הבוקר פרסמנו חוברת עם ממצאים חדשים על ההשפעה של המלחמה המתמשכת על ילדים בישראל.
הנתונים נאספו במסגרת סקר אורך שעקב אחר מצבם הרגשי, ההתנהגותי וההתפתחותי של ילדים בגילאי 0-6, ובחן את השינויים שחלו בו ואת הגורמים להם, מאז ינואר 2024.
הנה כמה מהנתונים המרכזיים (שרשור 🧵)
הורים לילדים בגיל שנתיים עד 6?
אנחנו ב @TaubCenterIL והאקדמית רופין בודקים את מצבכם בסקר קצר על משפחות במלחמה. המענה אנונימי ולוקח כ-10 דקות.
https://t.co/Cn4jW23HGR
פרופ' יוסי שביט, ד"ר כרמל בלנק, דנה שי, דנה וקנין גנאל ושיר קולר🙏🏼
המחקר חושף שבחברה החרדית מקבלים זכאות לקצבת אוטיזם שנתיים מאוחר יותר (בגיל 4.7 בממוצע, לעומת 2.7 בשאר האוכלוסייה), ובכך מחמיצים את חלון הזמן הקריטי לטיפול אפקטיבי.
בנוסף, בחברה הערבית ובשכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך קיים פער קיצוני בזיהוי, שנובע מכך שפחות ילדים מגיעים לאבחון.
הקדמה קצרה:
מחקר של מרכז טאוב מתריע כי העלייה הצפויה במספר המתים בשנה מחייבת "שינוי מהותי בדפוסי הקבורה בישראל". על פי הערכות, עד סוף שנות ה־70 של המאה הנוכחית מניין המתים יעלה על 200 אלף בשנה, ובתי העלמין ירקון וברקת צפויים להגיע למיצוי מלא כבר ב־2035.
צילום: הר המנוחות בירושלים, ב־2024. מבקר המדינה: למשרד לשירותי דת אין מידע על מלאי מקומות הקבורה הזמינים בבתי העלמין משום שהוא אינו מנתח את הנתונים שמעבירים אליו גופי קבורה.
פיקוח לא יכול להחליף הדרכה והבנה של למה הרך בגיל הרך הוא כל כך קריטי. התראיינתי ל @mako_feed על האסון במעון הלא מפוקח בירושלים. https://t.co/qYDZCHd6h2
דנה וקנין גנאל, ממובילות רפורמת הסייעת השנייה בגני הילדים, מסבירה למה קריסת מערכת הגנים לא צפה לפני השטח, מספרת כיצד טלאים תקציביים החליפו תכנון ארוך טווח ומזהירה שבלי השקעה ממשלתית עמוקה הגנים ימשיכו להיסגר: "צריך להשקיע בגיל הרך השקעה כלכלית"
https://t.co/PPHXYRR96S
@RoniDori
ב-2025 חל גידול חסר תקדים במספר התלמידים בחינוך המיוחד – מציאות שהובילה להקצאת חלק ניכר מתקציב החינוך לתחום זה.
פרק החינוך בדוח מצב המדינה מדגיש את החשיבות ביישום המלצות וועדת שפירא: צמצום מספר התלמידים בכיתה בחינוך הרגיל, שיאפשר שילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, תוך שימוש בכח האדם הקיים.
https://t.co/gAit1ziVvf
בשנת 2025 נשבר שיא חדש: לראשונה מאז קום המדינה קצב גידול האוכלוסייה ירד מתחת לאחוז (0.9%)!
למה זה קורה?
ירידה בשיעורי הפריון בכלל המגזרים, עלייה במספר הפטירות, ומאזן הגירה שלילי שנה שנייה ברציפות.
כך נראית התמונה הדמוגרפית של ישראל ב־2025 > https://t.co/U23ux9tOIH
בפרק הראשון של דו"ח מצב המדינה 2025, חוקרי מרכז טאוב פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי מנתחים את הכלכלה הישראלית על רקע תקופה ביטחונית מורכבת, ומציינים כי לצד האתגרים יש גם מקום לאופטימיות > https://t.co/7po2PeGr0a
המשק הישראלי נמצא בנ��ודה קריטית: לאחר שנתיים של מלחמה שפגעה בהשקעות, בפריון ובצריכה הפרטית, והגדילה את הגרעון והחוב הלאומי – הרגיעה הביטחונית המסתמנת והסיכוי להסדרים מדיניים יוצרים הזדמנות להחזרת המשק למסלול של צמיחה מהירה.
>>
האם באמת ניתן לנבא הצלחה עתידית?
מחקר שפרסמנו בחן את הקשר בין תוצאות מבחן פיזה (שמודד את מידת המוכנות לעתיד) להישגים הלימודיים של תלמידי ישראל לאורך 14 שנים, ומצא שאמנם יש קשר חזק בין הצלחה במבחן להצלחה בהמשך, אך גם לא מעט תלמידים שקיבלו ציונים נמוכים הגיעו להישגים גבוהים בעתיד.
מחקר שבחן את היקף התקציבים שמקצה משרד החינוך לחטיבות הביניים, מצא שהפערים בין החינוך היהודי והערבי הצטמצמו בעשור האחרון מ־15% ל־3% בתקצוב לכיתה, ומ־18% ל־6% בתקצוב לתלמיד.
לעומת זאת, בתוך החברה היהודית המצב קצת שונה...
(שרשור 🧵)
בעוד יכולתן של נוסחאות התקצוב להסביר את הפערים בתקצוב לתלמיד גבוהה ויציבה, יכולתן להסביר את הפערים בתקצוב לכיתה נמוכה ואף הולכת ופוחתת לאורך זמן.
ממצא זה עשוי להיות בעייתי, שכן אם אי אפשר להסביר את הפערים באמצעות נוסחאות התקצוב – ייתכן שהם מושפעים משיקול��ם שאינם אובייקטיביים.
מחקר חדש מצביע על זינוק של 36% במספר הילדים בגני חינוך מיוחד בין 2020 ל-2024, ועל ייצוג יתר של החינוך הממלכתי-עברי – כ-60% מהילדים בחינוך המיוחד (וכ-70% מהילדים על הרצף האוטיסטי בחינוך המיוחד) לומדים במסגרות של החינוך הממלכתי-עברי, לעומת 34% בחינוך הרגיל.
https://t.co/hhCmq2HnuR