Yuval Foox

Maccabi, Technology and Data.

[Yuval Foox @YuvalF]

@nir_benz אני רוצה חולצה כזאת במידה L בבקשה

[Nir Ben-Zvi @nir_benz]

ה-Loop היחיד הוא הפיד שלי כבר שלוש שנים

[Nir Gontarz @gontarzn]

חייל צהל ירה לתינוק בן 7 חודשים בראש והרג אותו.
החייל לא בכלא.
בעוד כמה דקות צהל יתחיל בנוהל חידוד נהלים, ובשבוע הבא קבוצת שרים תכריז על החייל כגיבור ישראל. ישראל 2026.
גיהנום

[Yuval Foox @YuvalF]

@J_Nimrodi יוסססססס

[Yuval Foox @YuvalF]

@nir_benz גם בתל אביב

[Elad Pick-Tarantino @Eladingo]

טראמפ היה יכול להדגים את כפיות הטובה של ביבי עם הרבה דוגמאות: בלעדיי לא היו לכם מספיק פצצות, בלעדיי לא הייתם מחסלים את חמינאי, בלעדיי היו עדיין חטופים בעזה, בלעדיי לא היו הסכמי אברהם וכו' וכו'. אבל אלה דברים שלא באמת מטרידים את ביבי, זה לא לוחץ לו על שום נקודה בנשמה. אז כלא.

[ליאור שליין @LiorSchleien]

הבוקר הוא שוב מבריז מהמשפט, הפעם ״כי הוא עייף״. מספיק עם הבזיון הזה. הגיע הזמן למעצר עד תום ההליכים.

[Barak Ravid @BarakRavid]

https://t.co/hGpZNVxfVY

[שחר יפה | Shahar Yoffe @ShaharYoffe]

הם התקשרו לאמא שכולה ואמרו לה מה?!?

[רועי שרון Roy Sharon @roysharon11]

חשיפה במהדורת @kann_news: איך נכנס השר לביטחון לאומי בן גביר לכלי השיט של חיל הים כדי להצטלם עם פעילי המשט לפני כשבועיים: בן הגיע לבסיס חיל הים באשדוד, ניסה לעלות לנחתת שעליה היו עצורים כל פעילי המשט. קצינה בדרגת סא״ל שעמדה שם ניסתה למנוע ממנו לעבור וביקשה ממנו להמתין לאישור. בן גביר הזיז אותה ונכנס לנחתת. קצין בכיר בחיל, בדרגת אל״מ, זיהה את ההתרחשות החריגה, הגיע אליו, וביקש ממנו להמתין לאישור. לפי מקורות שנכחו במקום, בן גביר נצמד לפניו של הקצין ואיים עליו ״אני אדאג שאתה לא תקודם בצבא״. הקצין אמר לו ״אני לא רשאי להכניס אותך בלי אישור מתאים״, בן גביר המשיך, הזיז גם אותו, ונכנס לצלם את הסרטון עם פעילי המשט.

[Yuval Foox @YuvalF]

@matis8n 0/15

[Yuval Foox @YuvalF]

@urieli17 גם אני אח יקר.

[Rimon Hayat @rimon_hayat]

שעת צהריים במושב שתולה.
הילדים נעולים בגן. המבוגרים סגורים בבתים.
אנשי כיתת הכוננות בחוץ יורים אש חיה לשמיים בניסיון להפיל רחפן.
חוץ מזה הכל בסדר.

[Mike Erlihson, Math PhD, AI @MikeE_3_14]

🧿אנטרופיה, תורת אינפורמציה ו-AI: חתונה קטולית או ברית זמנית?

ב-1956 פרסם קלוד שאנון (אבי תורת המידע) את האזהרה הקצרה שבתמונה, תחת הכותרת "The Bandwagon". הוא ראה כיצד מושגים מתמטיים מדויקים שהמציא, כמו "אנטרופיה" ו"יתירות" (Redundancy), הופכים למילות קסם אופנתיות שכולם משתמשים בהן כדי לנסות לפתור כל בעיה במדע, מפסיכולוגיה ועד כלכלה.

היום, בעידן ה-AI, מוכח שהוא צדק לחלוטין – ומתברר שלא למדנו כלום. 👇
הבסיס העמוק של כל LLM כיום הוא תורת המידע על סטרואידים: המודלים מאומנים למזער חוסר-ודאות (Cross-Entropy Loss) ולחזות את ה"טוקן" הבא על בסיס יתירות בטקסט. זוהי דחיסת מידע פנומנלית ברמת התחכום שלה.

אבל כאן טמונה הבעיה העמוקה ביותר של ה-AI הנוכחי: אנחנו מבלבלים לחלוטין בין התאמה סטטיסטית לבין הבנה סמנטית.

שאנון הדגיש במאמר: "הליבה של תורת המידע היא ענף מתמטי, מערכת דדוקטיבית לחלוטין... אי אפשר פשוט לתרגם מילים לתחום חדש בלי תהליך איטי ומייגע של השערות ואימות ניסויי."

והיום אנחנו עושים בדיוק את החטא ששאנון הזהיר מפניו: לוקחים מערכת מתמטית אדירה שנועדה לייעל חיזוי והעברת אותות, ומייחסים לה תכונות של קוגניציה, יצירתיות, תודעה, או "הבנת עולם".

הכשל הפילוסופי-טכנולוגי שלנו הוא המחשבה שצמצום אנטרופיה שווה ערך להפקת "אמת". כשאנחנו מבקשים מ-AI תשובה מורכבת, אנחנו מקבלים פלט שהאנטרופיה שלו נמוכה מבחינת המודל , כלומר, הפלט הסטטיסטי הסביר והצפוי ביותר על סמך דאטה האימון. זה לא הופך אותו לנכון, אלא ל"נראה נכון". כשהמודל "הוזה", זה למעשה לא באג; זו תורת המידע בפעולה, המודל מייצר רצף מילים שסוגר את הפער הסטטיסטי בצורה חלקה, גם אם עובדתית מדובר בקשקוש מוחלט.

הטקסט של שאנון מסתיים בקריאה שרלוונטית היום יותר מאי פעם. ההייפ (ה"בנדווגן") גורם לנו להאמין שפתרנו את סודות הבינה. מודלי AI הם כלי מתמטי והנדסי בלתי רגיל, אבל כדי לא לקרוס לתוך אשליה של התקדמות, הגיע הזמן לפחות מילות באזז שיווקיות, ויותר מחקר ביקורתי, קפדני, מדעי וצנוע.

@ziv_ravid
מה דעתך?

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

ברק רביד בטח ממש עסוק כרגע, מצד אחד טראמפ מתקשר כדי להודיע לו מה קורה עם איראן, ומצד שני ביבי מתקשר אליו כדי לברר מה קורה עם איראן

[Reem Sherman @ReemSherman]

החיזבאללה משתולל ואנחנו לא שומעים כלום מראש הממשלה. סליחה, כן שומעים - עוד אצבע בעין ועוד סרטוני פילוג. יכול להיות שמכינים משהו. עוד התקפה גדולה בחסות חידוש המלחמה באיראן שהיא היא תביא שקט לצפון, אבל עדין, השקט היחידי שאני מאמין שישאר הוא זה שבגזרת הממשל הזה כלפי אזרחיו בנושאי ליבה.

[Yuval Foox @YuvalF]

@Doron_David1 של המיקום.
הממוצע מספר סיפור אחד, וסטיית התקן יכולה לספר סיפור אחר.
לדוגמא: לשתי קבוצות יש ממוצע מיקום 4: אחת עם סטיית תקן נמוכה (כלומר נשארת תמיד באזור) והשניה לקחה אליפות ואז התרסקה - סטיית תקן גבוהה.

[איילת קציר @ayeletkatzir10]

משהו רע מאוד קורה מאחורי הקלעים של מערכת החינוך שלנו, וההשלכות עלולות לעלות לכולנו ביוקר. ​בתחקיר שפרסם גיא אסיף ב-ynet נחשף כי שר החינוך יואב קיש ומנכ"ל משרדו מאיר שמעוני החליטו על תוכנית תגבור ממוקדת לכיתות ט' ו-י' במתמטיקה מתקציבי חירום. בעקבות זאת, מחוזות המשרד בשטח החלו לפעול והוציאו הנחיות מחייבות לתרגול ישיר של משימות מבחן פיזה הבינלאומי.
​כללי ה OECD אוסרים באופן מוחלט על הכנה ממוקדת כזו כדי לשמור על מדגם אובייקטיבי. המהלך נבלם רק לאחר שמנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון, הציג לשר תיק ראיות והזהיר מפני הטיית המחקר, מה שהוביל להנחיה לעצור את הפעילות.
​רוצים להבין מה ההשלכות?
אם ארגון ה OECD יקבע בספטמבר הקרוב שנתוני ישראל הוטו, ההשלכות יהיו דרמטיות בשלושה מישורים מרכזיים:
1. ל OECD יש פרוטוקולים ברורים למקרים של פגיעה בטוהר המחקר או באיכות המדגם, ויש לכך תקדימים בעולם. בתרחיש החמור ביותר, ישראל עלולה להיות מוצאת מטבלאות ההשוואה הבינלאומיות של פיזה 2025, כפי שקרה להולנד במחזור פיזה 2021, לאחר שנקבע כי קיימת פגיעה באיכות המדגם.
תרחיש סביר נוסף הוא פרסום הנתונים בצירוף אזהרה רשמית, שתבהיר כי נתוני ישראל אינם עומדים באופן מלא בכללי ההשוואה הבינלאומיים. תקדימים לכך נרשמו בעבר בבריטניה ובארצות הברית בעקבות כשלים בניהול המדגם. המשמעות רחבה הרבה יותר משאלת הדירוג או הציון. מבחני פיזה הם אחד מכלי המדידה המרכזיים של מערכת החינוך הישראלית מול העולם. אם אמינות הנתונים תיפגע, גם היכולת להבין את עומק הבעיות האמיתיות במערכת תיפגע. במקום להתמודד עם פערים אמיתיים, המערכת תקבל החלטות על בסיס תמונת מצב מעוותת גם אם שר החינוך יתחלף.
2. במדינה שכלכלתה נשענת על הון אנושי, חדשנות ותעשיות ידע, לאמינות מוסדות המדינה יש משמעות כלכלית ממשית.
חברות דירוג אשראי, משקיעים ותאגידים בינלאומיים בוחנים גם את איכות המוסדות הציבוריים ואת אמינות הנתונים שמדינות מציגות. דיווח על ניסיון להטות מבחן בינלאומי משדר חולשה מוסדית ופוגע באמון ביכולת המדינה לנהל מדיניות ציבורית באופן מקצועי ואמין.
3. פגיעה במעמדה של ראמ"ה: אם יתברר שגוף המדידה הלאומי נאלץ להתמודד עם לחצים שמאיימים על טוהר הבחינות בשטח, המשמעות היא פגיעה בחומת ההפרדה המקצועית שנועדה להגן על מערכת החינוך מפני פוליטיזציה, ושמירה על עצמאותה חיונית לעתיד של כולנו.
הבעיה היא שהאירוע הזה איננו עומד בפני עצמו. הוא מצטרף לשורת מהלכים שבהם הנהגת משרד החינוך עסוקה יותר בניהול תדמית מאשר בהתמודדות עם עומק המשבר של מערכת החינוך הישראלית. מערכת שמנסה להשפיע על מדידה בינלאומית במקום להתמודד עם הנתונים שלה, היא מערכת שאיבדה את המצפן המקצועי שלה. ושר החינוך קיש יצטרך להסביר לציבור הישראלי בין יתר הדברים איך בתקופת כהונתו משרד החינוך הגיע למצב שבו גוף המדידה הלאומי נדרש לעצור את משרד החינוך עצמו מחשש לפגיעה בטוהר המחקר.
קישור לכתבה בתגובה הראשונה