ימי מלחמה. אב ובנו נפגשים בתחנת רכבת. הבן, בדרכו חזרה לביתו, פצוע מהמלחמה. האב, גויס בכפייה לצבא עקב מצוקת כוח אדם. כשהבן חוזר לביתו, הוא מגלה שאימו ו- 4 אחיותיו נשחטו בידי המקומיים, וכל הרכוש נבזז.
הבן, הוא סבא שלי מצד אבא. סבא שמואל.
האב, הוא סבא רבא שלי, סבא גרשון.
המלחמה היא מלחמת העולם השניה, הצבא הוא הצבא האדום- והלקח הוא הזיכרון הקצר של עם הנצח.
אנחנו, יהודי ארץ ישראל רחוקים רק 3 או 4 דורות מפוגרומים אכזריים, שמחקו קהילות יהודיות שלמות. לא רק בידי הנאצים, אלא גם בידי "סתם" אנטישמים באוקראינה, פולניה, ליטא ורוסיה, שתבעו את ליטרת הדם שלהם מהיהודי הקרוב אליהם באווירה של אנטישמיות גלובלית.
ומה נשתנה מאז?
האנטישמיות הגלובלית עוד חיה ובועטת, ובכל רחבי העולם הערבי והמערבי דמם של היהודים מותר תחת אצטלה של "אנטי-ישראליות". בסידני אוסטרליה, עוד לפני שגופות הילדים מקיבוצי העוטף הושמו בקברן, פנאטים כבר זימרו "GAS THE JEWS". בארה"ב, הנשיא הנבחר של המעצמה החזקה בעולם, רק השבוע עצר לרגע את נאומו בעצרת פוליטית בהתייחסו לתומכי רצח יהודים המפגינים מחוץ לאולם ואמר- "יש להם נקודה".
האם זהו צירוף מקרים שעם שנשחט באלפיו בגרנדה המוסלמית במאה ה-11, גם גורש מבריטניה במאה ה-13, ולאחר מכן גם מספרד ופורטוגל במאה ה-15?
האם זהו צירוף מקרים שאותו עם שקהילותיו נשחטו ופוזרו במזרח אירופה במאה ה-19, ושנשרף בתאי הגזים במהלך השואה במאה ה-20, הוא גם אותו עם שסבל לפני פחות משנה מהטבח האכזרי ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, ועדיין נשלל ממנו הגיבוי הבינלאומי המספק כדי להכריע את רוצחי ילדיו?
היהודי, גם שיתבולל וינהג כגוי, לא מתקבל אל משפחת העמים. תמיד ינהגו כלפיו בסטנדרט כפול ודעות קדומות. זה מה שהרצל הבין, ומה שדרייפוס למד בדרך הקשה- ומה שכה רבים מאיתנו אשר הוטלו לקבר אחים במאה ה- 20, שכחו.
אך אנו, כבר איננו נמצאים באותו מצב. עם כל הבעיות, וכל החולשות- עדיין יש לנו מדינה משלנו! היא החוצצת בינינו ובין אבדון מוחלט בעולם שיחסו ליהודים לא באמת השתנה ב- 80 השנים האחרונות. ובמובן הזה יש לנו מה ללמוד מאויבנו- בראש ובראשונה כי הפרוגרסיביות היא אשליה. פיקציה מטורללת שעוד תחלוף מהעולם. כי ההיסטוריה האנושית אינה קו לינארי הנע בעקביות מן הפיגור אל עבר הקידמה, אלא מטוטלת אכזרית אשר תנועותיה מניעות את אירועי ההיסטוריה הלוך וחזור.
במאי 2024 חגגנו את יום העצמאות ה- 76 של מדינתנו תחת תחושות חרדה, שכול ופילוג מתמשך כפי שטרם חווינו. 76 שנים הם כמובן זמן מכובד, אבל אויבנו האכזריים סבלניים הרבה יותר מכך.
במאי 1291, בקרב עכו, הצליחו המוסלמים לחסל את מה שנותר מהמדינה הצלבנית. ניצחון זה הושג לאחר 100 שנים של המתנה מאז הניצחון האסלאמי הקודם על הצלבנים- כיבוש ירושליים בקרב חטין על ידי המצביא המוסלמי המהולל סלאח א-דין.
בוודאי שעבור רוצחי ילדינו המזמרים בגאווה על שחיטתם של יהודי חייב'ר לפני כמעט 1,400 שנה, 100 שנים אינם תקופת זמן ארוכה, ו- 76 שנים הם אפילו מעט פחות מכך. לדידם של המוסלמים שונאי ישראל ההיסטוריה של דומיננטיות אסלאמית מעל היהודים, כמו גם כיבוש מוסלמי של ארץ ישראל, נידונה לחזור על עצמה, והקיום של המדינה היהודית הוא סטיית תקן שעוד תטופל.
על כך עלינו היהודים להשיב בנחישות וזיכרון ארוך! אין אנו הצלבנים, וגם לא שחוטי אירופה או הלבנט. אנו צאיצהם של מתי המעט מהיהודים אשר בחרו לברוח דווקא לארץ ישראל החל מהמאה ה- 18, שארית הפליטה של אירופה המדממת, מאות האלפים שגורשו ללא רכושם מארצות ערב, הרבבות שחצו את מדבריות אתיופיה וסודאן והותירו אהובים רבים בדרכם לירושליים- בירת עמנו עוד מתקופה בה אויבנו הערבים היו עובדי אלילים ברברים.
עם הנצח האמיתי, עם תודעה נצחית ומבט מפוכח על ההיסטוריה, יודע שנוכחותו בארצו היא הקבוע של ההיסטוריה, ואילו הכיבוש וההתנחלות של המוסלמים באדמות ישראל הוא סטיית התקן. ראוי שמדיניותנו מול אויבנו השפלים תשקף אמת נצחית זו ביד חזקה ובזרוע נטויה.
סבא רבא גרשון לא נולד ברוסיה. המשפחה הגיעה במקור מפולניה, וכאשר פלשו הנאצים, סבא גרשון הצמיד סכין לגרונו של גוי עגלון, והכריח אותו לשאת את כל המשפחה לתוך רוסיה. מי שנותר מאחור נרצח. אך גם ברוסיה, מלבד סבי, סבא שמואל, כל בנות המשפחה נרצחו. ועדיין, היום בארץ ישראל עשרות נכדיו, ניניו וילדי ניניו של סבא גרשון חיים ומתפללים לטוב והמשכיות.
והלקח הוא שלפעמים אין אופציה טובה. בטח לא ליהודי, שאף כאשר סיים את נדודיו עדיין מוצא עצמו מושפל ונרדף. אך אם אכן עם הנצח אנו, ראוי שנלמד כיצד לקום בנחישות לחיים גם מטרגדיות מדממות, ואם צריך, אז להצמיד סכין אל צוואר הגויים למען עתיד ילדינו.
העובדה שאנשים פה כבר 3 שנים עושים מעל 100 יום מילואים בשנה, בשטח, בחום ובקור, במדבר ובחרמון, מעבר לגבול, במחסות מאולתרים, בלחימה ממש, מסכנים את חייהם שעה שעה מול רחפני נפץ ומטענים ומה לא, היא בלתי נתפשת. הקרבה עצומה שאסור לנו לקחת כמובנת מאליה.
האמת הקשוחה היא שמה שעורר את האנטישמיות בעולם לא היו מעשי צה"ל בתגובה לטבח, אלא הטבח בעצמו. כמו כרישים המריחים דם במים, הטבח העיר את תאוות הדם היהודי בעולם.
החברה הערבית בישראל היא חברה חולה ומנוונת שלא ניתן לחיות לצידה בדו קיום. כל מי שאומר משפטים בסגנון "הם לא הולכים לאף מקום", או במקרה היותר קיצוני ומטומטם: "הערבים חייבים להיות בממשלה הבאה" הוא הוזה או מטומטם שמסכן את הביטחון הפיזי שלי ושל הילדים שלי כאן.
ותראו! אפילו כשמנסים לסנגר עליהם השמאלנים העלובים מטמקא הם רק מוכיחים עד כמה הערביות אינה מסוגת לשאת את קיומה של הריבונות היהודית בא"י:
ימים ספורים אחרי הטבח הנורא והסדיסטי בצורה פסיכית של ה- 7/10, כבר אז, 20% (!) מהערבים מחזיקי ת.ז. כחולה לא הביעו התנגדות לטבח! 20%!
עוד כ- 50% לא הסכימו עם מס השפתיים של עבאס שטען בהונאה כי: "אופן המתקפה של חמאס על ישראל מנוגד לאסלאם".
מה אתם חושבים?! שבגרמניה הנאצית, כולם היו נאצים?!
מספיק 20-30% של אנטישמים מוטרפים צמאים לדם יהודי כדי לגרור את כל החברה האומללה והברברית שלהם לכדי ביב שופכין תרבותי בו זה נחשב לגיטימי בעיני 20% מהאוכלוסיה לרצוח יהודים, לאנוס, לענות ולהתעלל בגופות. במקרה של הערבים מחזיקי תעודת הזהות הכחולה כמובן לא מדובר בגרירה של החברה לכדי ביב שופכין, אלא רק בשימור קיבועה כחברת ביב שופכין מצחינה.
ולהלן הבהרה: כשאומרים "ערכי האסלאם אינם תואמים את אלו של המערב" מתכוונים לזה שבכל מקום בו יהיה ניסיון לחיים משותפים של חברה מערבית וחברה אסלאמית, סופה של אחת החברות להכחיד את השניה.
ואם גם מחפשים אשמים ל-"אי התאימות" הזו אגב, הרי שברור שהאשמה היא בחברה התוקפנית יותר, זו האחראית לכל זוועות המלחמה הגדולות ביותר בעשורים האחרונים.
https://t.co/ia7vLV4J7k
האנשים שהביאו את משטרת בריטניה למצב שבו היא אוזקת את הנדקר הלבן בזמן שהיא מתעלמת מהרוצח הכהה, הם חברים של האנשים שמנעו מבריטניה לאכוף את גבולותיה, וכולם ביחד בחבורה עם האנשים שמסקרים את מלחמות המזה"ת מזווית אנטי-ישראלית.
לעמי אירופה המערבית ניתנה הבחירה בין התמוטטות כלכלית ובין הפיכתם למיעוטים בארצם.
הם בחרו להפוך למיעוט בארצותיהם, וכעת יקבלו גם התמוטטות כלכלית. וחרפה. ורצח ואונס. ומלחמות דת.
הפאניקה עם הרחפנים מוגזמת. תירגעו חברים. אתם משחקים לידי היחידה הכי אפקטיבית של חיזבאללה. יחידת הלוחמה הפסיכולוגית שלו.
רחפני הנפץ זה דבר מאוד לא נעים, שלעיתים פוגע,
(7 הרוגים אחרונים מתוך 11 בלבנון , נהרגו מרחפן כזה, זה בהחלט משמעותי אבל החצי השני נהרג מנק"ל , ומטעני צד נשקים ותיקים מאוד)
אבל זה לא נשק מושלם, יש לו הרבה חסרונות ומגרעות שלא אכתוב כאן. מה שכן כל גיחת רחפן מעניקה לאויב סרטון מוכן. ( רק תוסיף סאונד של קול הרעם מביירות )
וצריך לומר את האמת החשובה : פגיעות הרחפנים מצטלמות נורא ואיום. זה בעיקר נשק תודעתי אפקטיבי מאוד שנותן לנו לצפות עד הרגע האחרון והכמעט אינטימי של הפגיעה ( או הספק פגיעה) במטרה.
לראות לוחם מזנק מטנק או מנסה לברוח זה בהחלט "תמונת ניצחון" מבחינת האויב.
והעובדה שאנחנו כרגע מצויים במצב ספיגה גם מבחינה אסטרטגית ( וזה מורגש) וגם מבחינה טקטית
ועוד אין לנו פתרונות לזה ( יהיו) משפילה ומעוררת תחושת חוסר אונים גדולה.
צריך לדעת ולהבין, ישראל יכולה לצאת מהקיפאון בכל רגע נתון ולהתחיל לקחת יוזמה. זה עניין של החלטה שלנו.
אנחנו כרגע כמו ענק שרובץ על הקרקע מבחירה ונושם עמוק בזמן שילד אכזרי זורק עליו חצץ בכל הכוח. בפרצוף.
אגב, אפילו בלי פתרון טכנולוגי מושלם בסגנון כיפת ברזל או מעיל רוח. אפשר לעשות אינסוף פעולות בעומק וגם בחזית כדי לרסק את מערכי האויב ועל זה צריך להיות הדגש. הדברים ידועים היטב בצבא.
המו"מ האיראני -אמריקני (עם כל הכבוד שאין לי אליו ) הוא לא סיבה לעצור אותנו בלבנון.
בכל אופן לגבי נשקי פלא " שאי אפשר להתמודד איתם ושהתמודדנו איתם בדיעבד יופי יופי"
זו רשימונת חלקית מאוד מהזיכרון בשלוף, מוזמנים להוסיף משלכם):
ב1948 עצם הופעתו של הטנק בשדות הקרב של מלחמת השחרור גרמה לחששות כבדים , לישראל בקושי היה מענה נ"ט.
אפילו טנק הרנו המצוקמק שנבלם בדגניה היה אז אירוע אדיר! ( בתמונה מצ"ב , מוקי בר חוסן וחבריו יורים בטנק באמצעי הנ"ט האומלל מבוסס קפיץ שהיה אז בידי כוחותינו - מטול "פיאט") .
@BarHossen
ב1967 היה טנק הסטאלין הענק שפגע מאוד במורל הגייסות ( התחושה היתה ששום פגז שלנו לא חודר אותו)
ב1973 היו הסאגר והסאם 6 שנתנו לנו מכה קשה גם ביבשה וגם באוויר והיה נדמה שהטיל כופף את כנף המטוס ואת דופן הטנק.
ב2000 ירי מדויק ומכאיב מאוד של טילי tow שהושחלו ממש לתוך עמדות צהליות במוצבי קו הגבול בלבנון ( עיין ערך בופור)
ב2006 ( וקצת לפניו) הקורנט .
ועכשיו רחפני הנפץ.
ישראל מסתגלת מהר. היא תסתגל. גם לזה. כל אדם שני שאני מכיר עוסק בתחום הרחפנים ומאתמול גם הצטרף אליו כל אדם ראשון שאני מכיר.
באורך פלא ובלתי טבעי בעליל , ישראל הרבה יותר חזקה מכל חסרונותיה. אף אחד לא יכול להסביר את התופעת פלא הזאת שנקראת עם ישראל. לא הדתיים, לא החילונים. לא הגויים.
זה פלא.
כיהודי מאמין קל לי לומר שזה נובע ממש מאהבת השם עלינו ( למרות הכל) .
בכל אופן אנחנו צריכים לנשוך שפתיים. רק דמיינו כמה קל ומהר היה יכול להיות ניצחון עם מנהיגות ישראלית ראויה בראש. זה ללא ספק היה הסטארט אפ האסטרטגי הגדול מכולם.