איזנקוט לפחות אומר את האמת.
ההבדל המעשי שבין ימין לשמאל הוא שהשמאל הולך אל התהום קדימה ובעינים פקוחות, והימין הולך אל התהום אחורה ובעינים עצומות.
מי שהולך לתהום קדימה ובעינים פקוחות הוא חסר תקנה.
למי שהולך אחורה ובעינים עצומות אפשר לפקוח את העינים ולכוונו לחוף מבטחים.
לכן זהות בימין.
מי שמציע חזון אמיתי מזמין ויכוח אמיתי,
מי שלא מציע שום דבר - משאיר אותנו תקועים באותו המקום. אז מי מציע יותר, עופר כסיף או מתן יפה?
צפו והחליטו בעצמכם.
הודעות הפינוי הריקות והתגובות הרפות של הדרג המדיני מוכיחות שההנהגה הנוכחית מנותקת לחלוטין מהציבור הישראלי. העם הזה כבר מזמן הבין את גודל השעה, והוא מוכן להקריב הכל בשביל להשיג פתרון אמיתי, להכריע ולסיים את האיום אחת ולתמיד. הבעיה היא לא בעם - הבעיה היא בהנהגה שמנותקת מזהות ומשורשי העם, ושלא מסוגלת להשתחרר מהקונספציה ומתרבות של ניהול סכסוך מול מי שמבקשים להשמידנו.
הנה הנוח'בות הבאים שנפגוש בטבח הבא בכפר סבא, ראש העין ומודיעין.
הם מתאמנים בלי הפסקה,
לא מפחדים אפילו להתרברב בזה בגלוי,
ובדיוק כמו ב6/10
כולם יודעים
כולם רואים
כולם מתעלמים.
מחכים שהאויב יפתיע שוב.
פשוט לא להאמין.
הגעתי היום לבית המשפט יחד עם יגאל מלכה, כדי לעמוד לצדו של חברינו, ד”ר מיכאל בן ארי.
האולם היה מלא מפה לפה, אבל שום חלל לא יכול להכיל את גודל האבסורד ששמענו שם.
במהלך החקירה החוקר מטיח במיכאל: “אתה אמרת שהערבים רוצים לשחוט אותנו”.
תחשבו על זה. המשפט הזה מתנהל אחרי (!) השביעי באוקטובר.
מדינת ישראל מעמידה לדין את האדם שחזה בדיוק מצמרר, שנים מראש, את מה שעומד לקרות לנו ומאשימה אותו בגזענות כי התריע מפני תרבות רצחנית.
מי שצריך לעמוד שם לדין זו הפרקליטות שהשתיקה את האמת ואיפשרה את המחדל.
עם כל הכבוד למשפטים אחרים שמסעירים את המדינה, המשפט של מיכאל הוא החשוב מכולם - כי הוא לא על פוליטיקה, הוא על עצם החיים שלנו כאן.
הניסוי נכשל. הניסיון להכיל בפרלמנט היהודי גייס חמישי ששולל את קיומנו הגיע לקצו. בזמן שבג”ץ מכשיר פעם אחר פעם את נציגי האויב הקיצונים ביותר לכנסת, את מי שצועק את האמת מנסים לקבור.
המאבק של מיכאל הוא החזית של כולנו. אנחנו ב’זהות’ נתרגם את המאבק הזה לחקיקה ברורה מעל במת הכנסת, שתתחיל בהגדרת היסוד: ישראל היא מדינת העם היהודי. נקודה.
הגיע הזמן להפסיק להתנצל ולהבהיר מי בעלי הבית.
מצורף הסרטון מבית המשפט.
צפו ושתפו!
@igal_malka
לא מסוגל לשמוע יותר על חיילים שנהרגו בעוד סבב בצפון. רוצה להקיא כשדובר צה"ל מספר לתושבי הצפון שעמדנו בכל המשימות, ושעכשיו הכל סבבה והאחריות עוברת לדרג המדיני - מפלגת זהות תסגור את דובר צה"ל! צבא לא צריך לנהל קמפיינים! נעביר אותו למשרד הביטחון!
אני רותח כשאני שומע את ראש הממשלה מסתיר שוב ושוב את גודל הכישלון תחת הררי נתונים - "נעניתי לבקשתו של טראמפ"... כמה מפתיע....הפכת את ישראל לפרוקסי אמריקאי על מלא שנכנס ויוצא לעזה וללבנון על פי החליל של הדוד סם - ושתקפוץ קרית שמונה. מה הפלא שהאמריקנים מהללים אותנו - גם לנתניהו מגיע מהם מדליה, לא רק להרצי.
וכשאני שומע את קולה הצרוד של כרמלה מנשה שמסבירה כי צה"ל בודק אם המטען שהרג את בנינו הופעל בשיטה כזו או בשיטה אחרת, אני פשוט לא מסוגל יותר - לכו לעזאזל, ומעביר תחנה.
כל הקזת דם של חייל ישראלי בארצנו, שאינה מתורגמת מיד לירושת הארץ - כלומר לכיבוש, לגירוש ולהתיישבות - היא זלזול מוחלט בחיי חיילינו ושפך דם מיותר.
קשה יהיה לי לשחק אותה ממלכתי בטקסי יום הזיכרון. קשה מאוד.
@Existing234@moshefeiglin לא הבנת אותו. הוא כן מציע מה כן.. פגיעה בתשתיות כמו תחנות כוח, גשרים ומוקדי אנרגיה כחלק מהכרעה. לפני שתגיד שזה “לא ריאלי” ברור שזה מורכב ובעל מחירים, אבל זה כבר דיון על ישימות, לא על זה שאין לו הצעה.
בג"ץ מאותת לממשלה - גלו רגישות לעזתים.
וואו - איזו הומניות שמגלה לפתע "כנופית שלטון החוק" (כלשונו של הנשיא ריבלין).
את עמירם בן אוליאל שלחו למאסרי עולם על סמך הודאה בעינויים קשים בלבד וללא שום ראיה תומכת נוספת, אבל לחברי יישות הטרור השטנית שטבחה ואנסה, ערפה ושרפה - כלפיהם הם דורשים רגישות.
לא רחמים יש פה, אלא פשוט אותו רצון קמאי לטשטש גבולות וזהויות.
אותה גישה שהפכה את דרום תל אביב לגיהינום של מסתננים ולקן נרחב של התעללויות בזקנות שלא עלה בידן לברוח.
הרחמנות הזו כלפי אכזרים, משמעה אכזריות כלפי רחמנים.
בג"ץ המציא את שיטת ה"רגישות" כדי להמשיך ולמחוק את ריבונו העם!
אל תתנו למילים המכובסות של השופטים בהחלטה מהיום להטעות אתכם. מתחת למעטה של "דחיית דיון" בשל מצב החירום, מסתתר המנגנון הישן וההרסני של בג"ץ: הלחץ לקיפול הלאומי החל.
השופט גרוסקופף וחבריו אולי נמנעו ממתן סעד רשמי בשיא המלחמה, אך הם דאגו לשתול את זרעי הפורענות בפסקה הקודמת לאחרונה: "חזקה על המדינה, כי מקרים פרטניים המעוררים צורך אנושי דחוף, יטופלו על ידה ברגישות המתאימה."
מה זה אומר בעברית?
זהו איתות ישיר לממשלה להתחיל "לאשר" כניסה ואיחוד משפחות תחת מסווה של הומניטריות. בג"ץ לא מחכה לפסיקה עקרונית, הוא מכתיב כניעה זוחלת דרך המושג החלקלק "רגישות".
אסור לשר הביטחון ולממשלת ישראל להתקפל!
ההיסטוריה שלנו מלמדת שכל סדק קטן שייפער עכשיו בגדר - כל "מקרה פרטני" שיהפוך לתקדים משפטי - יוביל לנחשול דמוגרפי וביטחוני שאיש לא יוכל לעצור.
זה בדוק. זה ידוע. זה טבול בנהרות של דם ששילמנו על קונספציות דומות בעבר.
המבחן הוא כבר לא של השופטים. המבחן הוא של הממשלה: האם היא תעמוד על המשמר ותגן על גבולות המדינה, או שתתפרק מנכסיה הריבוניים מול הדיקטטורה המשפטית?
במלחמה על הבית - לא מתקפלים!
ההחלטה השערורייתית של הרמטכ"ל להדיח ולהעניש קולקטיבית את גדוד 'נצח יהודה' היא לא אירוע משמעתי - היא הכרזת מלחמה של הפיקוד הפרוגרסיבי על הלוחם היהודי.
אותו פיקוד שלא העז להדיח אף טייס שהודיע על סירוב פקודה כדי להפיל ממשלה נבחרת, מזדרז כעת לפרק גדוד שלם של לוחמים עזים. ועל מה? על עימות מול כתב CNN - שופר של תעמולה אנטישמית שמשמיץ את המדינה ולוחמיה מדי יום.
כשמדובר באליטה המורדת, הצבא מגלה "סבלנות" ו"הכלה". כשמדובר בלוחמים שחובשים כיפה ומסרבים להרכין ראש בפני מבקשי רעתנו, פתאום נזכרים ב"ערכי צה"ל" המעוותים.
זוהי ענישה קולקטיבית שמטרתה אחת: לסרס את הרוח היהודית הלוחמת ולהבהיר לכל חייל - הנאמנות שלך צריכה להיות לערכי הליברליזם המערבי, לא לעם ישראל.
האבסורד הזה זועק לשמיים כשמסתכלים על המספרים:
לפחות 1,380 יהודים נרצחו על ידי ערבים במתקפות טרור בעשור האחרון.
0 ערבים נהרגו על ידי יהודים באותה תקופה.
אבל התקשורת והשמאל ממשיכים להדהד את השקר המוחלט של "טרור יהודי", בזמן שהדם שלנו זועק מן האדמה.
זה אותו הטירוף שבו משטרת ירושלים רודפת בנחישות אחרי נער עם גדי שמבקש לקיים את המצווה המרכזית של חג החירות - זכר לקרבן הפסח.
באותו זמן ממש, נשיא המדינה מוצא לנכון להתנצל בפני האפיפיור על כך שטקס נוצרי לא יתקיים השנה, כאילו חסרונה של מיסה קריטית יותר מהעובדה שהר הבית והכותל סגורים בפועל ליהודים.
הפרדוקס זועק: פיזית, אנחנו חזקים אולי יותר מאי פעם. מנטלית? מאז קום המדינה לא היינו בגלות עמוקה יותר בתוך ארצנו. המנהיגות שלנו שבויה בקונספציות של עבדים, מתנצלת בפני הגויים ומכה בבניה שלה.
מעולם לא היו מילות ההגדה רלוונטיות יותר:
"השנה עבדים - בשנה הבאה, בני חורין"
בעוד כל תשומת ליבנו נתונה לאזעקות ולמרחק מהממ"ד, בעוד כל מעינינו נתונים למתרחש במיצרי הורמוז ובהפצצת האי חראג' -
ה"עסקים" בעזה נמשכים כרגיל:
רבע מליארד דולר זורמים בכל חודש אל חמאס (בעיקר מתורכיה אבל גם ישירות ממשלם המיסים הישראלי) דרך ישראל, כדי להמשיך ולממן את ממצעד הנוחבות ה"חינני"הזה...
אה כן... וגם כ450 משאיות הנכנסות לעזה על בסיס יומי, משאיות שישראל משלמת את רובן, ומזרימות אספקה טריה הישר לחמאס.
הנהגה מדינית וצבאית שבידה ברז המים שממנו שותים האיסלאמונאצים הללו והיא אינה סוגרת אותו,
הנהגה שממשיכה לממן ולהאכיל את שורפי ועורפי הילדים לעיני אימותיהם הנאנסות,
הנהגה ששולחת להם מאות משאיות אספקה בכל יום,
היא הנהגה צבאית ומדינית שלא הפיקה שום לקח מהותי מהשואה שחווינו בשמחת תורה וגם לא תפיק.
אם לא נתחיל לייצר לעמנו מנהיגות אחרת, גם צבאית וגם מדינית,
אם נשאיר לילדינו עוד מאותו הדבר,
הם יאלצו להתמודד במקומנו, בדיוק, עם עוד מאותו הדבר.
אני באופן אישי לא אקנה בעסק שבוחר לשים שלט רק בערבית. זו הבחירה הצרכנית שלי, בדיוק כפי שלכל אדם אחר מותר לבחור איפה לקנות ואיפה לא, כך עובד שוק חופשי.
אבל צריך לומר דבר ברור: אנחנו לא קומוניסטים, ובעירייה לא אמורים להכתיב לעסקים פרטיים איך להתנהל או באיזו שפה לשים שלט. תפקיד הרשויות הוא לאכוף את החוק כדי שלא יפגעו אחד בשני ולא לפעול לפי לחץ ציבורי. ביקורת על שלט כזה או בחירה לא לקנות במקום כזה היא עמדה צרכנית מובנת לחלוטין. מי שרוצה שיקנה שם ומי שלא רוצה שלא יקנה. אבל ברגע שעירייה מתחילה להוריד שלטים מעסקים פרטיים בלי סמכות חוקית, זה מדרון חלקלק ומסוכן שעלול מחר להיות מופנה כלפי כל אחד מאיתנו.
בהפגנות למען זדורוב, הייתי הח"כ היחיד.
בערעור של עמירם בן אוליאל ישבתי כאיש ציבור לבדי מול הרכב השופטים.
והנה אתמול, בהפגנות למען החיילים בבית ליד, שוב מצאתי את עצמי כאישיות הפוליטית הבודדת.
אלא שהפעם האמת מתבררת הרבה יותר מהר. העם כבר הבין שלא מדובר אלא בהקרבת ורמיסת טובי חיילינו למען איזו התרפסות פסאודו-מוסרית בפני מבקשי רעתנו בעולם.
אין לי צל של ספק שבקרוב האמת המלאה תצא לאור והאשמות כולן תתבררנה כעלילה שפלה.
פוסט מטלטל של רס"ן דובי יודקין.
נא לקרוא כל מילה:
בהוראת הפצ״ר- האלוף איתי אופיר
צוות טייסי קרב נעצרו על ידי מצ״ח מיד עם נחיתתם בישראל לאחר תקיפה באיראן.
צוות טייסים שחזרו ממשימה מורכבת ועמוקה באיראן, נחתו במחנה רמת דוד אחרי שעות באוויר, עוד לפני שהם מספיקים להסיר את הקסדה - חוקרי מצ״ח מחכים להם על המסלול ועוצרים אותם..
לא תחקיר מבצעי.
לא שיחה עם המפקדים.
מעצר.
הטייסים נלקחים לחקירה בחשד לגרימת נזק אגבי לאזרחים חפים מפשע במהלך התקיפה.
הטייסים הושעו באופן מיידי מכל פעילות מבצעית עד לסיום הבדיקה.
נשמע לכם הגיוני?
אני מניח שלרובכם זה נשמע בלתי נתפס.
אתם בטח חושבים לעצמכם:
ככה מתייחסים ללוחמים שחוזרים ממשימה מבצעית?
אז הנה העניין.
זה אולי לא קורה לטייסי חיל האוויר.
אבל זה קורה ללוחמים בזרוע היבשה.
מאז ה־7 באוקטובר ישנם כ 800 לוחמים ומפקדים בזרוע היבשה שהושעו מפעילות מבצעית בעקבות חקירות מצ״ח על אירועים מבצעיים.
לוחמים שהיו בלחימה.
מפקדים שקיבלו החלטות תחת אש.
אנשים שהובילו חיילים בקרב.
ובשנים אחרונות מדובר על מספר עצום של כ 6,000 לוחמים מושעים מפעילות על אירועים מבצעים…
ואני אחד מהם.
רס״ן במילואים דובי יודקין, מפקד פלוגה במילואים, אחיו של סרן ישראל יודקין הי״ד.
הושעיתי ממילואים עד שנת 2049 אחרי כמעט שנתיים רציפות של לחימה ומילואים סבב אחרי סבב..
בעקבות חקירת מצ״ח על אירוע שבו:
אף אחד לא נהרג.
אף אחד לא נפצע.
ואני אפילו לא הייתי פיזית במקום האירוע.
ועדיין - החקירה מתנהלת.
כל הזמן מדברים איתנו על ״צבא אחד״.
אבל האמת חייבת להיאמר:
יש צבא אחד לחיל האוויר ולחילות מסוימים..
ויש צבא אחר - לזרוע היבשה.
זרוע היבשה, עמוד השדרה של הלחימה,
הפכה להיות הזרוע הכי מוזנחת בצה״ל.
הכי עמוסה.
הכי שחוקה.
והכי חשופה לחקירות פליליות על החלטות שהתקבלו תחת אש.
והפרקליטות הצבאית?
מאז כניסת הפרקליט הצבאי הראשי לתפקיד - לא נעשה כמעט דבר כדי לעצור את המחדל הזה.
לוחמים צריכים לדעת שהמדינה עומדת מאחוריהם כשהם יוצאים לקרב.
כי אם מפקדים יתחילו לחשוב קודם על חקירת מצ״ח - לפני שהם חושבים איך לנצח את האויב,
אנחנו בבעיה הרבה יותר גדולה ממה שנדמה לנו..
אני קורא לפצ״ר לפעול במיידי ולעצור את הביזיון והמחדל..
"אל נקמות ה' אל נקמות הופיע"!
הפלת המשטר האיראני היא המטרה הראויה ביותר והשגתה תוביל לניצחון שיאפשר את חיסול האיום הגרעיני והבליסטי.
מפלגת זהות מברכת את ראש הממשלה ואת כל זרועות הביטחון - עם ישראל חי ומאוחד עד להשגת הניצחון המלא.