שופר הביביזם הנרצע ביותר, האדם הזחוח ביותר שמתהלך בין הירדן לים, הקורבן הניצחי ומגלגל העיניים הכפייתי – מיילל ש-"כלום לא ענייני".
"פרשן פוליטי" שאינו מסוגל, אפילו ברמז, למתוח ביקורת על אלילו, שממש במקרה אמור להיות מושא הביקורת המרכזי שלו, אילו היה עיתונאי - ומגבה אותו באופן מוחלט ועיוור.
אדם שבליל גלנט הראשון אמר שאם חלילה אזהרותיו של גלנט תתממשנה אז נתניהו לא יוכל להגיד שלא ידע – ולאחר שהאזהרות התממשו באופן מחריד, עסוק כבר שנתיים וחצי במילוטו של נתניהו מאחריותו לטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה.
תועמלן שכבר קרוב לעשר שנים "מסקר" באופן מגמתי, שיקרי ומסולף כל נפיחה שקשורה בהליך הפלילי נגד נתניהו – אף שהוא כלל לא כתב או פרשן משפטי.
מי שנטל חלק מרכזי במסע ההכפשה של המכונה הביביסטית נגד רוני ריטמן, רוני אלשיך, ליאת בן ארי, יהודית תירוש, שי ניצן, אביחי מנדלבליט, יצחק עמית ועוד ועוד.
"שמרן" שמחטט באופן אובססיבי בפחי הזבל ליד בתיהם של משרתי ציבור נאמנים וישרים, על מנת למצוא כל בדל של לכלוך כדי להתעמר בהם, ושנקלע להיפר-ונטילציה היסטורית כשהתפוצצה "פרשת הפצ"ר" – אבל שותק כמו דג אילם כאשר בית המשפט המחוזי קבע שפרקליט בכיר מאוד, אחד בשם משה סעדה, ביצע שורה של מעשים מושחתים וכנראה גם פליליים.
אזרח מודאג שמקדיש מיליוני מילים, אלפי ציוצים ופוסטים ומאות דקות שידור כדי "לדווח" על כל ספין עבש בגנות "מערכת המשפט" – אבל מעולם לא טרח לבוא בטענות לממשלה שהוא בחר על השחיתות שפושה בכל עבר, על אובדן הביטחון הלאומי והאישי, או על קריסת מערכות החינוך, הבריאות, התחבורה והתשתיות.
אחד שמוכן להלבין כל מעשה, לרבות אישומים ביטחוניים מופלגים בחומרתם, כל עוד מדובר בחשוד או בנאשם שהמלך חפץ ביקרם - ו��מקביל נוטל בחדווה חלק בניפוח למימדי ענק של כל חשד נגד מי שהמלך פחות מחבב.
בכיין חסר יושרה מינימלית, שתובע את עלבונו – תרתי משמע – בכל פעם שנמתחת עליו ביקורת, אבל מעולם לא טרח להתנצל על עשרות מקרים שבהם נתפס מפיץ פייק או ש-"פרשנות" שלו, שבצירוף מקרים מדהים תמיד תואמת את האינטרס הפוליטי והאישי של אדם אחד, מתנפצת לרסיסים על סלעי המציאות.
וכמובן, מי שלא מעז להביע בעצמו עמדה ביקורתית כלפי שום דבר שעלול לפגוע באינטרס של בנימין נתניהו, לרבות רמיסה מוחלטת של כל ערך דמוקרטי או ציוני על ידו ועל ידי הממשלה והקואליציה – כל הדרך אל רודנות ביביסטית.
מכל האנשים בעולם ��� האיש הזה מעז להלין ש-"כלום לא ענייני".
ביבי הוא אידיוט ומנהל חלש. ההמשגה שלו כחכם באדם היא טריק שיווקי. בחן אותו במעשיו:
- הפקיר את המשטרה בידיו של אדם כמו ��ן גביר
- הפך את סמוטגביר המצורעים בעולם לפנים של ממשלת ישראל
- קידם הפיכה משפטית בזמן שהמדינה על חבית נפץ ביטחונית
- פיטר את גלנט בזמן מלחמה, חזר בו, ופיטר אותו שוב
- האשים את ראשי מע' הביטחון באחריות לטבח (והתנצל)
- ניהל את המלחמה בעזה בלי "היום שאחרי" ומסמס כל הישג טקטי עד כדי אובדן שליטה וריבונות (מפקדת קרית גת)
- פירק את קבינט המלחמה אחרי פרישת גנץ
- (במקרה הטוב) לא שולט בלשכתו המחוררת בעודה מדליפה מסמכים רגישים לגורמים זרים ומקיימת מגעים עם מדינת אויב
- עסק במתן פטור לחרדים בזמן מלחמה בשעה שהצבא משווע לכ"א
- תקף בדוחא + הושפל והתנצל
- הביא לבידוד משפטי ודיפלומטי של ישראל
- טבע את הסיסמה ניצחון מוחלט ומכר אותה לציבור כסיסמה ריקה שאין כלום מאחוריה
כל היום חושבת על הציוץ הזה.
עידן מתאר כאן פתולוגיה חילונית חרדה, מסתגרת ושונאת זרים, אבל לדעתי הטקסט שלו קצת הופך בעיה אסימטרית לבעיה סימטרית.
"החילוני הרדיקלי" לא מפחד מדוסים רנדומליים כי הם נראים אחרת, אלא ממחנה פוליטי מאורגן ועתיר משאבים שהוכיח ב-4 השנים האחרונות עד כמה הוא מחויב לפרויקט של נקמה במדינת ישראל כישות מערבית-חילונית, במוסדותיה, בתרבותה ובצביונה.
כלומר הפחד החילוני הוא לא רק מ"השפעה חיצונית" אלא מהפיכת המדינה עצמה למכשיר שמשליט ��דר דתי-לאומני. הלא יש הבדל בין נוכחות של דתיים רנדומליים בתל אביב (חמושים או לא) לבין פרויקט ממשלתי-פוליטי ששותל גרעינים תורניים כדי לשנות צביון של ישובים.
כך שעוד לפני שקוראים לחיים משותפים, שאלה חשובה יותר היא לפי אילו יחסי כוחות? כאשר צד אחד מגן על עקרונותיו בחירוף נפש, והצד האחר נדרש בעיקר לציית, לכבד, להתפשר ולשתוק, האם זה "חיים ביחד" או שמא כניעה חילונית?
ושאלה חשובה לא פחות: האם היהדות הפוליטית, שמייחסת בכורה להלכה בכל, יכולה בכלל לדור בכפיפה אחת עם הרעיון של חירות הפרט ושוק חופשי? אם צד אחד תובע חירות אישית, תחבורה בשבת, חינוך ליברלי, אוטונומיה עירונית וחיים ללא כפייה, איזה בן ברית או שותף לדרך ימצא בגוש מסורתי-דתי-חרדי שרק הולך ומקצין והמיינסטרים שלו היום מגדיר את החילוניות עצמה כסטייה, כאנטישמיות, כערב-רב?
כל זה מצמצם מאוד את מרחב הבריתות של החילוני. כ��, יש דתיים ליברלים, מסורתיים מתונים, ימנים ממלכתיים ואנשים שאינם רוצים מדינת הלכה גם אם הם עצמם שומרי מצוות. אבל כמה כוח פוליטי יש להם? מי מייצג אותם? המפד"ל? מימד? והאם הם מוכנים להיאבק לא רק על זכותם להיות דתיים, אלא גם על זכותי שלא להיות דתיה?
הבעיה לענ"ד היא שמרבית החילונים עדיין מתנהלים כאילו הם רוב טבעי ואדיש שמשוכנע שהמדינה תגן עליו, בזמן שבפועל הם צריכים להתחיל לחשוב כמיעוט מתגונן במדינה דתית, עם אינטרסים, קווים אדומים, מוסדות וכוח מיקוח.
בגלל שרוב האנשים לא מכירים באמת את אורח החיים החרדי, הם נוטים לייחס לו איזה "מסתורין מיסטי" ו"חיי קדושה עליונה".
כאילו מדובר בחברה שחיה חיים רוחניים עמוקים.
אז זה בולשיט.
זאת חברה רדודה ושטחית להפליא. רוב החוקים הנוקשים לא באים ממקום של אמונה פנימית עמוקה, אלא מתוך פחד "ממה יגידו השכנים" או "מה ידברו בבית הכנסת".
חברה שמנדה את ילדיה אם הם "יוצאים לעולם החילוני", או אפילו מודים בקול רם שהם מעדיפים אותם מתים - זאת בהגדרה חברה לא ערכית.
זאת חברה שלא באמת מאמינה בע��כים שלה - כל דבר קטן מפורר אותה.
ברגע שהילד שואל שאלה, קורא ספר, רוצה ללמוד מקצוע או ללכת לצבא - כל הבניין קורס.
החברה החרדית חיה על פחד. על זה שמה - הם חברה חרדה.
פחד מהעולם החיצון, פחד מהשכנה שתראה, פחד מהרב, פחד מהיצר, פחד מהשינוי.
הם לא בוחרים בחיים האלה "מתוך אהבה גדולה לאלוהים", אלא מתוך אימה עמוקה ממה שיקרה אם יעזו לחיות אחרת.
ה"רוחניות" שלהם זה בעיקר טקסים חיצוניים, בגדים שחורים אחידים, זקנים מטופחים וצעקות "תורה תורה" בישיבות - אבל מאחורי זה יש עולם של קנאות, פחד, שליטה ודיכוי.
החברה החרדית עומדת בכל קריטריון קלאסי של כת:
✓ שליטה מוחלטת על הלבוש - ��ה מותר ללבוש, באיזה אורך ובאיזה צבע.
✓ שליטה על התזונה - מה כשר, מה מהדרין ואיפה מותר לקנות.
✓ שליטה מוחלטת על המיניות - הפרדה, שמירת עיניים ואיסור מגע לפני ואחרי נישואין.
✓ קביעה מי יתחתן עם מי - דרך שדכנים, בדיקות רקע ו"רמת חרדיות".
✓ שליטה על המידע - איסור טלוויזיה, אינטרנט לא כשר וספרים אסורים.
✓ בידוד מוחלט מהעולם החיצון - אין צבא, אין עבודה ואין קשר עם חילונים.
✓ שליטה על המחשבה - כל שאלה ביקורתית נחשבת לאפיקורסות.
✓ שימוש בפחד וגינוי - גיהנום, עונש שמיים והאשמת הדור.
✓ הדרה ושיימינג של יוצאים - הורים קורעים קריעה וילדים נחשבים "מתים".
✓ שליטה כלכלית - תלות מלאה בקצבאות, גמ"חים ו"כולל".
✓ שליטה על הזמן - לימוד תורה, תפילות ושיעורים כל היום.
✓ מנהיגות חסרת עוררין - "דעת תורה" של הרב היא מילה אחרונה.
✓ שטיפת מוח מגיל אפס - דרך גן, חדר, ישיבה וכולל ללא הפסקה.
לא קדושה. לא רוחנית.
רק כת סגורה ששורד�� על בידוד מוחלט, איומים, הדרה ושליטה.
30 שנה הוא מבלבל לנו את השכל על איראן. סוף סוף יש הזדמנות לעשות עם זה משהו, הוא נכשל.
20 שנה הוא מתלונן שחיזבאללה לא פורק מנשקו. סוף סוף יש לו הזדמנות לעשות עם זה משהו, הוא נכשל.
17 שנים הוא מבטיח שהוא ימוטט את חמאס. סוף סוף יש הזדמנות לעשות את זה, הוא נכשל.
צריך להגיד ביושר.
@netanyahu הוא לוזר.
@TalMilner@tommybor@regev_miri לא מכשירים טייסים בעובדה. זה בסיס פריסה לאימונים שגם שימש למטוסים אזרחיים גדולים שלא יכלו לנחות באילת לפני שהוקם בסיס רמון. אם סוגרים את רמון לתעופה אזרחית אין שום סיבה להחזיק אותו.