@ErelSegal איך אתה יכול לרשום את ״המשך שלטון״ אם הימין בשלטון כבר זמן רב מאוד? לא מסתדר לוגית… דווקא נראה שאם ביבי יבחר המשך שלטון בגצ ימשך באין מפריע, מה ההסבר? אשמח לשמוע באמת
שני אנשים תרמו השבוע תרומה גדולה לשיח הציבורי בישראל: אבינתן אור וברט מקגורגק. אחד העביר את המלחמה במנהרות חמאס, השני בבית הלבן. שניהם הציגו השבוע בלשון בהירה, מלב ההתרחשויות עצמן, שתי עמדות שעד עתה הוצגו בארץ כאכילת מוות, פוליטיקה צינית והפקרת חטופים. אור, חטוף שנתיים במנהרות עזה, הסביר בעברית פשוטה מדוע עסקאות לא פרופורציונליות עם חמאס רק יביאו עוד חטיפות בעתיד. מקגורק, יועצו הבכיר של ביידן, הסביר באנגלית פשוטה שממילא אף עסקה כזו לא עמדה באמת על השולחן עד שהחרב הצבאית הייתה על צווארו של ארגון הטרור.
צפיתי באבינתן אור ב״עובדה״ והתביישתי שוב ביחס שניתן לאמא שלו, דיצה אור, בזמן אמת על שהעזה לומר אותם הדברים. היא והורים אחרים מפורום תקווה הוצגו כמפקירי ילדיהם, ואילו מי שדחפו לכניעה - כמעין הורים מאמצים של חטופינו. הייתה זו דוגמא נוספת לעיוות שלפיו מי שהביאו את החטופים הם לא החיילים שחירפו את נפשם בעזה אלא אלה שהפגינו בדרישה להיעתר לדרישות חמאס (דרישות שכאמור, מעולם לא באמת התגבשו לכלל הצעה). נזכרתי גם באלחנן קלמנזון שנפל בבארי בבוקר שמונה באוקטובר, ושחודשים קודם לכן, באחת ההפגנות בקפלן, מישהו צעק לעברו ״יא משתמט״, כי ראה את הכיפה שלו. חלקים מסוימים באגף הזה לא משקיעים שום מאמץ בויכוח, רק בניסיון למסגר את הדעה השניה כבלתי לגיטימית.
האזנתי לברט מקגרגור בשורת ראיונות ונזכרתי שוב כמה שטחי השיח שלנו, כמה מוטה. רק בעולם כזה יכול ניצן אלון, שעמד בראש המנהלת הצה״לית לנושא החטופים, לשחרר לאוויר העולם ציטוטים כמו ״אפשר היה לשחרר את כולם קודם״, בלי להידרש לעובדות. בעולם כזה ניתן לפרסם ספרים ו״תחקירים״ שמציגים את חמאס כשוחר עסקאות ואילו ישראל רעת הלב, המנוכרת, הנחושה להילחם לנצח. למשפחות חטופים מותר בזמן אמת להגיד הכל (אלא אם מדובר במשפחות אור ומור, כמובן), אבל לפרשנים ולמומחים גם האמת היא אופציה.
במבחן התוצאה, ובניגוד לכל ההאשמות והתחזיות, בכל פעם שהוצגה עסקת חטופים, ממשלת ישראל אישרה אותה ברוב עצום. ברגע שהונחה על השולחן הצעה לסיום המלחמה בתנאים שישראל יכולה להשלים איתה, הממשלה תמכה בה. הסקרים – שבהם נתניהו רשם שיא דווקא אחרי חתימת העסקה – גם מעידים כמה אווילית הייתה הטענה שנתניהו מעוניין במלחמת נצח כי זה הדבר הפוליטי הנכון עבורו.
עד אוקטובר 2025, ולא יעזרו כל השקרים, לא הונחה הצעה שמאפשרת לישראל גם לקבל את כל החטופים וגם להימנע מלסגת לגבול הקודם, המדמם. כפי שהסביר מקגרגור כמו לילד מתקשה, כל המתווים כללו נסיגה מיידית מעזה עד החייל הישראלי האחרון, כאשר החטופים משוחררים בטפטוף מייסר שלפי סינוואר לא אמור היה להסתיים לעולם. מי שטוען שאין שום הבדל בין עזה עם חטופים ובלי צה״ל לבין עזה בלי חטופים ועם צה״ל הוא בור או תועמלן, ומוטב להרחיקו מכל גישה לציבור.
דומני גם שאותו ציבור שם לב, על אף הניסיונות לערבב אותו, לתופעה מוזרה: אלה שהסבירו במשך שנתיים שמיגרנו את חמאס ולכן אפשר לסיים את המלחמה הם אותם אלה שמסבירים כעת שחמאס חזק מאי פעם והמלחמה היא כישלון. הבוחרים יגבו מחיר מנתניהו על הפער בין הבטחת הניצחון המוחלט שלו ובין המצב בשטח. אך אם יכריחו אותם להכריע בקלפיות בין שתי ברירות לתיאור המצב במזרח התיכון – ניצחון מוחלט או כישלון מוחלט – הם לא יבחרו בכישלון.
לטור המלא >>>
https://t.co/lhn60Wa1FZ
החלאתיות של ממדני והבלוף של נדב איל
בציוץ שפרסם לרגל שלוש שנים ל-7 באוקטובר, ראש עיריית ניו יורק זוראן ממדני מקדיש פסקה בודדת לגינוי הטבח, בעוד רוב הציוץ שלו מוקדש להשמצת הקורבן, ישראל.
לזה אנחנו רגילים, אך שימו לב לסיפא של "הגינוי" שלו. ציטוט:
"שלוש שנים אחרי, עלינו לסרב לקבל עולם שבו הכיבוש והאפרטהייד נמשכים, שבו פשעי מלחמה זוכים לחסינות, ושבו הממשל הפדרלי שלנו ממשיך להיות שותף להם בכל משלוח נשק.
כדי לכבד את זכר המתים, עלינו להיאבק למען עולם שבו כל אדם יכול לחיות בחופש, בביטחון ובכבוד".
הבנתם נכון: ממדני מגייס את זכר נרצחי ה-7 באוקטובר - כ-1,200 תינוקות, ילדים, קשישים, נשים, גברים וצעירים במסיבות שנרצחו - למאבק בישראל.
נשמע לכם מטורף? זה אותו היפוך מוסרי שממדני ויתר האנטישמים עושים לזכר השואה: היהודים מוצגים כנאצים החדשים, שלא למדו את ה"לקח" מרצח שישה מיליון מבני עמם.
כעת, "הלקח" מה-7 באוקטובר הוא לא חלילה לחסל את חמאס ולהגן על ישראל, אלא להיאבק "בכיבוש, באפרטהייד ובפשעי המלחמה" - שם קוד של ממדני לישראל.
זו הדרך, לפי ממדני, "לכבד את זכר המתים" - כולל קורבנות חמאס שנרצחו אך ורק משום היותם יהודים-ישראלים.
ממדני מומחה בהוזלת דמם של יהודים - אך הסיפור רחב מממדני: ראש עיריית ניו יורק מבטא תהליך עומק שעובר על המפלגה הדמוקרטית ועל השמאל האמריקאי.
נדב איל (שחסם אותי) ודומיו מתבהלים אתכם שאנחנו "מאבדים את אמריקה" בעיקר בגלל נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' - כמובן כדי שתרוצו להצביע לגוש אייזנקוט שחיש מהר ישיב את האהדה באמריקה למדינת היהודים. הרי הכל תלוי בנו.
מדובר כמובן בהבלים. כפי שפירטתי כאן ובמאמר ב'השילוח' ("שונאי עצמם שונאים אותנו"), להקצנה חסרת התקדים שעוברת המפלגה הדמוקרטית אין דבר וחצי דבר עם מדיניות ישראל: לדמוקרטים יש בעיה עם אמריקה - ולכן יש להם בעיה עם ישראל.
השמאל הרדיקלי האמריקאי מתעב בישראל את מה שהוא מתעב באמריקה: זהות לאומית, גאווה במורשת ונכונות להגן עליהן, בכל מחיר.
כל הסקרים מהשנים האחרונות מצביעים על תחושת בושה הולכת וגוברת של הדמוקרטים, במיוחד בקרב הצעירים, על היותם אמריקאים.
האנטי-פטריוטיות בקרב השמאל בארה"ב הגיעה לממדים מבהילים: לפי סקר גאלופ מיוני האחרון, 27% בלבד מהדמוקרטים גאים מאד להיות אמריקאים - שפל היסטורי - לעומת מעל ל-90% מהרפובליקנים.
רק רבע מהדמוקרטים מציבים את הדגל האמריקאי מחוץ לביתם, לעומת כ-60% ב-1991.
המשמעות: השנאה היוקדת לישראל בשמאל האמריקאי נובעת במידה רבה דווקא מהיותנו בעלי ברית של אמריקה.
האנטי-פטריוטיות לא מתבטאת רק בנתונים. הפייק גינוי של ממדני ל-7 באוקטובר מהווה שכפול כמעט מדויק של ציוציו בימי הזיכרון ל-9/11.
לפי ממדני, עצוב אמנם שנרצחו אמריקאים, אך הרבה יותר אנשים נהרגו על ידי ארה"ב - בעקבות ה-9/11 - וגם עליהם נתאבל במידה שווה. לא בכדי ממדני מינה דווקא סנגור של מחבל אל קאעידה ליועץ המשפטי האישי לראש העיר.
ממדני, שצמח ב-DSA ("הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה"), מוביל מהפכה של השתלטות ה-DSA על המפלגה הדמוקרטית: ראש עיריית ניו יורק הריץ למשל לקונגרס את דאריאליזה אווילה שבלייה, שבימיה כסטודנטית באוניברסיטת קולומביה היתה חברה בקבוצה ששמה לה למטרה "לחסל את הציוויליזציה המערבית".
שבלייה גם התגאתה שביזתה את הדגל האמריקאי המשוקץ, כשניקתה בו את ידיה במקום במפית - חלק מסדרת ציוצים שמחקה. היא כמובן התייצבה לחגוג את ה-7 באוקטובר בטיימס סקוור, יום לאחר הטבח. שבלייה ניצחה בפריימריז הדמוקרטים וצפויה לייצג את ניו יורק בקונגרס.
לא רק בניו יורק. תאומו הרוחני של ממדני, עבדול אל-סייד, הוא המועמד הדמוקרטי במרוץ לסנאט במישיגן ומי שאף מוזכר כמועמד לנשיאות ב-2028. אל-סייד, בן להורים ממצרים, השתמש בתחילת העשור ברטוריקה דומה לזו של ממדני לגבי ה-9/11 - כלומר השוואה בין נרצחי הפיגועים לאלו שנהרגו ע"י ארה"ב במזה"ת (מאז מחק את הציוצים).
במרץ האחרון, אל-סייד הצדיק במשתמע ניסיון פיגוע דריסה עם משאית נגד 140 פעוטות יהודים במישיגן, מכיוון שאחיו של המחבל, ממוצא לבנוני, נהרגו ע"י ישראל (היו פעילי חיזבאללה).
אל-סייד גינה את הפיגוע אך הבהיר: "כאב מוביל לכאב". כלומר, עין תחת עין - פעוטות יהודים-אמריקאים, המתגוררים 11 שעות טיסה מישראל, צריכים לשלם בדמם על חיסול מחבלים בלבנון.
אל-סייד, שמכנה את ישראל "צמאת דם", הוקלט גם אומר לעמיתיו בקמפיין שלא להתייחס לחיסול חמינאי ע"י ישראל - כי "יש הרבה אנשים עצובים" בקרב קהל בוחריו ולא חכם להרגיז אותם.
בדומה לממדני, גם אל-סייד האשים את ישראל בג'נוסייד כבר בימים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר - בטרם נכנסנו לעזה.
השבוע הודיע ברק אובמה, שכבר הכשיר פומבית את ממדני, כי יופיע לצדו של אל-סייד בקמפיין - ללמדכם עד כמה הקיצוניות האנטי-אמריקאית חדרה ללב המפלגה הדמוקרטית.
כל השמות שהזכרתי קשורים בעבותות לחלאה הראשית, חסן פיקאר, שעליו כתבתי כאן רבות. פיקאר, שהעיד על עצמו פעמים רבות כי הוא "שונא את אמריקה", זכאי למניות רבות בניצחון של ממדני בניו יורק ולזה של אל-סייד בפריימריז במישיגן - בזכות קהל מעריציו הצעירים הנוהים אחריו לקלפיות.
פיקאר אמר בעבר במפורש כי "לאמריקה הגיע ה-9/11" - אמירה שעליה כביכול התנצל - אך רק לאחרונה הבהיר לאקסיוס כי צבא ארה"ב גרוע מאל קאעידה ("אמריקה היא הכלב העליון בטרור").
פיקאר כמובן תמך ב-7 באוקטובר והוא "מעדיף פי אלף את חמאס" על פני ישראל. לאחרונה גם הזהיר את יהודי ארה"ב תומכי ישראל כי הם מזמנים אלימות פיזית נגדם. הדברים אמנם עוררו גל גינויים (כולל מצד אל-סייד), אך המועמדים הדמוקרטים עדיין משחרים לפתחו של פיקאר.
זהו באמת רק קצה הקרחון, ויש עוד אינספור דוגמאות לטירוף ששוטף את הדמוקרטים. הבעיה אינה רק בקיצונים, אלא בנכונות של הנהגת המפלגה להעניק להם לגיטימציה ולהישען על כוחם.
לא בכדי דמוקרטים ותיקים והגיוניים כמו ביל מאהר, ג'ון פטרמן וג'יימס קארוויל - מאיימים שאם הדמוקרטים ימשיכו בדרך הווק, לראשונה בחייהם לא יצביעו למפלגה הדמוקרטית, שהפכה את שנאת ישראל ואמריקה לסמלה המסחרי.
ברני סנדרס, אגב, הבהיר לאותם "סוררים" כי פיקאר הוא חלק אינטגרלי מהמפלגה הדמוקרטית - ואם הם לא מרוצים ממנו, שיילכו לחפש מפלגה אחרת.
אז נכון, תמיד כדאי לנסות להציג את צדקת ישראל, גם בפני הדמוקרטים ההגונים הרבים שנותרו - אך הקרב על נשמתה של המפלגה הדמוקרטית אינו בגלל יצהר או איתמר.
מי שסבור שמצדיקי 9/11, מתאבלי חמינאי ומי שמייחלים לחיסול המערב יחדלו לתעב את ישראל ברגע שגולן ולזימי יחליפו את בן גביר וסמוטריץ' - זורה חול בעיני הציבור ומנצל את הטייטל "מומחה" לצרכים פוליטיים.
אני מבין ומכיר אותו אבל לא מקבל אותו, בעיקר כשהוא מבוסס על אי דיוקים וסילופים היסטורים.
סיפור הקמת המדינה לא התחיל אחרי השואה, אלא כ60 שנה קודם ע"י יהודים שאכן עזבו את הדת החרדית באירופה אבל עדיין שמרו על יהדותם, דתם ורבים גם על אמונתם.
גם בין שורדי השואה "שצפו ביהוה נשרף בארובות אושוויץ" היה חלק גדול שעדיין האמין בו.
כך שאי אפשר להגיד שהחילוניות היהודית בלבד בנתה והקימה את המדינה, להפך לרבים ממקימיה היתה זיקה ליהדות ואמונה באלוהים.
אכן, "החילוניות היא אחת הצורות המרכזיות שבהן היהדות הישראלית המודרנית נבנתה אז מה זה אומר, שהיא לא יכולה להשתנות?
גם רוב מקימי המדינה היו יוצאי אירופה, אז מה זה אומר שכשאח"כ כשבאו יהודים יוצאי מדינות ערב המדינה ואופיה לא השתנו?
אני לא תופס את החילוניות כאוטואנטישמיות, אני בעצמי חילוני בקצה של הסקאלה, ההבדל בניינו שהחילוניות שלי היא בחירה בדרך חיים בלי דריכה וזלזול במי שמאמין אחרת ממני. והחילוניות של השמאל בעיקר הקיצוני מגיעה מריגשי נחיתות - מהמקום שהיו בו, של היהודי הנחות בגולה ומכאן השנאה והזלזול שלהם בכל מה שמריח טיפה יהודי, אתם רוצים להשיל מעליכם סממנים יהודיים כדי סוף סוף להיות כמו הגויים, להשתוות אליהם, להראות להם שאתם לא "עובדי אלילים" פרמיטיבים כמו הדתיים, אתם נאורים, מתקדמים - פרוגרס.
ומכאן אתם ממשיכים עם ריגשי הנחיתות של המיקום הגיאוגרפי שאתם חיים בו - המזה"ת ואתם רוצים להראות לאדם הלבן המפותח האירופאי שאתם מתקדמים אתם לא פרמיטיבים כמו אנשי הלבנט, יש לכם אותם ערכים כמו להם, ולכן אתם נגד להלחם על הארץ ובעד ויתורים, אימצת אורח חיים, אידיאולוגיה ומנטליות פוליטית של המערב השבע הספון לבטח בארצותיו make peace, no war איזה כיף אתם כאלה אוניברסלים.
אבל לא, אתם במזה"ת מוקפים אוייבים והמנטליות הזאת שלכם כל פעם מתנגשת במציאות וקורסת ואתם לא מצליחים להבין את העם "המטומטם" שלא בוחר בדרך שלכם, וכל פעם מחדש בוחר בחיים, כלומר בימין.
רגשי הנחיתות שלכם גרמו לכם להתנתק ולהכחיש כל זהות וקשר לדת, חוץ מהעובדה שנולדתם יהודים התנתקתם לחלוטין מהשורש היהודי שהוא הסיבה לכך שאתם חיים פה (לכן גם לרבים ממכם אין בעיה לעקור מפה, הרי אתם אזרחי העולם) והתרגלתם לשנוא כל מה שמזכיר אותו וזה בדיוק הממשק עם האוטואנטישמיות. וכשמישהו מבטא את המילה נס זה מייד מצלצל לכם בפעמון פבלובי שגורם לכם לפרץ של שנאה או לגלוג לדת כמו הציוץ שלך.
כבר התרגלנו, אבל פה מה שצרם שניכסתם (את לא יחידה) את המילה "נס" ליהדות כשהיא ממש לא כזאת.
את מדברת על עובדות, והעובדה היא שהיה רצף *עובדות* נדיר שמוגדר בכל השפות וגם בעברית חילונית כ"נס", ולכן רק מוח שרגיל לחשוב אנטי יהדות יקפוץ וישייך את המילה לדת ואז יאשים את המשתמשים בה בדתיות.
מה מפעיל אותך, תבדקי את עצמך.
עלילות אלף שלומי ושלומי
ונניח שהיתה שיחת טלפון ממושכת בין מנהיג האמירויות לנתניהו. ונניח אפילו שנמסרה אזהרה, והיא היתה ספציפית מאוד. נניח שכל הפרסום של שלומי אלדר ורותי יובל נכון, ונתעלם לרגע משלל פרטי הלוואי שהופרכו עד מהרה (המצרים לא הזהירו אישית את נתניהו, האמירותי לא דיבר כלל עם הרצוג על עזה, לא הוגשה הצעה ב־8 באוקטובר לשחרר את כל הנשים והילדים).
קריאה בספרם של השניים מלמדת על דבר מופלא. ממשלת ישראל מואשמת שלפני 7 באוקטובר לא שעתה לאזהרות ולא פעלה בכוח ובנחרצות נגד חמאס. מ־8 באוקטובר - אשמה שפעלה ביתר כוח ונחרצות.
למרבה התדהמה, הצורר סינוואר מתואר בספר כדמות רציונלית שמתחננת לפני הטבח שממשלת ישראל תוריד אותו מהעץ ורק תיתן לו סיוע כלכלי. ״כולנו הבנו שהפיצוץ הוא רק עניין של זמן״, מספר מקור עלום, ״אי אפשר היה להמשיך יותר. לעזה לא היה אופק כלכלי״.
מייד אחרי הטבח, שכאמור הותנע מחוסר ברירה, חמאס שוב מושיט את ידו הנדיבה לממשלת ישראל. ״רציתי לעדכן שחמאס מוכנים לשחרר את כל האזרחים עכשיו ושאנחנו מוכנים לתווך״, מספר בכיר פת״ח סמיר משהראווי (עוד נחזור אליו בהמשך) "...אבל נתניהו לא מוכן לדבר על כלום״. עזבו את העובדה שאפילו מזכיר המדינה האמריקני טוני בלינקן הגדיר זאת כשקר מוחלט. מישהו חושב באמת שחמאס הציע שחרור ללא תמורה, וישראל פשוט אמרה לא? שכחתם את שתי האזרחיות האמריקניות ששוחררו ללא תמורה כעבור שבוע וכולם בירכו על שחרורן? מאמין לזה מי שקונה את השקר המופרך שסינוואר רץ לספר לישראל על מלחמת ענק בטווח הזמן המיידי, סוד שהסתיר מנסראללה ומחמינאי.
זו אמונה ארוכת שנים של אלדר, האיש שתמיד הסביר למה אנחנו טועים ועזה צודקת, כתב הערבים שבישר לישראל ש״חמאס הוא לא חונטה שטנית״ (״העיר״, 16.01.2009), וחזה סיכוי ״להגיע איתו להודנא של 30 שנה, שזה בעצם הסכם שלום״.
שמעון אלקבץ צודק במיליון אחוז , חלאס כבר עם הכתבים הצבאיים האלה שרק באים להרים לצבא ביחסי תן וקח במקום לשאול את השאלות הקשות באמת....
איך ייתכן שחיל האוויר גם כעת ממשיך עם ההדממות ולמה לעזאזל שר הביטחון לא עוצר את השטות הזאת ?!
@Israel_katz
אתמול גדי איזנקוט התראיין בחדשות 13 ונשאל אם הוא פוסל שותפות קואליציונית עם מנסור עבאס. התשובה שלו הייתה שהוא לא פוסל, ובהסבר לכך הוא השתמש בשם שלי. ניסיתי להבין את ההקשר וחזרתי כמה וכמה פעמים על התשובה שלו. אני מודה- לא הצלחתי להבין ואפילו הופתעתי מזה. אבל זה בעצם משהו כמו- את יוסף חדאד לא פוסלים למרות שהוא ערבי, אז למה את מנסור עבאס כן... תשפטו בעצמכם.
אז לעצם העניין, באמת שאני רוצה לשאול אותך גדי, ואני שואל בצורה הכי מכובדת שיש: אתה משווה ביני למנסור עבאס כי שנינו ערבים? הרי מלבד הזהות הערבית אין בינינו כלום משותף!
אתה גולנצ'יק גדי- גם אני! אז אתה משווה בין גולנצ'יק נכה צה"ל לבין מי שלא מסוגל לקרוא לחמאס ארגון טרור?!
אתה משווה ביני שהקמתי עמותה ערבית ישראלית שדוגלת בשותפות ועושה הסברה למען המדינה לבין מנסור עבאס שהמפלגה שלו מחוברת לעמותת סיוע 48 שהעבירה לפי תחקירים שפורסמו כספים לארגוני טרור כולל חמאס?!
אין שום דבר שמקשר ביני לבין מנסור עבאס ושאף אחד לא ינסה להלבין ולהכשיר אותו על הגב שלי... אני מתנגד נחרצות לדרך של המפלגות הערביות, אני מאמין שלא צריך לשבת איתן- צריך להעיף אותן!
בשורה התחתונה, אני לא הסתרתי שאני שוקל כניסה לחיים הפוליטיים, ואגב בניגוד להמון שמועות שפורסמו על השם שלי בתקשורת אני לא סגור בשום מקום ועדיין לא החלטתי לאן הדרך שלי תוביל אותי...
אבל אני כן אומר באופן הברור ביותר- את המפלגות הערביות שבכנסת היום צריך להחרים. לא כי הם ערבים, אני הרי ערבי- אלא כי הם אנטי ישראלים! ולהחרים את המפלגות הערביות זה לא גזענות! להגיד שאני ומנסור עבאס זה אותו דבר כי אנחנו ערבים- זה כן!
אם ערוץ 13 הספיק למחוק את הכתבה על ״הבנט והיפוכו״ מכל הפלטפורמות תוך פחות מ-24 שעות, סימן שמישהו ממש ממש לא רוצה שתראו אותה.
אז אני עושה לכם טובה ומחזירה אותה לאוויר.
שתפו בטירוף, לפני שגם זה ייעלם 😉
אימה בכביש 44: אזרח ישראלי שנסע בדרכו לירושלים נקלע לניסיון רצח של ממש על ידי נהג ערבי, שביצע תקיפה לאומנית אלימה תוך שהוא מלווה בקללות אנטישמיות.
לפי עדותו של הנהג המותקף, הכל החל כאשר נהג הרכב הלבן עקף אותו בפראות מהשול הימני. לאחר שהנהג צפר לו כאות מחאה, החל התוקף במסע הפחדה אגרסיבי: הוא החל לסטות לעבר רכבו של האזרח שוב ושוב בניסיון אקטיבי להוריד אותו מהכביש, תוך שהוא פותח את חלונו ומטיח לעברו קללות לאומניות בערבית, בהן "יהודי מניאק".
התוקף לא הסתפק בכך, וניסה לגרום לתאונה חזיתית באמצעות בלימות פתאומיות. לאחר מספר מאות מטרים, עצר התוקף בצד הדרך במקום שבו המתין לו אדם נוסף. ברגע שהנהג המותקף חלף על פניהם, התוקף סטה עם רכבו לעברו בעוד שותפו למעשה החל ליידות אבנים לעבר רכבו, עד שאחת מהן פגעה ישירות בשמשת הרכב.
הנהג המותקף, שתיעד את האירוע הקשה והזמין את המשטרה תוך כדי, הגיש תלונה למשטרה ומדגיש: "זה פיגוע לכל דבר, אסור שיעבור על סדר היום.
צריך להגיד אמת חברים.
ביבי כל כך מבאס.
מכל המינויים המוזרים שלו, ראבילו למבקר המדינה זה מינוי כל כך הזוי, כל כך לא קשור לתפקיד, כל כך נגוע בקרבה על חשבון התאמה, שיש מי שאומרים לי, אפילו בקואליציה, שנראה להם שזה תרגיל כדי למנות את אלרון (גם מינוי גרוע אבל עם קצת יותר רלוונטיות).
אבל אני חושב שלא כך. זה אמתי. ומבאס מאוד להגיד שהאופוזיציה צודקת, אבל היא צודקת. לא הייתי מסוגל להצביע לראבילו, כמו שלא הייתי מצביע לאנגלמן לפניו (שלא היה מועמד של ביבי אגב, אלא נכפה עליו). הם פשוט לא מתאימים (על אנגלמן אני מניח שכבר מבינים את זה).
מבקר המדינה הוא באמת שומר סף, האחרון שנשאר, למערכות המדינה. ולכן מה שקורה פה הוא שגיאה אסטרטגית ממדרגה ראשונה בקרב על הדמוקרטיה, שבו ביבי הוא מפסיד סדרתי. וכשסוף סוף יש לו הזדמנות לעשות משהו, הוא זורק אותה לפח.
חבל חבל חבל.
השופטת רות רונן: הסיבה היחידה שאני משחררת ממעצר סוחר נשק מסוכן אלים היא שיש אבחנה עתיקה שיש לו פיגור.
הפרקליטות: איזה פיגור?! תראי את הסרטונים שמלמדים על התחכום.
רונן: אתם לא אנשי מקצוע, צריך להפנות לאיש מקצוע. אני משחררת אותו הביתה.
*העבריין מספיק בינתיים לבצע עבירות נוספות בזמן שהוא משוחרר בביתו*
חוות דעת מקצועית מקיפה: הוא מתחזה. אין לו פיגור.
הפרקליטות: אז יש להורות על החזרתו למעצר
השופט מרדכי בורשטיין: הוא אמנם נוכל והנימוק של השופטת רות רונן כבר לא רלוונטי, אבל העבריין כבר הסתמך על ההחלטה לשחרר אותו למעצר בית, וחוץ מזה - בינתיים הוא לא ביצע שום עבירה (הוא כן).
לך תילחם ככה בפשיעה.
עזבו את הגיחוך בכך שמדובר בירושלמית שהגיעה לתל אביב ועכשיו קובעת מי יגור בעיר🤣
אני מניח שמדובר בחיילים, סדיר או מילואים, שנתנו מאות ימים בצבא ויש מצב שסיכנו את חייהם כדי שהיא תוכל להגג בבהמיות האופיינית לה בטוויטר.
אגב, ברור לכולנו שעל ערבים היא בחיים לא היתה מעזה להתבטא כך.
זו גזענות סלקטיבית, נגד יהודים דתיים.
הנחמה היא שאף אחד לא שואל אותה והיא יכולה לקפוץ