לכבוד: ראש השב"כ, דוד זיני
הנדון: החוק (ורוחו) במדינת ישראל
חוק השב"כ קובע (בין היתר) כך:
1. "השירות נתון לְמָרוּת הממשלה"
2. "השירות יפעל באורח ממלכתי"
3. "לֹא... לְשֵׁם קִדּוּם אִינְטֵרֵסִים מִפְלַגְתִּיִּים-פּוֹלִיטִיִּים"
דבריך על התאמתך לתפקיד "יותר מרבים וטובים אחרים" רק כי יש לך את היכולת (והרצון) "לִהְיוֹת נֶאֱמָן לַדֶּרֶג הַנִּבְחָר" מנוגדים לחוק השב"כ ולרוחו, משתי סיבות:
1. מדובר בחוק על "מרות" (כפיפות) ולא על נאמנות.
2. הממשלה אינה "דרג נבחר" אלא ממונה.
חמורה לא פחות תגובתך ל'מחיאות הכפיים' - "לא צריך למחוא כפיים לדברים טרוויאלים".
מלים אחרות - מילוי התפקיד שלא בהתאם לחוק (ובטח שלא לרוחו) נראה לְךָ מובן מאליו.
ולסיכום - גם אם כישוריך מדהימים, וגם אם לא נפל רבב ביושרתך, הרי שלדבריך שלךָ - אינך מתאים ואינך מבין כפי הנראה את מהות אחריותך הכבדה (שאינה נאמנות לממשלת נתניהו).
בכבוד רב,
אזרח קטן (בדמוקרטיה גוססת)
נ.ב. ולכן כנראה נתניהו מינה אותך
הסרטון שהליכוד שחרר עכשיו הוא פשוט התרסקות. קרינג׳ ברמות שקשה להסביר, ובעיקר ניתוק מוחלט.
הוציאו מהבוידעם את כל הסטיגמות האפשריות. אבא עם פפיון, אמא עם כוס יין, והבן שיושב עם פרצוף של נידון למוות ומפיל את הפצצה: ״אני ביביסט״. האמא, בתגובה, דופקת צלילת ראש לתוך עוגת הגבינה. תגובה מופרכת לגמרי. התסריט הזה היה אמין רק בתרחיש אחד: אם יאיר נתניהו היה יורד בוקר אחד לסלון בבלפור ומודיע: ״אבא, אמא, מצאתי עבודה. במשרד. מתשע עד חמש" שם באמת היו צריכים להזמין פסיכיאטר מחוזי ולגרד לשרה את הקצפת מהפנים.
בנוסף, הסרטון הזה אשכרה מסית נגד 8200. באמצע מלחמה, נתניהו והליכוד הופכים את החיילים שלנו ליריב פוליטי, ל״אליטה״ ש��ריך לשנוא בסלון. והכי ציני פה? שעוד רגע נתניהו ייסע לבסיס שלהם בגלילות, יעמוד ליד אותם חיילים בדיוק שהוא עכשיו מטנף עליהם, יביא את צוות הצילום ויגיד למצלמה בשיא הרצינות: ״אלה החיילים הגיבורים שלנו שעושים עבודת קודש״.
ובסוף הכיתוב: ״שני מיליון מצביעים נרדפים״. נרדפים? על ידי מי בדיוק? אתם בשלטון 15 שנה. אתם מחזיקים את ההגה, מחלקים את הכסף ואת הג׳ובים. בזמן שאתם מייצרים סרטונים מביכים על איך שרודפים אתכם בארוחת חג, הממשלה שלכם, ורק שלכם, העבירה במשך שנים מזוודות של מיליוני דולרים במזומן מקטאר ישר לידיים של יחיא סינוואר. אתם מימנתם את חמאס.
הסרטון הזה הוא מכונת רעל נטו. הניסיון הכי עלוב של מי שאחראי למחדל הכי גדול שהיה פה לנקות את עצמו, להנדס את התודעה ולהפוך את עצמו לקורבן. לרסק את המדינה לתוך קיר ואז לבכות שהקיר שמאלני.
רענן שקד:
וואו, תראו את נתניהו! תראו את הצ'רצ'יל שלנו! את האריה השואג שלידו כי מישהו צייר אותו שם!
יודעים מה? אני חוזר בי מכל מה שאמרתי עליו – כלומר, אני עדיין חושב שהוא לא בסדר ו-7 באוקטובר וזה, אבל תראו אותו עכשיו! אז אני לוקח בחזרה את כל מה שחשבתי עליו – ולמרות שאני עדיין חושב עליו בדיוק אותם דברים, תראו אותו עכשיו!
זה מה שאנשים מסוימים אומרים וכותבים כרגע. לאנשים אלה אני קורא, בשתי מילים, אברי גלעד – בחור שאני מחבב בסך הכל אבל אדם עם עמוד שדרה עשוי חול רך ודעות שמספרן כגרגריו – והוא ממש לא לבד; עוד אנשים כתבו בשבועיים האחרונים דברים דומים, כאילו המלחמה מול איראן לא רק מחקה לנתניהו, פחות או יותר, את כל מה שקדם לה, אלא גם מחקה לנו את הזיכרון בשיטת עט הפלא של "גברים בשחור"; לחיצה אחת – בכיוון איראן במקרה זה – והזיכרון שלנו מתאפס ומתחיל מחדש.
כאילו המלחמה מול איראן (השנייה בשמונה חודשים. חכו לשלישית, ההיא שבאמת תהיה לדורי דורות. עד הרביעית) היא שנת אפס, ומרגע זה מתחילה מחדש ספירת היהודים או לפחות ספירת נתניהו.
ותראו את נתניהו.
תסתכלו עליו טוב, ותראו שם בדיוק את הנתניהו שראיתם עד עכשיו; ההוא שלנצח, תמיד, בכל זמן ובכל תנאי, יעשה בדיוק מה שטוב לנתניהו, וכמו כל תרנגולת עיוורת שמוצאת גרגיר, יכול לקרות, פעם-פעמיים בשנתיים, שהדבר הזה יחפוף את מה שטוב לישראל.
זו, אגב, לא אחת הפעמים האלה, כי לא טוב לישראל. תאמינו לי, אני חי פה בשבועיים האחרונים ולא טוב לי בכלל. לא טוב לאף אחד סביבי. לא טוב לילדים. לא טוב למשק. לא טוב לבעלי עסקים, אמהות, מילואימניקים, אנשים בלי מרחבים מוגנים, אנשים שנפצעו או שביתם התפורר, אנשים עם איזשהן תוכניות בכלל, בני אדם שמעוניינים פשוט לחיות; המלחמה הזו טובה מאוד לנתניהו בשנת בחירות, וזו הסיבה העיקרית – שלא לומר היחידה – לצאת אליה עכשיו, בול עכשיו, במלאת התאריך הלא-עגול של שמונה חודשים לסיבוב הקודם שבו ראיתם את נתניהו עומד מול המצלמות ומכריז שהשגנו "הישג היסטורי וניצחון שיעמוד לדורות".
אז תראו את נתניהו עכשיו.
תראו את האיש שהיה ראש ממשלה ב-7 באוקטובר, מעולם לא לקח אחריות – ולו מיניסטריאלית, פיקודית, אפילו רגשית – לטבח הבלתי נתפס, ולעולם לא יקים שום ועדת ��קירה ממלכתית כי אין מה לחקור: הוא לא אשם – ואף פעם, בשום תנאי, לא יציע בדל התנצלות, השתתפות, רמז, טיק בפנים, להכרה כלשהי בכאבם ואובדנם של מיליוני ישראלים.
תראו את נתניהו.
האיש שהצליח להפוך את ישראל למדינה שאינה קיימת יותר כמדינה מתפקדת, אלא רק כצבא מתפקד – אולי ב��לל רק כחיל אוויר מתפקד. מערכת החינוך קורסת ממחסור במורים תחת שר שאין לו מושג; מערכת בריאות מדממת רופאים ותורים; משרד החוץ מורכב כרגע מנועה תשבי; תחבורה הוא משהו שהשרה הממונה נתקלת בו רק בנסיעה מהבית לנתב"ג ובחזרה; ביטחון הפנים, בניהולו של עבריין מורשע, הוא הביטחון שמישהו, מתישהו, ידקור אתכם בפנים. והשגרה היא שגרת השבתת החיים ואפסונם לזמן בלתי מוגבל מדי כמה חודשים.
לנתניהו לא איכפת משום דבר מזה. לא משלומה של ישראל, לא משלום תושביה – הם, כידוע, משעממים אותו – ותראו אותו; הוא הצליח להגיע למצב בלתי נתפס שבו הביס את האבולוציה עצמה! כי אם דרווין אמר "הישרדות המתאימים ביותר", נתניהו אמר ועשה להיפך: הישרדות הבלתי מתאימים ביותר – יואב קיש, מירי רגב, עידית סילמן, איתמר בן-גביר, ואנחנו עוד מדברים על החומרים האנושיים העיליים של הממשלה, כן? בואו לא נזכיר – או שכן – את ניסים ואטורי ודוד ביטן ושלמה קרעי, אנשים שמתאימים לקריירה בשירות הציבורי כמו שאני מתאים לאליפות העולם בדחיקת משקולות, ועדיין – הם שורדים ומשגשגים וממילא לא מאמינים בדרווין כי הם מאמינים באלוהים הפרטי שאליו הם מתפללים: נתניהו.
אבל תראו את נתניהו! האיש שבז לכם – ולכולנו – בכל לבו, האיש שבנו מתפלל בכיוון בירת ישראל מיאמי, והאיש שהלשכה שלו עושה עסקים עם קטאר בזמן מלחמה בידיעתו או שלא בידיעתו – תחליטו לבד מה גרוע יותר – אבל רק תראו אותו עכשיו! כפיר בן ליש. שחל בן אריה. גור בן לביא. שקרן פתולוגי בן היסטוריון כושל.
רק תראו אותו.
>>
@raananshaked
ישבתי על הספה בסלון עם נס קפה שהתקרר קצת יותר מדי וחיכיתי. בחוץ מלחמה, אנשים מאבדים את הבית שלהם, משפחות קוברות ילדים , ובמסך ראש הממשלה עלה כדי לדבר איתנו על מבצע ״שאגת הארי״. הלב שלי דפק.
ציפיתי לאיזו מילת נחמה, אולי איזה ג׳סטה אנושית קטנה לאלה שהחיים שלהם נמחקו, משהו שיראה שמאחורי הפודיום והחליפה יש מישהו שמבין שהעולם שלנו שם מחוץ לאולימפוס בקריה קורס.
אבל במקום זה, פתאום מצאתי את עצמי מקשיב למונולוג על באגס באני.
כן, באגס באני. ההוא ששואל מה נשמע, דוק. ראש הממשלה עמד שם, עם פרצוף של צ׳רצ׳יל רגע לפני נורמנדי, והסביר בשיא הרצינות שרודפים אותו על בובת פרווה. לרגע בדקתי את השלט לראות אם לא ישבתי עליו והעברתי בטעות לערוץ הילדים. הוא פשוט עמד שם, מחק בטיפקס מאות אלפי שקלים של סיגרים קובניים ושמפניות ורודות ממיליארדרים, והשאיר לנו רק ארנב מצויר.
ואז הוא עבר לנשיא הרצוג. זו הייתה סצנה סוריאליסטית, כמו מאפיונר שמלטף חתול. הוא אמר בטון כמעט אבהי שהרצוג ״לא צריך להיות נתון ללחצים״, אבל המבט שלו שידר משהו אחר לגמרי: ״תעשה את הדבר הנכון, ותארגן לי חנינה, או שהחבר הג׳ינג׳י שלי מאמריקה יעשה ממך פסטרמה״. הוא קרא לזה ״ציד אדם ממוקד״. מסכן. כולם צדים אותו.
הסתכלתי על הכוס שלי. חשבתי על האנשים שאין להם איפה לישון הלילה, על הטייסיים והחיילים שבאמת שואגים את ״שאגת הארי״ אי שם בתוך הקוקפיט של המטוס או בבוץ של לבנון. ואז הסתכלתי עליו.
האיש שמנהל את המלחמה הזאת כורך את עתיד המדינה עם קמפיין ההימלטות האישי שלו. זאת לא הייתה שאגת הארי, חשבתי לעצמי בזמן שהטלוויזיה המשיכה לרצד. זו הייתה ילל�� הקורבן הכי מושקעת שראיתי בחיים שלי.
קמתי, שפכתי את הקפה לכיור, וכיביתי את המסך. בבוקר בטח יספרו לנו שדאפי דאק עומד מאחורי כל המחדל של ה-7 באוקטובר.
תגובה לטור המביך של @KalmanLiebskind
קלמן ליבסקינד היקר, יש משהו מעורר רחמים, כמעט טרגי, בצפייה בעיתונאי ותיק שמקדיש טור שלם ומתבכיין כדי לילל על תוכנית סאטירה, רק כדי להוכיח קבל עם ועדה עד כמה הוא פשוט לא מבין מהי סאטירה.
הטור המביך והטרחני שלך נגד ״ארץ נהדרת״ הוא ההוכחה הניצחת לכך שהמערכון על האייתוללות פגע לכם בול בפוני. במקום להתמודד באומץ עם המראה המכוערת שהוצבה מולך, בחרת, כהרגלך, להאשים את המראה.
בוא נסביר לך לאט, בתקווה שתבין: סאטירה, קלמן, אינה יומן חדשות אובייקטיבי ואינה תמונת פספורט. תפקידה ההיסטורי והתרבותי הוא לקחת מגמות מסוכנות של הקצנה, שחיתות, משיחיות וכפייה ולהקצין אותן כדי להאיר תהליכי עומק שמתרחשים מתחת לפני השטח.
כש״ארץ נהדרת״ מציגה את מנהיגי המחנה שלך כמשמרות המהפכה, היא לא טוענת שברגע זה ממש תולים פה מתנגדי משטר במנופים. היא מזהירה, בצדק גמור, מפני הכיוון שאליו מושכים השותפים הטבעיים שלך לקואליציה - אלה שקוראים בגלוי להדרת נשים, אלה שרואי�� בלהט״בים תועבה, ואלה שמנסים לרסק כל מוסד דמוקרטי שנותר כאן.
לקחת מערכון סאטירי נוקב ולהגיד ״אבל תראו, השלטון עוד לא יורה בנו ברחובות!״ כהוכחה לניצחון הדמוקרטיה, זה טיעון כל כך עולב, נמוך וחסר מודעות, שהוא בעצמו חומר למערכון מצוין.
אתה מאשים את כותבי ״ארץ נהדרת״ שהם מנותקים ושונאים את המסורת ואת הרוב. האמת, כרגיל אצלך, הפוכה לחלוטין. התוכנית הזו נשארה מדורת השבט של ישראל בדיוק בגלל שהיא משקפת את החרדה האמיתית והמוצדקת של רוב הציבור מהמיעוט הקיצוני שהשתלט על המדינה.
הם לא לועגים למסורת, הם לועגים לאופן שבו הפוליטיקאים שלך הפכו את הדת לקרדום לחפור בו, למנגנון ציני של סחטנות ושליטה.
הפאתטיות מגיעה לשיא כשאתה מנסה לסתור את הסאטירה עם ״עובדות״.
אתה מתגאה בבתי קולנוע פתוחים בשבת ובנשים דתיות שמתגייסות? הרי כל אלה קורים למרות הממשלה שלך, שנ��חמת בהם בחירוף נפש! כשאתה מנופף באמיר אוחנה כעלה תאנה לקואליציה שכוללת את אבי מעוז, אתה בעצם כותב ל״ארץ נהדרת״ את הפאנץ׳ הבא בעצמך.
הטור שלך רק חושף את תחושת הקורבנות הנצחית של המחנה שלך. סאטירה טובה אמורה להכאיב ולערער. העובדה שישבת מול המסך, רתחת מזעם, ומיהרת לכתוב מניפסט אפולוגטי, רק מוכיחה שהמערכון צדק בכל מילה. תפסיק להביך את עצמך - כרגע, אתה הבדיחה הכי טובה של ארץ נהדרת שמעולם לא שודרה.
גילוי נאות לכל הטרחנים: כתבתי לארץ נהדרת מערכונים במשך עונה וקצת.
רמה גבוהה כרגיל. הסיבה שגידפת בציוץ הראשון ואתה מתייחס לבלורית שלי (היא מוסרת ד"ש, מקו הנסיגה לצערי) בשני הוא שהפנמת לגמרי כעס על פני טיעון נקי, עלבון על חשבון חשיבה. ככה מפסידים ויכוח. הפסדת.
אענה שוב בענייניות עבור עוקביך: המערכון עסק בדרך בה חברות יכולות לצעוד אל חשיכה של שנאה ובורות, וכן, המסלול יכול להיות פנאטיות דתית. אם כי לא בהכרח. יש ימין קיצוני, יש פשיסטנים, יש רדיקליות שמאלנית. לי יש אויבים בכל הקבוצות. לך לא.
ולמה? אתה לא יוצא נגד התופעות האלה (נניח מסעות האלימות נגד פלסטינים באיו"ש, או הביזה של תקציב המדינה בידי עסקנים חרדים) כי או שאתה שפן שלא מסוגל לסטות בגרם מקווי מחנה ביבי, או שאינך מבין מה זו קדמה וחירות, או שאתה רוצה בכפייה דתית ובהידלדלות והיחלשות החברה הישראלית החופשית.
אתה בוודאות אחד מהשלושה, כנראה שניים. לגבי הלקח - שאתה מבטיח שאלמד ממך. מה זה יהיה? לקלל יותר? להתייחס למאפיינים החיצוניים של מי שאני מתווכח אתו? אני חושב שזה מאוחר עבורי. רק בריאות
צריך להודות שיש משהו פואטי בפנייה של עידית סילמן לדונלד טראמפ. זה הרי המשך ישיר לקריירה שכולה מיחזור של אשפה פוליטית. עידית, הפוליטיקאית שחלמה להיות מנהיגת ימין אידיאולוגית וגמרה בתור בובת פיתום של שמוליק, שוב מנסה להפוך התרפסות מביכה למהלך שחמט בינלאומי.
תירגעי, קיסינג׳ר. אף אחד ל�� סופר אותך בוושינגטון. סך הכל ביקשת מנשיא זר שיטיל סנקציות על שופטים ישראלים כדי לחלץ את הבוס מהמשפט. והבוס שמצידו אפילו לא טורח לגנות את המהלך המטורף הזה, פשוט מתייחס אלייך כאוויר. בדיוק כמו בוחרי הליכוד, שרואים אותך מזיעה ומוכרת את המדינה לקראת הפריימריז, ומפהקים בבוז. זה הרי הגיוני: אישה שריסקה ממשלה שלמה בגלל פירור של לחמנייה בבית חולים, פתאום מוכנה להשליך את שאריות הדמוקרטיה שלנו לאמריקאים בלי למצמץ? הצחקת את הקלפי.
זו בדיוק הבעיה עם עידית סילמן: היא הפער הבלתי נסבל בין זחיחות של שרת ממשלה לביצועים של פח כתום. בבוקר היא מספרת לנו על משילות וערכים, ובערב היא מתאפסת, נזכרת שהבייס מתרחק, ורצה להתחנן להתערבות זרה. אין לה עמוד שדרה אידיאולוגי, א��א רק מנגנון הישרדות ציני. אותו מנגנון שבדיוק סלל את הדרך לממשלת המחדל וההפקרות שהביאה עלינו את טבח השבעה באוקטובר.
האמת היא שעידית היא לא קורבן, היא פשוט הסימפטום הכי חריף של הריקבון הפוליטי בליכוד. היא הבינה שכדי לשרוד במפלגה הזו כבר לא צריך להביא הישגים למשרד, צריך רק לייצר רע��. וכשהתחרות על תשומת הלב היא מול בייס ליכודי שלא סופר אותך ממטר, את פשוט חייבת להגביר ווליום. אז אם צריך למכור את ריבונות ישראל כדי לגרד חצי מנדט אבוד, את תקפצי ראש לתוך הפח.
עידית, עזבי את טראמפ. את כבר מחוקה. מחוקה ציבורית, מחוקה מוסרית, ומחוקה פוליטית. ההתרפסות המביכה וההזויה הזו היא רק תפאורה זולה למישהי שפסגת העשייה המיניסטריאלית שלה מסתכמת בחניכת משאית זבל כתומה במצפה רמון. בעוד רגע תהפכי רק לשאלת טריוויה אזוטרית על פיתה בפסח במשחק במוסף הארץ, בזמן שההיסטוריה תפנה אותך החוצה בלי סנטימנטים.
פינוי נעים.
תעשו לעצמכם טובה ותצפו רגע בשני הקטעים האלו
רק כדי להבין איזו רמה זה יעקב ברדוגו
פעם אחת ברק רביד ראיין את טראמפ וזה בא לברדוגו ברע - אז הוא אמר שברק מראיין חבר דמיוני
היום ברק מביא ראיון על החנינה לביבי - אז זה היום שמאמינים לחבר הדמיוני
אין בדיחה כזו