relocation of about 6,500 Palestinians to Jewish neighborhoods in East Jerusalem also challenges long-standing assumptions on both sides.
On the other hand, the gaps remain deep: about 60% of Arab residents of East Jerusalem live below the poverty line, 72% of the land in Palestinian neighborhoods inside the barrier is unregistered, and the number of home demolitions reached a new high in 2025. At the same time, residential construction for the Jewish population continues in East Jerusalem, including in areas adjacent to Palestinian neighborhoods, while residential planning for the Palestinian population is advancing slowly. This gap highlights the difficulty of translating policy measures into a broad and equal response to civilian needs.
The main conclusion: East Jerusalem is neither fully integrating into Israeliness nor separating from it. It exists in a sensitive intermediate space, where civil pragmatism exists alongside distinct identities and political positions. According to the report, without reducing planning, economic, and civil gaps, the reality in East Jerusalem is likely to continue being shaped by the tension between partial civil integration and political and social distance.
For more information - https://t.co/u7fjOlj2nm
To participate - https://t.co/xhqvlGdXH9
Tamrur – Politography – Where reality meets facts
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
דו"ח תמרור־פוליטוגרפיה של אל"מ במיל' רון שצברג על מזרח ירושלים מציג תמונה מורכבת: הדוח בוחן את העמקת המעורבות הישראלית בעיר, לצד המגבלות והמתחים שמלווים את מציאות הריבונות בה.
מצד אחד, ניכרת השקעה גוברת בחינוך, בתשתיות, בתכנון ובשילוב כלכלי. יותר תלמידים לומדים במסגרות ישראליות, מספר הסטודנטים ממזרח ירושלים במוסדות ישראליים גדל ביותר מ־65% בחמש שנים, והשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה עולה בהדרגה. גם המעבר של כ־6,500 פלסטינים לשכונות יהודיות במזרח העיר מערער הנחות ישנות בשני הצדדים.
מצד שני, הפערים נותרו עמוקים: כ־60% מתושבי מזרח ירושלים הערבים חיים מתחת לקו העוני, 72% מהקרקעות בשכונות הפלסטיניות שבתוך הגדר אינן מוסדרות, והיקף הריסות הבתים הגיע ב־2025 לשיא חדש. במקביל, נמשכת בנייה למגורים עבור אוכלוסייה יהודית במזרח העיר, כולל באזורים הסמוכים לשכונות פלסטיניות, בעוד שתכנון למגורים עבור האוכלוסייה הפלסטינית מתקדם באיטיות. פער זה ממחיש את הקושי להפוך צעדי מדיניות למענה שוויוני ורחב לצרכים האזרחיים.
המסקנה המרכזית: מזרח ירושלים אינה מתכנסת לישראליות מלאה ואינה נפרדת ממנה. היא מתקיימת באזור ביניים רגיש, שבו פרגמטיות אזרחית מתקיימת לצד זהויות ועמדות פוליטיות נפרדות. לפי הדוח, ללא צמצום הפערים התכנוניים, הכלכליים והאזרחיים, המציאות במזרח ירושלים צפויה להמשיך להתאפיין במתח בין שילוב אזרחי חלקי לבין מרחק פוליטי וחברתי.
הסכסוך הישראלי־פלסטיני ממשיך להעסיק את הזירה הבינלאומית, גם כאשר מוקדי הדיון משתנים. לאחר תקופה שבה עזה עמדה במרכז, תשומת הלב מופנית גם לגדה המערבית, לירושלים, לסוגיות קרקע, להתנחלויות ולדיון על מהלכים בעלי משמעות מדינית ומשפטית.
מסקנות הדוחות של תמרור־פוליטוגרפיה מצביעות על כך שאין עמדה בינלאומית אחידה, אך בקרב שחקנים רבים קיימת דאגה מהשפעת ההתפתחויות בשטח על האפשרות לשמר אופק מדיני, ובכלל זה פתרון שתי המדינות.
מצרים וירדן מתייחסות לנושא דרך פריזמה אזורית וביטחונית; סעודיה ומדינות הסכמי אברהם בוחנות את השלכותיו על תהליכים אזוריים; אירופה מביעה ביקורת לצד קושי לגבש צעדים מעשיים; וארה״ב מתמודדת במקביל עם סוגיות אזוריות ובינלאומיות נוספות. בתוך המרחב הזה, גם טורקיה ושחקנים נוספים משתמשים בסוגיה הפלסטינית כחלק ממדיניותם האזורית.
מהתמונה הכוללת עולה כי מרחב הפעולה של ישראל עשוי להתרחב בטווח הקצר, אך במקביל גוברים אתגרי הלגיטימציה בזירה הבינלאומית. בהיעדר אופק מדיני ברור, ניהול הסכסוך נעשה מורכב יותר, והשלכותיו המדיניות, הביטחוניות והציבוריות עשויות להתרחב. זהו תמרור אזהרה מדיני הנוגע לישראל כולה.
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
Tamrur - Politography - Where Reality Meets Facts
Shaul Arieli in Haaretz:
“The Selective Use of History by the Right Carries a Heavy Public and Diplomatic Price”
Read the full article:
https://t.co/YnN1FWPtFF
For more information - https://t.co/u7fjOlj2nm
To take part - https://t.co/xhqvlGdXH9
Tamrur – Politography - Where Reality Meets Facts
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
ד״ר שאול אריאלי הבוקר בזמן ישראל: ״הסיפוח שכבר אינו צריך להכריז על עצמו״
למאמר המלא בזמן ישראל:
https://t.co/bzNFqiWEUR
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
ד״ר שאול אריאלי הבוקר בזמן ישראל: ״הסיפוח שכבר אינו צריך להכריז על עצמו״
למאמר המלא בזמן ישראל:
https://t.co/bzNFqiWEUR
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
Tamrur – Politography – Where Reality Meets the Facts
A study by Sigalit Maor, Said Hamza, and Keren Tamir from the Tamrur-Politography research group shows that Palestinian discourse in the first quarter of 2026 presents Israel with a complex picture: political leadership speaking the language of institutions, alongside influencers speaking the language of public consciousness.
The Palestinian Authority continues to present the “State of Palestine” as an emerging political reality, relying on international law, rights, and external recognition. Hamas, by contrast, offers little in the way of a political horizon, maintaining a logic of ongoing struggle, ambiguity, and action.
On social media, the picture is different. Gaza stands out as a central focus of Palestinian online discourse: not only documentation of war, but also documentation of life after it — destruction, survival, partial recovery, and moral anger translated into English and addressed to the world.
Influencers do not offer a political settlement. Instead, they convey short, visual, and critical messages, which often spread faster and more effectively than official statements.
Israel should not treat the Palestinian arena as a single bloc. With the Palestinian Authority, a political and institutional track is needed; with Hamas, an understanding of operational patterns is required; and in relation to social media, policy must be smart, credible, and fast. What is needed is an approach based on credibility, speed, and an understanding of how digital platforms operate.
For more information - https://t.co/u7fjOlj2nm
To participate - https://t.co/xhqvlGdXH9
Tamrur – Politography – Where Reality Meets the Facts
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
ממחקרם של סיגלית מאור, סעיד חמזה וקרן תמיר מקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה עולה כי השיח הפלסטיני ברבעון הראשון של 2026 מציב מול ישראל תמונה מורכבת: הנהגה פוליטית שמדברת בשפת מוסדות, ומשפיענים שמדברים בשפת תודעה.
הרש״פ ממשיכה להציג את “מדינת פלסטין” כמציאות מדינית מתהווה, נשענת על משפט בינלאומי, זכויות והכרה חיצונית. חמאס, מנגד, כמעט ואינה מציעה אופק מדינתי; היא משמרת את ההיגיון של מאבק מתמשך, עמימות ופעולה.
ברשתות החברתיות, הסיפור אחר. עזה בולטת כמוקד מרכזי בשיח הפלסטיני ברשתות החברתיות: לא עוד רק תיעוד מלחמה, אלא תיעוד החיים שאחריה — הרס, הישרדות, שיקום חלקי וזעם מוסרי מתורגם לאנגלית ולעולם.
המשפיענים אינם מציעים הסדר מדיני, אלא מסרים קצרים, חזותיים וביקורתיים, המופצים לעיתים במהירות ובאפקטיביות רבה יותר מהודעות רשמיות.
לישראל לא נכון להתייחס לזירה הפלסטינית כמקשה אחת. מול הרש״פ נדרש חיזוק מסלול מדיני ומוסדי; מול חמאס נדרשת הבנה של דפוס מאבק אופרטיבי; ומול הרשתות נדרשת מדיניות חכמה, אמינה ומהירה. נדרשת מדיניות המבוססת על אמינות, מהירות והבנה של אופן הפעולה ברשתות.
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות
Tamrur – Politography – Where reality meets facts
The data from Mateh Binyamin Regional Council points to a gap between the administrative expansion in the number of settlements and outposts, and the actual demographic change on the ground.
Since the formation of the government at the end of 2022 and up to March 31, 2026, the number of settlements in the council increased from 29 to 56 — a 93% rise. The number of outposts increased from 48 to 105 — a 118% rise.
During the same period, the council’s population grew by only 6,776 people, or 8.9%. The overall migration balance was negative: -678 people. In other words, more people left Mateh Binyamin than moved into it. In practice, the population growth relied mainly on natural increase, rather than on a broad movement of new residents into the council.
This gap is also connected to the way changes on the ground are counted and defined: some of the settlements defined as “new” are administrative separations of neighborhoods from existing settlements, while others are the formalization of existing outposts. In addition, many of the new outposts are farms, usually inhabited by a small number of residents.
The claim of a lack of construction also requires examination alongside planning, establishment, and marketing data on the ground: alongside the establishment of farms and outposts, large-scale construction plans are being advanced, while available apartments are being marketed at relatively low prices.
The bottom line: the increase in the number of settlements and outposts does not necessarily translate into a demographic breakthrough. The data points to rapid administrative and spatial change, alongside moderate population growth and a negative migration balance.
For more - https://t.co/u7fjOlj2nm
To participate - https://t.co/xhqvlGdXH9
Tamrur – Politography – Where reality meets facts
תמרור - פוליטוגרפיה - כשהמציאות פוגשת בעובדות
הנתונים ממועצה אזורית מטה בנימין מצביעים על פער בין הרחבה מינהלית של מספר היישובים והמאחזים לבין השינוי הדמוגרפי בפועל.
מאז כינון הממשלה בסוף 2022 ועד 31.3.2026, מספר ההתנחלויות במועצה עלה מ־29 ל־56 - גידול של 93%. מספר המאחזים עלה מ־48 ל־105 - גידול של 118%.
באותה תקופה, מספר התושבים במועצה גדל ב־6,776 נפשות בלבד, כלומר גידול של 8.9%. מאזן ההגירה הכולל היה שלילי: מינוס 678 איש. כלומר, יותר אנשים עזבו את מטה בנימין מאשר הצטרפו אליה. בפועל, הגידול באוכלוסייה נשען בעיקר על ריבוי טבעי, ולא על מעבר נרחב של תושבים חדשים אל המועצה.
הפער קשור גם לאופן שבו נספרים ומוגדרים השינויים בשטח: חלק מההתנחלויות שהוגדרו כחדשות הן פיצול של שכונות מתוך יישובים קיימים, וחלקן הסדרה של מאחזים קיימים. בנוסף, חלק גדול מהמאחזים החדשים הם חוות, שבהן מתגוררים בדרך כלל מספר מצומצם של תושבים.
גם הטענה בדבר מחסור בבנייה דורשת בחינה מול נתוני התכנון, ההקמה והשיווק בשטח: במקביל להקמת חוות ומאחזים, מקודמות תוכניות בנייה בהיקפים רחבים, ובשטח ניתן לראות שיווק של דירות פנויות במחירים נמוכים יחסית.
השורה התחתונה: העלייה במספר ההתנחלויות והמאחזים אינה מתורגמת בהכרח לפריצת דרך דמוגרפית. הנתונים מצביעים על שינוי מינהלי ומרחבי מהיר, לצד גידול אוכלוסייה מתון ומאזן הגירה שלילי.
להרחבה באתר - https://t.co/u7fjOlj2nm
להשתתפות - https://t.co/xhqvlGdXH9
תמרור – פוליטוגרפיה- כשהמציאות פוגשת בעובדות