@the_yaniv קנית מניה אחת? יש תקדים של עיתונאי (יגאל לב��ב) שקנה מניה בחברה שהתנהלה בצורה לא תקינה כלפי בעלי המניות מקרב הציבור. העיתונאי תבע ובית המשפט דחה את תביעתו בגלל שהוא קנה את המניה שלא מתוך אינטרס כלכלי. פס"ד לביב נ' בנק פיתוח תעשייה.
מאז ה7.10 ברור לי ש"אין שמחה כהתרת ספקות", זאת לא השמחה הכי טובה שיש, אלא שאין כמוה, חמוצה ומרירה, כזאת שרק מעטים יודעים מהי באמת והאחרים לא רוצים לדעת איך היא מרגישה.
וכל פעם מחדש, עם כל ידיעה קשה נוספת שנדמית כמו השיא, זה מכה בי.
@SharogradskyM@regev_miri@KLM עם ובלי קשר: טיסה שלנו איתם בערב פסח בוטלה בהתראה של שלושה ימים. קבלנו מהם פיצויי בגובה הטיסות האלטרנטיביות. אני חושב שהם היו הוגנים מאוד.
@idoklein1 מעניין מאוד. תוכל להרחיב למה אתה מתכוון? אם אני מבין נכון, אתה לא מתייחס למוסדות המדינה כאילו היו קדושים - אז מה זה אומר שהם בית המקדש ��לך?
@ItaFisch@gershuni הם גם חושבים שצריך להרוג את מי שזורק אבנים, אבל שאהוביה סנדק לא היה צריך למות. באופן כללי, אני חושד שהם מחליטים אם מישהו אשם או לא, ומה העונש ותנאי הכליאה צריכים להיות, לפי הדת של האדם. אז אולי, רק אולי, דעתם לא עניינית במיוחד.
אז מה זה בעצם חרד"ל?
צריך ליישר קו בכל הנוגע למגזר המשפיע ביותר על הכיוון של הממשלה הנוכחית.
אנחנו יודעים שנתניהו נכנס לטירוף הנוכחי בשביל המשפט שלו, והחרדים רוצים בעיקר תקציבים ופטור מגיוס וליבה, אבל זהו החרד"ל, שמייצג כיום בכנסת את הציונות הדתית כולה, שיש לו גם נציגים בליכוד ושותפים כהניסטים, שמשמש כמנוע הבלתי נלאה למכונת ההרס שהיא ממשלת נתניהו השישית.
החרד"ל, כמובן, הוא סוג של ציונות דתית, אבל צריך לעמוד על מה שמבדיל אותו מהמיינסטרים הציוני דתי, כי שם נמצא הגורם שהופך אותו לכל כך מסוכן. הכינוי 'חרד"ל' הוא ראשי תיבות של חרדי-לאומי, להבדיל מדתי-לאומי, ולכן אנחנו בעצם שואלים מה הופך את החרד"לים לחרדים, ולא לדתיים.
התשובה המובנת מאליה תהיה שהחרד"ל יותר מקפיד הלכתית, אבל זו לא התשובה הנכונה. זה לא שאין בזה אמת – החרד"ל בגדול מקפיד יותר, ובמובן זה הוא באמת דומה לחרדים, שרובם גם מקפידים יותר מאשר רוב הציונות הדתית (שמי שמכיר את המגזר יודע שכלל הוא לא מקפיד – ואני לא אומר את זה לשלילה חלילה).
אבל זה לא הסיפור. מה שהופך חרדים וחרד"לים לכאלה אינה ההקפדה ההלכתית שלהם, אדיקותם הדתית, אהבת השם שלהם או רזולוציית דקדוקי ההלכה שהם נכנסים אליה. מה שהופך חרדים וחרד"לים לכאלה הוא התנגדותם למודרנה.
מה פירוש? את ספרי 'אדם בצלם אלוהים' פתחתי בשאלה שהגדרתי כחשובה ביותר שיהודי יכול לשאול את עצמו כיום, השאלה היא האם קרה משהו משמעותי במאות השנים האחרונות?
כלומר, האם המודרנה – האינדיבידואליזם, ההומניזם, הליברליזם, החילון, הפמיניזם, הדמוקרטיה וכו' – היא משהו אחר מהותית מכל תקופה אחרת בהיסטוריה, או שמדובר בעוד תקופה, ששונה ממה שקדם לה לא יותר מאשר עידן הברזל שונה מעידן הברונזה.
תשובה חיובית תחייב הערכה מחדש של כל חיינו, ובכלל זה המסורת, והתאמתה לעידן הנוכחי (שכמובן בעיניים דתיות אפשר לפרשו כחיובי ומתוכנן על ידי שר ההיסטוריה וכו').
כך עשתה באופן מפורסם היהדות הרפורמית, אולם כך גם עשתה האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, שתי תנועות אורתודוקסיות שהציבו את ההלכה במרכז חייהם היהודיים, אבל דאגו במודע לשלב חיים הלכתיים בחיים מודרניים וליברליים, ויצרו חיבורים כתורה ועבודה, תורה ומדע, תורה ודרך ארץ וכו'.
מנגד, החרדים והחרד"ל משיבים על שאלה זו תשובה שלילית: לא השתנה שום דבר מהותי. הכל אותו דבר ועוילם גוילם. עמדה כזאת מחייבת אותם לשלול את הרשימה הנ"ל (האינדיבידואליזם, ההומניזם, הליברליזם, החילון, הפמיניזם, הדמוקרטיה) כהסחות דעת או הפרעות (זרות, לא-יהודיות, אליליות, מסוכנות) לחיים יהודיים "אמיתיים" או למהלכו הראוי של העם היהודי.
במובן הזה החרד"ל הוא סוג של פונדמנטליזם דתי, כלומר ריאקציה למודרנה שדוחה את ערכיה ומבקשת לשוב לערכים ולזמנים "טהורים" או "אותנטייים" לכאורה.
זהו למשל, כדוגמא זמינה וכאילוסטרציה, ההבדל המשמעותי ביותר בין סמוטריץ' לבנט. בנט פחות מקפיד על מצוות מסמוטריץ', אבל זה לא העניין. החלוקה בין השניים נעוצה בכך שבנט אימץ את הסדר הליברלי על ערכיו. הוא ימני כמובן, אבל יש קו ליברלי ברור בחשיבתו.
לדוגמא, כשהוא דיבר על סיפוח אזור C הוא דיבר על איזרוח כל הפלסטינים בו. סמוטריץ' מדבר בפירוש על סיפוח הכל ועל מעמד 'גר תושב' לכל הערבים בין הירדן לים. בנט דיבר על אי-אפליה ללהט"ב, סמוטריץ' על מצעד בהמות. בנט על פמיניזם, סמוטריץ' על הפרדה מגדרית.
כך גם ביחס לחילונים, ללא-יהודים, ל��מוקרטיה, להומניזם – בכל אלה החרד"ל, כמו חלק גדול מהחרדים, דוחים את ערכי הסדר הליברלי.
[צריך לסייג ולומר שעם כל ההתנגדות למודרנה, סמוטריץ' (כמו גם החברה החרדית) הוא כמובן אדם מודרני ומושפע מאוד מהמודרנה. יש גם מוסדות מודרניים – כמו מדינת הלאום – שהוא שמח לאמץ. הכתיבה כאן היא סכמטית.]
עכשיו, מה ההבדל הגדול בין החרד"ל לחרדים? שהראשונים מעוניינים מאוד להשפיע על המרחב הציבורי בישראל ועל המדינה כולה, ואילו האחרונים מתעניינים בעיקר בקהילות שלהם.
זה לא שחרדים לא ישמחו שכל המדינה תשמור שבת, אבל זאת לא האג'נדה שלהם. האג'נדה שלהם היא לקבל פטור מכל דבר שיאתגר את עיצוב הדור הבא של החרדים בדמותו של הדור הקודם. להלן פטור מליבה וגיוס.
וכאן כמובן הסכנה הגדולה מהחרד"ל, שלא מסתפקים בגידול הדור הבא של צאצאים שלהם, אלא רוצים לגדל גם את הדור הבא של הצאצאים שלכם. בשביל זה מנהלת הזהות של אבי מעוז, ובשביל זה חוק החמץ והפרדה מגדרית במעיינות, בשביל זה שליטה בתקשורת, בשביל זה צמצום זכויות להט"ב ונשים, ובשביל זה, בין השאר, ריסוק בית המשפט העליון.
לסיכום, אל תבחנו את החרד"ל על פי ציר ההקפדה ההלכתית ולא על פי ציר אדיקות דתית. זה לא מה שרלוונטי כדי להבין את התופעה או את הסכנה. הצירים הרלוונטיים הוא ההתנגדות לליברליזם, ורצון להשפיע על כל המדינה. החרד"ל הוא חרדי-לאומי מפני שהוא מתנגד למודרנה כחרדי, אבל מעוניין להשפיע על המדינה כלאומי.
וכך גם יש להבדיל בין חרד"ל לציונות דתית: גם ציונות דתית היא ברובה המוחלט ימנית, תומכת בהתנחלויות ולא משתגעת על בית המשפט העליון. אבל כבר מעל מאה שנה היא חלק אינטגרלי מפרוייקט המודרניזציה של העם היהודי. היא אימצה את הדמוקרטיה, את הפמיניזם, לאחרונה גם ��ת ההכרה בזכויות להט"ב. היא לא רוצה לחזור לימי התנ"ך, להקריב קורבנות או להכחיד עמים על נשותיהם, טפיהם וצאנם.
ודבר אחרון: אחת המטרות של אנשים כמו סמוטריץ' או מעוז או קרעי או בוארון הוא הפיכת הציונות הדתית לאנטי-מודרנית, דהיינו חרד"ליזציה של הציונות הדתית.
לכן הם מציגים אותם כלא מספיק דתיים, לכן הם משתלטים על מערכת החינוך הממלכתית דתית, לכן סמוטריץ' קרא למפלגה שלו "הציונות הדתית". לכן הם מנסים לשכנע אותם שכדי להיות דתיים "אמיתיים" צריך להתנגד למודרנה. כאן השאלה היא האם יהיה כוח למיינסטרים הציוני דתי לגבש זהות עצמאית ועמוד שדרה כדי לעמוד מול המאמצים הללו.