YR20

[עומרי חיים | Omri Haim @HaimOmri]

ערבי-ישראלי אחרי פינוי הנקודה היהודית באזור מג'ד אל-כרום שבגליל: "עכשיו האדמה טהורה, לא נשאר כאן אפילו חזיר אחד"

[ינון מגל Yinon Magal @YinonMagal]

הארוע עם החווה בגליל הוא כמו הארוע עם האוהל של חזבאללה לפני ה 7.10
אם נתקפל פה נשלם מחיר יקר מאוד.
מציע לקק"ל להתעשת מהר
ולא לוותר על הגליל

[רועי ינובסקי @Roi_Yanovsky]

שתי תופעות מדאיגות שמעידות על עליית מדרגה משמעותית באמל"ח של ארגוני הפשיעה:

1. שימוש בטילי לאו צה"ליים - רק השבוע התרחשו שני אירועים בסאג'ור וג'לג'וליה. לפי אופי האירועים בשטח וירידת מחירי האמל"ח בשוק השחור, נראה שעם פתיחת הימ"חים במלחמה נרשמו גניבות אמל"ח בהיקף עצום ובהם גם טילי נ"ט.
לא בטוח כלל שהצבא מודע לכמויות שנגנבו ונמצאים בחוץ משום שמאד קל לדווח על תחמושת חסרה כשצ"ל (שימוש צרכי לחימה) וקשה לדעת כמה מעקב יש אחרי חוסרים וגניבות

2. רחפנים מטילים - השבוע עוד אירוע, הפעם בנצרת, של רימון רסס שהושלך מרחפן. הנגישות לרימוני רסס היום הרבה יותר גבוהה מלפני 3 שנים. רק כדי לסבר את האוזן, ב-2023 נרשמו 75 אירועים פליליים עם שימוש ברימון רסס ושנה אחר כך המספר קפץ ל988 (כמעט 3 אירועים ביום). עם מוסיפים את הרחפנים לתמונה שגם הם נגישים וזולים מאד היום זה כבר הופך את זה לקטלני ומאיים הרבה יותר

[מאיר רובין Meir Rubin @Meir_Rubin]

קיפול אוהל יהודי בגליל מסוכן יותר לעתיד מדינת הלאום היהודי מהשארת אוהל חיזבאללה בגבול לבנון.

[Roy Iddan 🏴󠁧󠁢󠁥󠁮󠁧󠁿 🇸🇨 🇮🇱 @Roy_Iddan]

לא הבנתי - בגלל התראות לאלימות בולמים את הצד המאוים?
שישה באוקטובר משהו...

[קובי ברדה-Dr. Kobby Barda @kobbybarda]

אפשר להבין למה לא מאפשרים לכל הרוצה בכך לממש את התמיכה הקנדית בפלשתינאים?
הלו?
יש מישהו במנהלת של משרד הביטחון שמטפל בזה?

[Dr. Eli David @DrEliDavid]

You wanted a two-state solution for us? Good luck with your four-state solution 🤡

[פורום הבכירים @theseniorsforum]

בין אוקטובר 2012 עד ינואר 2013 עבדתי כיועץ משפטי בלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. במשך חלק נכבד מתקופה זו הגעתי בבוקר לעבודה, החתמתי כרטיס, שתיתי את הקפה של הבוקר, ואז פתחתי במאמץ ארוך לחצות בשלום את 8.5 שעות העבודה הקרובות. עמדו לעזרתי סרטונים ביוטיוב, אתרי חדשות, ספרי קריאה מפעם לפעם, וחברים טובים שאיתם יכולתי לשבת ולדבר.

לא הייתי היחיד כמובן שנהג כך. כולנו נאלצנו לפעול באותה צורה. ושלא תבינו לא נכון, הלשכה המשפטית במשרד רה"מ הייתה מלאה בעורכי דין ובמתמחים חרוצים, מסורים ומוכשרים. אבל על כולנו נגזרה אבטלה כפויה. למה אתם שואלים?

ובכן, הייתי נוכח בחדר בעת שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, עו״ד יהודה ויינשטיין, מסר במו ידיו למזכיר הממשלה דאז, מר צביקה האוזר, מכתב מטעמו. במכתב, הוסבר לממשלה מה מותר ומה אסור לה לעשות בתקופת בחירות (הבחירות לכנסת ה-19). על מנת להקל על הקוראים, אתמצת את ההוראות למילה אחת: אסור.

היועמ״ש אסר על הממשלה לנקוט כל פעולה שיש בה החלטה. לא למנות, לא לקבל החלטות בממשלה, לא להחליט על מדיניות, לא לבצע כל התקשרות בהסכם, לא לפרסם מכרזים חדשים, לא לקבל החלטות על תגובה לעתירות לבג"צ, וכולי. אין פלא אם כן, שאנו, עובדי הלשכה המשפטית, שתפקידנו היה לכתוב חוות דעת משפטיות על החלטות ממשלה, להסדיר ניגודי עניינים למינויים חדשים, להכין חוזים ומכרזים ולסייע בכתיבת תשובות לעתירות לבג״צ, מצאנו את עצמנו נטולי עבודה ועתירי יוטיוב.

לאחרונה פורסם באתר JNS ישראל כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, העבירה לממשלה הנוכחית מכתב, שבו פירטה את האיסורים החדשים על שרי ומשרדי הממשלה. על פי הדיווח, ההגבלות על ממשלה זו מרחיקות לכת לעומת אלה שהושתו על הממשלה הקודמת, בעת שכיהנה כממשלת מעבר. חשוב לציין שחלק נכבד מההגבלות החדשות נובע מהחלטות של יו״ר ועדת הבחירות, הן הנוכחי (סולברג) והן הקודם (עמית). אבל קשה להתעלם מההנחיה לפיה אסור למנות בכירים, בין השאר קצינים מדרגת אלוף ומעלה בצבא, בעוד שאותה יועמ"שית אישרה לממשלה הקודמת את מינוי הרמטכ"ל ימים ספורים לפני הבחירות.

אמנם לאחר שהיועמ״שית לממשלה הפסידה באופן סדרתי בתביעות שבהן סירבה לייצג את הלקוח שלה, הממשלה, ואף טענה נגדה, ברור לכולם שהיא אינה גורם מקצועי ואובייקטיבי, אלא גורם פוליטי, בלתי מקצועי שיש להחליף - אבל זלזול כזה בממשלה טרם ראינו.

למען האמת, ההתמקדות ביועמ״שית במקרה זה תחטיא את הבעיה המרכזית. שכן חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. בחוק זה, כמו גם בכל שאר חוקי מדינת ישראל, לא מופיע כלל הצירוף ״ממשלת מעבר״. אנחנו העם, הריבון, באמצעות שליחתנו, הרשות המחוקקת, קבענו שממשלה תמשול כל עוד היא מכהנת, ללא כל סייגים. הדבר מחויב מכוח הפרדת הרשויות. הבחירות הן לכנסת, אך הממשלה חייבת להמשיך לתפקד ולדאוג לחיים של כולנו.

לאורך השנים, יועצים משפטיים הלכו וצמצמו את סמכויות הממשלה בתקופת בחירות. אך באופן יוצא מן הכלל, לא כל הממשלות הוגבלו באותה מידה. כך למשל, הממשלה בראשותו של יאיר לפיד. מלבד מינוי רמטכ"ל, ממשלתו של לפיד זכתה להיתר לחתום על הסכם בדבר הגבולות הימיים עם לבנון, ואף מבלי להביאו לאישור הכנסת.

ההגבלות המוגזמות על הממשלה בתקופת בחירות פוגעות לא רק ביכולת התפקוד של הממשלה, ובעצם באיכות חיי האזרחים. הן פוגעות גם בחופש שלנו לבחור בצורה מושכלת. אם אסור לשר להגיע לאירועים, להצטלם באירועים, או לפרסם את שעשה, איך נוכל אנחנו העם לשפוט, לטוב או לרע את מעשיו ולהחליט האם להצביע לו שוב? באיסורים המוגזמים האלו, יושבי ראש ועדות הבחירות לדורותיהם, שופטי בג״צ והיועצים המשפטיים לממשלה, לא רק פוגעים באופן מוגזם בתפקוד הממשלה ובטובת הציבור, אלא גם בזכות הציבור לבחור באופן חופשי ומושכל.

יש לזכור שלרוב, בחירות בישראל (למעט הכנסת האחרונה) הן לא אירוע של פעם בארבע שנים. אפילו עברנו כמעט שנה ברצף של מערכות בחירות מתמשכות. האם אנו מסכימים לכך שמדינת ישראל תתפקד במשך שנה שלמה ללא ממשלה? האם זה סביר שבממוצע, במשך שליש מתקופת כהונה של ממשלה בישראל, ייאסר עליה לקבל החלטות, לקדם מדיניות או למנות בכירים?

הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה, ויפה ממשלה אחת קודם.

(עו״ד אל״מ (במיל׳) אהרון הינמן הוא מנכ״ל פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי ולשעבר יועץ משפטי במשרד ראש הממשלה. מאמרו פורסם באתר JNS).

(תמונה: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

[Eyal Ofer אייל עופר @Eyalo365]

### החרם הבריטי והתשובה הישראלית: כך נביא לשינוי כללי המשחק

בזמן שאזרחי ישראל התכנסו לארוחת החג, נקטה בריטניה בצעד חמור וחד-צדדי. לאחר שבמשך מספר שבועות תכננה הטלת סנקציות על סחר עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון, ואף גייסה לשם כך מדינות באירופה, היא הוסיפה פתאום גזירה חדשה: איסור סחר עם חברות ישראליות הפועלות ברמת הגולן ובמזרח ירושלים. מבחינת הבריטים, כל שטח מעבר לקווי 67' אינו חלק ממדינת ישראל.

מדוע הוסיפה בריטניה את ההחמרה הזו, שגם אם אינה משמעותית מבחינה כלכלית, נושאת עמה משקל סמלי כבד?

הסיבה לכך היא שבריטניה נפגעה עמוקות מהתגובה האפקטיבית של ישראל, שבאו לידי ביטוי בהודעתו של שר החוץ גדעון סער.

תגובה זו כללה שני מרכיבים: הראשון, שאותו הבריטים צפו מראש, היה סילוק אנשי הצבא הבריטי מהמפקדה בקריית גת המתאמת את הסיוע ההומניטרי לעזה (צעד דומה לזה שננקט בעבר כלפי ספרד). אולם החלק שהפתיע והרגיז אותם במיוחד היה סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים — מוסד שטיפל אקסקלוסיבית ביחסיה של בריטניה מול הפלסטינים.

כאן יש להסביר point מרכזית: הבריטים מעוניינים מאוד בשימור הקשר ההדוק עם הפלסטינים, ואף מממנים פעילות נרחבת עבורם. למעשה, חלק ניכר מהמימון ששימש את הרשות הפלסטינית להגשת התביעה נגד ישראל בבית הדין בהאג בנושא גדר ההפרדה, הגיע מעשרות מיליוני ליש"ט שהקצתה הוועדה לפיתוח בין-לאומי של הפרלמנט הבריטי לארגון ה-NAD PLO בראשות סאיב עריקאת. סגירת הקונסוליה פגעה קשות ביכולתם לקדם קשר זה, היקר לליבם.

משכך, מומלץ לנקוט בצעד יצירתי נוסף שיפגע באינטרסים הבריטיים עוד יותר:

אם בריטניה מסרבת להכיר בכל שטח מעבר לקווי 67' כחלק ממדינת ישראל, על ישראל לשחק מולה בדיוק לפי אותם הכללים.

עד כה, אפשרה ישראל לבריטניה גישה ישירה משטחה אל שטחי הרשות הפלסטינית ובחזרה. דיפלומטים ועיתונאים בריטים הורגלו להתגורר בנוחות של מדינה מערבית בירושלים או בתל אביב, לנסוע שעה קלה לרמאללה או לשכם כדי להיפגש עם פלסטינים או לכתוב כתבות ארסיות נגד ישראל, ולשוב מיד לביתם. די בהצגת דרכון בריטי בכל אחד מהמעברים משטחי הרש"פ - כדי להיכנס חזרה לישראל.

על ישראל לבצע שינוי קטן אך מהותי:

להודיע כי מכאן ואילך, כניסת בעלי דרכון בריטי לשטח מדינת ישראל תתאפשר **אך ורק דרך מעבר גבול בין-לאומי רשמי**.

משמעות הדבר היא שברגע שדיפלומט או עיתונאי בריטי ייכנס לשטחי הרשות הפלסטינית, לא תתאפשר עוד כניסתו הישירה חזרה לישראל. הבריטי יצטרך לבחור: או להישאר פיזית בשטחי הרש"פ (דבר שהם לא רצו לעשות. לכן הקימו קונוסוליה לפלסטין בתוך שטח ישראלי בירושלים) או, אם ברצונו לשוב לתחומי מה שבריטניה מכירה בו כשטח של ישראל - יהיה עליו לצאת משטחי הרשות דרך מעבר הגבול לירדן, ומשם לטוס לנתב"ג או להיכנס למדינת ישראל רק דרך אחד ממעברי הגבול היבשתיים הרשמיים.

באופן דומה, יש להפסיק לאלתר את השימוש בנמלי ישראל (כמו נמל אשדוד) עבור סחורות וציוד סיוע בריטי המיועדים לרשות הפלסטינית או לעזה.

מתוך היכרות עם הדיפלומטים והעיתונאים הבריטים, מהלך כזה יעלה להם עשן מהאוזניים. התוצאה תהיה מזעור דרמטי של השפעת בריטניה ויכולתה לפעול למען הפלסטינים. ואם בריטניה תחליט להחריף את צעדיה — לישראל יהיו הכלים להחריף את תגובתה בהתאם.

[Guy גיא @SuperCat_alw]

כל הסיפור הזה הוא כמו פארודיה.
פארודיה על היהודים שממש רוצים להיות יהודי מחמד.
פארודיה על הגויים שקונים אותם בנזיד עדשים.
פארודיה על אנשים שמוחאים כפיים וחוששים להיות הראשונים להפסיק, כמו בנאומים היפים של סטאלין.
פארודיה על איך נראית פסיכוזת המונים.
פארודיה על פארודיה.

[Nitzan David Fuchs @nitzandfux]

הקריסה של האסטרטגיה הסעודית לקרקע המציאות היא הזדמנות טובה לכל אלו שבשנה האחרונה התעקשו שיש להתחבר לריאד בכל מחיר - לעשות קצת חשבון נפש.

[Noam @shem_mishtamesh]

במודל המילואים האמריקאי, בו אנשים מקבלים משכורת קבועה על עצם השמירה על כוננות, הנחייה כזו היא סופר הגיונית ומתבקשת.
בצבא העמח'ה שלנו, בו המדינה פוקדת עליך להתייצב למאות ימים בשנה ובמקרה הטוב תקבל קילו גלידת גולדה אם שירתת מספיק, לא.

[Rafi | 𐤓𐤐𐤉 @RafiVered]

אז באמת הריצו אותנו 3 ק"מ עם מדידת זמנים, וספרו עליות מתח ומקבילים. מקום ראשון בקבוצת הגיל.

אבל אם צה"ל באמת רוצה מילואימניקים בכושר, שיתגמל אותם ויעודד אותם: הנחות משמעותיות במכוני כושר, בקניית ציוד אימון ובהרשמה למרוצים. לרוץ פעם בתעסוקה זה רחוק מלהספיק.

[Igal Malka - 🇮🇱🇮🇱🇮🇱 @igal_malka]

נשבר!
באמא שנשבר!!!
שנים אני ו@65347_osnat מסתובבים בגליל.
מדברים עם אנשים.
מביאים לכם נתונים.
דופקים על כל דלת אפשרית וברוך השם גם הבאנו תוצאות.
לפני מספר חודשים, סוף סוף הוחלף יענקי קווינט ביהודה אליהו שבאמת בא לסובב את הספינה של רמ"י לכיוון הנכון.
ארגוני השמאל מחו.
חברי האופוזיציה קצפו.
בית המשפט התערב.
כולם פעלו למנוע את מינויו, אבל ברוך השם הוא נשאר!!!
ועכשיו אחרי כל אלו, מגיע העסקן העלוב חיים כץ ומחליט על הדחתו של אליהו.
ולמה?
כי אליהו מסרב לאפשר לכץ למנות את החברים והתומכים שלו לתפקידי מפתח ברמ"י.
מתחילים להבין על מה אני מדבר?
מה חשבתם?
שהוא יסתפק באתי וגמרנו?
קודם זה אתי בכנסת ועכשיו זה מועדון חברים ברשויות השונות ולעזאזל המדינה ואנחנו.

[חנן עמיאור Hanan Amiur 🇮🇱 @hananamiur]

אנשים מתלבטים בין הליכוד לסמוטריץ' ואז בא החיים כ"ץ הזה ומדיח את יהודה אליהו בגלל ענייני ועדי עובדים ופותר להם את הדילמה

[Gilad Zwick @giladzw]

חיים כץ חייב להיות מפוטר - היום.

מדוע? להלן ההסבר:

השבוע הגשתי מחקר מקיף* בן 150 עמודים על הקטסטרופה המתהווה בלב הגליל - חבל ארץ שהופך לנגד עינינו למיני-פלסטין, עמוק בתוך הקו הירוק.

מדובר באיוולת בקנה מידה היסטורי: הביקוש למגורים בגליל אדיר, אך המדינה עושה כל שביכולתה למנוע התיישבות ציונית באזור, ומנגד יוצאת מגדרה כדי לסייע לערבים-מוסלמים להשתלט על המרחב.

״המדינה״ - זה הדיפסטייט: מינהל התכנון, משרד האוצר - שחוגג על עשרות המיליארדים משיווקי הקרקעות - ורשות מקרקעי ישראל. הגופים הללו פשוט שמים פס על הממשלה, וממניעים אינטרסנטיים ואידאולוגיים מתעללים במילואימניקים ובאוכלוסיית המשרתים, שכל פשעם הוא הרצון לעשות ציונות וליהנות מאיכות חיים בגליל.

אך הדיפסטייט מצליח כי הממשלה הנוכחית מאפשרת לו לפעול.

כיועץ לראש הממשלה, הייתי שותף בקיץ 2023 למאמציה האדירים של הממשלה - בהנחיית ראש הממשלה ובהובלת מנכ״ל משרדו, יוסי שלי - לקדם החלטה היסטורית למען הגליל, שאושרה בספטמבר 2023.
מי שעשו הכול כדי לשים לנו רגליים היו הצמד-חמד גולדקנופף ובבצ׳יק, שעשו יד אחת עם מנכ״ל רמ״י דאז, ינקי קוינט, כדי לסייע לחרדים ולערבים - ולזרוק את המשרתים מתחת לגלגלים.

במקום לגבות מקוינט מחיר על חתרנותו, השר דודי אמסלם החליט בינואר 2024 דווקא לצ׳פר אותו ולמנותו לתפקיד היוקרתי של ממלא מקום מנכ״ל רשות החברות הממשלתיות, במקביל לתפקידו ברמ״י.

ומה לגבי משרד הנגב והגליל? טוב ששאלתם. מסתבר שבשנת 2025 נציגי המשרד בקושי טרחו להגיע לישיבות מינהל התכנון: שיעור הנוכחות שלהם נע בין 0% ל-40%.
מנגד, נציגי ״הארגונים הירוקים״ מופיעים כמעט בכל הדיונים, כדי לסכל ככל יכולתם תוכניות פיתוח ביישובים יהודיים מטעמים ״סביבתיים״. הטעמים הללו, אגב, נעלמים כליל כשמדובר בהרס שיטתי של יערות ושטחים חקלאיים לטובת יישובים ערביים.

וכעת, הקש ששובר את גב הגליל: עסקן הצמרת, אשף הקומבינות ונציג ההסתדרות בליכוד - חיים כץ.

עד שסוף כל סוף הצליחו להציב בראשות רמ״י אדם המחויב לאתוס הציוני, יהודה אליהו - ושבשל כך, כמובן, סומן על ידי בג״ץ והיועמ״שיה - מגיע המשוריין הטרי, כץ, ומנסה לערוף את ראשו של אליהו לטובת העסקנים הגמדיים שלו.

לכץ אכפת מהגליל בערך כפי שלגולדקנופף היה אכפת מאוכלוסיית המשרתים. אך מכץ אין לי ציפיות; מראש הממשלה דווקא יש לי.

אני מבין את השיקולים הפרקטיים, הפנים-ליכודיים, שהצריכו את שריונו של כץ, אך מעבר לבירוקרטיה המפלגתית יש גם מהות.

כץ, סמל מובהק לשרידי הריקבון בליכוד, מרשה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו משום שהוא חש חסין: איש אינו גובה ממנו מחיר.

הביזיון הזה חייב להסתיים. הליכוד צריך להכריע: האם המנגנון המפלגתי נועד לשרת את האידאולוגיה הליכודית, או שמא המנגנון הוא האידאולוגיה?

ההכרעה הערכית הזו צריכה להתקבל דווקא עכשיו, *לפני* הבחירות - ואין גבעה ראויה יותר להסתער עליה מהצלת הגליל.

לא לכץ, כן לגליל. קדימה, הסתער!

*המחקר נכתב במסגרת תוכנית ״עמיתי ציון״, בהנחיית ד״ר שגיא ברמק. התוכנית פועלת במכון ארגמן, בראשות ד״ר רונן שובל, תחת המרכז לחירות ישראלית, בהובלת עמיעד כהן.

[Roni Eitan @roni_eitan]

כל מי שמכיר את ההתנהלות האיומה של רמ"י מבין מצוין עד כמה המינוי של מישהו כמו יהודה אליהו הוא קריטי, אם רוצים להציל את הגליל והנגב כחבלי ארץ ששייכים למדינה היהודית.
הבחירה של מלך עסקני הליכוד חיים כץ לפטר אותו מזכירה לנו איזה מפלצת עסקנית, שאין בינה לבין ימין כלום, התפתחה בליכוד.

[David Oppenheim @Duduoppe]

קצת יצירתיות

[Eli Groner @GronerEli]

עד עכשיו נתניהו הפעיל על וינטר לחץ כבד להתמזג ולא לשרוף קולות. ההיגיון היה ברור: כשאחוז החסימה כל כך גבוה, האחריות לגוש מחייבת לעתים חיבורים טכניים. כתבתי על כך שרציתי שוינטר יעשה חיבור טכני. לא קרה. וינטר החליט להסתער בכל זאת.

ומאותו רגע, באירוניה פוליטית די מושלמת, הטיעון מתהפך.

אם וינטר מחזיק בסדר גודל של 150 אלף מצביעים, לנתניהו יש עכשיו שתי אסטרטגיות.

האחת: לעזור לו לעבור. כי אם וינטר נשאר מתחת לאחוז החסימה, הרבה קולות ימין יורדים לטמיון. ובהפוך על הפוך, הליכוד צריך עכשיו לעשות בדיוק את מה שדרש מווינטר: לחשוב על הגוש ולא על עצמו.

השנייה: ללכת עליו בכל הכוח. לא להוריד אותו מ־150 אלף ל־100 אלף, אלא למחוק אותו פוליטית, או לפחות להביא אותו למצב שבו שבועיים לפני הבחירות הוא מבין שאין לו סיכוי ופורש.

כי כל מה שבאמצע הוא התרחיש הגרוע ביותר מבחינת נתניהו: להחליש את וינטר, אבל להשאיר אותו על המגרש עם עשרות אלפי קולות ומתחת לאחוז החסימה.

וכאן מתחיל משחק הצ׳יקן.

וינטר מהמר שנתניהו לא יעז לשרוף 150 אלף קולות ימין. נתניהו יכול להמר שווינטר לא יעז להיות האיש ששרף אותם.

אחריות לגוש, מתברר, היא כביש דו־סטרי.

מי ימצמץ ראשון?