@AviyaIllouz בתור דתלשית: זה מבאס ולא נעים, לפעמים אני באה מוקדם כדי לבשל אצלם אבל לא תמיד מסתדר. וגם הם מפסידים כי אני מכינה דברים טעימים
בכל מקרה, זה מבאס אבל זה המצב וזה משהו שהבנתי שיקרה כשהחלטתי שהמטבח שלי לא יהיה כשר+שאני אוהבת
את חברים שלי
ואגב גם חברים טבעונים מבאסים אותי בהקשר הזה
@YahalomAsaf עם כמה שאני מתעבת את האנשים ופועלם (ואני מתעבת מאוד), אני לא חושבת שהרב אבינר מתיימר להיות הרבה יותר ממעביר שיעורים מצחיקולי ומכונת סמסים, לא? הרב טאו זה סיפור אחר כבר
@RafaelJPolisuk חבל שלא ידעתי הייתי מזמינה אותך לחינה+הפרשת חלה עם רבנית מתמחה שחמותי הרימה לנו לפני החתונה (לא באמת הייתי מזמינה כי זה היה לנשים בלבד, נראה שזה טבעי לחינה לסבית) (אבל היית נהנה מאולפניסטית קווניקית לשעבר עומדת במרכז הסיטואציה הזאת. לפחות לא הייתי לבד)
@NoyaSoyaa פעם מי שהיתה שותפה שלי אימצה, זה היה סיפור קצר ונגמר נורא ואיום, קשה לי להיזכר בזה. אז רק להבין שכל חיה היא תינוק וזה אחריות עצומה. מתגמל מאוד, אבל דורש המון. אין לנסוע לסופש כשאין מי שישמור, אין לא לחזור הביתה בספונטניות בלי לתאם עם השותפה. חיה זה דבר שמשנה את החיים (לטובה! אבל)
@amsterdamski2 גדלתי בהתנחלות, היו שטויות אחרות אבל לא אזעקות. הראשונה היתה בעמוד ענן בגיל 21. הלכתי לשירותים נידחים באוניברסיטה וכשיצאתי כל האוניברסיטה היתה שם כי מסתבר שזה המרחב המוגן
@RafaelJPolisuk כאילו אני לא מפסיקה לחשוב ולדבר על זה ויש מצב גם כתבתי לך על זה כבר אבל אני עדיין לא מצליחה להבין *למה*. מה השורש של האובססיה הזאת. למה דווקא הפרוגרס הזה. הרי היו תקופות של אובססיה על "מסיונרים" או "תנך בגובה העיניים" אבל למה דווקא האובססיה הכי מרושעת נתקעה?