בנימין נתניהו מעל דוכן הכנסת: אדוני היו״ר אני מבקש ממך להתחשב בלחץ הנפשי של חברי **הקואליציה** רבים מהם יודעים שהם לא יהיו כאן אחרי הבחירות הבאות. תן להם הזדמנות להתבטא
(ביבי בפליטת פה/מתבלבל בין קואליציה לאופוזיציה. דצמבר 2025)
הפוסט הכי חשוב לשיתוף הבוקר -
לכבוד נשיא המדינה מר יצחק בוזי הרצוג:
שמי רוני פויגל, ביתו של מרק פויגל העצור בכלא מזה חודש ימים.
אבא שלי, גיבור שייטת, אדם שהקדיש את חייו וכוחותיו לעזרה לזולת ולאהבת הארץ, שבשביעי לאוקטובר 23 עזב הכל והתגייס לטובת תושבי העוטף, טיפל בפצועים, סייע לכוחות הביטחון בגבורה עילאית, מצא דיור חלופי למי שנשאר ללא קורת גג, דאג לאוכל לחיילים ואף הלכה למעשה חיבר את המושב נתיב העשרה שם גדל, לחשמל, בעיצומם של קרבות.
מאז הוא עומד לצד משפחות ההרוגים והחטופים יומם וליל,
כרגע יושב מאחורי סורג ובריח.
זה בלתי נסבל ובלתי הגיוני.
הוא נעצר בחשוד להצתת פחי המחזור בשכונת רחביה בירושלים, ביחד עם 5 עצורים נוספים, חלקם עצורים כבר מעל 40 יום, במגרש הרוסים בירושלים ולאחרונה גם בבית מעצר ניצן.
הם מוחזקים בתנאים לא אנושיים, כאילו היו פושעים מסוכנים, לאחר שהובאו שוב ושוב באישון לילה לחקירות ממושכות, תוך שהם אזוקים בידיהם וברגליהם מותשים ומושפלים. הוא והם מוחזקים בנפרד, וישנים על דרגשי בטון עם פשפשים בתאים קטנים עם אנשים מעשנים, כשאבא שלי לפחות חולה לב ומושתל דפיברילטור.
יש ימים שאף לא מוציאים אותם מהתא, והם נשארים בצפיפות של אנשים רבים בתא קטן.
אבא שלי, מרק פויגל, גדל והתחנך במושב נתיב העשרה. הוא ומשפחתו היו ממקימי היישוב, לאחר שפונו מסיני. שם, מתוך אהבת הארץ ואמונה התחילו מחדש, בנו חיים וקהילה.
אבא שלי שרת עשרות שנים בסדיר ובמילואים בשייטת 13 והשתתף במבצעים רבים, שעל רובם מעולם לא דיבר, ופעל רבות מתוך דאגה לזולת. לא מתוך אינטרס ולא מתוך כעס.
ב 7 באוקטובר, כשהמדינה שלנו נשרפה מבפנים ומבחוץ, באותו יום נורא, אבא שלי עזב הכל ורץ לעוטף. הוא לא חיכה להוראות. הוא קם ונסע דרומה. לנתיב העשרה, לניר עוז, לנובה.זה
כפי שכבר נכתב עליו בעיתונות, הוא חילץ משפחות שהיו נצורות בממדים.
הוא חילץ את כל 200 העובדים התאילנדים שנשארו לבדם בשטח בנתיב העשרת ודאג להם למקום לינה ואוכל.
הוא חילץ אנשים, פינה פצועים, עזר לשוטרים ולחיילים, ובמשך ימים חיפש נעדרים.
הוא חילץ עשרות אנשים משדרות ומהעוטף והסיע אותם לדיור חלופי שמצא עבורם בכל חלקי הארץ. הוא חילץ ציוד אישי ממכוניות הנובה, ועושה מה שרק מעטים עשו.
מאז אותו היום, וכשהלך והתבהר היקף האסון, הוא לא נח. הוא יצא למאבק למען משפחות החטופים,
ובמשך שנתיים הקדיש את חייו למאבק על החזרתם.
הוא ביצע שמירה לילית במאהל משפחות הנרצחים בירושלים ובכיכר החטופים, ויצא להפגין למען החזרת החטופים.
הוא ויתר על חגים, על לילות, על ימים שלמים, כדי לעמוד לצד המשפחות, כדי להזכיר לכולנו לא לשכוח. ובזמן שאנשים רבים המשיכו בשגרה, הוא בחר לפעול, כי הוא אדם של עשייה אמיתית, של לב, של צדק. אבא שלי הוא גיבור. לוחם צדק אמיץ. הוא אחד מאותם אנשים נדירים שתמיד בוחרים לפעול ולא לדבר.
והיום - אותו אדם, יושב במעצר, על רצון להזכיר את הדבר הבסיסי ביותר, שחיי אדם הם הערך העליון שלנו.
אדוני הנשיא, בהשוואה למעשים דומים וחמורים הרבה יותר מהמיוחס במקרה הזה, מדובר בהתייחסות מחמירה ובררנית ברור לי שזה מעצר לא לגיטימי. מדובר במעצר פוליטי, וזה שובר את הלב, ולא רק שלנו, אלא של כל מי שעדיין מאמין בטוב.
אנחנו משפחה ישראלית שאוהבת את הארץ הזאת באמת. גדלנו על הערכים של אהבת אדם, של ערבות הדדית, של אחריות וסולידריות, של לעזור כשצריך, של לא לעמוד מהצד.
והיום, כדור הצעיר, אנחנו תוהים מה בעצם הולך כאן, לאן נעלמה ארץ ישראל היפה, איך הגענו למצב שבו נכלאים במתקני המעצר שלה טובי בניה, כאילו היו הגדולים בפושעים.
אני מבקשת ממך, ממקום של אמונה ואהבה אמיתית למדינה שלנו,
שתראה את האדם שמאחורי הכותרת, את הגיבור שלא מבקש כבוד, רק צדק.
אפילו ע"פ החקירות בעניינם, שכבר הסתיימו מזמן.
אבא שלי וחבריו אינם מסוכנים לחברה,
הם אנשים נורמטיביים, מלח הארץ שמתוך רוח התנדבות ותחושת אחריות מוחלטת רצו מייד והתנדבו לסייע לתושבי העוטף ומשפחות החטופים. הם אלה שנחלצו להצלת המדינה בשעות הקשות ביותר שידעה.
אם תוכל, בקר אותם. ואם לא, לפחות תקרא, תרגיש ותיתן מקום, כי מדינה שמענישה את מי שנלחם למען החיים, שוכחת את הנשמה שלה.
אני כותבת לך כבת, כאזרחית ישראלית, כאדם.
על פי החלטת בית המשפט, הוא צריך לפגוש קצין מבחן עד 26/10, בכדי לבחון חלופת מעצר.
הפרקליטות אינה מיישמת את החלטת השופט, ואנחנו דורשים שהוא יפגוש קצין מבחן בהקדם.
מצבם הנפשי מדרדר, ומקומם של אנשים נורמטיביים שתורמים יום יום לחברה ולמדינה, אינו בתא מעצר.
עם חזרת החטופים, עילת המסוכנות אינה תקפה עוד- כי המעצר נעשה לאחר פעילות ביום מחאה כשעוד החטופים היו בשבי.
1/2
מחווה מרגשת: נשיא מכבי חיפה יעקב שחר ומנכ"ל המועדון איציק עובדיה שוחחו עם שורד השבי גיא גלבוע דלאל, אוהד חיפה, והעניקו לו מנוי למשחקי הקבוצה לכל החיים
@lianwildau
היום סיעת הליכוד תקדם את מדינת ישראל עוד צעד לעבר פילוג ושיסוי בחברה הישראלית - אזרחים פריבילגיים שלא משרתים ומקבלים כסף על חשבון מי שמשרת נלחם ומשלם מיסים.
הכל בשביל לשמר את קואליציית אסון ה-7.10.
אזרחי ישראל לא יסלחו ויתחשבנו איתם בבחירות.
1/ שרשור ניר עוז
אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להציע לך, בעצם להפציר בך, סע לסיור בקיבוץ ניר עוז. תחפש אותו על המפה וסע לשם.
זה קיבוץ קטן, שלושה קילומטר מח׳זעה בדרום רצועת עזה.
סע.
תשתדל בלי פמליה גדולה. בלי צלמים וכתבים, בלי יועצים ודוברים. בלי אילון מאסק. לבד, ככל שתוכל>
״עובדה ידועה היא שאנשים לא קוראים פרסומות. הם קוראים את מה שמעניין אותם, ולפעמים זה מתברר כפרסומת." - הווארד לאק ג׳וסיג
10 מודעות קריאייטיביות שאספתי לכם לסופ״ש:
1. Chupa Chups - סוכריה ללא סוכר
ממשלת הזדון והחורבן לא שלחה אף נציג מטעמה להלוויתו של סרן ווסים מחמוד ז"ל. בושה.
אז לידיעת חברי הממשלה המושחתת והעומד בראשה: אנו, בבית ג'אן קוברים היום יהלום אמיתי, פרח גיבור, ואתם חבורת מנותקים גזעניים תמשיכו להתעסק בחוקי השתמטות וב- ׳יהלומים׳ נוסח מירי רגב. לא נשכח ולא נסלח.
@regev_miri את מביכה את כולנו, הליכודניקים לשעבר. פוליטיקה קטנה זה לתת עונש לציבור כי ראש עיר כלשהו לא בחר בך בפריימריז.
את תיזכרי עד יומך האחרון כנטל, דו-פרצופית, אינטרסנטית וקומבינטורית. מה שמעניין אותך זה כוח, כיסא, כבוד. ואולי גם כסף, אבל זה כבר לא מעניין.
תניחו לנו - שאלוהים יעזור
ממשלת הקונספציה מאפשרת לחיזבאללה להפוך לתושבי הצפון את חג מתן תורה, לחג מתן טילים.
לא רק תושבי הצפון אומרים לכם ללכת הביתה, כל אזרחי ישראל אומרים לכם ללכת הביתה!
מנותקים נמאסתם.
פתחתי חדשות ולא האמנתי למשמע אוזניי - עימות סוער נרשם בין חברת הקבינט מדיני-ביטחוני, שרת התחבורה, לבין יו״ר הכנסת מי ומתי ינאם בטקס המשואות.
בשעה שהירי לעבר הדרום והצפון נמשך, 132 חטופים נמצאים בשבי מפלצות החמאס ועשרות אלפי אזרחים פליטים בארצם, אולי הגיע הזמן להתעורר?
בשקט בשקט רקטה שוגרה הבוקר מרצועת עזה והתפוצצה בשטח פתוח סמוך לאחד הקיבוצים. אף אחד לא עדכן אותנו. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שחזרנו לשגרה. תגובה מידתית:
ירי ארטילרי למקום השיגור.
חזרנו לשישה באוקטובר.
וכמו שאמרתי בעבר, כדי לשנות את המשוואה, חייב לעשות משהו אחר ומשהו אחר, זה השמדה של כל האזור שממנו משוגרת רקטה. כל האזור. לא משנה אם זה שטח פתוח, בית פרטי או מסגד. השמדה מוחלטת.
עד שזה לא יקרה, שום דבר לא השתנה כי המחבלים מבינים היטב שחזרנו להכיל.
כמו שהם אוהבים