Alon Kollmann

Co-Founder & CEO, @Clover_Security 🍀

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

טוב, טוב, בסדר. יצאנו מ-Stealth.
ואפילו בלי להוסיף אנשים בפוטושופ.

https://t.co/XyEZ2yyUQW

[Omri Segev Moyal @GelosSnake]

האיש שהוזמן לחקור את עצמו
על פי כתב האישום שהוגש היום, בקיץ 2019 מיכאל (מיקי) בר, מנהל אבטחת מידע מאשקלון בשנות ה-30 לחייו, מקים חשבון טלגרם. במקום להגן על הרשתות שהוא מופקד עליהן, הוא בונה דרכו 19 בוטים שכל אחד מהם הוא שלט רחוק לנוזקה: צילום מסך, מצלמה, מיקרופון, סיסמאות, כרטיסי אשראי, כיבוי המחשב. הכל בהודעת טלגרם אחת.
במשך שש שנים בר חודר בשקט למחשבים ניידים של עובדות בחברות שונות במשק. הוא לא מחפש כסף. הוא צופה. עובדת אחת הוא מצלם ישנה במיטתה. אחרת בחדר מלון. אחת בזמן שיחת זום עסקית, אחת במטבח. הוא מתעד התכתבויות עם רופאת משפחה, חיפושים רפואיים, תיבות מייל, וואטסאפ, מסמכי לקוחות, העברות בנקאיות.
ואז החלק הקשה ביותר בכתב האישום. מחשב של עובדת בקבוצת ח', החברה שלו עצמו, משמש בבית גם את שלוש בנותיה הקטינות. במשך יותר משנה הוא מפעיל מרחוק את המצלמה שוב ושוב ומצלם אותן בביתן, ברגעים הפרטיים ביותר, ומאזין לשיחות בבית דרך המיקרופון. בחברה אחרת הוא מצלם את בתה הקטינה של עובדת נוספת. את הכל הוא שומר, עד יום מעצרו. הפרקליטות בחרה להאשים בכל אלה בעבירות פגיעה בפרטיות, לא בעבירות מין. מי שיקרא את כתב האישום יבין לבד למה השאלה הזאת תישאל.
בתחילת 2026 בר עושה קפיצת מדרגה. בעזרת בינה מלאכותית הוא כותב נוזקה חדשה, WINDOWSAUDIT.EXE, עם שליטה דרך דיסקורד, MQTT לבדיקת דופק, וטלגרם כגיבוי. היא ממפה רשתות ארגוניות, נעה רוחבית, מכבה מוצרי הגנה, מחפשת ארנקי קריפטו ושורדת אתחול. בין פברואר לאוגוסט הוא מחדיר אותה ל-22 חברות ושולח 2,384 פקודות.
ב-27 באפריל 2026 חברה אחת מרגישה שמשהו לא בסדר ומרימה טלפון ל-Profero. צוות ה-IR של Profero נכנס לרשת, ותוך ימים התמונה מתבהרת: זו לא נוזקה שנתפסה במקרה אצל לקוח אחד. יש תשתית שליטה, יש שרתים, יש חתימות שחוזרות על עצמן, ויש עוד עשרות קורבנות שעדיין לא יודעים. הממצאים של Profero הם מה שהופך את האירוע מ"תקלה אצל לקוח" ל"פגיעה נרחבת במשק הישראלי", בלשון כתב האישום, והם מה שמניע את כל שרשרת החקירה שהובילה למעצר. Profero מעבירה את הממצאים למערך הסייבר הלאומי.
וכאן הסיפור מתהפך. המס"ל מזהה שקבוצת ח' בין הנפגעות, ועושה את הדבר הפרוצדורלי: ב-30 באפריל מתקשרים ל-CISO של ח', מעדכנים אותו שיש נוזקה, ושולחים לו כלי לאיתור. ואז מתקשרים שוב. ועוד פעם. שלוש פניות, שכולן נועדו לעזור לו למצוא את הנוזקה ברשת שלו. אף אחד לא שאל את השאלה הבסיסית ביותר בכל חקירת insider: מי בארגון הזה יכול היה לעשות את זה. הגוף שאמור להגן על המשק שלח למיקי בר, ביד, את הכלי שמזהה את הנוזקה שלו, ובכך הודיע לו במדויק מה כבר ידוע ומה עדיין לא.
בר לא נבהל. הוא לומד. ביולי הוא כותב, שוב עם AI, נוזקה מתוחכמת יותר בשם WESERCH, שמתוכננת לחמוק בדיוק מהכלי שקיבל, ומחדיר אותה לשבע חברות נוספות. עוד 1,290 פקודות. עוד שלושה חודשים וחצי של תקיפה פעילה, מיום ההתראה ועד ליום שבו הדלת נפתחת, 18 באוגוסט 2026.
היום, 10.9.2026, מחלקת הסייבר בפרקליטות מגישה נגד מיכאל בר 11 אישומים: 26 חברות ושני קיבוצים, 44 עבירות החדרת נגיף, 155 עבירות פגיעה בפרטיות, גניבה, נזק של כ-1.5 מיליון ₪, ובקשה לחלט את כל המחשבים שלו. חזקת החפות עומדת לו. אבל אם הסיפור נכון, הלקח לא נוגע רק אליו: הגילוי הגיע מלקוח שסמך על האינסטינקט שלו ומצוות IR פרטי שידע לחבר את הנקודות. הגוף שאמור להגן על המשק, כשקיבל את הממצאים ביד, הצליח בעיקר להזהיר את הפושע.
ובכל זאת, הסיפור נגמר בתפיסה ולא בבריחה, וזה לא קרה מעצמו. משטרת ישראל ומחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לקחו ממצאים של חברה פרטית, הפכו אותם לחקירה, סגרו על תוקף ששיחק במערכת במשך שבע שנים והביאו אותו לבית המשפט עם כתב אישום מפורט עד רמת הפקודה הבודדת. במדינה שבה סייבר הוא כמעט מילה נרדפת לתקיפה מבחוץ, הם הראו שגם האויב מבפנים נתפס בסוף. על זה מגיעה להם תודה, מאיתנו ומעשרות החברות שרק עכשיו מבינות מי ישב להן במחשבים.

ומילה אישית.
תודה לכל עובדי ועובדות Profero על העבודה הקשה, ימים ולילות, ולשותפינו הרבים שהיו איתנו בדרך. מעטים כל כך המקרים שמותר לנו לספר עליהם, ולכן אני מנצל את ההזדמנות להודות לא רק למי שהיה שותף לפרשה הזאת, אלא לכל מי שלקח חלק בפעולות הרבות שלנו מיום הקמת החברה ועד היום. הרוב המוחלט מהן לעולם לא יגיע לפוסט.
אם אתם רוצים להתעדכן מדי פעם במעט שכן מותר לפרסם, מוזמנים לעקוב אחרינו ב-X, ובמיוחד אחרי "The Profero X Files".

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

@eytanlevit על מהירות השינוי אפשר להתווכח, והיא באמת משתנה מאוד בין ארגונים.
אבל כולנו על הרכבת הזו והיא נוסעת רק בכיוון אחד...

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

מחקר יוצא דופן של מיתר רונן מראה איך frontier models יעשו לכם גזלייטינג וישתמשו ב״שפת סקיוריטי״ וביטויים שיגרמו לתוכנית שלהם להישמע מאובטחת... אבל עדיין יממשו קוד עם חולשות דיזיין חמורות.
מה עושה הבדל משמעותי? קונטקסט אדפטיבי.

התוצאות: 84% מניעה של חולשות עם קונטקסט אדפטיבי אל מול 33% עם קונטקסט גנרי.

מחקר ראשון מסוגו ושאפו ל- @NookaRules האלופה! 👑

[Meitar Ronen @NookaRules]

When I built computer vision models, the worst failure mode was a confident misclassification - a muffin labeled as a chihuahua. 🧁🐕

In cybersecurity, hallucinations have a very different failure mode.

We ran 162 experiments to understand what kind of context helps coding agents write secure code.

Instead, we found agents that produced convincing plans, passing tests, and hardened-looking code - while still shipping the vulnerability underneath.

Research: https://t.co/vbNZw4kAUi

Presenting this at AppSec Village @ DEF CON 34. Come say hi 👋

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

מדויק

[Markov @MarkovMagnifico]

how my codebase written entirely with claude code runs

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

מסתבר שהעתיד כבר כאן

[Shem Magnezi @shemag8]

@ShayHDavidson אני. מה שעשיתי זה שיש לי agent של project manager שעובד מעל קובץ md file ו-js פשוט שמציג את הבורד

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

זה רק אני או שבחודש באחרון הייתה קפיצת מדרגה מטורפת בAI?

- מלא סרטונים רצים ברשת שממש קשה לדעת שהם AI
- קלוד קוד ואופוס 4.5 שוברים את הרשת
- גרוק עורך תמונות באופן אפקטיבי להחריד
- גרוק עונה על שאלות נישתיות בצורה מדויקת לחלוטין

2026 הולכת להיות משוגעת

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

@_orcaman @alterman גאון 😂

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

"אבא גר במטוס והוא בא לבקר אותנו"

-אדם, בן שנתיים ו8 חודשים

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

@noa_urbach תודה נועה!

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

טוב, טוב, בסדר. יצאנו מ-Stealth.
ואפילו בלי להוסיף אנשים בפוטושופ.

https://t.co/XyEZ2yyUQW

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

@OhadHageby כן:)

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

טוב חלאס שטויות, אם יש פה 100 לייקים אנחנו יוצאים מ-Stealth

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

@nir_benz תודה ניר על הפרגון! גאים להיות לקוח שלך עוד לפני ש-Agents היו דבר... :)

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

@slowphoton1 הקסה אבל אל תספר

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

סיכום מעולה של מירוץ החימוש בפיתוח תוכנה מבוסס סוכנים.

[Or Hiltch @_orcaman]

בינה מלאכותית לשבת: מצב הקידוד עם AI בעולם התיכנות המקצועי (או: אצלנו משתמשים ב-IDE כדי לכתוב קוד יום כן יום לא - היום לא).

עם כל הבאז וההייפ סביב AI שכולנו נחשפים אליו חדשות לבקרים (ולרוב כמה פעמים ביום), ההתייעלות שהטכנולוגיה יכולה לייצר, הטריליונים שזורמים לשוק הזה והכל, יש רק שני use cases שאפשר להגיד עליהם ששינו סדרי עולם: ממשקי צ׳אט (כמו ChatGPT) ו-Coding agents.

סוכני קידוד (AI Coding agents) הצליחו לחדור למה שמתקרב ל-100% מהשוק. לא אימוץ חלקי או גדול, ממש הכל, למעט נישות ספציפיות. הם כמובן גם הגדילו מאוד את השוק (רבים מהמשתמשים הם אנשים ללא רקע מקצועי בתיכנות), אבל היום נתמקד ביוז קייס המקצועי דווקא.

כדי להבין את סדרי הגודל: קרסר, סטארטאפ הפוסטר צ׳יילד של סוכני הקידוד, שהשיק מוצר ראשון לפני שנתיים, נמצא כרגע על קצב הכנסות שנתיות של יותר מחצי מיליארד דולר. שווי החברה טיפס מאפס ל~10 מיליארד דולר בתקופה הזו.

וכל זה, מבלי שיש לקרסר בכלל מודל AI משל עצמם (מה שהשתנה לפני שבוע) - הכל בהנדסת התוכנה מסביב וחווית משתמש, בזמן שמוצר מתחרה של מיקרוסופט כבר בשוק.

כדי לעשות סדר במה שקורה בעולם הזה, שימושי לדבר במונחים של ציר הזמן של האירועים הגדולים:

******** 2022: זה מתחיל עם ה-AI Copilots ********

גיטהאב (אולי החברה היחידה שמיקרוסופט קנתה שהמותג שלו לא הושמד) מוציאים את הגירסאות הראשונות של Copilot ומהממים את העולם. עוד לפני השחרור של ChatGPT, נחתה אצל המפתחים האפשרות לקבל השלמה אוטומטית מסוג חדש בתוך סביבת הפיתוח שלהם (ה-IDE).

במקום השלמה אוטומטית פשוטה (אתה מתחיל לכתוב את השם של הפונקציה וה-IDE משלים לך אותה), קיבלנו ChatGPT בתוך הסביבה. כשהמפתח מתחיל להקליד פונקציה, הוא לא מספיק לסיים לכתוב את שם הפונקציה/מה היא עושה ("function read_excel_file״) ובום - בלחיצה על טאב כל הקוד נכתב בשבילו ומוזרק לתוך הדף.

זה לא עובד מושלם, אבל זה מאפשר באופן מיידי להאציל משימות קידוד פשוטות ועבודה שחורה ל-AI (בעיקר דברים כמו המרה בין פורמטים ודברים כאלה).

אנקדוטלית, בשלב הזה, אני כבר הרגשתי שאני כותב קוד בערך ב-20% יותר מהר.

******** 2024: עלית ה-agent mode וקרסר ********

2023-2024: קרסר מוציאה מוצר. בהתחלה מדובר בסתם גירסה משופרת של GitHub Copilot הנ״ל מבחינת החוויה והאפשרות לנצל מודלי שפה כמו קלוד, שהחל מגירסה 3 שלו הפך להיות חביב המפתחים, כברירת מחדל.

אבל השוס הגדול שהביא את קרסר עד הלום היה ה-agent mode.

בחלון הצ׳אט, במקום רק לשאול שאלות, אפשר לבקש מה-AI לעשות דברים. המפתח ללגרום לזה לעבוד היה פשוט: חיבור בין הטרמינל לבין הצ׳אט. למי שפחות בתחום, הטרמינל זה המסך השחור הזה ״שנראה כמו דוס״ ומאפשר לעשות כמעט כל מה שמערכת ההפעלה יכולה לעשות בפקודות.

למה זה היה כזה game changer? כי עכשיו כשאני מבקש מה-AI לבצע משימה מסויימת, נפתח בפניו עולם שלם של דרכים לעזור לי:
- אחרי שה-AI כתב קוד, הוא יכול להריץ אותו (!!), לבחון את התוצאה, ואז ללכת לתקן את עצמו, עד שזה עובד.
- אם הוא רוצה להשתמש בחבילה שלא מותקנת לי בפרוייקט או אפילו על המחשב בכלל, הוא יכול להתקין אותה בעצמו, במקום להגיד לי שאני צריך להתקין אותה. זה קורה המון בקוד. זה מתחבר לנקודה הראשונה (נניח שה-AI טעה בהתחלה עם הקוד שהוא כתב ושכח לייבא איזו חבילה, אחרי שהריצה תיכשל עם השגיאה, הוא יבין שהחבילה חסרה, יתקין אותה, וינסה שוב).
- אם הוא צריך להעתיק דברים או לעשות פעולת קבצים אחרת, הוא יכול להריץ את הפקודה בטרמינל וזה יקרה בכמה מילי-שניות, במקום להעביר את התכנים דרך AI סתם (מה שיכול לקחת דקות)
- אם ביקשתי מה-AI לבצע פעולה כמו לטעון דטה לאיזה DB בענן - הוא יכול פתאום לנצל כלים קיימים שעושים זאת (למשל, ה-CLI - ממשק הטרמינל - של ספקית הענן).
- ועוד ועוד

אין ספק שה-agent mode היה ״רגע הוואו״ הראשון של רוב המפתחים. מהרגע שהוא הושק, הדרך להשתלטות על השוק בידי קרסר היתה קצרה. מתחרים ניסו להדביק את הפער ונכשלו מאז, בין השאר כי העולם ממשיך לרוץ וקשה לסגור פערים (בשלב הזה).

******** פבואר 2025: קלוד קוד וממשקי ה-CLI ********
בטוויטס לא צפוי, אנתרופיק, החברה מאחורי מודלי הקידוד הפופולריים ביותר בעולם, מוציאה מוצר שבהתחלה נראה קצת עוף מוזר: Claude code.

מה מוזר בו? מדובר ב-coding agent דומה לקרסר. אבל במקום להשתמש בו דרך ה-IDE - סביבת הפיתוח הגראפית - הוא עובד ישירות בטרמינל.

החשיבה המוצרית מאחורי ההחלטה היא: אם גם ככה הכל קורה בטרמינל כמו שסיכמנו בדיבור על agent mode של קרסר, ומפתחים אוהבים את הטרמינל (מי יותר, מי פחות), לא צריך בכלל IDE. בוא ניתן למודל לרוץ על הקבצים, לערוך אותם, להריץ פקודות ולבצע שינויים, הכל בלי ממשק גראפי עשיר וקלאסי של IDE.

מי שרוצה - יכול לפתוח במקביל את ה-IDE שלו ולשלב בו את קלוד קוד - ולצפות בשינויים משם.

קלוד קוד כבש חלק גדול מעולם הפיתוח בסערה, והמון מפתחים עזבו את קרסר לטובתו. זה קרה בשורה התחתונה כי הוא סיפק תוצרים באיכות טובה יותר במחירים טובים יותר:
- אנתרופיק הם הבעלים של המודל, ולכן יכולים להציע למשתמשים שימוש זול יותר בכל מיני צורות
- הסוכן עצמו - בגדול הנדסת תוכנה סביב הקבצים של פרוייקט הקוד שאתם עובדים עליהם - היה שונה מזה של קרסר, ולדעת הרבה אנשים הרבה יותר מוצלח.

עד אמצע 2025, אפשר להגיד שקלוד קוד ביסס את עצמו לצד קרסר כאחת משתי האופציות הדומיננטיות לקידוד עם AI.

אבל OpenAI לא התכוונה לשבת ולצפות בסיפור הזה מהצד...

******** אמצע 2025: עלית סוכני הקידוד המרוחקים ********

במאי 2025, ב-OpenAI החליטו להציג גישה חדשה שבהתחלה נראתה קצת מוזרה וחסרת סיכוי, אבל מהר מאוד התבררה כמהפכנית.

אם התחלנו את המסע בזה שה-AI משולב בתוך סביבת הפיתוח הגרפית (ה-IDE), והמשכנו אל כתיבת קוד דרך ה-CLI או שילוב שלו בתוך ה-IDE, ב-Codex, המוצר החדש של סאם אלטמן, לא צריך אותם בכלל (אפשר להשתמש בהם, אבל לא חייבים).

כל מה שהמפתח צריך זה אתר שנראה כמו Google/ChatGPT, מאוד מינימליסטי, בו המפתח מחבר פרוייקט (בדרך הכי נפוצה - repository של קוד מ-github), ואומר ל-AI מה הוא לעשות.

ה-AI מייצר agent בענן של OpenAI ואומר למפתח שלום. ה-Agent הולך לעבודה, והמפתח הולך להכין קפה. או יותר טוב: המפתח שולח את ה-agent לעשות משימה אחת, ובמקביל חוזר למסך הראשי ומבקש מה-AI לפתח עוד 10 משימות.

כל 10 המשימות רצות במקביל, כל אחת בסביבה מובדדת משלה. כל אחד יכולה לרוץ גם שעה אם צריך, וזה לא משנה, כי זה לא רץ על המחשב של המפתח - זה לא חוסם את העבודה.

כשהסוכן מסיים את העבודה, הוא מייצר Pull request - השוואה מסודרת של השינויים שהוא מציע לעשות בקוד הקיים שאפשר להחליט אם רוצים למזג אל הקוד המקורי.

יותר מזה - ה-AI בצורה נפרדת עושה גם code review ל-pull request הזה - ואם הוא מוצא באגים, אפשר לשלוח אותו להרים עוד agent בענן, כדי לתקן את הבאגים שנמצאו, ולעדכן את ה-pull request.

נשמע טוב, נכון? ובכן רעיונית - בהחלט. בפועל, זה לא עבד מדהים, בעיקר כי המודל עצמו - codex של OpenAI, לא היה מדהים בהשוואה למודלים של אנתרופיק.

לא התרגשתי.

******** ספטמבר 2025: כפרה, עובדים ********

כל זה השתנה כש-OpenAI שיחררו את GPT 5 Codex - הגירסה האחרונה של מודל הקוד שלהם, שמבוססת על GPT 5.

למודל הזו תכונה מאוד משונה - הוא לוקח את הזמן. אם עד עכשיו התרגלנו לראות סוכנים בקרסר או קלוד קלוד בסשן Live coding שעובדים חצי דקה-דקה מקסימום, פתאום בעבודה עם gpt-5-codex, כל משימה לוקחת כמה דקות, ובמקרים רבים גם רבע שעה.

כשזה קורה דרך קרסר, זה לא עובד.

אבל כשנותנים לסוכן של OpenAI עצמו לבצע את זה - ה-Codex CLI מהטרמינל, מיד רואים את ההבדל.

והתוצרים? ללקק את האצבעות. זו הפעם הראשונה בחיים שהרגשתי שה-AI עושה משימות ברמה של מפתח סיניור, כמעט end to end.

מאחר וזה כן לוקח זמן, לא הגיוני להריץ את זה דרך ה-IDE או הטרמינל עם ה-CLI.

ופה נכנס לתמונה ממשק הווב לשיגור agents בענן - מה שדיברנו עליו בסקשן הקודם. אם אני יכול לשגר אינסוף agents למשימות שונות במקביל מעל הקודבייס, לא אכפת לי שכל אחת לוקחת הרבה זמן. העיקר שאיכות התוצרים טובה.

******** הסטאפ הנוכחי שלי ********

בגלל שזו שאלה שעלתה פה הרבה בשבועות האחרונים, אני רוצה להתייחס ל-Setup הנוכחי שלי. הוא משתנה המון בימים אלה (קרסר בדיוק הוציאו את קרסר 2.0 ויכול מאוד להיות שיצליחו לזכות בי בחזרה אחרי שנטשתי לטובת codex), אז זה נכון רק לעת כתיבת שורות אלה.

נכון לעכשיו, אני עושה ככה:
1. 90% מהעבודה נעשת על ידי agents דרך Codex web. אני מבקש ממנו בווב לבצע משימות מעל קודבייס כזה או אחר
2. הוא מסיים משימות במקביל. לכל משימה אני מבקש ממנו לייצר pull request
3. הוא מחובר אצלי באינטגרציה אל github, כך שברגע כשהוא מייצר pull request, הוא מבצע אוטומטית code review
4. רוב הפעמים, הוא ימצא דברים לשפר ב-code review. כשזה קורה, בלחיצת כפתור אני מבקש ממנו לבצע את השינויים
5. אני מעדכן את הpull request בשינויים, וחוזר חלילה - עד שאין יותר מה לתקן על סמך ה-code review האוטומטי
6. בשלב הזה אני עושה בדיקה ידנית של ה-pull request ומחליט אם לבקש עוד שינויים או לא
7. במקרים מסויימים, כשאין אפשרות לבדוק את התוצרים בצורה טובה דרך הענן או ה-CI/CD, אני מושך את הקוד המעודכן למחשב ובודק שם
8. יש לי את Codex CLI על המחשב שלי, ואני נעזר בו במקרים כאלה - כשאני מריץ את הקוד על המחשב ורואה שיש בעיות. אבל אני לא מבקש תיקונים מ-Codex אצלי על המחשב לעולם - אני דובק ל-git flow הסטנדרטי דרך ממשק הווב למען הסדר הטוב

******** טרי מהשבוע: קרסר 2.0 ********

התחום הזה כאמור מתקדם בקצב מסחרר. השבוע יצאה גירסה חדשה של קרסר, 2.0, והיא מביאה איתה כמה בשורות. העיקריות שבהן:
1. ההבנה שה-IDE לא באמת מעניין בצורה המקורית שלו בקרסר, וש-OpenAI עלו על משהו עם גישת הפיתוח ב-agents בענן. לכן, אפשר לנהל agents של קרסר בענן - וה-IDE יכול לעשות אורקסטרציה של זה אם רוצים, ולשמש כ-mission control לפיתוח מרוחק או מקומי במקביל.
2. מודל שפה חדש מבית קרסר, שכלאורה משתמש בכל הדטה שלהם. בינתים אני בעיקר שומע שהוא מאוד מהיר. לגבי האיכות עוד יש סימן שאלה, יקח כמה שבועות לראות מה אומרת קהילת המפתחים על זה (אי אפשר להסתמך על benchmarks בתעשייה הזו - כולם מרמים עם או בלי כוונה עם overfitted models).

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

@Cyburgerim עולם שחוטף disruption קשה מאוד בזכות אייג'נטים. אבל לא הייתי ממהר להגדיר את OpenAI כשחקנית AppSec... גם לא ביזנס מרכזי עבורם, וגם כבר יש הרבה ונדורים שעושים AI Based scan+fix.
אין חדש תחת השמש חוץ מאחלה מרקטינג

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

סניק גוססת לא כי לא הצליחה להנפיק, אלא כי לא הצליחה להמשיך ולחדש בשוק תחרותי בטירוף שמשתנה מהר.

המוצר של סניק נתקע במקום בזמן שחברות כמו סמגרפ, אוקס וגיטהאב גונבות לה לקוחות בקלות.

זה מתחיל בפאונדרים שעוזבים, ממשיך ברכישות זולות, ומסתיים בלמנות Chief Innovation Officer...

[Ofir Dor @doritsos]

מה קרה לסניק?

אי שם ב-2021 סניק הייתה השם החם בסייבר, חברה לוהטת כמעט כמו וויז, עם שווי של 8.5 מיליארד דולר ומאות מיליונים שהלכו לסקנדרי. סניק נחשבה אז למועמדת מובילה להנפקה והייתה קרובה מאוד לשם.

היום הכל הרבה פחות זוהר. הצמיחה של סניק האטה ל-26% בשנה שעברה ולפי דה אינפורמיישן ירדה ל-12% בלבד ברבעון השני של השנה. במקום הנפקה, סניק בודקת רכישה על ידי פרייבט אקוויטי, וההצעות שקיבלה עד עכשיו, לפי דה אינפורמיישן, הם על פחות מ-3 מיליארד דולר.

סניק התחילה מקונספט חדשני - לתת גם למפתחים כלים כדי להפוך את המוצר ליותר מאובטח כבר בשלב כתיבת הקוד, כך שלא כל האחריות תהיה על צוות הסקיוריטי. סניק גם הצליחה מאוד בהתחלה עם המודל של PLG (צמיחה מבוססת מוצר), שנראה ב-2021 כמו פתרון קסם.

אלא שמאז השוק של אבטחת אפליקציות, שבו פועלת סניק, עבר קומודיטיזציה ומחירים בו ירדו. PLG התגלתה כשיטה יקרה להחריד לרכישת לקוחות וחלון ההנפקות נסגר לסניק בדיוק רגע לפני שהיא הייתה מוכנה להיכנס לבורסה. התקווה של סניק עכשיו? הכניסה של בינה מלאכותית לעולם הפיתוח שתדרוש כלים חדשים לאבטחה.

וויז הצליחה למנף גיוסים גדולים ומהירים להצלחה מסחרית ולמכירה בתזמון נכון. אבל המקרה של סניק הוא לדעתי דוגמה לאיך המודל של לגייס הרבה ומהר לא תמיד עובד ויכול גם להזיק לחברה.

הכתבה המלאה בתגובות

[Alon Kollmann @alonkol_heb]

סיפור משוגע, ותובנות מעניינות ממש.
שווה קריאה

[Maor Shlomo @MaorShlomo]

I’ve scaled Base44 bootstrapped, solo, and mostly organically.

Once things started clicking -
it took 3 weeks to go from $0 to $1M ARR,
and 7 weeks to cross 140k users

But before that, I failed miserably at marketing.

Here’s a long thread of what worked and what didn’t 🧵