שנה בלעדייך אריאל. בלי אחי הקטן, האהוב, הגיבור. בלי הג׳ינג׳י האדיר שהיית.
חתיכת שנה עברה עלינו. על המשפחה. על החברים. על הלוחמים במחלקה 5.
לא ככה חשבנו שייגדע הסיפור שלך. הרי למה שבכלל יקרה לך משהו?
מירי רגב. יואב קיש. אמיר אוחנה. עידית סילמן. גילה גמליאל. אליהו רביבו. דודי אמסלם. מיקי זוהר. יריב לוין. אלי דלל. תזכרו את הרשימה הזו. לכולם היה זמן לצייץ ולתמוך באוריך שחשוד בעבירות של פגיעה בביטחון המדינה. לאף אחד מהם לא היה זמן לצייץ מילה אחת של ניחומים על רותם ינאי ז"ל, שנהרגה אתמול במשמרת שלהם. סדר עדיפויות מעוות של אנשים שאיבדו את הבושה. אפס מנהיגות. אפס אנושיות.
קשה לי לספור את כמות הפעמים שבכיתי בגלל בית״ר בעשור האחרון.
בגול של מגבו שהציל מירידה, בפנדל של ירדן בגמר הגביע, בקורונה מול יציעים ריקים. גם היום מול הטלוויזיה.
בית״ר מרגשת ומתסכלת, בלי סוף. חלק ענק מהחיים שלנו.
אנחנו עוד נשמח ונניף ונבכה ממנה המון.
ממש בקרוב. אני בטוח 💛🖤
בהמשך לחוק סבסוד המשכנתאות של הליכוד ברצוני להציע לקואליציה לקדם גם את שלושת החוקים הבאים:
1. חוק סבסוד משקיעים שהפסידו בבורסה.
2. חוק סבסוד נהגים שעשו תאונה ואין להם ביטוח.
3. חוק סבסוד הפסדים של מהמרים שקיבלו יד ממש גרועה בפוקר.
אנא שתפו וביחד נתקן 💪🏼
בקרוב יסתיים פרקם של עידית ושמוליק סילמן בחיינו הציבוריים. אין להם בייס, אין להם שטח ואין להם הישגים להתפאר בהם. גורלם הפוליטי נחרץ ושניהם יודעים זאת. הציוצים הנבזיים האלה משולים לפרפורי גסיסה של זוג פיראנות שמקפצות על גדות הנהר. אבל בעוד שהם עצמם יישכחו במהרה, אסור לנו כחברה לשכוח את הסילמניזם. פוליטיקה של הישרדות עד כדי אובדן צלם אנוש, מבגידה פוליטית ועד טפילת האשמות כוזבות על אזרחים, מייחוס הטבח למפגינים ועד התפרקות פומבית מריבונות. הסילמניזם הוא תמרור אזהרה למה שקורה כשאינטרס עצמי מוחק כל שריד של אחריות ציבורית, ואם אנחנו כחברה לא נלמד מזה ונאפשר לזה לקרות שוב, אויה לנו ולדורותינו.
לסמוטריץ׳ אין כבוד ל-2,100 הנרצחים ולמשפחותיהם, זו אמירה אומללה ולא מוסרית. גם ביום גרוע של ממשלת השינוי, היא עדיפה באלף מונים על ממשלת אסון השבעה באוקטובר של סמוטריץ׳.
חיי אדם אינם בעלי ערך בעיניו של סמוטריץ׳, בדיוק כמו בעיני קיצוניים פנאטיים בכל מקום בעולם. בקרוב נשנה את זה.
זה לא רק בצלאל סמוטריץ, כל הממשלה הזו מאמינה שהשביעי באוקטובר הוא בסך הכל כשל טקטי. טעות קטנה בשיקול הדעת. הכל בגלל שלא העירו את ביבי, ששיחררו הביתה יותר מדי חיילים לחג, שחיל האוויר לא ירה על הטנדר הראשון.
בתפיסת עולמם המעוותת, הם לא ממחוללי השביעי באוקטובר, הם הקורבנות שלו. הם יצרו עולם מושלם, פשוט זה המציאות סירבה להכיר בגאונות שלהם.
לכן אני חושב שאין שום טעם בועדת חקירה. זה בזבוז זמן מוחלט. זה כמו להגיד לדוקר מפתח תקווה בעשרת הדיברות כתוב לא תרצח. לאדם נרקסיסט - וזו ממשלה שהאידאולוגיה שלה היא נרקסיזם - אין אפשרות לפתח תפיסת עולם של אחריות ומוסר, כי הוא מרכז העולם.
אלף שנה של הסברים, הם לעולם לא יראו את הקשר בין האסטרטגיה שלהם למה שקרה בשבעה באוקטובר. האסטרטגיה שלהם זה להצליח כמובן. הכישלונות זה משהו אחר.
מבחינתם הכל מושלם - תפיסת העולם שחמאס זה נכס - זה גאונות צרופה. פשוט רונן בר לא הבין כמה זה גאוני. הם היו חוזרים על זה אלף פעמים. הדבר היחיד שמעניין אותם זה להישאר בשלטון. גם אם היו מתים 20,000 ישראלים בשביעי באוקטובר, לא היה מזיז להם את הביצה. כלום.