"מאניבול - הגרסה הישראלית"
@GivatayimRocks מפרסם ב-@WallaSport ביקורת משוגעת על הספר "הטיות או לא להיות"!!!
https://t.co/55AwM5qOss
זהו, אפשר לתלות את הנעליים :)
ההימור שלי לליגת העל:
1. אופי של אלופה
2. חסרה את הגרוש ללירה
3. קרסה בפליאוף
4. תסתפק באירופה
5. חייבת חריש עמוק
6. המרעננת הרשמית
7. עונת מעבר
8. תקעה יתד
9. חיזוק נכון בינואר
10. הכבשה השחורה
11. זר שמבוקש בצמרת
12. בכל עונה אחרת הייתה יורדת
13. נאיבית
14. תעודת עניות לליגה
הימורי מונדיאל בעבודה להיות כמו:
* מקום 34 - חולה כדורגל שניתח את כל הסגלים, קם בלילה לראות כף ורדה-אורוגוואי.
* מקום 7 - מתכנת שביקש מקלוד לשים הימור בשמו לפי כמות צריכת הבירה במדינה.
* מקום 1 - מנהלת משרד שדירגה את הנבחרות לפי לאן כדאי לטוס בקיץ.
@leigh_or75670 מדהים
שווה להזכיר את ״שניתה״ - עמותה דומה שהוקמה ע״י שני ישראלים ומאפשרת מימון מלגה מלאה (לימודים, לינה, אוכל ושירותי רפואה) לילדים באוגנדה בתשלום חודשי של $50. אנחנו מממנים כבר 3 שנים מלגה לאחד הילדים המקסימים בתכנית הזאת
https://t.co/rrqVCyEU6g
אם אין פגיעה- בזכות התפילות,
אם יש פגיעה ללא נפגעים- השגחה עליונה,
אם יש פגיעה עם נפגעים- התמונה של ביבי שרדה,
אם אין תמונה ששרדה- בגלל שהחילונים פתחו סופר פארם בשבת.
מאז אתמול גויסו עוד כ-200 אלף שקלים עבור דוד, שרון וגם עבור אמה ויולי המתוקות מדבש. זה יפה מאד אבל לא מספיק.
בואו נעשה כל מה שאפשר כדי שהמשפחה הזו תדע שזה אמנם סיפור על חושך, אבל יש בו גם הרבה אהבה 💘.
לינק לתרומות בתגובה הראשונה.
יש גזר דין שהוא מסמך משפטי, ויש גזר דין שהוא ביוגרפיה קודרת של כישלון חברתי. גזר הדין שהושת על ראשו של האברך החסידי, אלימלך שטרן, בגין ריגול עבור איראן - שייך לסוג השני.
טרגדיה מהזן המיותר, נפגע נוסף של אוטונומיה שלא פו��קת מלייצר קורבנות, שבוע אחר שבוע. ובאוטונומיה הזו כל כך הרבה מעלות ויתרונות, ומה לא. ואני גם אוהב אותה מאוד, ועליי להדגיש זאת בוודאי ככתב לענייני חרדים. אבל אי אפשר להתעלם מהמשפט הראשון והיבשושי שהרכיב את גזר הדין נגד "המרגל": "הנאשם בן 22, נשוי, אב לשני ילדים, נעדר עבר פלילי” - משפט שמאחוריו נחבא לו סיפור אנושי של ילד בן שמונה עשרה שבקושי טעם את הווית האדם הבוגר, טרם הפך לאיש. אלימלך שודך והתחתן בחטף כחץ שלוח לפני שהספיק להגיד ג'ק רובינזון. אלימלך דילג לזירה מלאת האחריות והמורכבת ביותר שניתן להעמיס על אדם - ילדים, זוגיות, משפחה, פרנסה. הוא מתאר דוחק כלכלי משמעותי בו הוא ואשתו הטרייה טבעו, ללא כל יכולת ורצון לבקש סיוע.
וזה החלק שהופך את הבטן- "הוא הרגיש שהוא אינו עומד בציפיות הכלכליות של אשתו והוריה" כך מתארת השופטת. כאילו את שנות בגרותו הוא העביר בתיכון למדעים וממנו היה אמור לצאת מהנדס מהולל. איך בדיוק הוא יפרנס את אשתו ואת הוריה? איזה כלים הוא קיבל בשנים המעצבות בחייו?! ואכן, לסנגוריו וקרובי משפחתו היה חשוב לציין כי הוא שינן אלפי פרקי משנה וכי הוא היה תלמיד מצטיין בגמרא. "על אלף ושמונים ותשע משניות הוא נבחן, וידע אותן בעל פה" העיד אחד מקרוביו במחשבה שזהו הפרט שימלט אותו מציפורני בית הסוהר הישראלי. גילום הבעיה כולה - אלף שמונים ותשע משניות הן לא תחליף להבנת העולם הזה.
וכך, תחושת התסכול שהלכה והתגברה במהלך השנים אילצה את אלימלך לתור אחר אפיקים מהירים שלבסוף הובילו אותו למכשיר הפלאפון הפסול, הטמא, זה שאסור להחזיק בו. היה מדהים לקבל תדרוך היום מאחד עסקני הקהילה לגבי גזר הדין. העסקן הסביר שהרבנים שבו ואמרו בכל במה ובכל מקום ��י כל חרדי שמשתמש באינטרנט יגיע למקומות לא טובים - אלימלך זו ההוכחה. אני שתקתי בזעף. זו הוכחה למה, בדיוק? לכך שאינטרנט הוא השטן או לכך שכאשר סוגרים לאדם את כל החלונות, הוא יטפס גם דרך החרך המסוכן ביותר?
הקשר עם "אנה" (הסוכנת האיראנית Anna Ellena) נוצר ביישומון הטלגרם. מעבר למניע הכספי, שטרן חווה ריגוש מהאינטראקציה עם דמות נשית, חוויה שהייתה זרה לו בשל אורח חייו השמרני וההפרדה המגדרית בה גדל. עבורו, ביצוע המשימות - שכללו בין היתר תליית מודעות והטמנת כספים - לא היה מעשה אידיאולוגי אנטי ציוני, אלא חלק מריגוש מסוכן ומניסיון לשרוד כלכלית. אלימלך מעולם לא למד מהי מדינה, מהי ישות זרה וכיצד דברים עובדים. הוא עצמו לא יודע מה משמעות היותו אזרח במדינה.
אחד הרגעים שממחישים את חוסר הבשלות של שטרן הוא האופן שבו בחר להתמודד עם ספקותיו. כאשר עלו בו תהיות לגבי זהותה של אנה, הוא לא פנה למשטרה, דבר שהיה מזכה אותו היום בבית המשפט. הוא בחר לברר את אמינותה דרך ערוץ טלגרם בשם "אבו צלאח הדסק הערבי". בית המשפט קבע כי שטרן "עצם את עיניו" בפני האפשרות שמדובר בסוכן חוץ.
בגזר הדין מספרים קרוביו של שטרן כי רגע השבר האמיתי התרחש כאשר הם הבינו שהוא משתמש בפלאפון לא כשר, חס ושלום. עדות נוספת לסדרי העדיפויות החברתיים ששיחקו נגד הקורבן שוב, ושוב, עד שאלו גרמו גם להשלכתו לכלא.
בסיפורו כפי שנחשף היום, מגולל אלימלך שטרן את סיפורם של רבים נוספים, הוא ידע הרבה משניות והרבה גמרא, אבל לא ידע שום דבר על העולם
שרית עידן:
עדכון בנוגע להקלטות החדשות של עמית למד״א ב־7.10:
חשוב לי לעשות סדר ולתת רקע לפרשייה כדי להסביר איך התוודענו לדבר.
לפני שבוע עשיתי סדר בהרצאה שלי על עמית, והציק לי שאני לא יודעת את זמני השיחות המדויקים שבהם עמית התקשרה למד״א. פניתי אליהם בבקשה טכנית לקבל את זמני ומשך השיחות, כדי לה��ות מדויקת בהרצאה.
ביום ראשון קיבלתי מייל חוזר עם הנתונים. אני קוראת את המייל ורואה: שיחה 1, שיחה 2, 3, 4, 5, 6, 7. חשכו עיניי. אנחנו הרי יודעים כל הזמן הזה שהיו 4 שיחות בלבד למוקד באותו יום. איך פתאום 7? מה 7?
בנוסף, אורכי השיחות (משך הזמן) שצוינו במייל לא תאמו את מה שהיה לנו, ומכאן הבנו שהשיחות שקיבלנו ככל הנראה נערכו ונחתכו.
מנכ״ל מד״א ספד לעמית בלוויה וסיפר שהשמיע לנשיא המדינה באותו יום את ההקלטות של עמית, משמע כבר אז, ב־10.10.23, הם היו מודעים לכל ההקלטות, האזינו להן ובחרו מה להשמיע לנשיא.
זמן קצר לאחר הלוויה התקיימה פגישה בבית של אמא עם דובר מד״א והמוקדנים שדיברו עם עמי��. בפגישה השמיעו לנו לראשונה את 4 השיחות, הערוכות, כפי שהבנו ממש לאחרונה.
שאלנו שוב ושוב אם יש עוד חומרים ועוד שיחות, ואמרו לנו שאין.
כאמור, מתוך בקשה תמימה שלי התגלה לנו הדבר הכביר הזה: שקיימות עוד שיחות, ושגם השיחות שעד ה��ום היו לנו לא היו בשלמותן.
מרגע היוודע הדבר ביקשנו ממד״א להעביר לנו בדחיפות את השיחות החדשות, ובעצם את כל 7 השיחות המלאות.
ואז פתאום הבנו שעד עכשיו בכלל לא בדקנו בטלפון של עמית ביומן השיחות היוצאות מאותו יום. מרי, אחותי, נכנסה וראתה שאכן יש 7 שיחות יוצאות של עמית ל־101.
ואז גילינו דבר חדש ומטלטל נוסף: שלאחר השיחות למד״א, עמית הבינה באופן ברור שאין עזרה וגם לא תגיע, אז היא התקשרה למוקד המשטרה, 100, והייתה שיחה שלה למשטרה במשך 2 דקות.
עכשיו חשוב לי לעצור פה רגע ולהגיד לכל מי שנפגע מאירועי השביעי: תבדקו בניידים של יקיריכם בשיחות היוצאות לאן הם חייגו. אנחנו לא חשבנו ע�� זה עד עכשיו. אולי תגלו דברים חדשים.
נמשיך.
במשך יותר מ־48 שעות עולמנו טולטל לחלוטין, בזמן שאנו מחכות בכליון עיניים לקבל את ההקלטות. המתח, הציפייה, ההתרגשות, החשש. לא הצלחתי לישון כמעט, וחטפתי כאבי גרון וכאבי ראש.
זה החזיר אותנו ממש אחורה לימים שעמית הייתה בגדר נעדרת. שלא ידענו מה עלה בגורלה. שהרגשנו שאנחנו לבד מול העולם.
וכך, מיום ראשון בצהריים ועד היום (שלישי) בצהריים, אנחנו בשיח רצוף מול מד״א. מבקשות בלי סוף שישלחו, ונענות שזה בטיפול ושממש תכף נקבל.
היום בצהריים התבקשנו לחתום על טופס שאומר שאסור לנו לפרסם את ההקלטות והן לשימוש עצמי בלבד, מה שלא היה כמובן לפני כן עם ההקלטות שקיבלנו.
לא התנצלות, לא הסברים, רק טופס טכני. חתמנו בלית ברירה.
ותוך דקה הגיעו אלינו ההקלטות.
נשימה.
בחיל ורעד האזנתי, ולהלן התובנות שלי:
עמית חייגה למד״א 7 פעמים בין השעות 07:18 ועד השעה 10:07 (שימו לב למשחק המספרים של השיחה האחרונה).
אלו הם זמני ��שיחות: 07:18, 07:41, 08:01, 08:38, 09:14, 09:38, 10:07.
חלקן באורך של מעל 8 דקות. חלקן קצרות יותר.
7 פעמים בפחות מ־3 שעות.
היא מתקשרת שוב ושוב. כל הזמן מבקשת עזרה. מדווחת במקצועיות על מצבם של הפצועים שאיתה ועל המצב בבארי. מתחננת לחילוץ ופינוי עבור הפצועים. שואלת שאלות ע��ייניות בתקיפות ואסרטיביות. מנסה להבין ללא הרף איפה הצבא ואיך זה ייתכן.
אם עד עכשיו חשבתי שהבנתי איזה גיהנום אחותי עברה ביום הזה, היום הבנתי שהגיהנום הוא הרבה יותר מפחיד ומזעזע.
אם עד עכשיו חשבתי שהבנתי כמה מדהימה אחותי, כמה היא מסורה, כמה אמיצה, כמה מטורפת, היום הבנתי שהיא פי כמה וכמה.
היא פאקינג גיבורת־על. חלל שלא המציאו בשוברי הקופות הכי גדולים שיש.
גם השיחות שקיבלנו היום לא תואמות למשכי השיחה שנאמרו לנו, משמע הן עברו עריכה.
אין לי ולמשפחה שום טענה, חלילה, כלפי המוקדנים, שהיו בעצמם חסרי אונים ובכאוס בל יתואר, ועשו את המיטב שלהם.
ניגשתי היום לתחנת משטרה ו��גשתי פנייה לקבל את ההקלטה של עמית למשטרה. מקווה שנקבל, ומהר.
אנחנו עובדות על לקבל אישור בכל זאת לפרסם את ההקלטות, אם ומתי שנבחר. העיקר שזה יהיה לבחירתנו.
תחשבו כמה חומרים ומידע עוד יש שאנחנו, ועם ישראל כולו, לא יודע ולא מודע לקיומם. ושוב המסקנה שלי: עד שלא תקום פה ועדת חקירה ממלכתית, ל��ולם לא נדע באמת מה היה באותו יום.
וככל שהזמן עובר, העדויות האלה נעלמות לאיטן, הראיות מטשטשות, הזיכרון מתעמעם.
עד שלא תקום פה ועדת חקירה שום דבר לא יחזיר אותה.
ועכשיו האדרנלין מתחיל לשקוע, והמציאות המסויטת מכה שוב בפרצוף.